וורן הייסטינגס
וורן הייסטינגס (Warren Hastings) (6 בדצמבר 1732 – 22 באוגוסט 1818) היה מנהל קולוניאלי בריטי, אשר כיהן כמושל הראשון של נשיאות פורט ויליאם (בנגל), ראש המועצה העליונה של בנגל, ובכך היה למושל הכללי הראשון של בנגל בשנים 1772–1785. הוא ורוברט קלייב (Robert Clive) נחשבים למי שהניחו את היסודות לאימפריה הבריטית בהודו. הוא היה מארגן ורפורמטור נמרץ. בשנים 1779–1784 הוא הוביל את כוחות חברת מזרח הודו נגד קואליציה של מדינות מקומיות והצרפתים. בסופו של דבר, הצד הבריטי המאורגן היטב החזיק מעמד, בעוד צרפת איבדה מהשפעתה בהודו. בשנת 1787 הוא הואשם בשחיתות והועמד לדין בהליך הדחה (Impeachment), אך בסופו של דבר זוכה בשנת 1795 לאחר משפט ממושך. בשנת 1814 הוא מונה לחבר במועצה המלכותית (Privy Council).
חיים מוקדמים וחינוך
וורן הייסטינגס נולד בצ'רצ'יל, אוקספורדשייר ב-1732 לכומר פניסטון הייסטינגס ולאשתו הסטר (לבית וורן), שנפטרה זמן קצר לאחר לידתו. בתוך תשעה חודשים מלידתו של וורן, אביו נישא בשנית ועבר לברבדוס, כשהוא מותיר מאחור את וורן ואת אחותו הבכורה אן. וורן הצעיר גדל אצל סבו (שנקרא גם הוא פניסטון) ולמד בבית ספר לצדקה בדיילספורד, גלוסטרשייר. לבסוף, דודו, הווארד הייסטינגס, אסף אותו אליו והם עברו ללונדון ב-1740.
הייסטינגס למד בבית הספר וסטמינסטר (Westminster School), שם פגש את ראשי הממשלה לעתיד לורד שלבורן והדוכס מפורטלנד ואת המשורר ויליאם קאופר (William Cowper). הוא הצטיין במהרה כתלמיד מוביל אך נאלץ לעזוב בגיל שש-עשרה, כאשר דודו נפטר. הוא הצטרף לחברת מזרח הודו הבריטית בשנת 1750 ככותב (פקיד) והפליג להודו, כשהוא מגיע לכלכותה באוגוסט 1750. שם הוא בנה מוניטין של חריצות ובילה את זמנו הפנוי בלמידה על הודו ובשליטה בשפות אורדו ופרסית. עבודתו זיכתה אותו בקידום בשנת 1752 כאשר נשלח לקאסימבאזאר, תחנת סחר מרכזית בבנגל, שם עבד עבור ויליאם ווטס. בזמן שהותו שם הוא צבר ניסיון נוסף בפוליטיקה של מזרח הודו.
הסוחרים הבריטים עדיין היו תלויים בגחמותיהם של השליטים המקומיים, ולכן התסיסה הפוליטית בבנגל הייתה מדאיגה. את הנאוואב המתון והקשיש עלי-וורדי ח'אן (Alivardi Khan) היה אמור לרשת ככל הנראה נכדו סיראג' אוד-דאולה (Siraj ud-Daulah), אך היו תובעים נוספים לכתר. דבר זה הפך את תחנות הסחר הבריטיות ברחבי בנגל לבלתי בטוחות יותר ויותר, שכן סיראג' אוד-דאולה היה ידוע כמי שמחזיק בדעות אנטי-אירופיות וסביר להניח שיפתח במתקפה ברגע שיעלה לשלטון. כאשר עלי-וורדי ח'אן נפטר באפריל 1756, הסוחרים הבריטים וחיל מצב קטן בקאסימבאזאר נותרו פגיעים. ב-3 ביוני, לאחר שהוקפו על ידי כוח גדול בהרבה, שוכנעו הבריטים להיכנע כדי למנוע טבח. הייסטינגס נכלא עם אחרים בבירה הבנגלית, מורשידאבאד, בעוד כוחות הנאוואב צעדו לעבר כלכותה וכבשו אותה. חיל המצב והאזרחים נכלאו לאחר מכן בתנאים איומים ב"בור השחור של כלכותה".
במשך זמן מה, הייסטינגס נשאר במורשידאבאד ואף שימש את הנאוואב כמתווך; אך מתוך חשש לחייו, הוא נמלט לאי פולטה, שם מצאו מחסה כמה פליטים מכלכותה. בזמן שהותו שם, הוא פגש, התאהב ונשא לאישה את מרי ביוקנן, אלמנתו של קפטן ג'ון ביוקנן (אחד מקורבנות הבור השחור של כלכותה). זמן קצר לאחר מכן הגיעה משלחת בריטית ממדרס בפיקודו של רוברט קלייב כדי לחלצם. הייסטינגס שירת כמתנדב בכוחותיו של קלייב כאשר כבשו מחדש את כלכותה בינואר 1757. לאחר תבוסה מהירה זו, חיפש הנאוואב בדחיפות שלום, והמלחמה הגיעה לקיצה. קלייב התרשם מהייסטינגס כאשר פגש אותו וסידר את חזרתו לקאסימבאזאר כדי להמשיך בפעילותו מלפני המלחמה. מאוחר יותר ב-1757, הלחימה התחדשה, מה שהוביל לקרב פלאסי (Battle of Plassey), שבו קלייב זכה בניצחון מכריע על הנאוואב. סיראג' אוד-דאולה הופל והוחלף על ידי מפקדו העליון מיר ג'עפר (Mir Jafar), אשר יזם מדיניות נוחה לסוחרי חברת מזרח הודו, לפני שהסתכסך איתם והופל.
מעמד עולה
בשנת 1758 הפך הייסטינגס לנציג הבריטי בבירת בנגל, מורשידאבאד – צעד משמעותי קדימה בקריירה שלו – ביוזמתו של קלייב. תפקידו בעיר היה לכאורה זה של שגריר, אך ככל שבנגל עברה יותר ויותר לשליטת חברת מזרח הודו, הוא קיבל לעיתים קרובות את המשימה להוציא הוראות לנאוואב החדש בשמם של קלייב ושל רשויות כלכותה. הייסטינגס אהד באופן אישי את מיר ג'עפר וראה ברבות מהדרישות שהציבה לו החברה כדרישות מוגזמות. הייסטינגס כבר פיתח פילוסופיה שהתבססה על ניסיון ליצור מערכת יחסים של הבנה הדדית עם תושבי הודו ושליטיהם, ולעיתים קרובות ניסה לגשר בין שני הצדדים.
במהלך שלטונו של מיר ג'עפר, חברת מזרח הודו מילאה תפקיד גדול יותר ויותר בניהול האזור, ולקחה על עצמה בפועל את הגנת בנגל מפני פולשים חיצוניים כאשר כוחות בנגל התגלו כלא מספיקים למשימה. ככל שהתבגר, מיר ג'עפר הפך בהדרגה לפחות יעיל בשלטון על המדינה, ובשנת 1760 הדיחו אותו כוחות החברה מהשלטון והחליפו אותו במיר קאסים (Mir Qasim). הייסטינגס הביע את ספקותיו בפני כלכותה לגבי המהלך, מתוך אמונה שהם מחויבים בכבודם לתמוך במיר ג'עפר, אך דעותיו נדחו. הייסטינגס יצר מערכת יחסים טובה עם הנאוואב החדש ושוב היו לו הסתייגויות מהדרישות שהעביר מממוניו. ב-1761 הוא נקרא חזרה ומונה למועצת כלכותה.
### כיבוש בנגל
הייסטינגס זעם אישית כאשר חקר ניצול לרעה של מסחר בבנגל. הוא טען כי כמה סוחרים אירופים והודיים בעלי ברית של הבריטים ניצלו את המצב כדי להתעשר אישית. אנשים שנסעו תחת הגנה לא מורשית של הדגל הבריטי עסקו בהונאה נרחבת ובמסחר בלתי חוקי, ביודעם שפקידי המכס המקומיים יפחדו להתערב בענייניהם. הייסטינגס הרגיש שזה ממיט קלון על המוניטין של בריטניה ודחק ברשויות בכלכותה לשים לזה סוף. המועצה דנה בדין וחשבון שלו אך בסופו של דבר דחתה את הצעותיו של הייסטינגס. הוא ספג ביקורת עזה מחברים אחרים, שרבים מהם הרוויחו בעצמם מהמסחר.
בסופו של דבר, נעשה מעט מאוד כדי לעצור את ההפרות, והייסטינגס החל לשקול לעזוב את תפקידו ולחזור לבריטניה. התפטרותו התעכבה רק בשל פרוץ לחימה חדשה בבנגל. ברגע שעלה על כס המלוכה, קאסים הוכיח עצמאות רבה יותר ויותר במעשיו, והוא בנה מחדש את צבא בנגל על ידי העסקת מדריכים ושכירי חרב אירופיים ששיפרו מאוד את רמת כוחותיו. הוא הרגיש בהדרגה בטוח יותר בעצמו, ובשנת 1764, כאשר פרץ סכסוך בהתיישבות פאטנה, הוא לכד את חיל המצב הבריטי שבה ואיים להוציא אותם להורג אם חברת מזרח הודו תגיב צבאית. כאשר כלכותה שלחה כוחות בכל זאת, מיר קאסים הוציא את בני הערובה להורג. כוחות בריטיים יצאו אז למתקפה וזכו בסדרת קרבות שהגיעו לשיאם בקרב בוקסאר (Battle of Buxar) המכריע באוקטובר 1764. לאחר מכן, מיר קאסים ברח לגלות בדלהי, שם מת בשנת 1777. חוזה אללהאבאד (1765) העניק לחברת מזרח הודו את הזכות לגבות מיסים בבנגל בשמו של קיסר המוגולים באותה תקופה, שאה עלם (Shah Alam).
הייסטינגס התפטר בדצמבר 1764 והפליג לבריטניה בחודש שלאחר מכן. הוא עזב כשהוא מצוברח עמוקות מכישלון האסטרטגיה המתונה יותר שבה תמך, אך שנדחתה על ידי החברים הניצים במועצת כלכותה. ברגע שהגיע ללונדון, החל הייסטינגס להוציא כספים מעבר לאמצעיו. הוא התגורר בכתובות אופנתיות והזמין את דיוקנו אצל ג'ושוע ריינולדס (Joshua Reynolds), למרות שבניגוד לרבים מבני תקופתו, הוא לא צבר הון בעודו בהודו. בסופו של דבר, לאחר שצבר חובות עצומים, הבין הייסטינגס שהוא צריך לחזור להודו כדי לשקם את מצבו הפיננסי, והגיש בקשה לחברת מזרח הודו לקבלת תעסוקה. בקשתו נדחתה בתחילה מכיוון שרכש אויבים פוליטיים רבים, כולל המנהל החזק לורנס סאליבן (Laurence Sulivan). בסופו של דבר, פנייה ליריבו של סאליבן, רוברט קלייב, הבטיחה להייסטינגס את משרת סגן השליט בעיר מדרס. הוא הפליג מדובר במרץ 1769. במהלך ההפלגה, הדוכס מגרפטון חלה, והוא טופל על ידי הברונית הגרמנית מריאן פון אימהוף (1749–1837) ובעלה. הוא התאהב בברונית, והם החלו ברומן, ככל הנראה בהסכמת בעלה. אשתו הראשונה של הייסטינגס, מרי, נפטרה ב-1759, והוא תכנן לשאת את הברונית לאחר שתשיג גט מבעלה. התהליך ארך זמן רב ורק בשנת 1777 הגיעה הבשורה על הגירושין מגרמניה, והייסטינגס סוף סוף יכול היה לשאת אותה לאישה.
### מדרס וכלכותה
הייסטינגס הגיע למדרס זמן קצר לאחר מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה של 1767–1769, כאשר כוחותיו של היידר עלי (Hyder Ali) איימו לכבוש את העיר. חוזה מדרס (4 באפריל 1769) סיים את המלחמה אך לא הצליח ליישב את הסכסוך, ושלוש מלחמות אנגלו-מייסור נוספות באו בעקבותיו (1780–1799). במהלך תקופתו במדרס, יזם הייסטינגס רפורמות בשיטות מסחר שצמצמו את השימוש במתווכים והועילו הן לחברה והן לפועלים ההודיים, אך מעבר לכך התקופה הייתה שקטה יחסית עבורו.
בשלב זה, הייסטינגס חלק את דעתו של קלייב כי יש לאחד את שלוש הנשיאויות (ההתיישבויות) הבריטיות הגדולות – מדרס, בומביי וכלכותה – תחת שלטון אחד במקום שינוהלו בנפרד כפי שעשו עד כה. בשנת 1772 הוא מונה למושל כלכותה, החשובה שבנשיאויות. בבריטניה התנהלו מהלכים לרפורמה במערכת הממשל המפוצלת וכינון שלטון מאוחד על פני כל האזורים שבשליטה בריטית בהודו, עם בירה בקולקטה (כלכותה). הייסטינגס הפך למושל הכללי הראשון ב-1773.
כמושל, פתח הייסטינגס במבצע אכיפה נרחב נגד שודדים שפעלו בבנגל, אשר התברר כמוצלח ברובו. הוא התמודד גם עם הרעב הכבד בבנגל, שהוביל למותם של בין שניים לעשרה מיליוני בני אדם.
מושל כללי
חוק הרגולציה של 1773 הביא את הנשיאויות של מדרס ובומביי תחת שליטת בנגל. הוא העלה את הייסטינגס מדרגת מושל לתפקיד החדש של מושל כללי, אך הגביל את כוחו בכך שהפך את המושל הכללי לחבר אחד במועצה עליונה בת חמישה חברים. מבנה זה היה כה מבלבל עד שהיה קשה לומר איזה תפקיד חוקתי הייסטינגס באמת החזיק.
לדברי ההיסטוריון הסקוטי ויליאם דלרימפל (William Dalrymple):
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →> הוא ניגש במהירות לעבודה, והחל בתהליך של הפיכת חברת מזרח הודו לשירות מנהלי. השינוי המרכזי הראשון של הייסטינגס היה להעביר את כל תפקידי הממשל ממורשידאבאד לכלכותה... לאורך שנת 1773, הייסטינגס עבד באנרגיה יוצאת דופן. הוא איחד את מערכות המטבע, הורה על קידוד החוקים ההינדואיים וסיכום ספרי החוק המוסלמיים, ערך רפורמה במערכת המיסים והמכס, קבע את הכנסות הקרקע ועצר את הדיכוי הקשה ביותר שבוצע בשם סוחרים פרטיים על ידי סוכנים מקומיים. הוא יצר שירות דואר יעיל, תמך בסקר קרטוגרפי הולם של הודו על ידי ג'יימס רנל (James Rennell) ובנה סדרה של אסמי תבואה ציבוריים, כולל הגולה הגדולה בפאטנה, כדי להבטיח שהרעב של 1770-71 לעולם לא יחזור על עצמו... בבסיס כל עבודתו של הייסטינגס עמד כבוד עמוק לארץ שבה חי מאז נעוריו... הייסטינגס אהב באמת את הודו, ועד שהפך למושל דיבר לא רק בנגלית ואורדו טובות אלא גם פרסית ספרותית וחצרנית שוטפת.
בשנת 1774 קיבל הייסטינגס את השליטה על מונופול האופיום של חברת מזרח הודו. באותה שנה, הוא שלח כוחות חברה לתמוך בואזיר של אוד, שוג'אע אוד-דאולה (Shuja-ud-Daula), במערכה נגד הרוהילים (Rohillas), עם ממוצא אפגני. כוחות החברה קיבלו תשלום מהואזיר עבור סיועם. מערכה קצרה זו, אף שהרחיבה את בעלת הברית המרכזית של החברה בצפון הודו, הייתה הראשונה מבין כמה מלחמות שפגעו במוניטין של הייסטינגס.
### מלחמה בהודו
בשנת 1777, במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית (1775–1783), האמריקאים לכדו צבא שדה בריטי בקרב סרטוגה במהלך מערכת סרטוגה. דבר זה עודד את הצרפתים לחתום על ברית צבאית עם ארצות הברית החדשה ולהכריז מלחמה על בריטניה הגדולה. הצרפתים התרכזו באיים הקריביים ובהודו.
נשיאויות מדרס ובומביי הסתבכו במריבות רציניות עם הגדולות שבמדינות המקומיות. מדרס עם היידר עלי רב-העוצמה ממייסור ועם הניזאם מהיידראבאד, ובומביי עם המרתהים (Marathas). צרפת שלחה צי בפיקודו של האדמירל פייר אנדרה דה סופרן (Pierre André de Suffren). השילוב אמר שהייסטינגס עומד בפני אתגר אדיר, כשרק אוד כבת ברית. בשש שנים של לחימה אינטנסיבית ומבולבלת, מ-1779 עד 1784, שלח הייסטינגס צבא אחד שצעד ברחבי הודו כדי לעזור לבומביי, ואחר למדרס. הישגו הגדול ביותר היה בפירוק הקואליציה העוינת. עד 1782 הוא עשה שלום עם המרתהים. הצי הצרפתי עוכב שוב ושוב. סופרן הגיע לבסוף ב-1782 וגילה שהקואליציה ההודית התפרקה, שהייסטינגס כבש את כל הנמלים הצרפתיים, ושסופרן לא יכול להשיג דבר. כאשר הסתיימו המלחמות ב-1784, השלטון הבריטי בהודו לא השתנה, אך המצב הצרפתי היה כעת חלש הרבה יותר. לחברת מזרח הודו הייתה כעת מערכת יעילה בפעולה. עם זאת, פעולותיו המלחמתיות המרובות של הייסטינגס דרשו סכומי כסף גדולים ולונדון לא שלחה דבר. שיטותיו להשתמש באוצרות המקומיים הפכו מאוחר יותר לקו התקיפה העיקרי בהליך ההדחה שהוגש נגדו.
### בהוטן וטיבט
בשנת 1773 הגיב הייסטינגס לקריאה לעזרה מהראג'ה של המדינה הנסיכותית קוץ בהאר (Cooch Behar) מצפון לבנגל, ששטחו נכבש על ידי ז'ידאר (Zhidar), הדרוק דסי (Druk Desi) של בהוטן בשנה הקודמת. הייסטינגס הסכים לעזור בתנאי שקוץ בהאר תכיר בריבונות הבריטית. הראג'ה הסכים ובעזרת כוחות בריטיים הם דחקו את הבהוטנים מהדוארס (Duars) ואל מורדות ההרים ב-1773.
הדרוק דסי חזר להתמודד עם מלחמת אזרחים בבית. יריבו, ג'יגמה סנגה (Jigme Senge), העוצר עבור השאבדרונג (Shabdrung) בן השבע (המקביל הבהוטני לדלאי למה), תמך בחוסר שביעות רצון עממי. ז'ידאר היה לא פופולרי בשל מס העבודה הכפויה (corvée) שלו (הוא ביקש באופן בלתי סביר לבנות מחדש דזונג מרכזי בשנה אחת), וכן בשל הצעותיו לקיסרי מנצ'ו, שאיימו על העצמאות הבהוטנית. ז'ידאר הופל עד מהרה ונאלץ לברוח לטיבט, שם נכלא, ודרוק דסי חדש, קונגה רינצ'ן (Kunga Rinchen), הותקן במקומו. בינתיים, הפנצ'ן לאמה השישי, שכלא את ז'ידאר, התערב לטובת הבהוטנים במכתב להייסטינגס, והפציר בו להפסיק את פעולות האיבה בתמורה לידידות. הייסטינגס ראה את ההזדמנות ליצור קשרים עם הטיבטים והבהוטנים כאחד וכתב מכתב לפנצ'ן לאמה והציע "חוזה כללי של ידידות ומסחר בין טיבט לבנגל".
בפברואר 1782 הגיעה למפקדת חברת מזרח הודו בכלכותה הידיעה על גלגול הנשמות של הפנצ'ן לאמה. הייסטינגס הציע לשלוח משלחת לטיבט עם הודעת ברכה, שנועדה לחזק את היחסים הידידותיים שביסס בוגל (Bogle) בביקורו המוקדם יותר. באישור בית המנהלים של החברה, סמואל טרנר (Samuel Turner) מונה לראש משלחת טיבט ב-9 בינואר 1783 עם עובד החברה עמיתו סמואל דייוויס (Samuel Davis) כ"שרטט ומודד". טרנר חזר למחנה המושל הכללי בפאטנה ב-1784 שם דיווח כי לא הצליח לבקר בבירה הטיבטית להסה, אך קיבל הבטחה שסוחרים שיישלחו לשם מהודו יעודדו.
טרנר קיבל הוראה להשיג זוג יאקים במהלך מסעותיו, דבר שהוא אכן עשה. הם הועברו לגן החיות של הייסטינגס בכלכותה ועם חזרתו של המושל הכללי לאנגליה, גם היאקים עברו, אם כי רק הזכר שרד את ההפלגה הימית הקשה. האמן הנודע ג'ורג' סטובס (George Stubbs) צייר לאחר מכן את דיוקנו של החיה בשם "היאק מטרטרייה" וב-1854 הוא הופיע, אמנם מפוחלץ, ב"תערוכה הגדולה" (The Great Exhibition) בארמון הבדולח בלונדון.
חזרתו של הייסטינגס לאנגליה סיימה כל מאמץ נוסף לעסוק בדיפלומטיה עם טיבט.
הליך הדחה
בשנת 1785, לאחר 10 שנות שירות, שבמהלכן עזר להרחיב ולהסדיר את השלטון הבריטי הצעיר שנוצר על ידי קלייב מהודו, התפטר הייסטינגס. הוא הוחלף על ידי הרוזן קורנווליס (Earl Cornwallis); קורנווליס כיהן כמפקד העליון של הודו הבריטית ומושל נשיאות פורט ויליאם, הידועה גם כנשיאות בנגל.
עם שובו לאנגליה, הועמד הייסטינגס לדין בהליך הדחה בבית הנבחרים בגין פשעים לכאורה בהודו, בעיקר מעילה, סחיטה וכפייה, והריגה משפטית לכאורה של המהרג'ה ננדאקומאר (Nandakumar). בתחילה נחשב לבלתי סביר שיצליח, התביעה נוהלה על ידי חברי פרלמנט, כולל אדמונד ברק (Edmund Burke), בעידודו של סר פיליפ פרנסיס (Sir Philip Francis), שהייסטינגס פצע במהלך דו-קרב בהודו, צ'ארלס ג'יימס פוקס (Charles James Fox) וריצ'רד ברינסלי שרידן (Richard Brinsley Sheridan). כאשר הוקראו סעיפי האישום, לקח לאדמונד ברק יומיים מלאים לקרוא את 20 הסעיפים. לדברי ההיסטוריונית מיתי מוקהרג'י (Mithi Mukherjee), המשפט הנהיג ויכוח בין שתי תפיסות מנוגדות באופן רדיקלי של אימפריה – אחת המבוססת על רעיונות של כוח וכיבוש במרדף אחר האינטרסים הלאומיים הבלעדיים של הכובש, ואחת המיוצגת על ידי ברק, של ריבונות המבוססת על הכרה בזכויות הנכבשים.
בעקבות כתב האישום של בית הנבחרים, נשפט הייסטינגס על ידי עמיתיו בבית הלורדים; המשפט החל ב-13 בפברואר 1788 ונמשך 148 ימי דיונים לאורך תקופה של שבע שנים. דיונים אלו נמשכו במחיר אישי כבד להייסטינגס, שהתלונן כי הוא פושט רגל בגלל עלות הגנתו. יש שמועה שפעם אמר שהעונש היה פחות קיצוני אילו היה מודה באשמה. בית הלורדים זיכה אותו מכל האישומים ב-24 באפריל 1795. החברה פיצתה אותו לאחר מכן ב-4,000 ליש"ט מדי שנה, רטרואקטיבית מתאריך חזרתו לאנגליה, אך לא החזירה לו את הוצאותיו המשפטיות, שלטענתו עמדו על 70,000 ליש"ט. הוא אסף את הקצבה במשך כמעט 29 שנים. לאורך שנות המשפט, הייסטינגס חי בסגנון מכובד בבית העיר השכור שלו, סומרסט האוס (Somerset House), פארק ליין. הוא מכר לאחר מכן את החכירה במכירה פומבית תמורת 9,450 ליש"ט.
בין הרבים שתמכו בו בדפוס היה הפמפלטר ראלף ברום (Ralph Broome). אחרים שהוטרדו מהאי-צדק הנתפס של ההליכים כללו את פרנסס ברני (Frances Burney).
מכתבים ויומנים של ג'יין אוסטן (Jane Austen) ומשפחתה, שהכירו את הייסטינגס, מראים שהם עקבו אחר המשפט מקרוב.
חיים מאוחרים
תומכיו של הייסטינגס ממועדון מזרח הודו באדינבורו ומספר ג'נטלמנים נוספים מהודו ערכו "בידור אלגנטי" כביכול עבור הייסטינגס כשביקר באדינבורו. היה זה הרמת כוסית ל"שגשוג להתיישבויות שלנו בהודו" ומשאלה ש"הסגולה והכישרונות ששימרו אותן יזכרו תמיד בהכרת תודה".
בשנת 1788 קנה הייסטינגס תמורת 54,000 ליש"ט אחוזה בדיילספורד, גלוסטרשייר, כולל את האתר של מושב משפחת הייסטינגס מימי הביניים. לאחר מכן הוא שיפץ את הבית לפי תוכניות של סמואל פיפיס קוקרל (Samuel Pepys Cockerell) עם עיטורים קלאסיים והודיים וגנים שעוצבו על ידי ג'ון דבנפורט (John Davenport). ב-1801 הוא נבחר לעמית של החברה המלכותית (Royal Society).
בשנת 1816 הוא בנה מחדש את הכנסייה הנורמנית, שם נקבר שנתיים לאחר מכן. למרות פיצוי משמעותי מחברת מזרח הודו, הייסטינגס היה חדל פירעון טכנית במותו.
אתוס מנהלי ומורשת
ברבע האחרון של המאה ה-18, מנהלים בכירים רבים הבינו שכדי למשול בחברה ההודית חיוני ללמוד את המנהגים והתקדימים הדתיים, החברתיים והמשפטיים השונים שלה. חשיבותו של ידע כזה לממשל הקולוניאלי הייתה במוחו של הייסטינגס כאשר ציין ב-1784, בהקדמתו לתרגום לאנגלית של הבהגוואד גיטה על ידי וילקינס:
> כל צבירת ידע ובמיוחד כזה המושג באמצעות תקשורת חברתית עם אנשים שעליהם אנו מפעילים שלטון המבוסס על זכות הכיבוש, שימושית למדינה... היא מושכת ומפייסת חיבה רחוקה; היא מפחיתה את משקל השרשרת שבה מוחזקים הילידים בכניעה; והיא מטביעה בלבבות בני ארצנו את תחושת החובה והנדיבות.... כל מקרה שמביא את אופיים האמיתי... לידי התבוננות ירשים אותנו בתחושת רגש נדיבה יותר לזכויותיהם הטבעיות, וילמד אותנו להעריך אותם לפי מידתנו שלנו. אך מקרים כאלה ניתן להשיג רק בכתביהם: ואלה ישרדו כאשר השלטון הבריטי בהודו יחדל מלהתקיים זמן רב, וכאשר המקורות שהניבו פעם עושר וכוח יאבדו מהזיכרון.
במהלך כהונתו של הייסטינגס כמושל כללי, נקבע תקדים מנהלי רב, שעיצב באופן עמוק את העמדות המאוחרות יותר כלפי הממשל של הודו הבריטית. להייסטינגס היה כבוד רב לכתבי הקודש העתיקים של ההינדואיזם והוא קבע את העמדה הבריטית לגבי ממשל ככזו שמסתכלת אחורה על התקדימים המוקדמים ביותר האפשריים. זה אפשר ליועצים ברהמינים לעצב את החוק, שכן אף בריטי לא הבין היטב סנסקריט עד סר ויליאם ג'ונס (William Jones), וגם אז, תרגום מילולי היה בעל תועלת מועטה: היה צורך להבהיר אותו על ידי פרשנים דתיים הבקיאים במסורת וביישומה. גישה זו הדגישה את מערכת המעמדות (הקאסטות) ההינדואית ובמידה מסוימת את המסגרות של דתות אחרות, שהיו לפחות במאות האחרונות מיושמות בצורה גמישה יותר. לכן ניתן לראות את ההשפעה הבריטית על המבנה החברתי הנוזלי של הודו במידה רבה כהתמצקות של הפריבילגיות של מערכת הקאסטות ההינדואית באמצעות השפעתם של חוקרים הינדים ממעמד גבוה שייעצו לבריטים על חוקיהם. היכן שמתרגמים או מפרשים בריטים קראו ב"ארתאשסטרה" (Arthashastra) מערכת קאסטות בהודו, הניסוח בפועל מדבר על "ורנה" (varna) ו"ג'אטי" (jati): צבע עור ולידה, כלומר שבט, והוא מדבר על ארבעת המעמדות החברתיים, לא קאסטות: מהברהמין מהמעמד הגבוה ועד לשודרה (Shudra) מהמעמד הנמוך.
בשנת 1781 הקים הייסטינגס את מדרסה 'עליה (Madrasa 'Aliya) בכלכותה (שהפכה ב-2007 לאוניברסיטת עליה על ידי ממשלת מערב בנגל). בשנת 1784 הוא תמך בייסוד האגודה האסיאתית של בנגל, כיום האגודה האסיאתית של בנגל, על ידי החוקר האוריינטלי סר ויליאם ג'ונס. זה הפך למחסן מידע על תת-היבשת ונשאר בצורות מוסדיות שונות עד היום. המורשת של הייסטינגס כמנהל הייתה דו-ערכית במקצת: כמושל, הוא הנהיג רפורמות שישנו את הנתיב שהודו הלכה בו בשנים שלאחר מכן, אך הוא שמר על התואר של "אדריכל הודו הבריטית והשליט היחיד של הודו הבריטית שעבורו יצירת ישות כזו הייתה נבזית".
מורשת
העיר הייסטינגס, ניו זילנד, והפרבר החיצוני של מלבורן הייסטינגס, ויקטוריה, אוסטרליה, נקראו על שמו. יש גם דרך ושכונת הייסטינגס, קולקטה בהודו שנקראו על שמו.
"הייסטינגס" הוא השם של אחד מארבעת בתי הספר בלה מרטינייר כלכותה (קולקטה). הוא מיוצג על ידי הצבע האדום. "הייסטינגס" הוא גם השם של אחד מארבעת בתי הספר בבית הספר לבנות בישוף וסטקוט, ראנצ'י, שוב מיוצג על ידי הצבע האדום. "הייסטינגס" הוא בית באגף הבכיר בבית הספר סנט פול, דרג'ילינג, הודו, שבו כל הבתים באגף הבכיר קרויים על שם דמויות קולוניאליות אנגלו-הודיות.
RIMS וורן הייסטינגס היה ספינת תובלה של הצי הימי ההודי המלכותי שנבנתה על ידי חברת Barrow Shipbuilding Co. והושקה ב-18 באפריל 1893. הספינה פגעה בסלע ונטרפה מול חופי ראוניון בליל ה-14 בינואר 1897.
ספרות
הייסטינגס התעניין לראות את הבהגוואד גיטה מתורגמת לאנגלית. מאמציו הובילו לתרגום ראשון על ידי צ'ארלס וילקינס שהופיע ב-1785. הוא כתב את ההקדמה אליה שהופיעה ב-4 באוקטובר 1784 בבנארס.
"וורן הייסטינגס והשור שלו", סיפור קצר מאת הסופר ההודי אודאי פראקאש (Uday Prakash), עובד לבמה תחת אותו שם על ידי הבמאי ארווינד גאור (Arvind Gaur). הוא מציג את האינטראקציה של הייסטינגס עם הודו המסורתית ביצירה של סאטירה פוליטית חברתית-כלכלית.
סיפור קצר מאת הסופר ההינדי שיבפרסאד סינג 'רודרה' קאשיקיה (Shivprasad Singh 'Rudra' Kashikeya) בשם "באטי גנגה" (Bahti Ganga) מציג את צ'איט סינג, אז הראג'ה של בנאראס, בסכסוך עם הייסטינגס, שנכלא על ידי הראג'ה, אך בורח, למרות שאנשים פשוטים מהעיר לועגים לו.
הקריירה של הייסטינגס נדונה רבות ברומן המסתורין ההיסטורי, "סודות באבנים" (Secrets in the Stones), מאת טסה האריס (Tessa Harris).
הייסטינגס מוזכר בספר 5 של הרומן "מידלמארץ'" (Middlemarch) של ג'ורג' אליוט, שם תאוותו לדיילספורד מושווית לתאוותו של הדמות ג'ושוע ריג לכסף.
הייסטינגס נחשב בטעות לאב הביולוגי של אלייזה דה פוייליד (Eliza de Feuillide), בתה של פילדלפיה אוסטן הנקוק ובת דודתה של ג'יין אוסטן. כמה חוקרים ראו מקבילות בין הייסטינגס לקולונל ברנדון ב"תבונה ורגישות" של אוסטן: שניהם עזבו להודו בגיל 17; לשניהם אולי היו בנות לא חוקיות בשם אלייזה; שניהם השתתפו בדו-קרב. לינדה רובינסון ווקר טוענת כי הייסטינגס "רודף את תבונה ורגישות בדמותו של קולונל ברנדון."