אבו ריחאן אל-בירוני: חלוץ הפיזיקה
פעם שאל חכם מדוע מלומדים נוהרים תמיד לדלתות העשירים, בעוד העשירים אינם נוטים לדפוק על דלתות המלומדים. 'המלומדים', השיב, 'מודעים היטב לשימוש בכסף, אך העשירים בורים לגבי אצילות המדע'.
אבו ריחאן אל-בירוני (Abu Rayhan al-Biruni) היה מלומד ופולימט איראני במהלך תור הזהב של האסלאם. הוא כונה בדרכים שונות כ"מייסד האינדולוגיה", "אבי הדתות המשוות", "אבי הגיאודזיה המודרנית", והאנתרופולוג הראשון.
חיים מוקדמים ומוצא
אל-בירוני היה בקיא בפיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע, והצטיין גם כהיסטוריון, כרונולוג ובלשן. הוא למד כמעט את כל תחומי המדע וקיבל תגמול על מחקריו ועבודתו המאומצת. בני מלוכה וחברים רבי עוצמה בחברה חיפשו את אל-בירוני כדי לבצע מחקרים וללמוד כדי לחשוף ממצאים מסוימים. בנוסף להשפעה מסוג זה, אל-בירוני הושפע גם מאומות אחרות, כמו היוונים, מהם שאב השראה כשפנה ללימודי פילוסופיה. הוא שלט בחווארזמית, פרסית, ערבית, סנסקריט, וידע גם יוונית, עברית וסורית. הוא בילה חלק גדול מחייו בע'זני, אז בירת השושלת הע'זנווית, באפגניסטן המודרנית. בשנת 1017 נסע לתת-היבשת ההודית וחיבר מחקר על התרבות ההודית, "תאריח' אל-הינד" (היסטוריה של הודו), לאחר שחקר את האמונה ההינדית הנהוגה בהודו. הוא היה כותב חסר פניות על מנהגים ואמונות של אומות שונות, וקיבל את התואר "אל-אסתאד" ("המאסטר") על תיאורו המדהים של הודו בתחילת המאה ה-11.
בירוני נולד במחוז החיצוני (בירון) של קאת', בירת השושלת האפריע'ידית של חווארזם במרכז אסיה (או כוראסמיה). כדי לבצע מחקר, אל-בירוני השתמש בשיטות שונות כדי להתמודד עם התחומים הרבים שחקר. הוא חי במהלך תור הזהב של האסלאם, כאשר הח'ליפים העבאסים קידמו את המחקר האסטרונומי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אל-בירוני בילה את עשרים וחמש השנים הראשונות לחייו בחווארזם, שם למד משפט אסלאמי, תיאולוגיה, דקדוק, מתמטיקה, אסטרונומיה, רפואה, פילוסופיה וגם עסק בתחום הפיזיקה וברוב המדעים האחרים. השפה האיראנית-חווארזמית, שהייתה שפת האם של בירוני, שרדה במשך כמה מאות שנים לאחר האסלאם עד לטורקיפיקציה של האזור, ולכן חייבת הייתה לשרוד לפחות חלק מהתרבות והידע של חווארזם העתיקה, שכן קשה לראות את הדמות הפיקודית של בירוני, מאגר של ידע כה רב, מופיעה בחלל תרבותי ריק. הוא היה אוהד של האפריע'ידים, שהופלו על ידי השושלת היריבה של המאמונידים ב-995. הוא עזב את מולדתו לבוכרה, שהייתה אז תחת השליט הסאמאני מנסור השני בן נוח. שם הוא התכתב עם אבן סינא, וקיימים חילופי דעות בין שני מלומדים אלו.
עבודות מרכזיות
"ההבדל ביני לבינך הוא שאתה פילוסוף ואני מדען [מתמטי]." (אבו אל-בירוני (סביב 1020), "מכתב לאבן סינא")
בשנת 998, הוא הלך לחצרו של האמיר הזיארי של טבריסטאן, שמס אל-מעאלי אבו אל-חסן קאבוס אבן וושמגיר. שם כתב את עבודתו החשובה הראשונה, "אל-את'אר אל-באקיה ען אל-קורון אל-ח'אליה" (מילולית: "העקבות הנותרים של מאות שנים עברו" ומתורגם כ"כרונולוגיה של אומות עתיקות" או "שרידי העבר") על כרונולוגיה היסטורית ומדעית, כנראה סביב שנת 1000 לספירה, אם כי מאוחר יותר ביצע כמה תיקונים בספר. הוא ביקר גם בחצרו של השליט הבוואנדי אל-מרזובאן. לאחר שקיבל את מותם הסופי של האפריע'ידים מידי המאמונידים, הוא עשה שלום עם האחרונים ששלטו אז בחווארזם. חצרם בגורגאנג' (גם היא בחווארזם) צברה תהילה על איסוף מדענים מבריקים.
בשנת 1017, מחמוד מע'זנה כבש את ריי. רוב המלומדים, כולל אל-בירוני, נלקחו לע'זנה, בירת השושלת הע'זנווית. בירוני מונה לאסטרולוג החצר וליווה את מחמוד בפלישותיו להודו, שם חי במשך כמה שנים. הוא היה בן ארבעים וארבע כשנסע למסעות עם מחמוד מע'זנה. בירוני התוודע לכל הדברים הקשורים להודו. במהלך תקופה זו כתב את מחקרו על הודו, וסיים אותו סביב 1030. לצד כתיבתו, אל-בירוני דאג גם להרחיב את לימודיו למדע בזמן המשלחות. הוא ביקש למצוא שיטה למדידת גובה השמש, ויצר רבע עיגול מאולתר למטרה זו. אל-בירוני הצליח להתקדם רבות במחקרו במהלך המסעות התכופים שערך ברחבי הודו.
קריירה ותרומות
בהשתייכותו לאסכולה הסונית האשערית, אל-בירוני התרועע בכל זאת גם עם תיאולוגים מאטורידיים. עם זאת, הוא היה ביקורתי מאוד כלפי המעתזילה, וביקר במיוחד את אל-ג'אחז ואת זורקאן. הוא גם דחה את אבן סינא על השקפותיו לגבי נצחיות היקום.
תשעים וחמישה מתוך 146 ספרים הידועים ככאלה שנכתבו על ידי בירוני הוקדשו לאסטרונומיה, מתמטיקה ונושאים קשורים כמו גיאוגרפיה מתמטית. דתו תרמה למחקרו