בדה: הנזיר-המלומד שהעניק לאנגליה את ההיסטוריה שלה ולאירופה את הלוח שלה
בדה המכובד (The Venerable Bede) היה נזיר אנגלי מהמאה ה-8 שמעולם לא הרחיק לכת יותר משבעים מייל מהמנזר בו נולד — ומאותו טווח גיאוגרפי צר, כתב את היצירה ההיסטורית החשובה ביותר שהופקה באירופה בין נפילת רומא לבין ימי הביניים המאוחרים. ספרו היסטוריה כנסייתית של העם האנגלי (731 לספירה) הוא המסמך המכונן של ההיסטוריה האנגלית. הוא גם הציג את המוסכמה של מניין שנים מלידת ישו — שיטת ה-"Anno Domini" — שבה משתמש כל העולם המערבי כיום.
חיי מנזר בווירמות'-ג'ארו (Wearmouth-Jarrow)
בדה, שנולד בסביבות שנת 672 או 673 לספירה ליד מנזר וירמות' (כיום סנדרלנד, צפון-מזרח אנגליה), הופקד בידי האב בנדיקט ביסקופ (Benedict Biscop) בגיל שבע — נוהג נפוץ לילדים מחוננים באנגליה של ימי הביניים המוקדמים, שחונכו במנזרים ולא בבתי ספר חילוניים. כאשר נוסד מנזר שני בג'ארו, במרחק שבעה מייל משם, עבר בדה לשם ובילה את שארית חייו בתוך מתחם מנזרים כפול זה. הוא הוסמך לדיאקון בגיל תשע-עשרה ולכומר בגיל שלושים. הוא אהב זאת. ההערה האוטוביוגרפית שלו בהיסטוריה הכנסייתית היא מהשלוות שנכתבו אי פעם: הוא תיאר את חייו כחיי מסירות מלאה ללימוד כתבי הקודש, כתיבה ושירת תפילות היום.
טווח מלומדותו
בדה כתב כשישים יצירות — תפוקה יוצאת דופן לכל תקופה, וכמעט בלתי נתפסת בהינתן המגבלות של חיי המנזר בנורת'מבריה של המאה ה-8. הוא כתב פרשנויות מקראיות על כמעט כל ספר בכתבי הקודש; מסות על אורתוגרפיה, רטוריקה ומשקל שירי; עבודות מדעיות על טבע הזמן, הגאות והלוח; הגיוגרפיות של קדושים ואבות מנזר; ומזמורים ומכתבים. עבודותיו המדעיות — בפרט De Temporum Ratione (על חישוב הזמן, 725 לספירה) — סינתזו ידע אסטרונומי עתיק והחילו אותו על הבעיה המעשית של חישוב חג הפסחא, שאלה כנסייתית מכרעת שפלגה את הכנסייה המוקדמת במשך דורות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שיטת ה-Anno Domini
בדה לא המציא את שיטת מניין השנים Anno Domini — זה נעשה על ידי הנזיר דיוניסיוס אקסיגואוס (Dionysius Exiguus) במאה ה-6 — אך הוא הפך אותה לפופולרית כל כך בהיסטוריה הכנסייתית שלו ובדברי ימי העולם שלו, עד שהיא התפשטה ברחבי הנצרות האירופית. השימוש העקבי שלו במניין "anno domini" (בשנת האדון), לצד משלימו "לפני הספירה" (before Christ), החליף בהדרגה את המערכות המתחרות של מניין לפי שנת קונסול, לפי תקופת כהונת קיסר, או לפי מוסכמות מקומיות אחרות. המערכת שהוא נרמל היא זו שהעולם משתמש בה עדיין.
ההיסטוריה הכנסייתית של העם האנגלי
יצירת המופת של בדה, שהושלמה ב-731 לספירה, היא היסטוריה של הכנסייה האנגלית מהתקופה הרומית ועד ימיו. היא נשענת על מגוון מרשים של מקורות — מכתבי אפיפיורים, מועצות כנסייה, כרוניקות מוקדמות, מסורות שבעל פה ועדויות ממקור ראשון — ומארגנת אותם בתשומת לב ביקורתית לראיות שהיא יוצאת דופן באמת לתקופתה. בדה מציין את מקורותיו, מבחין בין מה שהוא יודע ממקור ראשון לבין מה ששמע ממקור שני, ומודה באי-ודאות. ההיסטוריה אינה רק תיעוד של ענייני כנסייה, אלא גם נרטיב של העם האנגלי ההופך לעם מובחן — מאוחד, לפי דברי בדה, על ידי הנצרות, השפה והסיפור המשותף. זוהי נקודת המוצא של התודעה הלאומית האנגלית.
מוות והשפעה שלאחר המוות
בדה מת ב-26 במאי 735 לספירה — יום העלייה לשמיים (Ascension Thursday) — לפי הדיווחים בעודו מכתיב תרגום של הבשורה על-פי יוחנן ללבלר צעיר. מילותיו האחרונות, כפי שתועדו על ידי תלמידו קאת'ברט (Cuthbert), היו הבעת תודה על כך שנולד בזמן שבו נולד. מאוחר יותר הוענק לו התואר "המכובד" (Venerable) — התואר הגבוה ביותר בכנסייה האנגלית מלבד קנוניזציה — והוא הוכרז רשמית כדוקטור של הכנסייה על ידי האפיפיור לאו ה-13 בשנת 1899, היליד האנגלי היחיד שמחזיק בתואר זה. השפעתו על המלומדות של ימי הביניים, על התפתחות הכתיבה ההיסטורית האנגלית ועל הלוח של העולם המערבי הופכת אותו לאחד המלומדים המשפיעים ביותר של ימי הביניים המוקדמים.