מארק צוקרברג

מארק צוקרברג

מארק אליוט צוקרברג (Mark Elliot Zuckerberg; נולד ב-14 במאי 1984) הוא איש עסקים ומתכנת אמריקאי, ממייסדי שירות המדיה החברתית פייסבוק (Facebook) וחברת האם שלה, מטא פלטפורמס (Meta Platforms). הוא מכהן כיושב ראש החברה, כמנכ"ל וכבעל השליטה בה.

צוקרברג למד תקופה קצרה בהרווארד, שם השיק את פייסבוק בפברואר 2004 יחד עם שותפיו לחדר אדוארדו סברין, אנדרו מקולום, דסטין מוסקוביץ' וכריס יוז. צוקרברג הנפיק את החברה בבורסה במאי 2012 עם החזקה ברוב המניות. הוא הפך למיליארדר הצעיר ביותר בעולם שצבר את הונו בעצמו בשנת 2008 בגיל 23, ומאז הוא מדורג בעקביות בין האנשים העשירים בעולם. על פי פורבס, הונו המוערך של צוקרברג עמד על 220 מיליארד דולר נכון לדצמבר 2025.

הוא השתמש בכספו כדי לארגן תרומות גדולות רבות, כולל הקמת "יוזמת צאן-צוקרברג" (Chan Zuckerberg Initiative). בשנת 2010 יצא לאקרנים הסרט "הרשת החברתית" (The Social Network), המבוסס על תחילת דרכו המקצועית, הבעיות המשפטיות וההצלחה הראשונית של פייסבוק. בולטותו ועלייתו המהירה בתעשיית הטכנולוגיה עוררו תשומת לב פוליטית ומשפטית. הוא היה נושא למספר תביעות משפטיות בנוגע להקמת האתר והבעלות עליו, כמו גם בנושאים כגון פרטיות המשתמשים.

חיים מוקדמים

מארק אליוט צוקרברג נולד ב-14 במאי 1984 בווייט פליינס, ניו יורק, להורים יהודים: ד"ר אדוארד צוקרברג, רופא שיניים, וקארן (לבית קמפנר), פסיכיאטרית. הוא ושלוש אחיותיו (אריאל, רנדי ודונה) גדלו בבית יהודי רפורמי בדובס פרי, ניו יורק. סבי-סביו היו מהגרים מאוסטריה, גרמניה ופולין. צוקרברג למד בתחילה בתיכון ארדסלי לפני שעבר לאקדמיית פיליפס אקסטר. הוא היה קפטן נבחרת הסיף.

### פיתוח תוכנה

שנים מוקדמות

צוקרברג למד תכנות מחשבים בילדותו. בסביבות גיל 11 יצר את "ZuckNet", תוכנית שאפשרה למחשבים בבית המשפחה ובמרפאת השיניים של אביו לתקשר זה עם זה. במהלך שנות התיכון, עבד על בניית נגן מוזיקה בשם Synapse Media Player. המכשיר השתמש בלמידת מכונה כדי ללמוד את הרגלי ההאזנה של המשתמש; התוכנה פורסמה באתר Slashdot וקיבלה דירוג של 3 מתוך 5 במגזין PC Magazine. הניו יורקר כתב פעם על צוקרברג: "יש ילדים ששיחקו במשחקי מחשב. מארק יצר אותם". בעודו בתיכון, למד בקורס תכנות אקדמי במכללת מרסי בערבי ימי חמישי.

שנות הקולג'

הניו יורקר ציין כי עד שהחל צוקרברג את לימודיו בהרווארד ב-2002, הוא כבר זכה ל"מוניטין של עילוי בתכנות". הוא למד פסיכולוגיה ומדעי המחשב, התגורר בבית קירקלנד והיה חבר באחוות אלפא אפסילון פאי. בשנה השנייה ללימודיו, כתב תוכנית בשם CourseMatch, שאפשרה למשתמשים לקבל החלטות על בחירת קורסים על סמך בחירות של סטודנטים אחרים ולעזור להם להקים קבוצות למידה. מאוחר יותר, יצר תוכנית אחרת שכינה בתחילה Facemash, שאיפשרה לסטודנטים לבחור את האדם שנראה הכי טוב מתוך מבחר תמונות. ארי חסית, שותפו לחדר של צוקרברג באותה עת, הסביר:

> היו לנו ספרים שנקראו "ספרי פנים" (Face Books), שכללו שמות ותמונות של כל מי שגר במעונות הסטודנטים. בהתחלה, הוא בנה אתר והציב שתי תמונות, או תמונות של שני גברים ושתי נשים. המבקרים באתר היו צריכים לבחור מי "לוהט" יותר, ועל פי הקולות היה נוצר דירוג.

האתר עלה לאוויר במהלך סוף שבוע, אך עד יום שני בבוקר סגר אותו הקולג' מכיוון שהפופולריות שלו העמיסה על אחד ממתגי הרשת של הרווארד ומנעה מסטודנטים גישה לאינטרנט. בנוסף, סטודנטים רבים התלוננו כי התמונות שלהם שימשו ללא רשות. צוקרברג התנצל בפומבי, ועיתון הסטודנטים פרסם מאמרים שקבעו כי האתר שלו היה "בלתי הולם לחלוטין".

קריירה

### פייסבוק

בינואר 2004 החל צוקרברג לכתוב קוד לאתר חדש. ב-4 בפברואר 2004 השיק צוקרברג את "Thefacebook", שמוקם במקור בכתובת thefacebook.com, בשותפות עם שותפיו לחדר אדוארדו סברין, אנדרו מקולום, דסטין מוסקוביץ' וכריס יוז. השראה מוקדמת לפייסבוק הגיעה אולי מאקדמיית פיליפס אקסטר, בית הספר התיכון שממנו סיים צוקרברג ב-2002. בית הספר פרסם מדריך סטודנטים משלו, "ספר הכתובות עם התמונות", שסטודנטים כינו "הפייסבוק". מדריכי תמונות כאלה היו חלק חשוב מהחוויה החברתית של הסטודנטים בבתי ספר פרטיים רבים. בעזרתם, סטודנטים יכלו לרשום פרטים כמו שנת הלימודים שלהם, חבריהם ומספרי הטלפון שלהם.

שישה ימים לאחר השקת האתר, שלושה סטודנטים שנה אחרונה בהרווארד, קמרון וינקלווס, טיילר וינקלווס ודיוויה נרנדרה, האשימו את צוקרברג בכך שהטעה אותם בכוונה להאמין שיעזור להם לבנות רשת חברתית בשם HarvardConnection.com, בעוד הוא משתמש ברעיונות שלהם כדי לבנות מוצר מתחרה. השלושה התלוננו בפני ה-Harvard Crimson, והעיתון החל בחקירה בתגובה. בעוד צוקרברג ניסה לשכנע את העורכים לא לפרסם את הסיפור, הוא גם פרץ לחשבונות הדוא"ל של שניים מהעורכים באמצעות נתוני ההתחברות הפרטיים שלהם מ-TheFacebook.

בעקבות ההשקה הרשמית של פלטפורמת המדיה החברתית פייסבוק, השלושה הגישו תביעה נגד צוקרברג שהובילה להסדר. ההסדר המוסכם היה על 1.2 מיליון מניות פייסבוק ו-20 מיליון דולר במזומן (שווה ערך ל-28,047,543 דולר ב-2025).

הפייסבוק של צוקרברג התחיל כ"עניין של הרווארד" בלבד, עד שהחליט להפיץ אותו לבתי ספר אחרים, תוך גיוס עזרתו של השותף לחדר והמייסד השותף דסטין מוסקוביץ'. הם התחילו באוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת סטנפורד, מכללת דארטמות', אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת בראון ואוניברסיטת ייל.

צוקרברג נשר מהרווארד בשנה השנייה כדי להשלים את הפרויקט. צוקרברג, מוסקוביץ' ושאר המייסדים עברו לפאלו אלטו, קליפורניה, שם שכרו בית קטן ששימש כמשרד. במהלך הקיץ פגש צוקרברג את פיטר ת'יל, שהשקיע בחברה שלו. הם קיבלו את המשרד הראשון שלהם באמצע 2004. לדברי צוקרברג, הקבוצה תכננה לחזור להרווארד, אך בסופו של דבר החליטו להישאר בקליפורניה, שם העריך צוקרברג את "המקום המיתי" של עמק הסיליקון, מרכז טכנולוגיית המחשבים בקליפורניה. הם כבר דחו הצעות של תאגידים גדולים לרכוש את החברה. באותה שנה, בנאום בקורס Startup School של Y Combinator באוניברסיטת סטנפורד, השמיע צוקרברג טענה שנויה במחלוקת כי "אנשים צעירים הם פשוט חכמים יותר" ושיזמים אחרים צריכים להעדיף העסקת צעירים.

מוקדם יותר, באפריל 2009, ביקש צוקרברג את עצתו של סמנכ"ל הכספים לשעבר של נטסקייפ, פיטר קארי, בנוגע לאסטרטגיות מימון עבור פייסבוק. ב-21 ביולי 2010 דיווח צוקרברג כי פייסבוק הגיעה לרף 500 מיליון המשתמשים.

בשנת 2010 כתב סטיבן לוי, שכתב את הספר "האקרים: גיבורי מהפכת המחשבים" (1984), כי צוקרברג "חושב על עצמו בבירור כהאקר". צוקרברג אמר ש"זה בסדר לשבור דברים" כדי "להפוך אותם לטובים יותר". פייסבוק הנהיגה "האקתונים" שנערכו כל שישה עד שמונה שבועות, שבהם למשתתפים היה לילה אחד להגות ולהשלים פרויקט. החברה סיפקה מוזיקה, אוכל ובירה בהאקתונים, ואנשי צוות רבים של פייסבוק, כולל צוקרברג, השתתפו בהם בקביעות. "הרעיון הוא שאפשר לבנות משהו ממש טוב בלילה אחד", אמר צוקרברג ללוי. "וזה חלק מהאישיות של פייסבוק עכשיו... זה בהחלט מאוד מרכזי באישיות שלי."

בשנת 2007 נוסף צוקרברג לרשימת TR35 של MIT Technology Review כאחד מ-35 החדשנים המובילים בעולם מתחת לגיל 35. מגזין ואניטי פייר (Vanity Fair) הציב את צוקרברג במקום הראשון ברשימת 100 "האנשים המשפיעים ביותר בעידן המידע" לשנת 2010. צוקרברג דורג במקום ה-23 ברשימת ואניטי פייר 100 בשנת 2009. בשנת 2010 נבחר צוקרברג למקום ה-16 בסקר השנתי של הניו סטייטסמן (New Statesman) של 50 הדמויות המשפיעות ביותר בעולם.

ב-1 באוקטובר 2012 נפגש צוקרברג עם ראש ממשלת רוסיה דאז דמיטרי מדבדב במוסקבה כדי לעודד חדשנות במדיה חברתית ברוסיה ולחזק את מעמדה של פייסבוק בשוק הרוסי. שר התקשורת של רוסיה צייץ כי מדבדב שכנע את צוקרברג לפתוח מרכז מחקר במוסקבה במקום לנסות למשוך מתכנתים רוסים. בשנת 2012 היו לפייסבוק כ-9 מיליון משתמשים ברוסיה, בעוד שלמתחרה המקומית VK היו כ-34 מיליון.

ב-19 באוגוסט 2013 דיווח הוושינגטון פוסט כי פרופיל הפייסבוק של צוקרברג נפרץ על ידי מפתח אתרים מובטל.

בוועידת TechCrunch Disrupt לשנת 2013, שנערכה בספטמבר, הצהיר צוקרברג כי הוא פועל לרישום 5 מיליארד האנשים שלא היו מחוברים לאינטרנט נכון למועד הוועידה בפייסבוק. צוקרברג הסביר אז שזה שזור במטרה של פרויקט Internet.org, שבו פייסבוק, בתמיכת חברות טכנולוגיה אחרות, ביקשה להגדיל את מספר האנשים המחוברים לאינטרנט.

צוקרברג היה הדובר המרכזי בקונגרס המובייל העולמי (MWC) לשנת 2014, שנערך בברצלונה, ספרד, במרץ 2014, שבו השתתפו 75,000 צירים. מקורות תקשורת שונים הדגישו את הקשר בין המיקוד של פייסבוק בטכנולוגיה ניידת לבין נאומו של צוקרברג, וציינו כי המובייל מייצג את עתיד החברה.

לצד דמויות טכנולוגיה אמריקאיות אחרות כמו ג'ף בזוס וטים קוק, אירח צוקרברג את הפוליטיקאי הסיני לו ויי, המכונה "צאר האינטרנט" בשל השפעתו על אכיפת מדיניות הרשת של סין, במטה פייסבוק ב-8 בדצמבר 2014. הפגישה התקיימה לאחר שצוקרברג השתתף במפגש שאלות ותשובות באוניברסיטת צינגהואה בבייג'ינג, סין, ב-23 באוקטובר 2014, שם שוחח במנדרינית.

"ב-1 בינואר 2013 הופחת שכר הבסיס השנתי של מר צוקרברג ל-1 דולר". ביוני 2016 כינה ביזנס אינסיידר את צוקרברג אחד מ"10 החזונים העסקיים המובילים שיוצרים ערך לעולם" יחד עם אילון מאסק וסאל קאן, בשל העובדה שהוא ואשתו "התחייבו לתרום 99% מהונם - שהוערך אז ב-55.0 מיליארד דולר" (שווה ערך ל-72,240,700,516 דולר ב-2025).

ב-25 במאי 2017, בטקס הסיום ה-366 של הרווארד, קיבל צוקרברג תואר דוקטור לשם כבוד מהרווארד, לאחר שנשא נאום סיום.

בינואר 2019 הניח צוקרברג תוכניות לשילוב מערכת מוצפנת מקצה לקצה עבור שלוש פלטפורמות מדיה חברתית מרכזיות, כולל פייסבוק, אינסטגרם וואטסאפ. ב-14 באוגוסט 2020 שילבה פייסבוק את מערכות הצ'אט של אינסטגרם ומסנג'ר במכשירי iOS ואנדרואיד. העדכון עודד תקשורת צולבת בין משתמשי אינסטגרם ופייסבוק.

### תפקידים ופרויקטים אחרים

חודש לאחר שצוקרברג השיק את פייסבוק בפברואר 2004, הושק i2hub, שירות נוסף המיועד לקמפוסים בלבד, שנוצר על ידי ויין צ'אנג והתמקד בשיתוף קבצים עמית-לעמית (P2P). באותה עת, גם i2hub וגם פייסבוק זכו לתשומת לב מהעיתונות וגדלו במהירות במספר המשתמשים ובפרסום. באוגוסט 2004 השיקו צוקרברג, אנדרו מקולום, אדם ד'אנג'לו ושון פארקר שירות שיתוף קבצים מתחרה בשם Wirehog, שהיה מבשר ליישומי פלטפורמת פייסבוק, שהושקו ב-2007.

בשנת 2013 השיק צוקרברג את Internet.org, שאותו תיאר כיוזמה לספק גישה לאינטרנט לחמישה מיליארד האנשים שלא היו מחוברים אליו נכון למועד ההשקה. הפרויקט נתקל בהתנגדות משמעותית בהודו, שם טענו פעילים כי האינטרנט המוגבל שלו מנוגד לעקרון נייטרליות הרשת; צוקרברג הגיב באומרו שאינטרנט מוגבל עדיף על חוסר אינטרנט. Internet.org נסגר בהודו בפברואר 2016.

צוקרברג הוא חבר דירקטוריון בפרויקט פיתוח חללית מפרש שמש Breakthrough Starshot, שאותו הקים יחד עם יורי מילנר וסטיבן הוקינג ב-2016.

בשנת 2026 מונה צוקרברג למועצת היועצים של הנשיא למדע וטכנולוגיה (PCAST) על ידי הנשיא דונלד טראמפ.

תביעות משפטיות

### תביעות ConnectU

סטודנטים מהרווארד, קמרון וינקלווס, טיילר וינקלווס ודיוויה נרנדרה, האשימו את צוקרברג בכך שגרם להם להאמין בכוונה שיעזור להם לבנות רשת חברתית בשם HarvardConnection.com (שנקראה מאוחר יותר ConnectU). הם הגישו תביעה ב-2004; היא נדחתה על סעיף טכני ב-28 במרץ 2007. היא הוגשה מחדש זמן קצר לאחר מכן בבית משפט פדרלי בבוסטון. פייסבוק הגישה תביעה נגדית בנוגע ל-Social Butterfly, פרויקט שהוציאה קבוצת The Winklevoss Chang Group, שותפות לכאורה בין ConnectU ל-i2hub. ב-25 ביוני 2008 הגיע התיק להסדר ופייסבוק הסכימה להעביר מעל 1.2 מיליון מניות רגילות ולשלם 20 מיליון דולר במזומן (שווה ערך ל-30,013,960 דולר ב-2025).

בנובמבר 2007 פורסמו מסמכי בית משפט באתר האינטרנט של 02138, מגזין שפנה לבוגרי הרווארד. הם כללו את מספר הביטוח הלאומי של צוקרברג, כתובת הבית של הוריו וכתובת חברתו. למרות שפייסבוק הגישה בקשה להסרת המסמכים, השופט פסק לטובת 02138.

### אדוארדו סברין

בשנת 2005 הגיש מייסד פייסבוק אדוארדו סברין תביעה נגד צוקרברג ופייסבוק, בטענה שצוקרברג הוציא כספים של סברין באופן לא חוקי על הוצאות אישיות. התביעה יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט, ולמרות שתנאי ההסדר נותרו חסויים, החברה אישרה את תוארו של סברין כמייסד שותף של פייסבוק, וסברין הסכים להפסיק לדבר עם העיתונות.

### חקירה פלילית בפקיסטן

ביוני 2010 פתח סגן התובע הכללי הפקיסטני דאז, מוחמד אזהר סידיק, בחקירה פלילית נגד צוקרברג ומייסדי פייסבוק דסטין מוסקוביץ' וכריס יוז לאחר שתחרות "צייר את מוחמד" התקיימה בפייסבוק. החקירה ציינה גם את האישה הגרמנייה האנונימית שיצרה את התחרות. סידיק ביקש ממשטרת המדינה ליצור קשר עם האינטרפול כדי לעצור את צוקרברג ושלושת האחרים בגין חילול הקודש. ב-19 במאי 2010 נחסם אתר פייסבוק זמנית בפקיסטן עד שפייסבוק הסירה את התחרות מהאתר בסוף מאי. סידיק גם ביקש מנציג המדינה באו"ם להעלות את הנושא בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות.

### פול סגליה

ביוני 2010 הגיש פול סגליה, הבעלים של חברה לדלק כדורי עץ במחוז אלגני, צפון מדינת ניו יורק, תביעה נגד צוקרברג, בטענה לבעלות של 84 אחוזים על פייסבוק ודרישה לפיצויים כספיים. לדברי סגליה, הוא וצוקרברג חתמו על חוזה ב-28 באפריל 2003, שבו תשלום ראשוני של 1,000 דולר (שווה ערך ל-1,750 דולר ב-2025) העניק לסגליה 50% מהכנסות האתר, וכן ריבית נוספת של 1% בעסק בכל יום לאחר ה-1 בינואר 2004, עד להשלמת האתר. צוקרברג פיתח פרויקטים אחרים באותה עת, ביניהם Facemash, קודמו של פייסבוק, אך לא רשם את שם הדומיין thefacebook.com עד ה-1 בינואר 2004. הנהלת פייסבוק דחתה את התביעה כ"קלת דעת לחלוטין". דובר פייסבוק בארי שניט אמר לכתב כי עורכי דינו של סגליה ניסו ללא הצלחה להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

ב-26 באוקטובר 2012 עצרו הרשויות הפדרליות את סגליה, והאשימו אותו בהונאת דואר וחוטים וב"שיבוש, השמדה וזיוף ראיות בתוכנית להונאת מייסד פייסבוק במיליארדי דולרים". סגליה מואשם בזיוף הודעות דוא"ל כדי לגרום לכך שייראה כאילו הוא וצוקרברג דנו בפרטים על גרסה מוקדמת של פייסבוק, אם כי לאחר בדיקת הודעות הדוא"ל שלהם, חוקרים מצאו שלא היה בהן אזכור לפייסבוק. כמה משרדי עורכי דין פרשו מהתיק לפני שהחל ואחרים לאחר מעצרו של סגליה.

### בעלות על קרקעות בהוואי

בשנת 2014 רכש צוקרברג 700 דונם של קרקע באי ההוואי קאואיי. בינואר 2017 הגיש צוקרברג שמונה תביעות "זכות קניין שקטה וחלוקה" נגד מאות ילידים הוואים כדי לתבוע חלקות אדמה קטנות שהיו בבעלותם בתוך שטח האדמה שלו. צוקרברג הגיב לביקורת בפוסט בפייסבוק, וקבע כי התביעות היו מאמץ בתום לב לשלם לבעלים החלקיים של הקרקע את "חלקם ההוגן". כשנודע לו שחוק בעלות על קרקעות בהוואי שונה מזה של 49 המדינות האחרות, הוא משך את התביעות. צוקרברג הצהיר כי הוא מצטער שלא הקדיש זמן להבנת התהליך וההיסטוריה שלו לפני שהמשיך הלאה. בסופו של דבר, מכירה פומבית עזרה למכור את כיסי הקרקע.

צוקרברג שילם 17 מיליון דולר (שווה ערך ל-20,198,330 דולר ב-2025) כדי להוסיף 110 דונם לאחוזתו השנויה במחלוקת בת ה-1,500 דונם בקאואיי, בדצמבר 2021.

לפחות 145 מיליון דולר הוצאו על ידי צוקרברג על קרקע בקאואיי שאותה הוא מפתח למתחם ענק של 1,450 דונם שחלקו מגודר. בפוסט באינסטגרם בינואר, הוא העלה תמונה של סטייק ענק והתבדח ש"מכל הפרויקטים שלי, זה הכי טעים", מה שמעיד על כך שהוא מגדל בקר וואגיו ואנגוס מוזן בירה בנכס, תוך שיתוף בנותיו בתהליך.

### עדויות בפני הקונגרס האמריקאי

ב-10 וב-11 באפריל 2018 העיד צוקרברג בפני ועדת המסחר, המדע והתחבורה של הסנאט של ארצות הברית בנוגע לשימוש בנתונים אישיים על ידי פייסבוק בקשר לשערוריית הנתונים פייסבוק-קיימברידג' אנליטיקה. הוא כינה את כל הפרשה הפרת אמון בין אלכסנדר קוגן, קיימברידג' אנליטיקה ופייסבוק. צוקרברג סירב לבקשות להופיע כדי לתת עדות בנושא בפני ועדה פרלמנטרית בממלכה המאוחדת.

ב-1 באוקטובר 2020 הצביעה ועדת המסחר של הסנאט האמריקאי פה אחד על הוצאת זימונים למנכ"לים של שלוש חברות טכנולוגיה מובילות, כולל צוקרברג, סונדאר פיצ'אי מגוגל וג'ק דורסי מטוויטר. הזימונים נועדו לאלץ את המנכ"לים להעיד על החסינות המשפטית שהחוק מעניק לפלטפורמות טכנולוגיות תחת סעיף 230 לחוק התקשורת של 1934. רפובליקנים אמריקאים טענו כי החוק מגן ללא הצדקה על חברות מדיה חברתית מפני טענות על צנזורה אנטי-שמרנית.

ב-25 במרץ 2021 העיד צוקרברג בפני ועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים בנוגע לתפקידה של פייסבוק בהפצת מידע כוזב ודברי שטנה בפלטפורמה. במהלך השימוע הוא נשאל על הטיפול של פייסבוק בנתוני משתמשים, תפקידה במתקפה על בניין הקפיטול ב-6 בינואר 2021, ומאמציה להילחם במידע כוזב ובדברי שטנה. צוקרברג הודה שלפייסבוק יש אחריות לטפל בנושאים אלו ותיאר את הצעדים שהחברה נוקטת כדי לשפר את המדיניות והפרקטיקות שלה. השימוע היה חלק ממאמץ רחב יותר של הקונגרס להטיל אחריות על חברות טכנולוגיה על תפקידן בעיצוב השיח הציבורי והגנה על פרטיות המשתמשים.

בשימוע של ועדת המשפט של הסנאט בינואר 2024 בנושא בטיחות ילדים ופלטפורמות מדיה חברתית, צוקרברג, יחד עם מנכ"לי טכנולוגיה אחרים, נחקרו על הפרקטיקות של החברות שלהם. במהלך השימוע הוא קם, פנה לעבר הקהל והתנצל בפני משפחות הילדים שהיו קורבנות להתעללות ופגיעה ברשת.

### התנגדות להצעות מטא לבריאות הנפש של בני נוער

מסמכי בית משפט טוענים כי צוקרברג דחה באופן אישי הצעות של מטא לשיפור בריאות הנפש של בני נוער. הוא התנגד בעקביות למאמצים לשפר את הרווחה בפייסבוק ובאינסטגרם, תוך עקיפת בכירים כמו ראש אינסטגרם אדם מוסרי ונשיא לעניינים גלובליים ניק קלג, כפי שנחשף בתביעה מתמשכת. תקשורת פנימית שנחשפה בהליך המשפטי שיזמה מסצ'וסטס מתארת את התנגדותו של צוקרברג להגנה טובה יותר על למעלה מ-30 מיליון בני נוער באינסטגרם בארה"ב, מה שמדגיש את השפעתו המשמעותית על החלטות מטא המשפיעות על מיליארדי משתמשים. מסמכים אלו שופכים אור גם על מתחים מזדמנים בין צוקרברג לבכירים אחרים במטא שדגלו בשיפור רווחת המשתמשים.

### תביעה בניו מקסיקו על חוסר הגבלה של מטא על בוטים של בינה מלאכותית

התביעה טוענת כי מטא "נכשלה בבלימת גל החומרים המיניים המזיקים וההצעות המיניות שנשלחו לילדים" בפייסבוק ובאינסטגרם. ראיות הראו כי מארק צוקרברג אישר לאפשר לקטינים גישה לחברים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית, שצוותי בטיחות הזהירו כי הם מסוגלים לאינטראקציות מיניות.

תיאורים במדיה

### הרשת החברתית

סרט המבוסס על צוקרברג ושנות ההקמה של פייסבוק, "הרשת החברתית", יצא לאקרנים ב-1 באוקטובר 2010, בכיכובו של ג'סי אייזנברג כצוקרברג. לאחר שצוקרברג שמע על הסרט, הוא הגיב: "רק רציתי שאף אחד לא יעשה סרט עליי בזמן שאני עדיין בחיים". כמו כן, לאחר שהתסריט של הסרט דלף לאינטרנט והיה ברור שהסרט לא יציג את צוקרברג באור חיובי לחלוטין, הוא הצהיר שהוא רוצה לבסס את עצמו כ"בחור טוב". הסרט מבוסס על הספר "המיליארדרים המקריים" מאת בן מזריץ', שאיש יחסי הציבור של הספר תיאר פעם כ"כיף עסיסי גדול" ולא כ"דיווח עיתונאי". תסריטאי הסרט אהרון סורקין אמר למגזין ניו יורק: "אני לא רוצה שהנאמנות שלי תהיה לאמת; אני רוצה שהיא תהיה סיפור", והוסיף: "מה העניין הגדול לגבי דיוק למען הדיוק בלבד, והאם אנחנו לא יכולים לתת לאמת להיות האויב של הטוב?".

עם זכייתו בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר ב-16 בינואר 2011, הודה המפיק סקוט רודין לפייסבוק ולצוקרברג "על נכונותו לאפשר לנו להשתמש בחייו ובעבודתו כמטאפורה שדרכה לספר סיפור על תקשורת והדרך שבה אנחנו מתייחסים זה לזה". סורקין, שזכה על התסריט הטוב ביותר, חזר בו מכמה מהרושמים שנוצרו בתסריט שלו:

רציתי לומר למארק צוקרברג הלילה, אם אתה צופה, הדמות של רוני מארה עושה תחזית בתחילת הסרט. היא טעתה. התברר שאתה יזם נהדר, בעל חזון ואלטרואיסט מדהים.

בינואר 2011 הופיע צוקרברג בהופעת אורח מפתיעה ב-Saturday Night Live, בהנחיית ג'סי אייזנברג. שניהם אמרו שזו הפעם הראשונה שהם נפגשים. אייזנברג שאל את צוקרברג, שהיה ביקורתי כלפי דמותו בסרט, מה הוא חשב על הסרט. צוקרברג השיב: "זה היה מעניין". בראיון מאוחר יותר על פגישתם, הסביר אייזנברג שהוא "עצבני לפגוש אותו, כי ביליתי עכשיו שנה וחצי במחשבה עליו...". הוא הוסיף: "מארק היה כל כך אדיב לגבי משהו שבאמת כל כך לא נוח... העובדה שהוא יעשה SNL וילעג למצב היא כל כך מתוקה וכל כך נדיבה. זו הדרך הטובה ביותר האפשרית להתמודד עם משהו שלדעתי יכול היה להיות מאוד לא נוח אחרת."

דיוק שנוי במחלוקת

לדברי דייוויד קירקפטריק, עורך הטכנולוגיה לשעבר של מגזין פורצ'ן ומחבר הספר "אפקט פייסבוק: הסיפור הפנימי של החברה שמחברת את העולם" (2011), "הסרט נכון רק ב-40%... הוא לא עוקצני וסרקסטי בצורה אכזרית, כפי שצוקרברג משוחק בסרט". הוא אומר ש"הרבה מהאירועים העובדתיים מדויקים, אבל רבים מעוותים, והרושם הכללי שקרי" ומסיק שבעיקר "המניעים שלו היו לנסות ולהמציא דרך חדשה לשתף מידע באינטרנט".

למרות שהסרט תיאר את יצירת פייסבוק על ידי צוקרברג כדי להעלות את מעמדו לאחר שלא התקבל לאף אחד מהמועדונים הסופיים האליטיסטיים בהרווארד, צוקרברג הצהיר שלא היה לו עניין להצטרף למועדונים. קירקפטריק הסכים שהרושם המשתמע מהסרט "שקרי". קארל באלון, מהנדס בכיר לשעבר בפייסבוק, ציין כי "התדמית של צוקרברג כחנון חסר כישורים חברתיים מוגזמת... זו בדיה...". הוא דחה באותו אופן את טענת הסרט שהוא "יבגוד במכוון בחבר".

### תיאורים אחרים

צוקרברג דיבב את עצמו בפרק של "משפחת סימפסון" שכותרתו "Loan-a Lisa", ששודר לראשונה ב-3 באוקטובר 2010. בפרק, ליסה סימפסון וחברה נלסון פוגשים את צוקרברג בכנס יזמים. צוקרברג אומר לליסה שהיא לא צריכה לסיים את הקולג' כדי להצליח מאוד, תוך שהוא מציין את ביל גייטס וריצ'רד ברנסון כדוגמאות. ב-9 באוקטובר 2010, Saturday Night Live לעגה לצוקרברג ולפייסבוק. אנדי סמברג גילם את תפקיד צוקרברג. דווח שצוקרברג עצמו השתעשע: "חשבתי שזה מצחיק".

סטיבן קולבר העניק "מדליית פחד" לצוקרברג בעצרת להחזרת השפיות ו/או הפחד ב-30 באוקטובר 2010, "כי הוא מעריך את הפרטיות שלו הרבה יותר משהוא מעריך את שלך". צוקרברג הופיע בשיא הסרט התיעודי משנת 2013 "Terms and Conditions May Apply". הפרק "Franchise Prequel" של סאות' פארק לעג לו. לפי CNET, הוא תואר כ"חנון בריון בעל לחיים ורודות שפולט קולות מוזרים, עושה מחוות קונג פו מוזרות ומופיע בכל מקום שהוא רוצה בבתים של אנשים".

תרומות ויוזמת צאן-צוקרברג

צוקרברג הקים את קרן Startup:Education. בספטמבר 2010 דווח כי תרם 100 מיליון דולר (שווה ערך ל-147,642,301 דולר ב-2025) לבתי הספר הציבוריים של ניוארק, ניו ג'רזי. מבקרים ציינו את עיתוי התרומה כקרוב ליציאת הסרט "הרשת החברתית", שצייר דיוקן שלילי במקצת של צוקרברג. צוקרברג הגיב לביקורת באומרו: "הדבר שהייתי הכי רגיש לגביו עם עיתוי הסרט היה שלא רציתי שהעיתונות על הסרט 'הרשת החברתית' תתערבב עם פרויקט ניוארק. חשבתי לעשות זאת בעילום שם רק כדי שניתן יהיה להפריד בין שני הדברים". ראש עיריית ניוארק קורי בוקר הצהיר כי הוא ומושל ניו ג'רזי כריס כריסטי היו צריכים לשכנע את הצוות של צוקרברג לא לבצע את התרומה בעילום שם. הכסף ברובו בוזבז, לדברי העיתונאי דייל רוסאקוף.

בשנת 2010 חתמו צוקרברג, ביל גייטס והמשקיע וורן באפט על "התחייבות הנתינה" (The Giving Pledge), שבה אמרו כי יתרמו לצדקה לפחות מחצית מהונם לאורך זמן, והזמינו אחרים מבין העשירים לתרום 50 אחוז או יותר מהונם לצדקה. בדצמבר 2012 אמרו צוקרברג ואשתו פריסילה צ'אן כי במהלך חייהם יתנו את רוב הונם ל"קידום הפוטנציאל האנושי וקידום השוויון" ברוח "התחייבות הנתינה".

בדצמבר 2013 הודיע צוקרברג על תרומה של 18 מיליון מניות פייסבוק לקרן הקהילתית של עמק הסיליקון, שתבוצע עד סוף החודש - בהתבסס על הערכת השווי של פייסבוק נכון לאז, המניות הסתכמו בערך של 990 מיליון דולר (שווה ערך ל-1,368,321,429 דולר ב-2025). מאוחר יותר באותו חודש, התרומה הוכרה כמתנה הצדקה הגדולה ביותר שנרשמה בפומבי לאותה שנה. ה-Chronicle of Philanthropy הציב את צוקרברג ואשתו בראש הרשימה השנתית של המגזין של 50 האמריקאים הנדיבים ביותר לשנת 2013, לאחר שתרמו כמיליארד דולר לצדקה (שווה ערך ל-1,382,142,857 דולר ב-2025).

באוקטובר 2014 תרמו צוקרברג ואשתו 25 מיליון דולר (שווה ערך ל-33,999,859 דולר ב-2025) למאבק במחלת נגיף האבולה, ובאופן ספציפי במגיפת האבולה במערב אפריקה. הזוג העניק לקרן בית החולים הכללי של סן פרנסיסקו בפברואר 2015 סכום של 75 מיליון דולר (שווה ערך ל-101,870,701 דולר ב-2025), שהייתה התרומה האישית הגדולה ביותר לבית חולים ציבורי בארה"ב. בית החולים כיבד אותם על ידי שינוי שמו ל"בית החולים הכללי ומרכז הטראומה פריסילה צ'אן ומארק צוקרברג בסן פרנסיסקו". מאוחר יותר בשנת 2020, מועצת המפקחים של סן פרנסיסקו העבירה החלטה כמעט פה אחד, שאינה מחייבת, המגנה את שינוי השם, תוך ציון חששות שבית חולים ציבורי לא צריך להיקרא על שם אדם שפלטפורמת המדיה החברתית שלו מואשמת ב"סיכון בריאות הציבור, הפצת מידע כוזב והפרת פרטיות". ב-1 בדצמבר 2015 התחייב הזוג להעביר 99% ממניות הפייסבוק שלהם, שהוערכו אז ב-45 מיליארד דולר (שווה ערך ל-61,122,420,329 דולר ב-2025), ליוזמת צאן-צוקרברג (CZI). הכספים לא יועברו באופן מיידי, אלא לאורך חייהם. במקום להקים תאגיד צדקה כדי לתרום לו את ערך המניות, כפי שעשו ביל גייטס, וורן באפט, לארי פייג', סרגיי ברין ומיליארדרים אחרים, בחרו צוקרברג וצ'אן להשתמש במבנה של חברה בערבון מוגבל (LLC). כמה עיתונאים ואקדמאים אמרו כי CZI עוסקת בפילנתרו-קפיטליזם.

בשנת 2016 נתנה CZI סכום של 600 מיליון דולר (שווה ערך ל-804,908,486 דולר ב-2025) ליצירת עמותת הצדקה הפטורה ממס Chan Zuckerberg Biohub, מרחב מחקר שיתופי במחוז מישן ביי בסן פרנסיסקו ליד אוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, מתוך כוונה לטפח אינטראקציה ושיתוף פעולה בין מדענים ב-UCSF, אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי ואוניברסיטת סטנפורד. קניין רוחני שייווצר יהיה בבעלות משותפת של Biohub ושל המוסד של המגלה. בניגוד לקרנות כמו קרן ביל ומלינדה גייטס, שפותחות את כל המחקר הממומן לגישה ושימוש חוזר בלתי מוגבלים על ידי הציבור, Biohub שמר על הזכות למסחר כל מחקר שהוא מממן. לממציאים תהיה אפשרות להפוך את תגליותיהם לקוד פתוח, באישור Biohub. כדי להגדיל את הגישה למחקר מדעי ולקדם מדע פתוח, CZ Biohub דורש מהחוקרים ואנשי המדע שלו לפרסם כתבי יד מוגשים ונתונים קשורים בשרתי טרום-פרסום כמו bioRxiv. בעיצומה של מגיפת ה-COVID-19, הכריז צוקרברג על 25 מיליון דולר (שווה ערך ל-31,101,324 דולר ב-2025) במענקים לתמיכה בעיתונות מקומית שנפגעה מהמגיפה ו-75 מיליון דולר (שווה ערך ל-93,303,973 דולר ב-2025) ברכישות פרסומות בעיתונים מקומיים על ידי פייסבוק, שבהם פייסבוק תשווק את עצמה.

פוליטיקה

בשנת 2002 נרשם צוקרברג להצבעה במחוז וסטצ'סטר, ניו יורק, שם גדל, אך לא הצביע עד נובמבר 2008. דוברת רשם הבוחרים של מחוז סנטה קלרה דאז, אלמה רוסאס, אמרה לבלומברג כי צוקרברג רשום כ"ללא העדפה" ברשימות הבוחרים, והוא הצביע לפחות בשתיים מתוך שלוש הבחירות הכלליות האחרונות, ב-2008 וב-2012.

צוקרברג מעולם לא חשף את השתייכותו הפוליטית או את היסטוריית ההצבעה שלו. בפברואר 2013 אירח צוקרברג את אירוע גיוס הכספים הראשון שלו אי פעם עבור מושל ניו ג'רזי דאז כריס כריסטי. העניין הספציפי שלו בהזדמנות זו היה רפורמה בחינוך, ועבודת הרפורמה בחינוך של כריסטי התמקדה באיגודי מורים ובהרחבת בתי ספר צ'רטר. מאוחר יותר באותה שנה, אירח צוקרברג אירוע גיוס כספים לקמפיין עבור ראש עיריית ניוארק דאז קורי בוקר, שהתמודד בבחירות המיוחדות לסנאט בניו ג'רזי ב-2013. בספטמבר 2010, בתמיכת המושל כריס כריסטי, השיג בוקר התחייבות של 100 מיליון דולר (שווה ערך ל-147,642,301 דולר ב-2025) מצוקרברג לבתי הספר הציבוריים של ניוארק. בדצמבר 2012 תרם צוקרברג 18 מיליון מניות לקרן הקהילתית של עמק הסיליקון, ארגון קהילתי שכולל חינוך ברשימת תחומי המענקים שלו.

ב-11 באפריל 2013 הוביל צוקרברג את השקת קבוצת לובי 501(c)(4) בשם FWD.us. המייסדים והתורמים לקבוצה היו בעיקר יזמים ומשקיעים מעמק הסיליקון, והנשיא שלה היה ג'ו גרין, חבר קרוב של צוקרברג. מטרות הקבוצה כוללות רפורמה בהגירה, שיפור מצב החינוך בארצות הברית ואפשור פריצות דרך טכנולוגיות נוספות המועילות לציבור, אך היא גם ספגה ביקורת על מימון מודעות התומכות במגוון יוזמות פיתוח נפט וגז, כולל קידוח במקלט חיות הבר הלאומי הארקטי ובצינור Keystone XL. בשנת 2013, קבוצות ליברליות ופרוגרסיביות רבות, כגון The League of Conservation Voters, MoveOn.org, Sierra Club, Democracy for America, CREDO, Daily Kos, 350.org, Presente ו-Progressives United הסכימו לא לקנות או למשוך את מודעות הפייסבוק שלהן לפחות לשבועיים, במחאה על מודעות במימון FWD.us שתמכו בקידוחי נפט ובצינור Keystone XL, והתנגדו ל-Obamacare בקרב סנאטורים רפובליקנים אמריקאים שתומכים ברפורמה בהגירה.

דיווח תקשורתי ב-20 ביוני 2013 חשף כי צוקרברג עסק באופן פעיל עם משתמשי פייסבוק בדף הפרופיל שלו לאחר הפרסום המקוון של סרטון FWD.us. בתגובה לטענה שארגון FWD.us הוא "רק עניין של טכנולוגיה שרוצה לשכור עוד אנשים", השיב יזם האינטרנט: "הבעיה הגדולה יותר שאנחנו מנסים לטפל בה היא להבטיח ש-11 מיליון האנשים חסרי התיעוד החיים במדינה הזו עכשיו ואנשים דומים בעתיד יזכו ליחס הוגן."

ביוני 2013 הצטרף צוקרברג לעובדי פייסבוק במצעד של החברה כחלק מחגיגת הגאווה השנתית של הקהילה הלהט"בית בסן פרנסיסקו. החברה השתתפה לראשונה באירוע ב-2011, עם 70 עובדים, ומספר זה גדל ל-700 עבור מצעד 2013. חגיגת הגאווה של 2013 הייתה משמעותית במיוחד, שכן היא באה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון של ארה"ב שקבעה כי חוק הגנת הנישואין (DOMA) אינו חוקתי.

כשנשאל על שערוריית PRISM מאמצע 2013 בוועידת TechCrunch Disrupt בספטמבר 2013, הצהיר צוקרברג כי ממשלת ארה"ב "פישלה". הוא הסביר עוד כי הממשלה פעלה בצורה גרועה בכל הנוגע להגנה על חירויות אזרחיה, הכלכלה והחברות.

צוקרברג הציב הצהרה על קיר הפייסבוק שלו ב-9 בדצמבר 2015, שאמרה שהוא רוצה "להוסיף את קולי בתמיכה במוסלמים בקהילה שלנו וברחבי העולם" בתגובה לתוצאות פיגועי פריז בנובמבר 2015 והפיגוע בסן ברנרדינו ב-2015. ההצהרה אמרה גם שמוסלמים "תמיד מוזמנים" בפייסבוק, ושהעמדה שלו הייתה תוצאה של העובדה ש"כיהודי, הוריי לימדו אותי שעלינו להתייצב נגד התקפות על כל הקהילות."

ב-24 בפברואר 2016 שלח צוקרברג תזכיר פנימי לכל החברה לעובדים שבו נזף רשמית בעובדים שחצו ביטויים בכתב יד "Black Lives Matter" על קירות החברה וכתבו "All Lives Matter" במקומם. פייסבוק מאפשרת לעובדים לכתוב בחופשיות מחשבות וביטויים על קירות החברה. התזכיר הודלף לאחר מכן על ידי כמה עובדים. מכיוון שצוקרברג גינה בעבר פרקטיקה זו בפגישות חברה קודמות, ובקשות דומות אחרות הונפקו על ידי מנהיגים אחרים בפייסבוק, צוקרברג כתב בתזכיר כי הוא יראה כעת בפרקטיקת דריסה זו לא רק חוסר כבוד, אלא "זדונית גם כן". על פי התזכיר של צוקרברג, "Black Lives Matter לא אומר שחיים אחרים לא – זו פשוט בקשה שהקהילה השחורה תשיג גם את הצדק שמגיע לה". התזכיר ציין גם כי פעולת החצייה של משהו כשלעצמה "פירושה השתקת דיבור, או שהדיבור של אדם אחד חשוב יותר משל אחר". צוקרברג אמר גם בתזכיר כי יפתח בחקירות על התקריות. הניו יורק דיילי ניוז ראיין עובדי פייסבוק שהגיבו בעילום שם כי "צוקרברג היה כועס באמת על התקרית וזה באמת עודד את הצוות שצוקרברג הראה הבנה ברורה מדוע הביטוי 'Black Lives Matter' חייב להתקיים, כמו גם מדוע כתיבה דרכו היא צורה של הטרדה ומחיקה."

בינואר 2017 ביקר צוקרברג את הצו הנשיאותי של דונלד טראמפ להגביל בחומרה מהגרים ופליטים ממדינות מסוימות. הוא גם מימן יוזמת הצבעה ברמת המדינה לבחירות הכלליות של 2020 שתעלה מיסים על ידי שינוי הצעה 13 של קליפורניה כדי לדרוש את הערכת המס של נכסים מסחריים ותעשייתיים במדינה לפי שער השוק.

במיוחד בשנות העשרים לחייו, צוקרברג תמך כלכלית במטרות פרוגרסיביות שונות כגון רפורמה בהגירה וצדק חברתי. לפחות בקרב רפובליקנים, הוא נתפס בדרך כלל כפרו-ליברלי. במכתב מאוגוסט 2024 לוועדת המשפט של בית הנבחרים, צוקרברג הצהיר כי הוא מצטער שלא עשה יותר כדי להתנגד ללחץ מממשל ביידן לצנזר תוכן הקשור ל-COVID-19. הוא גם ציין שהוא כבר לא מתכוון לתרום לתשתית בחירות; רפובליקנים ראו בתרומות אלו כלא נייטרליות, ותייגו אותן כ"Zuckerbucks". עד 2024, צוקרברג הרתיע אקטיביזם של עובדים בפייסבוק, ולפי הניו יורק טיימס, תיאר באופן פרטי את הפוליטיקה שלו כנוטה לליברטריאניזם או לליברליזם קלאסי.

בספרו של דונלד טראמפ "Save America", שפורסם בספטמבר 2024, תיאר טראמפ את ביקוריו של צוקרברג בבית הלבן וכתב: "אנחנו צופים בו מקרוב, ואם הוא יעשה משהו לא חוקי הפעם הוא יבלה את שארית חייו בכלא – וכך גם אחרים שמרמים בבחירות לנשיאות 2024". חודשיים לאחר מכן, הם סעדו באתר הנופש מאר-א-לאגו, כאשר צוקרברג על פי הדיווחים שואף לתקן את מערכת היחסים שלו ושל החברה שלו עם טראמפ לאחר שהאחרון ניצח בבחירות. בערך באותו זמן, מטא על פי הדיווחים תרמה מיליון דולר לקרן הקשורה לטראמפ. בינואר 2025 הוא אמר: "יש לנו כעת ממשל אמריקאי שגאה בחברות המובילות שלנו, מתעדף את הניצחון של הטכנולוגיה האמריקאית ושיהגן על הערכים והאינטרסים שלנו בחו"ל". צוקרברג היה אחד מקרב קומץ מנהיגי טכנולוגיה שהוצבו בולט בהשבעה של טראמפ. במרץ 2025 ציין צוקרברג את מערכת היחסים שלו עם ממשל טראמפ בזמן שחיפש הסדר נוח ב-FTC v. Meta, תיק הגבלים עסקיים שבו נציבות הסחר הפדרלית (FTC) ביקשה 30 מיליארד דולר.

צוקרברג הביע התנגדות לתקנות האיחוד האירופי על החברה שלו באומרו "אנחנו הולכים לעבוד עם הנשיא טראמפ כדי לדחוף נגד ממשלות ברחבי העולם שהולכות אחרי חברות אמריקאיות."