אל-בתאני (Al-Battani): האסטרונום האסלאמי שתיקן את תלמי וקידם את הטריגונומטריה
אל-בתאני היה האסטרונום הערבי הדגול ביותר בתקופת ימי הביניים ואחד האסטרונומים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדע. בעבודתו ברקה (Raqqa) במאה ה-9 לספירה, הוא ערך תצפיות מדויקות שתיקנו טעויות ב"אלמגסט" (Almagest) של תלמי – הקנון האסטרונומי היווני העתיק – קבע את אורך השנה השמשית בדיוק יוצא דופן, ופיתח שיטות טריגונומטריות שהשפיעו על המתמטיקה האירופית עמוק לתוך תקופת הרנסאנס. קופרניקוס ציטט אותו. כך עשו גם גלילאו וטיכו ברהה.
חיים מוקדמים והקשר מדעי
אבו עבדאללה מוחמד אבן ג'אבר אבן סינאן אל-ראקי אל-חרראני אל-סאבי אל-בתאני (Abu Abdallah Muhammad ibn Jabir ibn Sinan al-Raqqi al-Harrani al-Sabi' al-Battani) נולד בסביבות שנת 858 לספירה, ככל הנראה בחרן (בתורכיה המודרנית), עיר בעלת מסורת אסטרונומית עתיקה. אביו היה יצרן מכשירים אסטרונומיים. אל-בתאני ערך את רוב תצפיותיו ברקה, על גדות נהר הפרת במה שהיום היא סוריה, ועבד בתוך הסביבה האינטלקטואלית של "בית החכמה" שהקימה הח'ליפות העבאסית בבגדאד, אשר הפכה את האסטרונומיה האסלאמית למתקדמת ביותר בעולם.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תצפיות מדויקות ותיקון תלמי
אל-בתאני ערך תצפיות אסטרונומיות שיטתיות לאורך תקופה של יותר מארבעים שנה (872–918 לספירה). באמצעות מכשירים בתכנונו האישי – בהם גנומון משופר, רבע עיגול מורלי וסרגל פרלקטי – הוא מדד בדיוק רב את מיקומי הכוכבים וכוכבי הלכת, את נטיית המלקה (הזווית שבין ציר כדור הארץ למסלולו), את נקיפת השוויון ואת אורך השנה השמשית. הוא קבע את אורך השנה השמשית כ-365 ימים, 5 שעות, 46 דקות ו-24 שניות – סטייה של כ-2 דקות ו-22 שניות בלבד מהערך המודרני. הוא גם הוכיח שהמרחק בין כדור הארץ לשמש משתנה במהלך השנה – תיקון למודל של תלמי שהיו לו השלכות חשובות על הגיאומטריה של ליקויי חמה.
תרומות לטריגונומטריה
תרומותיו של אל-בתאני למתמטיקה היו משמעותיות כמו עבודתו האסטרונומית. הוא הציג את השימוש בסינוסים במקום המיתרים היווניים לביטוי יחסים טריגונומטריים, ובכך קידם ביעילות את הפיתוח של הטריגונומטריה המודרנית. הוא פיתח את המושג שאנו מכנים כיום קוטנגנס והפיק טבלאות טריגונומטריות מפורטות. ספרו "כתאב אל-זיג" (Kitab az-Zij, ספר הטבלאות האסטרונומיות) סינתז את תצפיותיו וחישוביו לכדי מדריך אסטרונומי מקיף, שתורגם ללטינית במאה ה-12 כ-"דה מוטו סטלארום" (De Motu Stellarum, על תנועת הכוכבים) והפך לסימוכין סטנדרטי עבור אסטרונומים אירופיים.
השפעה על האסטרונומיה האירופית
השפעתו של אל-בתאני על התפתחות האסטרונומיה האירופית הייתה עמוקה וישירה. קופרניקוס, ב"דה רבולוציוניבוס" (De Revolutionibus, 1543), ציטט אותו בשמו מספר פעמים והשתמש בנתוני התצפית שלו. טיכו ברהה השתמש במדידותיו בכיול תצפיותיו שלו. גלילאו ציטט אותו בעבודתו האסטרונומית. המתמטיקאי הדגול רגיומונטנוס (Regiomontanus) השתמש בטבלאות הטריגונומטריות שלו. אסטרונומים אירופיים בתקופת הרנסאנס התייחסו לאל-בתאני כסמכות השווה לתלמי – מעמד המשקף את האיכות והדיוק האמיתיים של עבודתו למעלה מאלף שנים לאחר מותו. הוא מת בשנת 929 לספירה ליד סאמרא. מכתש על הירח קרוי על שמו: אלבטגניוס (Albategnius) – הצורה הלטינית של שמו שבה היה מוכר לחוקרים אירופיים.