אנאקסאגורס: הפילוסוף שאמר שהשמש היא אבן לוהטת
אנאקסאגורס מקלאזומנאי היה הפילוסוף הראשון שהביא חקירה פילוסופית שיטתית לאתונה — ואחד ההוגים הראשונים בהיסטוריה המערבית שהציעו הסבר פיזי לחלוטין ולא-מיתולוגי על היקום. הוא לימד שכל החומר ניתן לחלוקה אינסופית וכי אינטליגנציה קוסמית שכינה נוּס (תודעה) הניעה את היקום. הוא גם, בצורה מסוכנת יותר, אמר שהשמש אינה אל אלא "אבן לוהטת" הגדולה מהפילופונס — וכמעט שילם על כך בחייו.
ילדות ומעבר לאתונה
נולד בסביבות שנת 500 לפני הספירה בקלאזומנאי, עיר יוונית בחוף אסיה הקטנה (טורקיה של היום), אנאקסאגורס הגיע ממשפחה עמידה ולפי הדיווחים מסר את ירושתו כדי לרדוף אחר לימודים פילוסופיים. הוא השתקע באתונה בסביבות שנת 480 לפני הספירה — הפילוסוף החשוב הראשון שהפך את העיר לביתו האינטלקטואלי — ונשאר שם במשך כ שלושים שנה. הוא הפך למקורב ודיבר ידידות עם פריקלס, המדינאי האתונאי הדגול, ונאמר שגם התחבר עם אוריפידס. נוכחותו באתונה הפכה אותה למרכז הפעילות הפילוסופית שהיא נשארה לאורך כל התקופה הקלאסית.
הפילוסופיה: חומר הניתן לחלוקה אינסופית והתודעה הקוסמית
אנאקסאגורס טען נגד תפיסת פרמנידס שדבר אינו יכול לבוא לידי קיום או לצאת ממנו. במקום זאת, הוא הציע שהכל מכיל חלק מכל דבר אחר — זהב מכיל מעט זהב, אך גם מעט מכל דבר אחר — וכי מה שאנו תופסים כתכונה הייחודית של דבר כלשהו נקבע על פי מה ששולט בו. בדרך זו, בריאה והרס אמיתיים הם בלתי אפשריים: דברים רק מתערבבים ונפרדים. הגורם האחראי להפרדה ולסידור זה הוא נוּס (תודעה או שכל) — חומר שהוא אינסופי, שולט בעצמו ומעורבב עם שום דבר אחר, החומר הטהור היחיד באמת, שיזם את התנועה הסיבובית שהעניקה לקוסמוס את המבנה שלו. אריסטו ביקר מאחר יותר את אנאקסאגורס על כך שהזעיק את נוּס רק כאשר לא מצא הסבר אחר — תלונה פילוסופית המקדימה ביקורות מודרניות על טיעוני "אלוהים של הפערים".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הטענה המסוכנת: השמש היא אבן
הטענה הפיזית הפרובוקטיבית ביותר של אנאקסאגורס הייתה שהשמש אינה האל הליוס אלא "מסת מתכת לוהטת" או "אבן לוהטת", הגדולה בהרבה מהיבשת היוונית. הוא העלה טענות דומות על הירח — שהוא עשוי מחומר דמוי-ארץ, מחזיר אור מהשמש, ומאוכלס. דעות אלו היוו מתקפה על הדת המסורתית ועל אלוהות גרמי השמים, מה שבאתונה לא היה רק חסר כבוד אלא מסוכן מבחינה משפטית. הוא גם היה מסוגל לתת הסברים נטורליסטיים נכונים לליקוי מאורות, שביטים, קשתות בענן ומטאוריטים — מטאוריט אייגוס פוטאמוס משנת 467 לפני הספירה, מהגדולים ביותר שתועדו אי פעם בעת העתיקה, צוטט כמאשר את תפיסתו שגרמי השמים מורכבים מחומר רגיל.
משפט, גלות ומוות
לקראת סוף תקופתו באתונה — ככל הנראה בקשר להתקפות הפוליטיות על פריקלס — אנאקסאגורס הואשם בחוסר אלוהות וב"מדיזם" (אהדה לפרס). הפרטים שנויים במחלוקת: מקורות עתיקים נותנים דיווחים שונים האם הוא נשפט והוגלה או ברח לפני המשפט. מה שנראה ברור הוא שהוא עזב את אתונה תחת לחץ פוליטי ובילה את שנותיו האחרונות בלימפסאקוס, עיר יוונית בהללספונט, שם זכה לכבוד מהאזרחים ושם מת בסביבות שנת 428 לפני הספירה. הוא דווח כאומר, כאשר נשאל אם הוא מתגעגע לאתונה בימיו האחרונים, שהדרך לעולם האבוד היא אותה דרך מלימפסאקוס כמו מאתונה.
מורשת
אנאקסאגורס חשוב מכמה סיבות: הוא הביא חקירה פילוסופית לאתונה, וייסד את האקלים האינטלקטואלי שיטפח את סוקרטס, אפלטון ואריסטו. המושג שלו על נוּס כאינטליגנציה נפרדת, בלתי מעורבבת ומכוונת השפיע על מחשבה פילוסופית ותיאולוגית מאוחרת יותר — הטימאוס של אפלטון והמניע הבלתי מנוע של אריסטו מתמודדים שניהם עם הבעיה שהעלה אנאקסאגורס. גישה הנטורליסטית שלו לתופעות השמימיות, אמנם לא תמיד נכונה בפרטים, קבעה את העקרון המכריע שהשמיים עשויים מאותו חומר כמו הארץ וכפופים לאותה חקירה. אנאקסאגורס עומד בפתחו של הסף שבין קוסמודיאולוגיה עתיקה ומדע הטבע.