מזכר משנת 1949 שכותרתו "Translation" נותר מסמך מכונן שהציע ליישם טכניקות קריפטוגרפיות והסקה לוגית להמרה של שפות מבוססת מכונה. טקסט זה, שנכתב על ידי וורן ויבר (Warren Weaver), התווה שיטות למערכות דיגיטליות לפענוח שפות אנושיות באמצעות ניתוח הקשר המילים, ובכך קבע את מסלול המחקר העולמי בתחום תרגום המכונה במהלך אמצע המאה ה-20.
תשתית אקדמית ותפקידים מוקדמים
ויבר, שנולד בשנת 1894 ברידסבורג, ויסקונסין, השלים את השכלתו הפורמלית באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, וקיבל תואר ראשון במדעים ב-1916, תואר בהנדסה אזרחית ב-1917 ותואר דוקטור ב-1921. מינויו האקדמיים הראשונים כללו הוראת מתמטיקה במוסד שנודע אז בשם מכללת תרופ, כיום המכון הטכנולוגי של קליפורניה (California Institute of Technology), בין השנים 1917 ל-1918. מאוחר יותר חזר לאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון כדי ללמד מתמטיקה בין 1920 ל-1932. במהלך מלחמת העולם הראשונה, שירת כסגן משנה בחיל האוויר של ארצות הברית מ-1917 עד 1919.
השפעה מנהלית בקרן רוקפלר
ויבר שימש כמנהל החטיבה למדעי הטבע בקרן רוקפלר (Rockefeller Foundation) בין השנים 1932 ל-1959. בתפקיד זה, הוא ניתב מימון משמעותי למחקר בהנדסה מולקולרית, גנטיקה ומדעי הרפואה, כולל פרויקטים חקלאיים נרחבים שמטרתם הייתה פיתוח זנים חדשים של חיטה ואורז. במהלך מלחמת העולם השנייה, הושאל לעמוד בראש הוועדה למתמטיקה שימושית במשרד האמריקאי למחקר ופיתוח מדעי, שם ניהל מחקר תפעולי לצד מינה ריס (Mina Rees).
תיאוריית התקשורת וכתיבה מתמטית
מומחיותו השתרעה על פני הסתברות, סטטיסטיקה ותיאוריית התקשורת. הוא שיתף פעולה עם מקס מייסון (Max Mason) בטקסט משנת 1929 "The Electromagnetic Field", אשר פורסם מחדש ב-1959. בשנת 1949 פורסם המאמר שלו, שבחן את ההשלכות הרחבות של מחקר התקשורת של קלוד שאנון (Claude Shannon), לצד עבודתו של שאנון בספר "The Mathematical Theory of Communication". מאוחר יותר בקריירה שלו, כתב את הספר משנת 1963 "Lady Luck: The Theory of Probability", וכן אוטוביוגרפיה בשם "Scene of Change".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה מוסדית וחיים מאוחרים
לאורך חייו, ויבר החזיק בחברות באקדמיה הלאומית למדעים (National Academy of Sciences), באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובחברה הפילוסופית האמריקאית. כיבודים שקיבל כללו את מדליית הרווחה הציבורית של האקדמיה הלאומית למדעים ב-1957 ואת פרס קלינגה ב-1964. הוא כיהן כנשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע בשנת 1954 ועמד בראש מועצת המנהלים של מכון סאלק למחקרים ביולוגיים. לאחר תום כהונתו בקרן רוקפלר, עבד עם קרן אלפרד פ. סלואן (Alfred P. Sloan Foundation) בין השנים 1959 ל-1964. הוא נפטר בשנת 1978 בניו מילפורד.
עובדות מהירות
- נולד: 1894, רידסבורג - נפטר: 1978, ניו מילפורד - אזרחות: ארצות הברית - השכלה: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון - מדליית הרווחה הציבורית של האקדמיה הלאומית למדעים: 1957 - פרס קלינגה: 1964 - עבודה מרכזית: Translation (1949) - שיוך מקצועי: קרן רוקפלר (1932–1959)
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה החשיבות של המזכר של ויבר משנת 1949?
הוא סיפק את אחת המסגרות התיאורטיות הראשונות לתרגום מכונה, והציע שמחשבים יוכלו להשתמש בקריפטוגרפיה, בהסקה לוגית ובניתוח הקשר כדי להמיר טקסט בין שפות.
### אילו תפקידים מילא ויבר במהלך מלחמת העולם השנייה?
הוא עמד בראש הוועדה למתמטיקה שימושית במשרד האמריקאי למחקר ופיתוח מדעי, שם יישם טכניקות מתמטיות וסטטיסטיות למחקר תפעולי.