ניקולאוס קופרניקוס

ניקולאוס קופרניקוס

ניקולאוס קופרניקוס (Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה איש אשכולות בתקופת הרנסאנס שניסח מודל של היקום המציב את השמש במרכזו במקום את כדור הארץ. פרסום המודל של קופרניקוס בספרו "על סיבובו של היקום" (De revolutionibus orbium coelestium), ממש לפני מותו ב-1543, היה אירוע מרכזי בתולדות המדע, אשר הצית את המהפכה הקופרניקאית ותרם תרומה חלוצית למהפכה המדעית. אף על פי שמודל הליוצנטרי דומה פותח שמונה עשרה מאות קודם לכן על ידי אריסטარخוס מסאמוס (Aristarchus of Samos), אסטרונום יווני עתיק, סביר להניח שקופרניקוס הגיע למודל שלו באופן עצמאי.

קופרניקוס נולד ומת בפרוסיה המלכותית, אזור אוטונומי למחצה ורב-לשוני שנוצר בתוך כתר ממלכת פולין משטחים שהוחזרו מהמסדר הטבטוני לאחר מלחמת שלוש עשרה השנים.

כפוליגלוט ואיש אשכולות, הוא קיבל תואר דוקטור במשפט קאנוני והיה מתמטיקאי, אסטרונום, רופא, חוקר קלאסיקות, מתרגם, מושל, דיפלומט וכלכלן. מ-1547 היה קאנון בקابیتול של קתדרלת ורמיה (Warmia). ב-1517 הוא גזר את תורת הכמות של הכסף – מושג מרכזי בכלכלה – וב-1519 ניסח עיקרון כלכלי שלימים נקרא חוק גרשם.

חיים

ניקולאוס קופרניקוס נולד ב-19 בפברואר 1473 בעיר טורון (Toruń), בפרובינציה של פרוסיה המלכותית בכתר ממלכת פולין, להורים דווברי גרמנית.

אביו היה סוחר מקראקוב ואמו הייתה בת של סוחר עשיר מטורון. ניקולאוס היה הצעיר מבין ארבעה ילדים. אחיו אנדראס (Andreas) נעשה קאנון אוגוסטיני בפרומבורק (Frombork). אחותו ברברה, שנקראה על שם אמה, נעשתה נזירה בנדיקטינית ובלשנות אחרונות שלה כקצינה של מנזר בחלמנו (Chełmno); היא מתה לאחר 1517. אחותו קתרינה נישאה לאיש העסקים וחבר מועצת העיר טורון ברטל גרטנר והותירה חמישה ילדים, שקופרניקוס דאג להם עד סוף חייו. קופרניקוס מעולם לא נישא ולא ידוע שהיו לו ילדים, אך לפחות משנת 1531 ועד 1539 יחסיו עם אנה שילינג (Anna Schilling), עובדת משק בית שגרה עמו, נחשבו לשערורייתיים בעיני שני בישופים של ורמיה שהפצירו בו לאורך השנים לנתק את יחסיו עם "פילגשו".

### משפחת האב

משפחת אביו של קופרניקוס היגרה במקור לשלזיה במאה ה-13. ניתן להתחקות אחר המשפחה לכפר בין ניסה (Nysa) ופרודניק (Prudnik). שמו של הכפר אומת בכתיבים שונים כ-Kopernik, Copernik, Copernic, Kopernic, Coprirnik, והשם המודרני Koperniki.

במאה ה-14 החלו בני המשפחה לעבור לערים שלזיות שונות אחרות, לבירה הפולנית קראקוב (1367), ולטורון (1400). ב-1396 נעשה ניקלאס קופרניגק (Niklas Koppernigk), סבא-רבא של האסטרונום, בורגני של קראקוב. האב, שנקרא גם הוא ניקלאס קופרניגק [de] (Niklas Koppernigk [de]), ככל הנראה בנו של יאן (או יוהאן), תועד לראשונה בקראקוב ב-1448.

ניקולאוס נקרא על שם אביו, המופיע ברישומים לראשונה כסוחר מבוסס שעסק בנחושת ומכר אותה בעיקר בגדנסק (Gdańsk). הוא עבר מקראקוב לטורון בסביבות 1458. טורון, השוכנת על נהר הויסלה, הייתה באותה עת מעורבת במלחמת שלוש עשרה השנים, שבה ממלכת פולין וקונפדרציית פרוסיה – ברית של ערי פרוסיה, אצולה וכנסייה – נלחמו נגד המסדר הטבטוני על השליטה באזור. במלחמה זו, ערי המעונות (האנזתיות) כמו גדנסק וטורון, עיר הולדתם של ניקולאוס קופרניקוס, בחרו לתמוך במלך הפולני קזימיר הרביעי יגיילו (Casimir IV Jagiellon), שהבטיח לכבד את העצמאות העצומה המסורתית של הערים, אשר המסדר הטבטוני ערער עליה. אביו של ניקולאוס היה מעורב באופן פעיל בפוליטיקה של אותה תקופה ותמך בפולין ובערי הממלכה נגד המסדר הטבטוני. ב-1454 הוא תווך במשא ומתן בין הקרдинал הפולני זביגנייב אולשניצקי (Zbigniew Oleśnicki) לבין ערי פרוסיה על החזרת הלוואות מלחמה. בשלום טורון השני (1466), ויתר המסדר הטבטוני רשמית על כל התביעות על השטחים הכבושים, שחזרו לפולין כפרוסיה המלכותית ונשארו חלק ממנה עד לחלוקה הראשונה (1772) והשנייה (1793) של פולין.

אביו של קופרניקוס נישא לברברה ואצנרודה (Barbara Watzenrode), אמו של האסטרונום, בין 1461 ל-1464. הוא מת בסביבות 1483.

### משפחת האם

אמו של ניקולאוס, ברברה ואצנרודה, הייתה בתם של הפטריציוס וחבר מועצת העיר העשיר מטורון, לוקאס ואצנרודה האב (Lucas Watzenrode the Elder, נפטר ב-1462), וקתרינה (אלמנתו של יאן פקאו), המצוינת במקורות אחרים כקתרינה רידיגר לבית מודליბוג (Katarzyna Rüdiger gente Modlibóg, נפטרה ב-1476). בני משפחת מודליבוג היו משפחה פולנית בולטת שהייתה ידועה היטב בהיסטוריה של פולין מאז 1271. משפחת ואצנרודה, כמו משפחת קופרניק, הגיעה משלזיה מאזור שווידניץ (Świdnica), ולאחר 1360 התיישבה בטורון. עד מהרה הם הפכו לאחת ממשפחות הפטריקים העשירות והמשפיעות ביותר. דרך קשרי המשפחה המסועפים של בני ואצנרודה באמצעות נישואין, קופרניקוס היה מקורב למשפחות עשירות בטורון (Thorn), גדנסק (Gdansk) ואלבלונג (Elbląg), ולמשפחות אצולה פולניות בולטות בפרוסיה: צ'אפסקי (Czapski), דזיאלינסקי (Działyński), קונופאצקי (Konopacki) וקושיצקי (Kościelecki). לוקאס וקתרין היו שלושה ילדים: לוקאס ואצנרודה הצעיר (1447–1512), שלימים יהפוך לבישוף ורמיה ולפטרון של קופרניקוס; ברברה, אמו של האסטרונום (נפטרה לאחר 1495); וכריסטינה (נפטרה לפני 1502), שנישאה ב-1459 לסוחר ולראש עיריית טורון טידמן פון אלן (Tiedeman von Allen).

לוקאס ואצנרודה האב, סוחר עשיר ונשיא ספסל השיפוט בשנים 1439–1462, היה מתנגד נחרץ של האבירים הטבטונים. ב-1453 הוא היה הציר מטעם טורון בוועידת גרודז'ונדץ (Grudziądz) שתכננה את המרד נגדם. במהלך מלחמת שלוש עשרה השנים שפרצה לאחר מכן, הוא תמך באופן פעיל במאמץ המלחמתי של ערי פרוסיה באמצעות סובסידיות כספיות ניכרות (שאת מקצתן תבע בחזרה מאוחר יותר), בפעילות פוליטית בטורון ובגדנסק, ובהשתתפות אישית בקרבות בלאשין (Łasin) ומאלבורק (Marienburg). הוא מת ב-1462.

לוקאס ואצנרודה הצעיר, דודו מצד אמו והפטרון של האסטרונום, למד באוניברסיטת קראקוב ובאוניברסיטאות של קלן ובלוניה. הוא היה מתנגד מר של המסדר הטבטוני, והגראנד מאסטר שלו כינה אותו פעם "השטאן בהתגלמותו". ב-1489 נבחר ואצנרודה לבישוף ורמיה (Ermeland) בניגוד להעדפתו של המלך קזימיר הרביעי, שקיווה להושיב על כס זה את בנו שלו. כתוצאה מכך, ואצנרודה היה בסכסוך עם המלך עד למותו של קזימיר הרביעי שלוש שנים לאחר מכן. לאחר מכן יכול היה ואצנרודה ליצור קשרים הדוקים עם שלושה מונרכים פולנים עוקבים: ג'ון הראשון אלברט, אלכסנדר יגיילו וזיגמונט הראשון הזקן. הוא היה חבר ויועץ מרכזי לכל שליט, והשפעתו חיזקה מאוד את הקשרים בין ורמיה לפולין גופא. ואצנרודה נחשב לאיש החזק ביותר בוורמיה, ועושרו, קשריו והשפעתו אפשרו לו להבטיח את חינוכו וקריירתו של קופרניקוס כקאנון בקתדרלת פרומבורק.

### חינוך

חינוך מוקדם

אביו של קופרניקוס מת בסביבות 1483, כאשר הנער היה בן 10. דודו מצד אמו, לוקאס ואצנרודה הצעיר (1447–1512), לקח את קופרניקוס תחת חסותו ודאג לחינוכו ולקריירה שלו. שש שנים לאחר מכן, נבחר ואצנרודה לבישוף ורמיה. ואצנרודה שמר על קשרים עם דמויות אינטלקטואליות מובילות בפולין והיה חבר של ההומניסט רב-ההשפעה יליד איталия פיליפו בואונאקורסי (Filippo Buonaccorsi), ששהה בחצר קראקוב. אין מסמכים ראשוניים ששרדו על שנות ילדותו וחינוכו המוקדמות של קופרניקוס. ביוגרפים של קופרניקוס מניחים וואצנרודה שלח תחילה את קופרניקוס הצעיר לבית הספר של סנט ג'ון בטורון, שבו הוא עצמו שימש כמורה ראשי. מאחר ש, לפי ארמיטאג', הנער למד בבית הספר הקתדרלי בוולוצלאווק (Włocławek), במעלה נהר הויסלה מטורון, אשר הכין תלמידים לכניסה לאוניברסיטת קראקוב.

אוניברסיטת קראקוב 1491–1495

בסמסטר החורף של 1491–1492 התקבל קופרניקוס, בשם "Nicolaus Nicolai de Thuronia", יחד עם אחיו אנדראס, לאוניברסיטת קראקוב. קופרניקוס החל את לימודיו במחלקה לאמנויות (מסתיו 1491, כנראה עד קיץ או סתיו 1495) בתקופת הפריחה של בית הספר האסטרונומי-מתמטי של קראקוב, ורכש את היסודות להישגיו המתמטיים הבאים. על פי מסורת מאוחרת אך אמינה (יאן ברוז'ק), קופרניקוס היה תלמידו של אלברט ברודז'בסקי (Albert Brudzewski), אשר באותו זמן (מ-1491) היה פרופסור לפילוסופיה אריסטוטלית אך לימד אסטרונומיה באופן פרטי מחוץ לאוניברסיטה; קופרניקוס הכיר היטב את הפירוש הנפוץ של ברודז'בסקי לחיבורו של גאורג פוירבאך (Georg von Peuerbach) "התיאוריות החדשות של הכוכבים" (Theoricæ novæ planetarum), וכמעט בוודאות השתתף בהרצאותיהם של ברנרד מביסקופיה ווויצ'ך קריפה משמוטולו (Wojciech Krypa of Szamotuły), וכנראה גם בהרצאות אסטרונומיות אחרות של יאן מגולוגוב, מיכל מוורוצלב (Wrocław), וויצ'ך מפנייבי ומרצ'ין ביליצה מאולקוש (Marcin Bylica of Olkusz).

אסטרונומיה מתמטית

לימודיו של קופרניקוס בקראקוב העניקו לו בסיס יסודי באסטרונומיה המתמטית שנלמדה באוניברסיטה (חשבון, גיאומטריה, אופטיקה גיאומטרית, קוסמוגרפיה, אסטרונומיה תיאורטית וחישובית) וידע רב בכתבי הפילוסופיה והמדע של הטבע מאת אריסטו (על השמים, מטאפיזיקה) ואבן רוشد (Averroes), דבר שעורר את עניינו בלמידה והקנה לו שליטה בתרבות ההומניסטית. קופרניקוס הרחיב את הידע שקיבל מאולמות ההרצאות באוניברסיטה באמצעות קריאה עצמאית של ספרים שרכש במהלך שנותיו בקראקוב (אוקלידס, חאלי אבן רגל [Haly Abenragel], הלוחות האלפונסיניים, הלוחות של יוהנס רگیומונטאנוס [Tabulae directionum]); לתקופה זו שייכים כנראה גם רשימותיו המדעיות המוקדמות ביותר, השמורות בחלקן באוניברסיטת אופסלה. בקראקוב החל קופרניקוס לאסוף ספרייה גדולה בנושא אסטרונומיה; לימים היא נלקחה כשלל מלחמה על ידי השוודים במהלך תקופת "המבול" בשנות ה-1650 ונשמרה בספריית אוניברסיטת אופסלה.

סתירות במערכות של אריסטו ותלמי

ארבע שנותיו של קופרניקוס בקראקוב שיחקו תפקיד חשוב בפיתוח כישוריו הביקורתיים והניעו את הניתוח שלו של סתירות לוגיות בשתי המערכות ה"רשמיות" של האסטרונומיה – תיאוריית הכדורים ההומוצנטריים של אריסטו, ומנגנון האקסצנטרים והאפיציקלים של תלמי – שההתגברות עליהן והשלכתן יהיו הצעד הראשון לקראת יצירת הדוקטרינה של קופרניקוס עצמו על מבנה היקום.

וורמיה, 1495–1496

מבלי לקבל תואר, כנראה בסתיו 1495, עזב קופרניקוס את קראקוב לחצר דודו ואצנרודה, אשר ב-1489 הועלה לדרגת נסיך-בישוף של ורמיה ועד מהרה (לפני נובמבר 1495) ביקש לשבץ את אחיינו בקאנונאט של ורמיה שהתפנה עקב מותו ב-26 באוגוסט 1495 של המחזיק הקודם בו, יאן צאנוב (Jan Czanow). מסיבות לא ברורות – כנראה עקב התנגדות מצד חלק מהקפיטול, שערערו לרומא – התעכבה מינויו של קופרניקוס, מה שהניע את ואצנרודה לשלוח את שני אחייניו ללמוד משפט קאנוני באיטליה, ככל הנראה מתוך כוונה לקדם את הקריירות הכנסייתיות שלהם ובכך לחזק גם את השפעתו שלו בקפיטול ורמיה.

ב-20 באוקטובר 1497 ירש קופרניקוס, באמצעות מיופה כוח, באופן רשמי את הקאנונאט של ורמיה שהוענק לו שנתיים קודם לכן. לכך הוסיף, במסמך מתאריך 10 בינואר 1503 בפדואה, משרה ללא טרחה (סינקורה) בכנסיית הקולגיאט של הצלב הקדוש וסנט ברתולומאו בוורוצלב (שהייתה באותה עת בכתר בוהמיה). למרות שהוענקה לו אינדולגנציה אפיפיורית ב-29 בנובמבר 1508 לקבלת הבחנות נוספות, דרך הקריירה הכנסייתית שלו קופרניקוס לא רק שלא רכש משרות קבועות ותחנות גבוהות יותר (פרלטוריות) בקפיטול, אלא שב-1538 הוא ויתר על הסינקורה של וורוצלב. לא ברור אם הוא הוסמך אי פעם לכומר. אדוארד רוזן (Edward Rosen) טוען שלא, וכך גם ג'ון פארל (John Farrell) הכותב עבור מגזין פורבס. קופרניקוס קיבל בכל זאת הסמכות זוטרות, אשר הספיקו לקבלת קאנונאט בקפיטול. האנציקלופדיה הקתולית מציעה שהסמכתו הייתה סבירה, שכן ב-1537 הוא היה אחד מארבעה מועמדים לכס הבישופות של ורמיה, משרה שדרשה הסמכה כנסייתית.

איטליה

אוניברסיטת בולוניה, 1496–1501

בינתיים, עזב קופרניקוס את ורמיה באמצע 1496 – ייתכן שעם פמלייתו של קנצלר הקפיטול, יז'י פראנגה (Jerzy Pranghe), שנסע לאטליה – ובסתיו, ככל הנראה באוקטובר, הגיע לבולוניה וכמה חודשים לאחר מכן (אחרי 6 בינואר 1497) רשם את שמו בפנקס "האומה הגרמנית" של אוניברסיטת המשפטנים בבולוניה, שכללה פולנים צעירים משלזיה, פרוסיה ופומרניה וכן סטודנטים מלאומים אחרים.

خلال שנות שהותו השלוש בבולוניה, שהתרחשו בין סתיו 1496 לאביב 1501, נראה שקופרניקוס הקדיש עצמו פחות בקפדנות ללימודי משפט קאנוני (הוא קיבל את הדוקטורט במשפט קאנוני רק שבע שנים לאחר מכן, בעקבות חזרה שנייה לאיטליה ב-1503) מאשר ללימודי מדעי הרוח – כנראה השתתף בהרצאות של פיליפו ברוואלדו (Filippo Beroaldo), אנטוניו אורצ'או המכונה קודרו (Antonio Urceo), ג'וואני גארצוני (Giovanni Garzoni) ואלסנדרו אכיליני (Alessandro Achillini) – וללימודי אסטרונומיה. הוא פגש את האסטרונום המפורסם דומניקו מריה נובארה דה פרארה (Domenico Maria Novara da Ferrara) ונעשה תלמידו ועוזרו. קופרניקוס פיתח רעיונות חדשים בהשראת קריאת "תמצית האלמגեսט" (Epitome in Almagestum Ptolemei) מאת גאורג פוירבאך ויוהנס רگیומונטאנוס (ונציה, 1496). הוא אימת את תצפיותיהם על כמה מוזרויות בתורת התנועה של הירח של תלמי, על ידי ביצוע ב-9 במרץ 1497 בבולוניה של תצפית בלתי נשכחת בהסתרה (occultation) של אלדבראן (Aldebaran), הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים שור, על ידי הירח. קופרניקוס ההומניסט ביקש אישור לספקותיו הגוברים באמצעות קריאה מעמיקה של סופרים יוונים ולטיניים (פיתגורס, אריסטרכוס מסאמוס, קלאומדס, קיקרו, פליניוס הזקן, פלוטרכוס, פילולאוס, הרקלידס, אקפנטוס, אפלטון), ואסף, במיוחד בזמן שהותו בפדואה, מידע היסטורי מקוטע על מערכות אסטרונומיות, קוסמולוגיות ולוחות שנה עתיקים.

רומא 1500

קופרניקוס בילה את שנת היובל 1500 ברומא, אליה הגיע עם אחיו אנדראס באביב ההוא, ללא ספק כדי לבצע התמחות בחצר האפיפיור. גם כאן, עם זאת, המשיך בעבודתו האסטרונומית שהחלה בבולוניה, למשל על ידי תצפית על ליקוי ירח בלילה שבין 5 ל-6 בנובמבר 1500. על פי דיוח מאוחר יותר מאת רטיקוס, קופרניקוס גם העביר הרצאות פומביות – ככל הנראה באופן פרטי ולא בספיינצה הרומאית – כ"פרופסור מתמטיקה" (פרופסור לאסטרונומיה), "לסטודנטים רבים... ולמאסטרים מובילים של המדע", שהוקדשו ככל הנראה לביקורת על הפתרונות המתמטיים של האסטרונומיה העכשווית.

אוניברסיטת פדואה, 1501–1503

במסע חזרתו, כשהוא עוצר בוודאי בקצרה בבולוניה, חזר קופרניקוס לאמצע שנת 1501 לוורמיה. לאחר שקיבל הארכת חופשה לשנתיים מהקפיטול ב-28 ביולי כדי ללמוד רפואה (מכיוון ש"הוא עשוי להיות בעתיד יועץ רפואי שימושי לדודנו המכובד [הבישוף לוקאס ואצנרודה] ולחברי הקפיטול"), הוא חזר לאיטליה בסוף הקיץ או בסתיו, כנראה מלווה באחיו אנדראס ובקאנונאט ברנהרד סקולטטי (Bernhard Sculteti). הפעם למד באוניברסיטת פדואה, שהייתה מפורסמת כמושב של לימודי רפואה, ו–מלבד ביקור קצר בפרארה במאי-יוני 1503 כדי לעבור בחינות ולקבל את הדוקטורט שלו במשפט קאנוני – הוא נשאר בפדואה מסתיו 1501 ועד קיץ 1503.

קופרניקוס למד רפואה ככל הנראה בהדרכתם של פרופסורים מובילים בפדואה – ברתולומאו דה מונטניאנה (Bartolomeo da Montagnana), ג'ירולמו פרקסטורו (Girolamo Fracastoro), גבריאלה זרבי (Gabriele Zerbi), אלסנדרו בנדטי (Alessandro Benedetti) – וקרא חיבורים רפואיים שרכש בתקופה זו, מאת ואלסקוס דה טارانטה (Valescus de Taranta), יאן מסואה (Jan Mesue), הוגו סייננסיס (Hugo Senensis), יאן קתאם (Jan Ketham), ארנולד דה וילה נובה (Arnold de Villa Nova) ומיקלה סבונרולה (Michele Savonarola), אשר יהוו את הגרעין לספריית הרפואה המאוחרת שלו.

אסטרולוגיה

אחד הנושאים שקופרניקוס חייב היה ללמוד היה אסטרולוגיה, מכיוון שהיא נחשבה לחלק חשוב בחינוך הרפואי. עם זאת, בניגוד לרוב אסטרונומי הרנסאנס הבולטים אחרים, נראה שהוא מעולם לא עסק או הביע עניין כלשהו באסטרולוגיה.

לימודי יוונית

כמו בבולוניה, קופרניקוס לא הגביל את עצמו ללימודיו הרשמיים. ככל הנראה בשנות פדואה החלו תחומי העניין ההלניסטיים שלו. הוא הכיר את שפת יוון ותרבותה בעזרת הדקדוק של תאודורוס עזה (Theodorus Gaza, 1495) והמילון של יוהנס בטיסטה כרסטוניוס (Johannes Baptista Chrestonius, 1499), ובכך הרחיב את לימודיו על העת העתיקה, שהחלו בבולוניה, לכתביהם של בסריון (Bessarion), לורנצו ואלה (Lorenzo Valla) וآخرים. נראה גם שיש ראיות לכך שדווקא במהלך שהותו בפדואה התגבש סופית הרעיון לבסס מערכת עולמית חדשה על תנועת כדור הארץ. ככל שהתקרב הזמן לחזרתו של קופרניקוס הביתה, באביב 1503 הוא נסע לפרארה, שם, ב-31 במאי 1503, לאחר שעבר את הבחינות המחייבות, הוענק לו תואר דוקטור במשפט קאנוני (Nicolaus Copernich de Prusia, Jure Canonico ... et doctoratus). ללא ספק, זמן קצר לאחר מכן (לכל מאוחר בסתיו 1503) הוא עזב את איטליה לצמיתות כדי לחזור לוורמיה.

### תצפיות פלנטריות

קופרניקוס ערך שלוש תצפיות על כוכב חמה (מרקורי), עם שגיאות של 3−, 15− ו-1 דקות קשת. הוא ערך תצפית אחת על נוגה, עם שגיאה של 24− דקות. ארבע תצפיות נעשו על מאדים, עם שגיאות של 2, 20, 77 ו-137 דקות. ארבע תצפיות נעשו על צדק (יופיטר), עם שגיאות של 32, 51, 11− ו-25 דקות. הוא ערך ארבע על שבתאי, עם שגיאות של 31, 20, 23 ו-4− דקות.

### תצפיות אחרות

יחד עם נובארה, קופרניקוס צפה בהסתרה של אלדבראן על ידי הירח ב-9 במרץ 1497. קופרניקוס צפה גם בהתכנסות (conjunction) של שבתאי והירח ב-4 במרץ 1500. הוא ראה ליקוי חמה ב-6 בנובמבר 1500.

### עבודה

לאחר השלמת כל לימודיו באיטליה, חזר קופרניקוס בן ה-30 לוורמיה, שבה חי את 40 השנים הנותרות של חייו, מלבד מסעות קצרים לקראקוב ולערים פרוסיות סמוכות: טורון (Thorn), גדנסק (Danzig), אלבלונג (Elbląg), גרודז'ונדץ (Grudziądz), מאלבורק (Marienburg), קניגסברג (Królewiec).

נסיכות-הבישופות של ורמיה נהנתה מאוטונומיה ניכרת, עם דיאט (פרלמנט) משלה ויחידה מוטרית משלה (זהה לזו שבחלקים אחרים של פרוסיה המלכותית) ואוצר משלה.

קופרניקוס היה מזכירו ורופאו של דודו משנת 1503 ועד 1510 (או אולי עד מותו של דודו ב-29 במרץ 1512) והתגורר בטירת הבישוף בלידזבארק (Heilsberg), שם החל לעבוד על תורתו ההליוצנטרית. בתפקידו הרשמי, הוא לקח חלק כמעט בכל חובותיו הפוליטיות, הכנסייתיות והניהוליות-כלכליות של דודו. מתחילת 1504, קופרניקוס לווה את ואצנרודה למושבים של דיאט פרוסיה המלכותית שהתקיימו במאלבורק ואלבלונג, וכפי שכותבים דובז'יצקי (Dobrzycki) וחידוקייביץ' (Hajdukiewicz), "השתתף... בכל האירועים החשובים יותר במשחק הדיפלומטי המורכב ששיחק אותו פוליטיקאי ומדינאי שאפתן להגנת האינטרסים המיוחדים של פרוסיה וורמיה, בין עוינות כלפי המסדר [הטבטוני] לבין נאמנות לכתר הפולני."

בשנים 1504–1512 ערך קופרניקוס מסעות רבים כחלק מפמליית דודו – ב-1504, לטורון וגדנסק, למושב של מועצת פרוסיה המלכותית בנוכחות מלך פולין אלכסנדר יגיילו; למושבים של דיאט פרוסיה במאלבורק (1506), אלבלונג (1507) ושטום (Stuhm, 1512); והוא ייתכן שהשתתף במושב פוזנן (Posen, 1510) ובהכתרת מלך פולין זיגמונט הראשון הזקן בקראקוב (1507). מסלולו של ואצנרודה מרמז כי באביב 1509 ייתכן שקופרניקוס השתתף בסייִם (פרלמנט) של קראקוב.

ככל הנראה בהזדמנות אחרונה זו, בקראקוב, הגיש קופרניקוס להדפסה בבית הדפוס של יוהנס האллер (Johann Haller) את תרגומו, מיוונית ללטינית, של אוסף מאת ההיסטוריון הביזנטי מהמאה ה-7 תאופילקט סימוקטה (Theophylact Simocatta) של 85 שירים קצרים הנקראים אפיסטולות, או מכתבים, אשר הוחלפו לכאורה בין דמויות שונות בסיפור יווני. הם מסוגים שלושה – "מוסריים", המציעים עצות כיצד אנשים צריכים לחיות; "פסטורליים", המציגים תמונות קטנות של חיי רועים; ו"רומנטיים", הכוללים שירי אהבה. הם מסודרים כך שיעקבו זה אחר זה ברוטציה רגילה של נושאים. קופרניקוס תרגם את החרוזים היווניים לפרוזה לטינית, ופרסם את גרסתו בשם Theophilacti scolastici Simocati epistolae morales, rurales et amatoriae interpretatione latina, אותה הקדיש לדודו מתוך הכרת תודה על כל הטובות שקיבל ממנו. בתרגום זה, קופרניקוס הכריז על עצמו שהוא בצד ההומניסטים במאבקים סביב השؤال האם יש לחדש את הספרות היוונית. יצירתו השירית הראשונה של קופרניקוס הייתה אפיגרמה יוונית, שנוצרה כנראה במהלך ביקור בקראקוב, עבור האפיטלאמיום (שיר חתונה) של יוהנס דנטיסקוס (Johannes Dantiscus) לחתונה של ברברה זאפולי (Barbara Zapolya) ב-1512 עם המלך זיגמונט הראשון הזקן.

קומנטריולוס – תוואי ראשוני של תיאוריה הליוצנטרית

זמן מה לפני 1514, כתב קופרניקוס תוואי ראשוני של תורתו ההליוצנטרית הידוע רק מתעתיקים מאוחרים יותר, תחת הכותרת (שאולי ניתנה לו על ידי מעתיק), Nicolai Copernici de hypothesibus motuum coelestium a se constitutis commentariolus – המכונה בדרך כלל "קומנטריולוס" (Commentariolus). זה היה תיאור תיאורטי תמציתי של המנגנון ההליוצנטרי של היקום, ללא מכשיר מתמטי, ונבדל בפרטים חשובים אחדים של מבנה גיאומטרי מהספר "על סיבובו של היקום"; אך הוא כבר התבסס על אותן הנחות לגבי תנועותיו המשולשות של כדור הארץ. הקומנטריולוס, שקופרניקוס ראה בו במודע רק טיוטה ראשונה לספר המתוכנן שלו, לא נועד להפצה מודפסת. הוא העמיד לרשות מכריו הקרובים ביותר רק מעט עותקי כתב-יד בלבד, כולל, נראה, כמה אסטרונומים מקראקוב שאיתם שיתף פעולה בשנים 1515–1530 בתצפיות על ליקויים. טיכו ברהה (Tycho Brahe) יכלול קטע מן הקומנטריולוס בחיבורו שלו, Astronomiae instauratae progymnasmata, שפורסם בפראג ב-1602, על סמך כתב-יד שקיבל מהרופא והאסטרונום הבוהמי טדאש האייק (Tadeáš Hájek), חבר של רטיקוס. הקומנטריולוס יופיע בשלמותו בדפוס לראשונה רק ב-1878.

תצפיות אסטרונומיות, 1513–1516

ב-1510 או 1512 עבר קופרניקוס לפרומבורק, עיירה בצפון-מערב על לגונת ויסלה בחוף הים הבלטי. שם, באפריל 1512, השתתף בבחירתו של פביאן פון לוסיין (Fabian of Lossainen) לנסיך-בישוף של ורמיה. רק בתחילת יוני 1512 העניק הקפיטול לקופרניקוס "קוריה חיצונית" – בית מחוץ לחומות ההגנה של הר הקתדרלה. ב-1514 הוא רכש את המגדל הצפון-מערבי בתוך חומות המבצר של פרומבורק. הוא יחזיק בשתי הדירות הללו עד סוף חייו, למרות ההרס של בנייני הקפיטול על ידי פשיטה על פרואנבורג שבוצעה על ידי המסדר הטבטוני בינואר 1520, שבמהלכה ככל הנראה הושמדו מכשיריו האסטרונומיים של קופרניקוס. קופרניקוס ביצע תצפיות אסטרונומיות בשנים 1513–1516 כנראה מן הקוריה החיצונית שלו; ובשנים 1522–1543, מ"מגדל קטן" (turricula) לא מזוהה, תוך שימוש במכשירים פרימיטיביים שהועתקו מעתיקים – הרבעון (quadrant), ה-triquetrum, והספירה הארמילרית. בפרומבורק ערך קופרניקוס למעלה ממחצית מ-60 תצפיותיו האסטרונומיות הרשומות.

חובות מנהליות בוורמיה

לאחר שהשתקע דרך קבע בפרומבורק, שבה התגורר עד סוף חייו, עם הפסקות בשנים 1516–1519 ו-1520–1521, מצא קופרניקוס את עצמו במרכז הכלכלי והמנהלי של קפיטול ורמיה, שהיה גם אחד משתי זירות החיים הפוליטיים המרכזיות בוורמיה. במצב הקשה והמורכב מבחינה פוליטית של ורמיה, המאוימת מבחוץ על ידי תוקפנות המסדר הטבטוני (התקפות של כנופיות טבטוניות; מלחמת פולין-המסדר הטבטוני בשנים 1519–1521; תוכניותיו של אלברט לספח את ורמיה), ומבפנים נתונה ללחצים ספציפיסטיים חזקים (בחירת נסיכי-הבישופים של ורמיה; רפורמת המטבע), הוא, יחד עם חלק מהקפיטול, ייצג תוכנית של שיתוף פעולה הדוק עם הכתר הפולני והפגין בכל פעילותו הציבורית (ההגנה על ארצו מפני תוכניות הכיבוש של המסדר; הצעות לאחד את מערכת המונוטרית שלה עם זו של הכתר הפולני; תמיכה באינטרסים של פולין במינהל הכנסייתי של דוצ'ות ורמיה) שהוא היה באמת אזרח של הרפובליקה הפולonio-ליטאית. זמן קצר לאחר מותו של דודו הבישוף ואצנרודה, השתתף בחתימה על הסכם פיוטרקוב טריבונלסקי השני (7 בדצמבר 1512), המסדיר את מינויו של בישוף ורמיה, תוך הכרזה, למרות התנגדות מצד חלק מהקפיטול, על שיתוף פעולה נאמן עם הכתר הפולני.

באותה שנה (לפני 8 בנובמבר 1512) לקח על עצמו קופרניקוס את האחריות, כ-magister pistoriae, לנהל את המפעלים הכלכליים של הקפיטול (הוא יחזיק בתפקיד זה שוב ב-1530), לאחר שכבר מילא מאז 1511 את תפקידי הקנצלר והמבקר של אחוזות הקפיטול.

חובותיו המנהליות והכלכליות לא הסיחו את דעתו של קופרניקוס, בשנים 1512–1515, מפעילות תצפית אינטנסיבית. תוצאות תצפיותיו על מאדים ושבתאי בתקופה זו, ובמיוחד סדרה של ארבע תצפיות על השמש שבוצעו ב-1515, הובילו לגילוי השתנות האקסצנטריות של כדור הארץ ולתנועת האפוגี השמשי ביחס לכוכבים הנייחים, מה שהניע בשנים 1515–1519 את התיקונים הראשונים שלו להנחות מסוימות במערכתו. חלק מהתצפיות שערך בתקופה זו עשויות להיות קשורות להצעה לרפורמה בלוח השנים היוליאני שנעשתה במחצית הראשונה של 1513 לבקשת בישוף פוסומברונה (Fossombrone), פאול ממידלבורג (Paul of Middelburg). קשריהם בעניין זה בתקופת ועידת לטראן החמישית הונצחו מאוחר יותר באזכור מחמיא באיגרת ההקדשה של קופרניקוס בחיבור Dē revolutionibus orbium coelestium ובחיבור מאת פאול ממידלבורג, Secundum compendium correctionis Calendarii (1516), המזכיר את קופרניקוס בין המלומדים ששלחו לוועידה הצעות לתיקון הלוח.

خلال שנים 1516–1521, התגורר קופרניקוס בטירת אולשתין (Allenstein) כמנהל הכלכלי של ורמיה, כולל אולשתין ופינייז'נו (Mehlsack). בזמן שהותו שם, הוא כתב כתב-יד בשم Locationes mansorum desertorum (מיקומים של פייפים נטושים), במטרה לאכלס את הפייפים הללו באיכרים חרוצים וכך לחזק את כלכלת ורמיה. כאשר אולשתין הותקפה על ידי האבירים הטבטונים במהלך מלחמת פולין-המסדר הטבטוני, קופרניקוס פיקד על ההגנה על אולשתין וורמיה על ידי כוחות הכתר הפולני. הוא גם ייצג את הצד הפולני במשא ומתן השלום שהתפתח בעקבות זאת.

יועץ לרפורמה מוטרית

קופרניקוס ייעץ במשך שנים לדיאט (sejmik) של פרוסיה המלכותית בנושא רפורמה מוטרית, במיוחד בשנות ה-20 של המאה ה-16, כאשר זו הייתה סוגיה מרכזית בפוליטיקה האזורית של פרוסיה. ב-1526 כתב מחקר על ערך הכסף, "Monetae cudendae ratio". בו ניסח איטרציה מוקדמת של התאוריה הנקראת חוק גרשם, לפיה מטבעות "רעים" (פגומים) דוחקים החוצה ממחזור את המטבעות ה"טובים" (הלא-פגומים) – מספר עשורים לפני תומאס גרשם. כמו כן, ב-1517, הוא קבע תורת הכמות של הכסף, מושג מרכזי בכלכלה המודרנית. המלצותיו של קופרניקוס על רפורמה מוטרית נקראו בהרחבה על ידי מנהיגים של פרוסיה ופולין כאחד במאמציהם לייצב את המטבע.

המערכת הקופרניקאית הוצגה לאפיפיור

ב-1533, יוהנס וידמןשטטר (Johann Widmanstetter), מזכירו של האפיפיור קלמנס השביעי, הסביר את המערכת ההליוצנטרית של קופרניקוס לאפיפיור ולשני קרדינלים. האפיפיור היה מרוצה כל כך עד שהעניק לוידמןשטטר מתנה יקרה ערך. ב-1535 כתב ברנרד וואפובסקי (Bernard Wapowski) מכתב לג'נטלמן בווינה, ודוחק בו לפרסם אלמנך מצורף, שלדבריו נכתב על ידי קופרניקוס. זהו האזכור היחיד של אלמנך מאת קופרניקוס ברשומות ההיסטוריות. ה"אלמנך" היה כנראה טבלאות המיקומים הפלנטריים של קופרניקוס. מכתבו של וואפובסקי מזכיר את תורתו של קופרניקוס על תנועות כדור הארץ. דבר לא יצא מבקשתו של וואפובסקי, מכיוון שהוא מת שבועות ספורים לאחר מכן.

בעקבות מותו של נסיך-הבישוף של ורמיה מאוריציוס פרבר (Mauritius Ferber, 1 ביולי 1537), קופרניקוס השתתף בבחירת יורשו, יוהנס דנטיסקוס (20 בספטמבר 1537). קופרניקוס היה אחד מארבעה מועמדים לתפקיד, והוזכר ביוזמתו של טידמן גיזה (Tiedemann Giese); אך מועמדותו הייתה למעשה פורמלית בלבד, שכן דנטיסקוס כבר מונה קודם לכן כבישוף קואדג'וטור לפרבר וזכה לתמיכתו של מלך פולין זיגמונט הראשון. בהתחלה שמר קופרניקוס על יחסים ידידותיים עם נסיך-הבישוף החדש, וסייע לו רפואית באביב 1538 והתלווה אליו בקיץ ההוא לסיור פיקוח על אחזקות הקפיטול. אך באותו סתיו, ידידותם התערערה עקב חשדות לגבי עובדת משק הבית של קופרניקוס, אנה שילינג, שאותה גירש דנטיסקוס מפרומבורק באביב 1539.

עבודה רפואית

בימי צעירותו, הרופא קופרניקוס טיפל בדודו, באחיו ובחברי קפיטול אחרים. בשנים מאוחרות יותר הוא נקרא לטפל בבישופים הקשישים שכיהנו בתורם במושב ורמיה – מאוריציוס פרבר ויוהנס דנטיסקוס – וב-1539 בידידו הוותיק טידמן גיזה, בישוף חלמנו (Kulm). בטיפול בחולים חשובים כאלה, הוא ביקש לעיתים קרובות ייעוץ מרופאים אחרים, כולל הרופא של הדוכס אלברט ודרך מכתבים, הרופא המלכותי הפולני.

באביב 1541, הדוכס אלברט – הגראנד מאסטר לשעבר של המסדר הטבטוני שהפך את המדינה המנזרית של האבירים הטבטונים לממלכה לותרנית ותורשתית, דוכסות פרוסיה, עם מתן כבוד לדודו, מלך פולין זיגמונט הראשון – זימן את קופרניקוס לקניגסברג כדי לטפל ביועצו של הדוכס, גאורג פון קונהיים (Georg von Kunheim), שנפל למשכב קשה ושרופאי פרוסיה נראו חסרי אונים לגביו. קופרניקוס הלך ברצון; הוא פגש את פון קונהיים במהלך המשא ומתן על רפורמת המטבע. וקופרניקוס הגיע למסקנה שאלברט עצמו אינו אדם רע כל כך; לשניהם היו תחומי עניין אינטלקטואליים רבים משותפים. הקפיטול נתן לקופרניקוס רשות לנסוע ברצון, שכן הוא ביקש לשמור על יחסים טובים עם הדוכס, למרות אמונתו הלותרנית. כעבור כחודש החלים החולה, וקופרניקוס חזר לפרומבורק. במשך זמן מה המשיך לקבל דיווחים על מצבו של פון קונהיים, ולשלוח לו עצות רפואיות במכתבים.

התקפות פרוטסטנטיות על המערכת הקופרניקאית

כמה מחבריו הקרובים של קופרניקוס הפכו לפרוטסטנטים, אך קופרניקוס מעולם לא הראה נטייה בכיוון זה. ההתקפות הראשונות עליו הגיעו מצד פרוטסטנטים. וילהלם גנפאוס (Wilhelm Gnapheus), פליט הולנדי שהתיישב באלבלונג, כתב קומדיה בלטינית, Morosophus (החכם הטיפש), והעלה אותה בבית הספר הלטיני שהקים שם. במחזה, קופרניקוס צויר כדמות הנושאת את שם המחזה, מורוסופוס, אדם יהיר, קר ומרוחק שהתעסק באסטרולוגיה, חשב את עצמו למושרה מאת האל, והופצו שמועות שכתב חיבור גדול שנרקב בארגז.

במקומות אחרים היו הפרוטסטנטים הראשונים שהגיבו לידיעות על תורתו של קופרניקוס. מלנכתון (Melanchthon) כתב:

> יש אנשים הסבורים שזה מצוין ונכון לעבד דבר אבסורדי כל כך כמו שעשה אותו אסטרונום סרמטי [כלומר, פולני] המזיז את האדמה ועוצר את השמש. ואכן, שליטים חכמים היו צריכים לרסן קלות דעת כזו.

אף על פי כן, ב-1551, שמונה שנים לאחר מותו של קופרניקוס, פרסם האסטרונום ארסמוס ריינהולד (Erasmus Reinhold), בחסותו של יריבו הצבאי לשעבר של קופרניקוס, הדוכס הפרוטסטנטי אלברט, את "הלוחות הפרוסיים", קובץ טבלאות אסטרונומיות המבוסס על עבודתו של קופרניקוס. אסטרונומים ואסטרולוגים אימצו זאת במהירות במקום קודמיהם.

### הליוצנטריות

זמן מה לפני 1514 העמיד קופרניקוס לרשות חבריו את חיבורו "קומנטריולוס" ("פרשנות קטנה"), כתב-יד המתאר את רעיונותיו על ההשערה ההליוצנטרית. הוא הכיל שבע הנחות יסוד (המפורטות להלן). לאחר מכן המשיך לאסוף נתונים לעבודה מפורטת יותר.

בסביבות 1532, קופרניקוס השים בעיקר את עבודתו על כתב-היד של Dē revolutionibus orbium coelestium; אך למרות הפצרות חבריו הקרובים ביותר, הוא התנגד לפרסום פומבי של דעותיו, לא רצון – כפי שהתוודה – להסתכן בבוז "שעליו היה חושף את עצמו בשל החדשנות והבלתי-מובנות של תזותיו."

קבלת המערכת הקופרניקאית ברומא

ב-1533, יוהנס אלברכט וידמןשטטר (Johann Albrecht Widmannstetter) העביר סדרת הרצאות ברומא המתארות את תורתו של קופרניקוס. האפיפיור קלמנס השביעי וכמה קרדינלים קתולים שמעו את ההרצאות והתעניינו בתיאוריה. ב-1 לנובמבר 1536, הקרדינל ניקולאוס פון שונברג (Nikolaus von Schönberg), ארכיבישוף קפואה, כתב לקופרניקוס מרומא:

> לפני שנים אחדות הגיעה אליי שמועה בדבר כישרונך, שעליה דיבר כולם ללא הפוגה. באותו זמן התחלתי להוקיר אותך מאוד... שכן למדתי שלא רק שהשגת את גילויי האסטרונומים הקדמונים באופן יוצא דופן אלא גם ניסחת קוסמולוגיה חדשה. בה אתה טוען שהארץ זזה; שהשמש תופסת את המקום הנמוך ביותר, ולפיכך המרכזי, ביקום... לכן אני מפציר בך בכל לשון של בקשה, אדוני המלומד ביותר, אלא אם כן אני מטריד אותך, להעביר תגלית זו שלך לחכמים, ובהזדמנות הקרובה ביותר לשלוח לי את כתביך על ספירת היקום יחד עם הטבלאות וכל דבר אחר שיש לך רלוונטי לנושא זה...

עד אז, עבודתו של קופרניקוס התקרבה לצורתה הסופית, ושמועות על תורתו הגיעו לאנשים משכילים בכל רחבי אירופה. למרות הפצרות ממקורות רבים, קופרניקוס עיכב את פרסום ספרו, אולי מחשש לביקורת – חשש שהובע בעדינות בהקדשה שלאחר מכן של יצירת המופת שלו לאפיפיור פאולוס השלישי. חוקרים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם דאגתו של קופרניקוס הוגבלה להתנגדויות אסטרונומיות ופילוסופיות אפשריות, או האם הוא חשש גם מפני התנגדויות דתיות.

### על סיבובו של היקום (De revolutionibus orbium coelestium)

קופרניקוס עדיין עבד על הספר De revolutionibus orbium coelestium (גם אם לא היה בטוח שהוא רוצה לפרסמו) כאשר ב-1539 הגיע לפרומבורק גאורג יואכים רטיקוס (Georg Joachim Rheticus), מתמטיקאי מוויטנברג. פיליפ מלנכתון, בעל ברית תאולוגי קרוב של מרטין לותר, ארגן לרטיקוס לבקר אצל מספר אסטרונומים וללמוד איתם. רטיקוס נעשה תלמידו של קופרניקוס, שהה איתו במשך שנתיים וכתב ספר, Narratio prima (תיאור ראשון), המתאר את עיקרו של תורת קופרניקוס. ב-1542 פרסם רטיקוס חיבור על טריגונומטריה מאת קופרניקוס (שנכלל בהמשך כפרקים 13 ו-14 של ספר א' של De revolutionibus). תחת לחץ כבד מצד רטיקוס, ולאחר שראה את הקבלה הכללית החיובית הראשונה של עבודתו, קופרניקוס הסכים סוף סוף למסור את De revolutionibus לידידו הקרוד, טידמן גיזה, בישוף חלמנו (Kulm), כדי שיימסר לרטיקוס לצורך הדפסה על ידי הדפוס הגרמני יוהנס פטריוס (Johannes Petreius) בנירנברג (Nürnberg), גרמניה. בעוד שרטיקוס פיקח תחילה על ההדפסה, הוא נאלץ לעזוב את נירנברג לפני שהושלמה, ומסר את המשימה של פיקוח על שאר ההדפסה לתאולוג לותרני, אנדראס אוזיאנדר (Andreas Osiander).

אוזיאנדר הוסיף הקדמה לא מאושרת וללא חתימה, המגנה על עבודתו של קופרניקוס מפני אלו שעלולים להיפגע מהשערותיו החדשניות. הוא טען ש"השערות שונות מוצעות לעיתים עבור תנועה אחת ויחידה [ולכן] האסטרונום יבחר כבחירתו הראשונה את ההשערה הקלה ביותר להבנה." לפי אוזיאנדר, "השערות אלו אינן חייבות להיות אמיתיות או אפילו סבירות. אם הן מספקות חשבון העולה בקאהד עם התצפיות, זה לבדו דיו."

### מוות

לקראת סוף 1542, קופרניקוס לקה بشבץ מוחי (apoplexy) ושיתוק, והוא מת בגיל 70 ב-24 במאי 1543. האגדה מספרת שהוצגו בפניו עמודי ההדפסה האחרונים של ספרו Dē revolutionibus orbium coelestium ממש ביום שבו מת, דבר שאפשר לו להיפרד מעבודת חייו. אומרים שהוא התעורר מתרדמת שנגרמה על ידי שבץ, הסתכל על ספרו, ואז מת בשלום.

קופרניקוס נקבר לכאורה בקתדרלת פרומבורק, שבה עמדה אפיטף משנת 1580 עד שהושחתה; היא הוחלפה ב-1735. במשך למעלה ממאתיים שנה, ארכיאולוגים חיפשו לשווא בקתדרלה אחר שרידיו של קופרניקוס. מאמצים לאתר אותם בשנים 1802, 1909, 1939 עלו בתוהو. ב-2004 החל צוות בראשות יז'י גאשובסקי (Jerzy Gąssowski), ראש מכון ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה בפולטוסק (Pułtusk), חיפוש חדש, בהנחיית מחקרו של ההיסטוריון יז'י סיקורסקי (Jerzy Sikorski). באוגוסט 2005, לאחר סריקה מתחת לרצפת הקתדרלה, הם גילו את מה שהאמינו שהוא שרידיו של קופרניקוס.

התגלית הוכרזה רק לאחר מחקר נוסף, ב-3 בנובמבר 2008. גאשובסקי אמר שהוא "בטוח כמעט במאה אחוז שזהו קופרניקוס". המומחה לזיהוי פלילי קפטן דריוש זאידל (Dariusz Zajdel) מהמעבדה הפלילית המרכזית של משטרת פולין השתמש בגולגולת כדי לשחזר פנים דומות מאוד למאפיינים – כולל אף שבור וצלקת מעל העין השמאלית – על דיוקן עצמי של קופרניקוס. המומחה קבע גם כי הגולגולת שייכת לגבר שמת סביב גיל 70 – גילו של קופרניקוס בזמן מותו.

הקבר היה במצב גרוע, ולא כל שרידי השלד נמצאו; חסרה, בין היתר, הלסת התחתונה. ה-DNA מהעצמות שנמצאו בקבר תאם לדגימות שיער שנלקחו מספר שהיה בבעלות קופרניקוס ונשמר בספריית אוניברסיטת אופסלה בשוודיה.

ב-22 במאי 2010, קופרניקוס קיבל הלוויה שנייה במיסה שניהל יוזף קובלצ'יק (Józef Kowalczyk), הנונציו האפיפיורי לשעבר בפולין והפרימאט החדש של פולין. שרידיו של קופרניקוס נקברו מחדש באותו מקום בקתדרלת פרומבורק שבו נמצאו חלק מגולגולתו ועצמות אחרות. מצבת גרניט שחורה מזהה אותו כמייסד התיאוריה ההליוצנטרית וגם כקאנון כנסייתי. על המצבה מופיעה ייצוג של המודל של קופרניקוס למערכת השמש – שמש זהובה המוקפת בשישה מן כוכבי הלכת.