אל-פארבי (Al-Farabi): המורֶה השני
מוצא
אל-פארבי (Abu Nasr al-Farabi), שנולד בסביבות שנת 872 באזור פארב (Farab), בימינו קזחסטן, ומת בדמשק בסביבות שנת 950, עמד בראשית המסורת הפילוסופית של תור הזהב של האסלאם. הוא היה ידוע לאירופה של ימי הביניים בשם הלטיני אלפראביוס (Alpharabius), וזכה לכבוד ברחבי העולם המוסלמי בתואר שניתן לכמעט איש מלבדו: אל-מועלם אל-תאני (al-Mu'allim al-Thani), 'המורה השני' – שני רק לאריסטו, 'המורה הראשון'.
הרמוניזציה של ההגות היוונית
הפרויקט הגדול של אל-פארבי היה לקלוט את מורשת המחשבה היוונית ולהביאה לידי ביטוי בשפה הערבית. הוא כתב פירושים נרחבים על הלוגיקה של אריסטו וטען, בחיבור מפורסם, כי חילוקי הדעות לכאורה בין אפלטון לאריסטו הם שטחיים וניתן ליישבם לכדי פילוסופיה עקבית אחת. בכך הניח את היסודות הלוגיים והמטאפיזיים שעליהם יבנה כמעט כל פילוסוף אסלאמי מאוחר יותר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →העיר המעולה
חיבורו המפורסם ביותר, 'דעות אנשי העיר המעולה' (Al-Madina al-Fadila), התאים את 'המדינה' של אפלטון להקשר אסלאמי. בחיבור זה דמיין אל-פארבי מדינה אידיאלית בהנהגת פילוסוף-נביא, שחוכמתו מכוונת את החברה לעבר אושר אנושי אמיתי. יצירה זו נותרה אחד ממסמכי היסוד של הפילוסופיה המדינית במסורת האסלאמית.
מוזיקה ומדעים
אל-פארבי היה גם תיאורטיקן מוזיקה רציני. 'הספר הגדול על המוזיקה' (Kitab al-Musiqa al-Kabir) שכתב ניתח את המתמטיקה של הצליל, את בניית כלי הנגינה ואת מבנה המלודיה ברמת דיוק שלא הייתה לה מתחרים במשך מאות שנים, והוא נחשב למוזיקאי מוכשר בזכות עצמו. כתביו עסקו בתחומים רחבים עוד יותר, בהם מטאפיזיקה, סיווג המדעים ותורת השכל.
מורשת
דרך אבן סינא (Avicenna), שלמד את כתביו לעומק, ודרך הוגים מאוחרים יותר כגון הרמב