> למבר אדולף ז'אק קטלה (Lambert Adolphe Jacques Quetelet) היה אסטרונום, מתמטיקאי, סטטיסטיקאי וסוציולוג בלגי, אשר ייסד וניהל את מצפה הכוכבים של בריסל והשפיע רבות על הכנסת שיטות סטטיסטיות למדעי החברה.
שמו נכתב לעיתים עם סימן דיאקריטי כ-Quételet. הוא גם ייסד את מדע האנתרופומטריה ופיתח את מדד מסת הגוף (BMI), שנקרא במקור "מדד קטלה".
ביוגרפיה
אדולף נולד בגנט (שבאותה עת הייתה חלק מהרפובליקה הצרפתית החדשה). הוא היה בנם של פרנסואה-אוגוסטן-ז'אק-אנרי קטלה (François-Augustin-Jacques-Henri Quetelet), צרפתי במוצאו, ואן פרנסואז ונדרוולד (Anne Françoise Vandervelde), אישה פלמית. אביו נולד בהאם (Ham) שבפיקרדיה, ובהיותו בעל רוח הרפתקנית משהו, הוא חצה את התעלה האנגלית והפך לאזרח בריטי למזכירו של אציל סקוטי. בתפקיד זה, הוא נסע עם מעסיקו ברחבי היבשת, ובילה זמן מיוחד באיטליה. בסביבות גיל 31, הוא השתקע בגנט והחל לעבוד עבור העיר, שם נולד אדולף, החמישי מבין תשעה ילדים, שחלקם מתו בילדותם.
פרנסואה מת כאשר אדולף היה רק בן שבע. אדולף למד בתיכון של גנט, שם החל לאחר מכן ללמד מתמטיקה בשנת 1815 בהיותו בן 19. בשנת 1819, עבר לאתנאום בבריסל ובאותה שנה השלים את עבודת הדוקטורט שלו (De quibusdam locis geometricis, necnon de curva focali – על כמה תכונות חדשות של מרחק המוקד וכמה עקומות אחרות).
קטלה קיבל תואר דוקטור למתמטיקה בשנת 1819 מאוניברסיטת גנט. זמן קצר לאחר מכן, יצא הצעיר לשכנע גורמי ממשל ותורמים פרטיים לבנות מצפה כוכבים אסטרונומי בבריסל; הוא הצליח בכך בשנת 1828. הוא הפך לחבר באקדמיה המלכותית בשנת 1820. הוא הרצה במוזיאון למדעים וספרות ובבית הספר הצבאי הבלגי. בשנת 1825 הפך לחבר מקביל במכון המלכותי של הולנד, ובשנת 1827 הפך לחבר מן המניין. בין השנים 1841 ל-1851 היה חבר נלווה במכון, וכאשר הפך לאקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ומדעים, הפך לחבר זר. בשנת 1850 נבחר כחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
קטלה גם ייסד מספר כתבי עת ואגודות סטטיסטיות, והיה מעוניין במיוחד ביצירת שיתוף פעולה בינלאומי בין סטטיסטיקאים. הוא עודד הקמת מדור סטטיסטי של האגודה הבריטית לקידום המדע (BA), שהפכה מאוחר יותר לאגודה הסטטיסטית המלכותית, שבה היה לחבר הזר הראשון. בשנת 1853 עמד בראש הוועידה הימית הבינלאומית והקונגרס הסטטיסטי הבינלאומי הראשון. הוא היה חבר מייסד ב-Société des douze הראשונה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנת 1855 לקה קטלה בשבץ מוחי, שהפחית אך לא הפסיק את פעילותו המדעית. הוא מת בבריסל ב-17 בפברואר 1874 ונקבר בבית הקברות של בריסל. בשנת 1825 נשא לאישה את ססיל-וירז'יני קירטה (Cécile-Virginie Curtet).
עבודה
מחקריו המדעיים הקיפו מגוון רחב של דיסציפלינות מדעיות: מטאורולוגיה, אסטרונומיה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, דמוגרפיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה והיסטוריה של המדע. הוא תרם תרומות משמעותיות לפיתוח המדעי, אך כתב גם מספר מונוגרפיות המופנות לקהל הרחב. הוא ייסד את מצפה הכוכבים המלכותי של בלגיה, ייסד או היה שותף לייסוד כמה אגודות סטטיסטיות וכתבי עת מדעיים לאומיים ובינלאומיים, ועמד בראש הסדרה הראשונה של הקונגרסים הסטטיסטיים הבינלאומיים. קטלה היה ליברל ואנטי-קלריקלי, אך לא אתאיסט, מטריאליסט או סוציאליסט.
**פיזיקה חברתית**
מדע ההסתברות והסטטיסטיקה החדש שימש בעיקר באסטרונומיה באותה עת, שם היה חיוני לתת דין וחשבון על טעויות מדידה סביב ממוצעים. הדבר נעשה באמצעות שיטת הריבועים הפחותים. קטלה היה בין הראשונים ליישם סטטיסטיקה על מדעי החברה, בתכננו את מה שכינה "פיזיקה חברתית". הוא היה מודע היטב למורכבות העצומה של תופעות חברתיות, ולמשתנים הרבים שדרשו מדידה. מטרתו הייתה להבין את החוקים הסטטיסטיים העומדים בבסיס תופעות כמו שיעורי פשיעה, שיעורי נישואין או שיעורי התאבדות. הוא רצה להסביר את הערכים של משתנים אלו באמצעות גורמים חברתיים אחרים. רעיונות אלו היו שנויים במחלוקת למדי בקרב מדענים אחרים באותה עת, שטענו כי הם סותרים את מושג חופש הבחירה.
פסלו של אדולף קטלה.
ספרו המשפיע ביותר היה Sur l'homme et le développement de ses facultés, ou Essai de physique sociale, שפורסם בשנת 1835 (בתרגום לאנגלית, הוא נקרא "מסה על האדם", אך תרגום מילולי יהיה "על האדם ופיתוח יכולותיו, או מסות על פיזיקה חברתית"). בו הוא מתווה את פרויקט הפיזיקה החברתית ומתאר את מושג "האדם הממוצע" (l'homme moyen) המאופיין על ידי ערכי הממוצע של משתנים נמדדים העוקבים אחר התפלגות נורמלית. הוא אסף נתונים על משתנים רבים מסוג זה.
תלמידו של קטלה, פייר פרנסואה ורהולסט (Pierre François Verhulst), פיתח את הפונקציה הלוגיסטית בשנות ה-30 של המאה ה-19 כמודל לצמיחת אוכלוסייה; ראה פונקציה לוגיסטית § היסטוריה לפרטים.
כאשר אוגוסט קונט (Auguste Comte) גילה שקטלה ניכס לעצמו את המונח 'פיזיקה חברתית', שקונט הציג במקור, מצא קונט צורך להמציא את המונח 'סוציולוגיה' (sociologie) מכיוון שלא הסכים עם תפיסתו של קטלה כי ניתן לגזור תיאוריה של חברה מאוסף של נתונים סטטיסטיים.
לאדולף קטלה הייתה גם השפעה משמעותית על פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale), שחלקה איתו תפיסה דתית של סטטיסטיקה שראתה בהבנת הסטטיסטיקה חשיפה של פועלו של אלוהים, בנוסף להיותה כוח של מינהל תקין. נייטינגייל פגשה את קטלה באופן אישי בקונגרס הסטטיסטי הבינלאומי ב-1860 בלונדון, והם התכתבו במשך שנים לאחר מכן.
**קרימינולוגיה**
קטלה היה דמות משפיעה בקרימינולוגיה. יחד עם אנדרה-מישל גרי (Andre-Michel Guerry), הוא סייע להקים את האסכולה הקרטוגרפית ואת האסכולות הפוזיטיביסטיות של הקרימינולוגיה, שעשו שימוש נרחב בטכניקות סטטיסטיות. באמצעות ניתוח סטטיסטי, רכש קטלה תובנה לגבי הקשרים בין פשיעה לגורמים חברתיים אחרים. בין ממצאיו היו קשרים חזקים בין גיל לפשיעה, כמו גם בין מגדר לפשיעה. גורמים משפיעים אחרים שמצא כללו אקלים, עוני, השכלה וצריכת אלכוהול, כאשר ממצאי מחקרו פורסמו ב-"על התפתחות הנטייה לפשיעה".
**אנתרופומטריה**
בטקסט שלו משנת 1835 על פיזיקה חברתית, שבו הציג את התיאוריה שלו על השונות האנושית סביב הממוצע, עם תכונות אנושיות המתפלגות לפי עקומה נורמלית, הוא הציע שהשונות הנורמלית מספקת בסיס לרעיון שאוכלוסיות מייצרות שונות מספקת כדי שברירה מלאכותית או טבעית תפעל.
במונחים של השפעה על סדר היום של בריאות הציבור מאוחר יותר, אחת המורשות המתמשכות של קטלה הייתה הקמת מדד פשוט לסיווג משקלם של אנשים ביחס לאידיאל לגובהם. הצעתו, מדד מסת הגוף (או מדד קטלה), שרדה עם שינויים קלים עד ימינו. נתונים אנתרופומטריים משמשים ביישומים מודרניים ומצוטטים בפיתוח של כל מוצר מבוסס צרכנות.