אבן אל-היית'ם: החזון המתמטי
אם למידת האמת היא מטרתו של מדען, עליו להפוך את עצמו לאויב של כל מה שהוא קורא.
חסן אבן אל-היית'ם היה מתמטיקאי, אסטרונום ופיזיקאי ערבי מתקופת תור הזהב של האסלאם. מכונה "אבי האופטיקה המודרנית", הוא תרם תרומות משמעותיות לעקרונות האופטיקה והתפיסה החזותית בפרט. עבודתו המשפיעה ביותר נקראת "כתאב אל-מנאט'יר", "ספר האופטיקה", שנכתב במהלך 1011–1021, ששרד במהדורה לטינית. איש אשכולות, הוא כתב גם על פילוסופיה, תיאולוגיה ורפואה.
חיים מוקדמים ומקורות
אבן אל-היית'ם היה הראשון להסביר שהראייה מתרחשת כאשר אור משתקף מעצם ואז עובר לעיניו של אדם. הוא היה גם הראשון להדגים שהראייה מתרחשת במוח, ולא בעיניים. בהתבסס על שיטה נטורליסטית ואמפירית שחלוצה על ידי אריסטו ביוון העתיקה, אבן אל-היית'ם היה תומך מוקדם של הרעיון שהשערה חייבת להיות נתמכת על ידי ניסויים המבוססים על נהלים הניתנים לאישור או ראיות מתמטיות – חלוץ מוקדם בשיטה המדעית חמש מאות שנים לפני מדעני הרנסאנס.
נולד בבצרה, הוא בילה את רוב תקופתו הפרודוקטיבית בבירה הפאטימית קהיר והתפרנס מכתיבת חיבורים שונים וחניכת בני אצולה. אבן אל-היית'ם מקבל לעיתים את הכינוי "אל-בצרי" על שם מקום הולדתו, או "אל-מסרי" "של מצרים". אל-היית'ם כונה "תלמי השני" על ידי אבו אל-חסן ביהאקי ו-"הפיזיקאי" על ידי ג'ון פקהאם. אבן אל-היית'ם סלל את הדרך למדע המודרני של אופטיקה פיזיקלית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אבן אל-היית'ם אל-האזן נולד בערך בשנת 965 למשפחה ערבית בבצרה, עיראק, שהייתה באותה עת חלק מהאמירות הבויהית. הוא החזיק בתפקיד עם התואר וזיר בבצרה מולדתו, ועשה לעצמו שם בזכות ידיעותיו במתמטיקה שימושית. מכיוון שטען שהוא מסוגל לווסת את הצפת הנילוס, הוא הוזמן על ידי הח'ליף הפאטימי אל-חאכים כדי לממש פרויקט הידראולי באסואן. עם זאת, אבן אל-היית'ם נאלץ להודות בחוסר הישימות של הפרויקט שלו. עם שובו לקהיר, ניתן לו תפקיד מנהלי. לאחר שהתברר שאינו מסוגל למלא גם משימה זו, הוא עורר את זעמו של הח'ליף אל-חאכים באמר אללה, ונאמר כי נאלץ להסתתר עד מותו של הח'ליף ב-1021, שלאחריו הוחזרו לו רכושו שהוחרם. האגדה מספרת שאל-האזן העמיד פני משוגע והוחזק במעצר בית בתקופה זו. במהלך תקופה זו, הוא כתב את "ספר האופטיקה" המשפיע שלו. אל-האזן המשיך לחיות בקהיר, בשכונת אוניברסיטת אל-אזהר המפורסמת, והתקיים מהכנסות הייצור הספרותי שלו עד מותו בערך בשנת 1040. עותק של "החתכים הקוניים" של אפולוניוס, שנכתב בכתב ידו של אבן אל-היית'ם עצמו, קיים באיה סופיה.
קריירה ותרומות
בין תלמידיו היו סורחאב סוהראב, פרסי מסמנאן, ואבו אל-ופא מובשיר אבן פאטק, נסיך מצרי.
עבודתו המפורסמת ביותר של אל-האזן היא החיבור בן שבעת הכרכים על אופטיקה "כתאב אל-מנאט'יר" (ספר האופטיקה), שנכתב בין 1011 ל-1021.
האופטיקה תורגמה ללטינית על ידי מלומד לא ידוע בסוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. היא הודפסה על ידי פרידריך ריסנר ב-1572, עם הכותרת "Opticae thesaurus: Alhazeni Arabis libri septem, nuncprimum editi; Eiusdem liber De Crepusculis et nubium ascensionibus" (אוצר האופטיקה: שבעה ספרים מאת אל-האזן הערבי, מהדורה ראשונה; מאת אותו אחד, על דמדומים ועליית עננים). ריסנר הוא גם מחבר גרסת השם "אל-האזן"; לפני ריסנר הוא היה ידוע במערב כאל-האסן. עבודה זו נהנתה ממוניטין רב במהלך ימי הביניים. עבודות מאת אל-האזן בנושאים גיאומטריים התגלו ב-"Bibliothèque nationale" בפריז ב-1834 על ידי א. א. סדילו. בסך הכל, א. מארק סמית' מנה 18 כתבי יד מלאים או כמעט מלאים, וחמישה קטעים, שנשמרים ב-14 מיקומים, כולל אחד בספריית הבודליאנה באוקספורד, ואחד בספריית ברוז'.
תגליות פורצות דרך
שתי תיאוריות מרכזיות על הראייה שלטו בעת העתיקה הקלאסית. התיאוריה הראשונה, תיאוריית הפליטה, נתמכה על ידי הוגים כמו אוקלידס ותלמי, שהאמינו שהראייה עובדת על ידי העין הפולטת קרני אור. התיאוריה השנייה, תיאוריית החדירה שנתמכה על ידי אריסטו ותלמידיו, כללה צורות פיזיות הנכנסות לעין מעצם. כותבים אסלאמיים קודמים כמו אל-כינדי טענו בעיקרון בקווים אוקלידיים, גלנוסיים או אריסטוטליים. ההשפעה החזקה ביותר על "ספר האופטיקה" הייתה מ-"אופטיקה" של תלמי, בעוד שהתיאור של האנטומיה והפיזיולוגיה של העין התבסס על הדיווח של גלנוס. הישגו של אל-האזן היה להמציא תיאוריה ששילבה בהצלחה חלקים מטיעוני הקרניים המתמטיים של אוקלידס, המסורת הרפואית של גלנוס ותיאוריות החדירה של אריסטו. תיאוריית החדירה של אל-האזן עקבה אחרי אל-כינדי ונפרדה מאריסטו בקביעה ש"מכל נקודה של כל גוף צבעוני, המואר על ידי כל אור, יוצאים אור וצבע".