מבוא וחיים
פרקידס מסירות (Pherecydes of Syros) היה הוגה יווני מהאי סירות. פרקידס חיבר קוסמוגוניה, הנגזרת משלושה עקרונות אלוהיים: זאס (זאוס), כתוני (ארץ) וקרונוס (זמן), הידועה בשם "פנטמיכוס" (Pentemychos), שמשמעותו "חמשת השקעים"; לעיתים ניתן לה הכותרת החלופית "הפטמיכוס" (Heptamychos), "שבעה שקעים". היא היוותה גשר בין המחשבה המיתולוגית של הסיודוס (Hesiod) לפילוסופיה הקדם-סוקרטית. יצירתו אבדה, אך היא שרדה אל התקופה ההלניסטית ואנו למדים על חלק מתכניה בעקיפין. נאמר על פרקידס שהוא היה הכותב הראשון שהעביר הגיגים פילוסופיים בפרוזה. אריסטו התייחס אליו בחלקו כאל כותב מיתולוגי, ופלוטארכוס, כמו גם כותבים רבים אחרים, העניקו לו את התואר תאולוג. חיים: לפי המסורת, פרקידס היה יליד האי סירות ופעל באולימפיאדה ה-59, 544–541 לפני הספירה.
נאמר כי היה בנו של אדם בשם באביס. שיבלי (Schibli, 1990) מתארך את לידתו לאולימפיאדה ה-49, 584–581. אנקדוטות בעלות "אמינות לא ידועה" מציבות את פרקידס באי סאמוס ובעיר אפסוס, שם הוא אמור היה להיקבר, אם כי מסורת אחרת טוענת כי נקבר בדלוס. אריסטו כתב ב"מטאפיזיקה" שלו על כך שפרקידס הוא בחלקו כותב מיתולוגי, ופלוטארכוס, ב"חיי אישים", כתב לעומת זאת שהוא היה תאולוג. הוא נחשב לבעל חשיבות רבה בהוראה בנושא מטהמפסיכוזה (גלגול נשמות). כתביו היו קיימים בתקופה ההלניסטית, אם כי רק קטעים מהם שרדו עד ימינו. יצירותיו נכתבו בפרוזה ולא בחרוזים, ונאמר עליו שהיה הראשון להעביר או לבטא הגיגים פילוסופיים בצורה זו.
רקע היסטורי ומקורות
המסורת טוענת שפרקידס חי בשתי מערות בחלקו הצפוני של האי סירות. מקום מגורים קייצי זה נותר יעד תיירותי פופולרי עד היום. קוסמוגוניה: מקורות מסוימים אומרים שספרו של פרקידס נקרא "פנטמיכוס" (Pentemuchos), שתורגם כחמש (πέντε) "שקעים" (muchos: "פינה, חריץ, שקע"), וגם "מקדש" כגון "מזבח ביתי קטן בפינה". במקורות מסוימים נאמר שהיה קרוי "הפטמיכוס", "שבעה שקעים". נראה שאין הסכמה מלאה בין חוקרים באילו מקורות לבטוח בנוגע לכותרת ספרו של פרקידס; הסקירה הסטנדרטית על הפילוסופים הקדם-סוקרטיים מאת קירק, רייבן וסקופילד בוחרת ב"הפטמיכוס". מחבר הספר המדעי המודרני היחיד המוקדש כולו לפרקידס, הרמן ש. שיבלי, טוען כי "פנטמיכוס" היה השם האמיתי.
קוסמוגוניה ועקרונות אלוהיים
ביצירה זו, לימד פרקידס את הפילוסופיה שלו באמצעות ייצוגים מיתיים. למרות שהיא אבודה, הקטעים ששרדו מספיקים כדי לשחזר מתווה בסיסי. בקוסמוגוניה הישנה יותר של הסיודוס (המאה ה-8–7 לפנה"ס), המצב הראשוני של היקום הוא כאוס, חלל אפל שנחשב למצב קדמוני אלוהי, והבריאה היא ex nihilo (יש מאין). פרקידס כנראה פירש את הכאוס כמים והוא אינו מציב אותו בהתחלה המוחלטת. בקוסמוגוניה שלו ישנם שלושה עקרונות אלוהיים: זאס (זאוס), כתוני (ארץ) וקרונוס (זמן), שתמיד היו קיימים. זרעי קרונוס, שכנראה ניתן לראותם ככאוס מימי, הונחו בשקעים והרכיבו צאצאים רבים אחרים של אלים. זה מתואר בקטע שנשתמר בספרו של דמאסקיוס "על עקרונות ראשונים". מערת פרקידס.
קיים קשר הדוק בין השקעים הללו לכתוני. הסיודוס תיאר את טרטרוס כנמצא "בשקע (muchos) של הארץ רחבת הדרכים". הרמן ש. שיבלי חושב שחמשת ה-muchoi למעשה שכנו בתוך כתוני, או לפחות היו כך בתחילה כאשר קרונוס הניח את זרעו בתוך חמשת ה"פינות". לצד כתוני וקרונוס, פרקידס החזיק בכוח שנקרא זאס. זאס (זאוס), שניתן להשוות לארוס האורפי בתפקודו, וככזה הוא האנשה של יצירתיות מינית גברית. פרוקלוס אמר כי "פרקידס נהג לומר שזאוס השתנה לארוס כאשר עמד לברוא, מהסיבה שכאשר ברא את העולם מתוך ניגודים, הוא הוביל אותו להסכמה ולשלום וזרע אחדות בכל הדברים, ואחדות שחודרת את היקום".
מיתוסי בריאה וכוחות כאוטיים
פעולת הבריאה עצמה – אולי מדויק יותר לומר שקרונוס בורא וזאס מסדר ומפיץ – מתוארת מיתו-פואטית כזאס שמכין בד שעליו הוא מעטר את הארץ והים, ואותו הוא מגיש כמתנת חתונה לכתוני, ועוטף בו אותה. עם זאת, בקטע אחר זו אינה כתוני, אלא "אלון מכונף" שהוא עוטף בו את הבד. ל"אלון המכונף" בקוסמוגוניה זו אין תקדים במסורת היוונית. פרקידס, מצויר כחוקר ימי-ביניי ב"כרוניקה של נירנברג". הסיפורים שונים אך אינם סותרים בהכרח, כי הרבה חסר בקטעים, אך נראה ברור שהבריאה מעוכבת על ידי כוחות כאוטיים. לפני שהעולם מסודר, מתרחש קרב קוסמי, כשקרונוס בראש צד אחד ואופינאוס (Ophioneus) כמנהיג הצד האחר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אותו סיפור מופעל במקומות אחרים עם זאוס וטיפון/טיפואוס כדמויות מובילות, ויש לו הקבלות קרובות במיתוסים רבים מתרבויות אחרות מלבד היוונית (מרדוך נגד תיאמת וכו'). אופינאוס וצאצאיו מתוארים לעיתים קרובות כמי ששולטים בקוסמוס בהתהוות למשך זמן מה, לפני שהם נופלים מהשלטון. הכוחות הכאוטיים הם נצחיים ולא ניתן להשמידם; במקום זאת הם מושלכים מהעולם המסודר וננעלים בטרטרוס בסוג של "מינוי ספירות", שבו המנצח זאוס-קרונוס משתלט על השמיים ועל המרחב והזמן. המנעולים לטרטרוס עשויים ברזל על ידי זאוס, ולכן אולי נקשרו ליסוד האתר שלו, ובברונזה על ידי פוסידון, דבר שעשוי להצביע על קשר למים, שלעיתים קרובות נתפסו כ"חומר ראשוני". אם לשפוט לפי כמה קטעים עתיקים, אופינאוס מושלך לאוקיינוס, לא לטרטרוס.
הפנטמיכוס וטרטרוס
אילו ישויות או כוחות בדיוק ננעלו בסיפור של פרקידס לא ניתן לדעת בוודאות. ייתכן שהיו חמש דמויות עיקריות. אופינאוס וטיפון הם אחד הם, ואורינומה נלחמה לצד אופינאוס נגד קרונוס. כתוני היא "דבר" עיקרי של השאול, אך האם היא נספרת כאחת מחמש או כחמש כ"סך הכל" היא שאלה פתוחה. מלבד אלה ידוע כי אופינאוס-טיפון הזדווג עם אכידנה, ושאכידנה עצמה "יוצרה" איכשהו באופן מסתורי על ידי קלירואה. אם פרקידס מנה חמש ישויות עיקריות בשיוך לדוקטרינת הפנטמיכוס, אזי אופינאוס, אורינומה, אכידנה, קלירואה וכתוני הם המועמדים העיקריים. פסל בסירות. קרונוס, או זאוס בגרסה הידועה יותר, מורה על הצאצאים לצאת מהקוסמוס לטרטרוס.
שם הם מוחזקים מאחורי שערים נעולים, העשויים ברזל הקשור לזאוס וליסוד השמיים/מרחב שלו, וברונזה על ידי פוסידון – כוח המים. נאמר לנו על יצורים כאוטיים שהושמו בפנטמיכוס, ונאמר לנו שלאפלה יש צאצא שמושלך לשקעי טרטרוס. אף קטע ששרד לא יוצר את הקשר, אך ייתכן שבית הכלא בטרטרוס והפנטמיכוס הם דרכים להתייחס לאותו הדבר בעיקרו. לפי קלסוס, פרקידס אמר ש: "מתחת לחלק ההוא נמצא החלק של טרטרוס; בנות בוריאס שומרות עליו; שם זאוס מגרש כל אחד מהאלים בכל פעם שאחד מתנהג בחוצפה". כך שהזהות בין בית הכלא של זאוס לפנטמיכוס נראית סבירה. השפעה: "הפנטמיכוס" של פרקידס נחשב כמי שהכיל הוראה אזוטרית מיסטית, שטופלה באופן אלגורי.
מטהמפסיכוזה ואלמוות הנשמה
פרשן עתיק אחד אמר ש: מספר גדול יחסית של מקורות אומרים שפרקידס היה הראשון ללמד את הנצחיות והגלגול (מטהמפסיכוזה) של נשמות אדם. גם קיקרו וגם אוגוסטינוס חשבו שהוא נתן את ההוראה הראשונה על "אלמוות הנשמה". אין זה מפתיע שחלקם ראו בפרקידס את מורהו של פיתגורס. שהיה הראשון ללמד דבר כזה מוטל בספק, אך שהוא היה בין הראשונים ושזה אכן היה תורתו – זה בטוח. הרמן ש. שיבלי מסכם שפרקידס "כלל בספרו לפחות התייחסות בסיסית לאלמוות הנשמה, נדודיה בשאול, והסיבות לגלגולי הנשמה". פרקידס נמנה לעיתים בין שבעת חכמי יוון.
שחזור הנרטיב הקוסמוגוני
שעון שמש (הליוטרופיון), שכביכול יוצר על ידי פרקידס, נאמר על ידי דיוגנס לארטיוס שהוא "נשמר באי סירות". שחזור: בהתבססו על הקטעים הקיימים של יצירת פרקידס, על עדויות של מחברים עתיקים בנוגע לפילוסופיה של פרקידס, וכן על נושאים ממיתולוגיות יווניות עתיקות וממזרח קרובות, הרמן ש. שיבלי מציע את השחזור הבא של האלמנטים העיקריים של ספרו האבוד של פרקידס: קרונוס וזאס תמיד היו, וגם כתוני (Ζὰς μὲν καὶ Χρόνος ἦσαν ἀεὶ καὶ Χθονίη). פעם אחת קרונוס, לבדו וללא שותף, הפיץ את זרעו. מזרעו הוא עשה אש, אוויר ומים, והפקיד אותם בחמישה חללים. הנה, מתערובות האש, האוויר והמים בחללים עלה דור אחר של אלים.
האלים הלוהטים שכנו באורנוס ובאתר הזוהר, אלי הרוח בטרטרוס הסוער, האלים המימיים בכאוס, והאלים של האפלה שכנו בלילה השחור. לאחר שדור האלים, שנולד מזרע הזמן, תפס את מקום מגוריו, זאס הפך לארוס ונשא את כתוני. שאר האלים בנו לו ארמונות גדולים רבים; הם סיפקו את כל הסחורות הדרושות, שולחנות המשתה, משרתים ומשרתות, וכאשר כל הדברים הנחוצים הושלמו, הם ערכו את החתונה. ביום השלישי לחתונה, זאס עיצב גלימה גדולה ויפה, ועליה רקם את הארץ, את אוקיינוס (Ogenos) ואת ארמונות אוקיינוס. כשהשלים את משימתו, הגיש את הגלימה לכתוני ואמר: 'מכיוון שאני רוצה לשאת אותך, אני מכבד אותך בגלימה הזו. שמחי והיי בת זוגי!' זה, כך אומרים, היה משתה החשיפה הראשון, ומכאן עלה המנהג גם לאלים וגם לבני אדם.
והיא השיבה כשקיבלה ממנו את הגלימה: 'אני לוקחת זאת ככבודי, ומעכשיו אקרא גא...' האלים חגגו, סועדים על אמברוסיה. והארץ הייתה כמו אלון מכונף, חזק ואדיר; שורשיו נמתחו למעמקי טרטרוס, גזעו היה מוקף על ידי אוקיינוס, וענפיו הגיעו לאורנוס. הארץ פרחה וזאס שמח. אך מתחת לארץ, בשקע של טרטרוס, נולד אופינאוס. הוא ובניו המפלצתיים קראו תיגר על קרונוס. קווי הקרב שורטטו, כשקרונוס מפקד על צבא אחד ואופינאוס מוביל את האופינידאי. תנאי הקרב נקבעו: מי מהם שייפול לאוקיינוס יהיה המובס, בעוד אלה שידחפו אותם החוצה ויביסו אותם יחזיקו באורנוס. עימות עז בעקבות זאת. לקרונוס היה בעל ברית חזק בזאס; בקרב יחיד הוא הפיל את אופינאוס.
כך אופינאוס וצאצאיו הושלכו לאוקיינוס, והם שוכנים בארמונות אוקיינוס עד היום. קרונוס, מפקד הצבא המנצח, הוכתר על ידי שאר האלים (מכאן עלה המנהג של ענידת כתרים על ידי מנצחים). זאוס כיבד את האלים המנצחים והקצה להם את תחומי שלטונם. קרונוס זכה באורנוס. אלו הם חלקיהם של שאר האלים: מתחת לאורנוס נמצא האתר הלוהט; מתחת לאתר החלק של הארץ; מתחת לחלק ההוא נמצא טרטרוס; בנות בוריאס, ההרפיות ותואלה, שומרות עליו; שם זאוס מגרש כל אחד מהאלים שמתנהגים בחוצפה. שם נמצאות גם נשמותיהם של בני אדם ששפכו דם. נשמותיהם נישאות דרך השערים והפתחים של טרטרוס על נהר זורם החוצה אל הלידה; הנהר הוא כמו הזרע שמוביל לחיים חדשים.
ונשמות בני האדם עוזבות את החיים ונכנסות שוב למערות ולשקעים של טרטרוס דרך השערים והפתחים שלו. לצד טרטרוס נמצאים הכאוס וממלכות הלילה האפל.