ברק אובמה (Barack Obama)
אישי חיים מוקדמים וקריירה
- ארגונים ללא כוונת רווח קרן אובמה
חבר הסנאט של מדינת אילינוי וסנאטור מטעם אילינוי - תקופת כהונה בסנאט של אילינוי
הנשיא ה-44 של ארצות הברית - נשיאות ציר זמן
תקופת כהונה - 100 הימים הראשונים
מדיניות - כלכלית
מינויים - קבינט
מסעות בחירות לנשיאות - בחירות 2008
ברק חוסיין אובמה השני (Barack Hussein Obama II) (נולד ב-4 באוגוסט 1961) הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיא ה-44 של ארצות הברית בשנים 2009–2017. כחבר המפלגה הדמוקרטית, הוא היה האפרו-אמריקאי הראשון שכיהן כנשיא. אובמה ייצג את אילינוי בסנאט של ארצות הברית בשנים 2005–2008 וכיהן כסנאטור מטעם מדינת אילינוי בשנים 1997–2004.
אובמה, שנולד בהונולולו, סיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בשנת 1983 ולאחר מכן עבד כמארגן קהילתי בשיקגו. בשנת 1988 החל ללמוד בבית הספר למשפטים של הרווארד, שם כיהן כנשיא השחור הראשון של כתב העת Harvard Law Review. הוא הפך לעורך דין לזכויות אזרח ולאיש אקדמיה, ולימד משפט חוקתי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו בשנים 1992–2004. בשנת 1996 נבחר אובמה לייצג את המחוז ה-13 בסנאט של אילינוי. בשנת 2000 התמודד בבחירות המקדימות למחוז הקונגרס ה-1 של אילינוי, אך סיים במקום השני אחרי נציג המחוז המכהן, בובי ראש. לאחר הפסדו במירוץ לבית הנבחרים, שמר על תפקידו בסנאט המדינתי עד שנת 2004, אז התמודד בהצלחה לסנאט של ארצות הברית. בבחירות לנשיאות ב-2008, לאחר מערכת בחירות מקדימות צמודה מול הילרי קלינטון, הוא נבחר למועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. אובמה בחר בג'ו ביידן כמועמד לתפקיד סגן הנשיא וגבר על מועמד המפלגה הרפובליקנית ג'ון מקיין ועל מועמדת לתפקיד סגניתו שרה פיילין.
אובמה זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2009 על מאמציו בדיפלומטיה הבין-לאומית, החלטה שעוררה הן שבחים והן ביקורת. במהלך תקופת כהונתו הראשונה, הממשל שלו הגיב למשבר הכלכלי של 2008 בצעדים שכללו את חוק ההבראה וההשקעה האמריקאי של 2009 להתמודדות עם המיתון הגדול; הארכה חלקית של קיצוצי המס של בוש; חקיקה לרפורמה בשירותי הבריאות; וחוק רפורמת וול סטריט והגנת הצרכן על שם דוד-פרנק, הצעת חוק מרכזית לרפורמה ברגולציה הפיננסית. אובמה גם מינה את שופטות בית המשפט העליון סוניה סוטומאיור וילנה קייגן, כאשר הראשונה שבהן הייתה ההיספנו-אמריקאית הראשונה בבית המשפט העליון. אובמה פיקח גם על סיום מלחמת עיראק והורה על מבצע חנית נפטון, הפעולה שבה חוסל אוסמה בן לאדן, שהיה מנהיג אל-קאעדה ואחראי לפיגועי 11 בספטמבר. הוא מיתן את מודל הלוחמה בטרור של בוש על ידי הרחבת התקיפות האוויריות ושימוש נרחב בכוחות מיוחדים, תוך עידוד הסתמכות רבה יותר על צבאות המדינות המארחות. אובמה הורה גם על ההתערבות הצבאית בלוב ב-2011 ליישום החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1973, אשר תרמה להפלתו של מועאמר קדאפי.
אובמה הביס את יריבו הרפובליקני מיט רומני ושותפו למרוץ פול ראיין בבחירות לנשיאות ב-2012. בתקופת כהונתו השנייה, אובמה דגל בפיקוח על כלי נשק בעקבות הירי בבית הספר היסודי סנדי הוק, נקט צעדים למאמץ נגד שינויי אקלים על ידי חתימה על הסכם פריז בנושא שינוי אקלים וצו נשיאותי להגבלת פליטת פחמן, ופיקח על יישום חוק הגנת החולה וטיפול בר-השגה וחקיקות אחרות שעברו במהלך כהונתו הראשונה. אובמה גם יזם סנקציות נגד רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה ושוב לאחר התערבות רוסית בבחירות בארצות הברית ב-2016. הוא הורה על התערבות צבאית בעקבות הישגים של דאעש לאחר הנסיגה מעיראק ב-2011, ניהל משא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן, ונורמל את היחסים עם קובה. מספר החיילים האמריקאים באפגניסטן פחת במהלך כהונתו השנייה של אובמה, אם כי חיילים אמריקאים נשארו במדינה לאורך כל תקופת נשיאותו. הוא גם קידם שילוב של אמריקאים להט"בים, והפך לנשיא המכהן הראשון של ארצות הברית שתמך פומבית בנישואים חד-מיניים.
אובמה המשיך להיות פעיל פוליטית מאז שעזב את תפקידו ב-2017, וניהל קמפיינים עבור מועמדים בבחירות בארצות הברית, כולל מסע הבחירות המוצלח של ביידן בבחירות לנשיאות ב-2020. מחוץ לפוליטיקה, אובמה פרסם שלושה ספרים: חלומות מאבי (1995), העוז לקווה (2006), וארץ מובטחת (2020). היסטוריונים ומדענים פוליטיים ממקמים את אובמה גבוה בדירוגים היסטוריים של נשיאי ארצות הברית. נכון לשנת 2026, הוא הנשיא לשעבר החי הצעיר ביותר של ארצות הברית.
חיים מוקדמים וקריירה
ברק חוסיין אובמה השני נולד ב-4 באוגוסט 1961 במרכז הרפואי לנשים וילדים קאפiolani בהונולולו, הוואי. הוא הנשיא היחיד שנולד מחוץ לשטחי ארצות הברית הרציפים. הוא נולד לאם אמריקאית בת 18 ולאב קניאתי בן 27. אמו, אן דנהאם (Ann Dunham) (1942–1995), נולדה וויצ'יטה, קנזס, והייתה ממוצא אנגלי, ולשי, גרמני, שוויצרי ואירי. בשנת 2007 התגלה שסבא-רבא-רבא שלה, פלמות' קירני, היגר מהכפר מוניגל, אירלנד, לארצות הברית בשנת 1850. ביולי 2012, חברת Ancestry.com מצאה סבירות גבוהה לכך שדנהאם צאצאית של ג'ון פאנץ', אדם אפריקאי משועבד שחי במושבת וירג'יניה במאה ה-17. אובמה תיאר את אבותיהם של סביו כסקוטים-איריים בעיקר. אביו של אובמה, ברק חוסיין אובמה (1934–1982), היה קניאתי בן שבט הלואו מניאנג'ומה קוגלו, שהיה נשוי. שם משפחתו, אובמה, נגזר ממוצאו הלואوي. הוריו של אובמה נפגשו ב-1960 בשיעור שפה רוסית באוניברסיטת הוואי במאנואה, שם היה אביו סטודנט זר על מלגה. הזוג התחתן בוויילוקו, הוואי, ב-2 בפברואר 1961, שישה חודשים לפני שנולד אובמה.
בסוף אוגוסט 1961, שבועות ספורים לאחר לידתו, עברו ברק ואמו לאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שם גרו במשך שנה. באותה תקופה, אביו של ברק השלים את התואר הראשון שלו בכלכלה בהוואי, וסיים את לימודיו ביוני 1962. הוא עזב ללימודי תואר שני על מלגה באוניברסיטת הרווארד, שם קיבל תואר שני בכלכלה. הוריו של אובמה התגרשו במרץ 1964. אובמה האב חזר לקניאטה ב-1964, שם נישא בפעם השלישית ועבד בממשלת קניאטה כאנליסט כלכלי בכיר במשרד האוצר. הוא ביקר את בנו בהוואי פעם אחת בלבד, בחג המולד של 1971, לפני שנהרג בתאונת דרכים ב-1982, כאשר אובמה היה בן 21. בהיזכרו בילדותו המוקדמת, אובמה אמר: "שלאבי לא היה שום דמיון לאנשים סביבי — שהוא היה שחור כזפת, אמו לבנה כחלב — בקושי נקלט במוחי". הוא תיאר את מאבקיו כאדם צעור ליישב בין תפיסות חברתיות של מורשתו הרב-גזעית.
ב-1963 פגשה דנהאם את לולו סואטרו באוניברסיטת הוואי; הוא היה סטודנט לתואר שני בגיאוגרפיה במרכז מזרח-מערב האינדונזי. הזוג התחתן במולוקאי ב-15 במרץ 1965. לאחר שתי הארכות של שנה אחת לוויזת ה-J-1 שלו, חזר לולו לאינדונזיה ב-1966. אשתו ובנו החורג הצטרפו אליו שישה עשר חודשים לאחר מכן ב-1967. המשפחה התגוררה תחילה בשכונת מנטנג דלם במחוז טבט בדרום ג'קרטה. משנת 1970 גרו בשכונה עשירה יותר במחוז מנטנג במרכז ג'קרטה.
### השכלה
כשהיה בן שש, עברו אובמה ואמו לאינדונזיה כדי להצטרף לאביו החורג. מגיל שש עד עשר, הוא נרשם לבית הספר בשם "בארי" ולמד בבתי ספר מקומיים בשפה האינדונזית: בית הספר היסודי הקתולי סנט פרנציסקוס מאסיסי במשך שנתיים ובית הספר היסודי הממלכתי מנטנג 01 במשך שנה וחצי, בתוספת לימודי חינוך ביתי בשפה האנגלית של בית הספר קלוורט על ידי אמו. כתוצאה מארבע שנותיו בג'קרטה, הוא דיבר אינדונזית שוטפת כילד. במהלך שהותו באינדונזיה, אביו החורג של אובמה לימד אותו להיות גמיש והעניק לו "הערכה די קשוחה לגבי אופן פעולת העולם".
בשנת 1971 חזר אובמה להונולולו לגור עם סביו מצד אמו, מדלין וסטנלי דנהאם. הוא למד בבית הספר פונהאו – בית ספר פרטי הכנה לקולג' – בעזרת מלגה מכיתה ה' ועד שסיים את לימודיו התיכוניים ב-1979. בתיכון המשיך אובמה להשתמש בכינוי "בארי" ששמר עד לביקורו בקניה ב-1980. אובמה התגורר עם אמו ואחותו למחצה, מאיה סואטרו, בהוואי במשך שלוש שנים מ-1972 עד 1975 בזמן שאמו הייתה סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה באוניברסיטת הוואי. אובמה בחר להישאר בהוואי כאשר אמו ואחותו למחצה חזרו לאינדונזיה ב-1975, כדי שאמו תוכל להתחיל בעבודת שדה אנתרופולוגית. אמו העבירה את רוב שני העשורים הבאים באינדונזיה, התגרשה מלולו סואטרו ב-1980 והשיגה תואר דוקטור ב-1992, לפני שנפטרה ב-1995 בהוואי בעקבות טיפול לא מוצלח בסרטן השחלות והרחם.
על שנותיו בהונולולו כתב אובמה: "ההזדמנות שהציעה הוואי – לחוות מגוון תרבויות באקלים של כבוד הדדי – הפכה לחלק בלתי נפרד מתפיסת עולמי, ולבסיס לערכים שאני יקר לליבי ביותר." אובמה כתב ודיבר גם על שימוש באלכוחות, מריחואנה וקוקאין בשנות נעוריו כדי "לדחוף את השאלות לגבי מי שהייתי מחוץ לראשי". אובמה היה גם חבר ב-"Choom Gang" (מונח סלנג לעישון מריחואנה), קבוצת חברים בעלת שם עצמי שבילו יחד ועישנו מריחואנה.
קולג' ועבודות מחקר
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →לאחר סיום לימודיו התיכוניים ב-1979, עבר אובמה ללוס אנג'לס כדי ללמוד בקולג' אוקסידנטל על מלגה מלאה. בפברואר 1981 נשא אובמה את נאומו הציבורי הראשון, וקרא לאוקסידנטל להשתתף בדיסבנסטמנט מדרום אפריקה בתגובה למדיניות האפרטהייד של אותה מדינה. באמצע 1981, אובמה נסע לאינדונזיה לבקר את אמו ואחותו למחצה מאיה וביקר את משפחותיהם של חברי קולג' בפקיסטן במשך שלושה שבועות. בהמשך שנת 1981, הוא עבר לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק כסטודנט בשנה השלישית, שם התמחה במדעי המדינה בהתמחות ביחסים בין-לאומיים ובספרות אנגלית וגר ברחוב 109 מערב מחוץ לקמפוס. הוא סיים את לימודיו עם תואר ראשון ב-1983 וממוצע ציונים של 3.7. לאחר סיום לימודיו, אובמה עבד במשך שנה בבزنس אינטרנשיונל קורפוריישן, שם היה חוקר פיננסי וכותב, ולאחר מכן כרכז פרויקטים של קבוצת המחקר לאינטרס הציבורי של ניו יורק בקמפוס סיטי קולג' של ניו יורק במשך שלושה חודשים ב-1985.
מארגן קהילתי ובית הספר למשפטים בהרווארד
שנתיים לאחר סיומו של קולומביה, עבר אובמה מניו יורק לשיקגו כאשר נשכר כמנהל פרויקט הקהילות המתפתחות, ארגון קהילתי המבוסס על אמונה המורכב במקור משמונה קהילות קתוליות ברוזלנד, ווסט פולמן, וריברדייל בצד הדרומי של שיקגו. הוא עבד שם כמארגן קהילתי מיוני 1985 עד מאי 1988. הוא סייע בהקמת תכנית הכשרה מקצועית, תכנית חונכות להכנה לקולג', וארגון זכויות שוכרים באלצ'לד גארדנס. אובמה עבד גם כיועץ ומדריך עבור קרן גמליאל, מכון ארגון קהילתי. באמצע 1988 נסע בפעם הראשונה לאירופה במשך שלושה שבועות ולאחר מכן במשך חמישה שבועות לקניה, שם פגש רבים מבני משפחתו מצד אביו בפעם הראשונה.
למרות שהוצעה לו מלגה מלאה לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אובמה נרשם לבית הספר למשפטים של הרווארד בסתיו 1988, וגר בסומרוויל הסמוכה, מסצ'וסטס. הוא נבחר לעורך בכתב העת Harvard Law Review בסוף שנתו הראשונה, נשיא כתב העת בשנה השנייה, ועוזר מחקר לחוקר המשפט החוקתי לורנס טרייב בזמן שהותו בהרווארד. במהלך חודשי הקיץ חזר לשיקגו, שם עבד כעורך דין שותף בקיץ במשרדי עורכי הדין סידלי אוסטין ב-1989 והופקינס וסאטר ב-1990. בחירתו של אובמה כנשיא השחור הראשון של ה-Harvard Law Review זכתה לתשומת לב תקשורתית ארצית והובילה לחוזה הוצאה לאור ומקדמה לספר על יחסים בין-גזעיים, שהתפתח לזיכרונות אישיים. כתב היד פורסם באמצע 1995 תחת השם חלומות מאבי. אובמה סיים את לימודיו בהרווארד לואו ב-1991 עם תואר במשפטים בדרגת מագנה קום לאודה.
בית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו
בשנת 1991 קיבל אובמה משרה של שנתיים כעמית אורח למשפטים וממשל בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו כדי לעבוד על ספרו הראשון. לאחר מכן לימד משפט חוקתי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו במשך שתים עשרה שנים, תחילה כמרצה בשנים 1992 עד 1996, ולאחר מכן כמרצה בכיר משנת 1996 עד 2004.
מאפריל עד אוקטובר 1992 ניהל אובמה את פרויקט ההצבעה של אילינוי, קמפיין רישום בוחרים עם עשרה עובדים ושבע מאות רושמים מתנדבים; הוא השיג את יעדו לרשום 150,000 מתוך 400,000 אפרו-אמריקאים שלא רשומים במדינה, מה שהוביל את Crain's Chicago Business לכלול את אובמה ברשימת "40 מתחת ל-40" של בעלי כוח לשנת 1993.
### משפחה וחיים אישיים
בראיון משנת 2006 הדגיש אובמה את המגוון של משפחתו המורחבת: "זה כמו מיני-או"ם קטן", אמר. "יש לי קרובי משפחה שנראים כמו ברני מק, ויש לי קרובי משפחה שנראים כמו מרגרט תאצ'ר." לאובמה יש אחות למחצה שגדל איתה (מאיה סואטרו-נג) ושבעה אחים למחצה נוספים ממשפחת אביו הקניאתי. אמו של אובמה שרדה על ידי אמה ילידת קנזס, מדלין דנהאם, עד מותה ב-2 בנובמבר 2008, יומיים לפני בחירתו לנשיאות. לאובמה יש שורשים גם באירלנד; הוא נפגש עם בני דודיו האיריים במוניגל במאי 2011. בספר חלומות מאבי, אובמה מקשר את ההיסטוריה המשפחתית של אמו לאבות קדמונים אפשריים ילידים אמריקאים וקרובי משפחה רחוקים של ג'פერსון דייוויס, נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה במהלך מלחמת האזרחים באמריקה. הוא חולק גם אבות קדמונים רחוקים במשותף עם ג'ורג' וו. בוש ודיק צ'ייני, בין היתר.
בזמן שלמד בקליפורניה, פגש אובמה את אלכסנדרה מקניр. השניים כתבו מכתבים זה לזה בזמן שהיו במערכת יחסים מרחוק בין השנים 1982 ו-1984. המכתבים נרכשו על ידי ספריית רוז של אוניברסיטת אמורי ב-2014 והושמו לציבור ב-2017. אובמה כתב על תחושת הבידוד שלו:
> נתפס ללא כיתה, מבנה או מסורת שתומכים בי, במובן מסוים הבחירה ללכת בדרך אחרת נעשית עבורי... הדרך היחידה להקל על תחושות הבידוד שלי היא לספוג את כל המסורות, הכיתות, להפוך אותן לשלי, אותי לשלהן.
באחד ממכתביו תיאר אובמה הומוסקסואליות כ"ניסיון להתרחק מההווה, סירוב אולי להנציח את הפར་סה האינסופית של החיים הארציים". בתיארו את מוחו כ"אנדרוגיני", כתב "אני מקיים יחסי מין עם גברים מדי יום, אבל בדמיון."
אובמה גר עם האנתרופולוגית שילה מיโยשי יאגר בזמן שהיה כמארגן קהילתי בשיקגו בשנות ה-80. הוא הציע לה נישואים פעמיים, אך גם יאגר והוריה דחו אותו. מערכת היחסים לא פורסמה עד מאי 2017, מספר חודשים לאחר סיום נשיאותו.
ביוני 1989 פגש אובמה את מישל רובינסון כאשר הועסק בסידלי אוסטין. רובינסון הוקצתה לשלושה חודשים כיועצת של אובמה במשרד, והצטרפה אליו במספר אירועים חברתיים קבוצתיים אך סירבה לבקשותיו הראשונות לצאת. הם החלו לצאת מאוחר יותר באותו קיץ, התארסו ב-1991, והתחתנו ב-3 באוקטובר 1992. לאחר שסבלה מהפלה, מישל עברה הפריית חוץ-גופית כדי להרות את ילדיהם. בתם הבכורה של הזוג, מאליה אן, נולדה ב-1998, ואחריה בת שנייה, נטשה ("סאשה"), ב-2001. בנות אובמה למדו בבתי הספר המעבדתיים של אוניברסיטת שיקגו. כאשר עברו לוושינגטון הבירה, בינואר 2009, החלו הבנות בבית הספר סידוול פרנדס. לבני משפחת אובמה היו שני כלבי מים פורטוגזיים; הראשון, זכר בשם בו, היה מתנה מהסנאטור טד קנדי. ב-2013 הצטרפה אל בו סאני, נקבה. בו מת מסרטן ב-8 במאי 2021.
אובמה הוא תומך של שיקגו ווייט סוקס, והוא זרק את הזריקה הראשונה במשחק האליפות של הליגה האמריקאית (ALCS) ב-2005 כשעדיין היה סנאטור. ב-2009, הוא זרק את הזריקת פתיחה הטקסית במשחק האול-סטאר כשהוא לובש זקט של הווייט סוקס. הוא גם בעיקר אוהד פוטבול של שיקגו ברס ב-NFL, אבל בילדותו ובנעוריו היה אוהד של פיטסבורג סטילרס ועודד אותם לקראת הניצחון שלהם בסופרבול XLIII 12 יום לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא. ב-2011, אובמה הזמין את שיקגו ברס של 1985 לבית הלבן; הקבוצה לא ביקרה בבית הלבן לאחר ניצחונם בסופרבול ב-1986 עקב אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר. הוא משחק כדורסל, ספורט שבו השתתף כחבר בנבחרת בית הספר התיכון שלו, והוא שמאלי.
בשנת 2005 יישמה משפחת אובמה את הרווחי עסקת ספר ועברה מדירת קונדומיניום בהייד פארק, שיקגו לבית בשווי 1.6 מיליון דולר (שווה ערך ל-2.6 מיליון דולר ב-2025) בקנווד השכנה, שיקגו. רכישת מגרש סמוך – ומכירתו של חלק ממנו לאובמה על ידי אשתו של היזם, התורם לקמפיין והחבר טוני רזקו – עוררה תשומת לב תקשורתית עקב כתב האישום וההרשעה שלאחר מכן של רזקו באשמת שחיתות פוליטית שלא קשורה לאובמה.
בדצמבר 2007 העריך מגזין מوني את הונו הנקי של אובמה ב-1.3 מיליון דולר (שווה ערך ל-2 מיליון דולר ב-2025). דוח המס שלהם מ-2009 הראה הכנסה משק בית של 5.5 מיליון דולר – עלייה מכ-4.2 מיליון דולר ב-2007 ו-1.6 מיליון דולר ב-2005 – בעיקר ממכירת ספריו. על הכנסתו ב-2010 בסך 1.7 מיליון דולר, הוא תרם 14 אחוז לארגונים ללא כוונת רווח, כולל 131,000 דולר לקרן בית פישר, צדקה המסייעת למשפחות של ותיקים פצועים, המאפשרת להם להתגורר בסמוך למקום שבו הוותיק מקבל טיפולים רפואיים. לפי גילוי פיננסי שלו מ-2012, שוויו של אובמה עשוי להגיע עד 10 מיליון דולר.
### דעות דתיות
אובמה הוא נוצרי פרוטסטנטי שדעותיו הדתיות התפתחו בחייו הבוגרים. הוא כתב ב-העוז לקווה שהוא "לא גודל במשפחה דתית." הוא תיאר את אמו, שגדלה על ידי הורים לא דתיים, כמנותקת מהדת, ובכל זאת "בדרכים רבות האדם המעיר רוחנית ביותר... שאי פעם הכרתי", ו"עד בודד להומאניזם חילוני." הוא תיאר את אביו כ"אתאיסט מאומת" עד שפגשו הוריו, ואת אביו החורג כ"אדם שראה את הדת כלא שימושית במיוחד." אובמה הסביר כיצד, דרך עבודה עם כנסיות שחורות כמארגן קהילתי בשנות העשרים לחייו, הוא הבין "את כוחה של המסורת הדתית האפרו-אמריקאית להניע שינוי חברתי."
בינואר 2008 אמר אובמה לקריסטיאניטי טודיי: "אני נוצרי, ואני נוצרי דתי. אני מאמין במותו הגואל ובתחייתו של ישוע המשיח. אני מאמין שהאמונה נותנת לי דרך להיטהר מחטא ולקבל חיי נצח." ב-27 בספטמבר 2010 פרסם אובמה הצהרה המגיבה על דעותיו הדתיות, ואמר:
> אני נוצרי מבחירה. המשפחה שלי לא הייתה – למען האמת, הם לא היו אנשים שהלכו לכنيsa מדי שבוע. ואמא שלי הייתה מהאנשים הכי רוחניים שהכרתי, אבל היא לא גידלה אותי בכנסייה. אז הגעתי לאמונה הנוצרית שלי בגיל מאוחר יותר, וזה היה בגלל שכללי היסוד של ישוע המשיח דיברו אליי מבחינת סוג החיים שהייתי רוצה לנהל – להיות שומר אחי ואחותי, להתייחס לאחרים כפי שהם היו מתייחסים אליי.
אובמה פגש את כומר כנסיית ישו המאוחדת של טריניטי, ג'רמיה רייט, באוקטובר 1987 והפך לחבר בטריניטי ב-1992. במהלך מסע הבחירות הנשיאותי הראשוני של אובמה במאי 2008, הוא התפטר מטריניטי לאחר שחלק מהצהרותיו של רייט זכו לביקורת. מאז המעבר לוושינגטון הבירה, ב-2009, משפחת אובמה ביקרה בכמה כנסיות פרוטסטנטיות, כולל כנסיית הבפטיסטית שילה וכנסיית האפיסקופלית סנט ג'ון, וכן בקפלת אוורגוויין במחנה דייוויד, אך בני המשפחה אינם פוקדים את הכנסייה על בסיס קבוע.
בשנת 2016 אובמה אמר שהוא מקבל השראה מכמה פריטים שמזכירים לו "את כל האנשים השונים שפגשתי לאורך הדרך", והוסיף: "אני סוחב את אלה איתי כל הזמן. אני לא כזה אמונתי טפלה, אז זה לא כאילו אני חושב שאני בהכרח חייב שיהיו עליי בכל עת." הפריטים, "קערה שלמה מלאה", כוללים חרוזי תפילה שניתנו לו על ידי האפיפיור פרנציסקוס, פסלון של האלוהות ההינדואית האנומן, צלב קופטי מאתיופיה, פסל בודהה קטן שניתן על ידי נזיר, ושבב פוקר מתכת שהיה בעבר קמע המזל של רוכב אופנועים באיווה.
קריירה משפטית
מ-1994 עד 2002 כיהן אובמה בדירקטוריונים של קרן וודס של שיקגו – שב-1985 הייתה הקרן הראשונה שמימנה את פרויקט הקהילות המתפתחות – ושל קרן ג'ויס. הוא כיהן בדירקטוריון של האתגר של שיקגו אננברג מ-1995 עד 2002, כנשיא מייסד ויושב ראש דירקטוריון מ-1995 עד 1999. רישיון עריכת הדין של אובמה הפך ללא פעיל ב-2007.
קריירה מחוקקת
### הסנאט של אילינוי (1997–2004)
אובמה נבחר לסנאט של אילינוי ב-1996, כיורש של הסנאטורית המדינתית הדמוקרטית אליס פלמר ממחוז 13 של אילינוי, אשר באותה תקופה השתרע משכונות הצד הדרומי של שיקגו מהייד פארק-קנווד דרומה ועד שור דרום ומערבה לשיקגו לואן. לאחר בחירתו, אובמה זכה לתמיכה דו-מפלגתית לחקיקה שרפורמה חוקי אתיקה ושירותי בריאות. הוא חסה חוק שהגדיל את זיכויי המס לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, ניהל משא ומתן על רפורמת רווחה, וקידם סובסידיות מוגדלות לטיפול בילדים. בשנת 2001, כיושב-ראש משותף של הוועדה המשותפת הדו-מפלגתית לכללים מנהליים, אובמה תמך בתקנות ההלוואות בשכר של המושל הרפובליקני ג'ורג' ריין ובתקנות למשقאות טורפים שנועדו למנוע עיקולי בתים.
הוא נבחר מחדש לסנאט של אילינוי ב-1998, כשהוא מביס את הרפובליקני יסי יהודה בבחירות הכלליות, ונבחר מחדש שוב ב-2002. בשנת 2000, הוא הפסיד במרוץ הפריימריז הדמוקרטי למחוז הקונגרס ה-1 של אילינוי בבית הנבחרים של ארצות הברית לחבר הקונגרס המכהן לארבע כהונות בובי ראש בפער של שניים לאחד.
בינואר 2003 הפך אובמה ליושב ראש ועדת הבריאות ושירותי אנוש של הסנאט של אילינוי כאשר הדמוקרטים, לאחר עשור במיעוט, זכו מחדש ברוב. הוא חסה והוביל העברה פה אחד, דו-מפלגתית, של חקיקה לפיקוח על פרופילים גזעיים על ידי דרישה מהמשטרה לרשום את גזע הנהגים שעצרו, וחקיקה שהפכה את אילינוי למדינה הראשונה המחייבת הקלטת וידאו של חקירות רצח. במהלך מסע הבחירות הכלליות שלו ב-2004 לסנאט האמריקאי, נציגי משטרה זקפו לזכותו של אובמה את מעורבותו הפעילה בארגוני משטרה בהתקנת רפורמות בעונש מוות. אובמה התפטר מהסנאט של אילינוי בנובמבר 2004 בעקבות בחירתו לסנאט של ארצות הברית.
### מסע הבחירות לסנאט האמריקאי באילינוי ב-2004
במאי 2002 הזמין אובמה סקר להעריך את סיכוייו במרוץ לסנאט האמריקאי ב-2004. הוא הקים ועדה למסע בחירות, החל לגייס כأسים, וגייס את יועץ התקשורת הפוליטי דייוויד אקסלרוד עד אוגוסט 2002. אובמה הודיע רשמית על מועמדותו בינואר 2003.
אובמה היה מתנגד מוקדם לפלישת ממשל ג'ורג' וו. בוש לעיראק ב-2003. ב-2 באוקטובר 2002, היום שבו הסכימו הנשיא בוש והקונגרס על ההחלטה המשותפת המאשרת את מלחמת עיראק, אובמה נאם בעצרת האנטי-מלחמה הבולטת הראשונה בשיקגו נגד עיראק, ודיבר נגד המלחמה. הוא נאם בעצרת אנטי-מלחמה נוספת במרץ 2003 ואמר לקהל "זה לא מאוחר מדי" לעצור את המלחמה.
החלטותיהם של הנציג הרפובליקני המכהן פיטר פיצג'רלד וקודמו הדמוקרטי קרול מוסלי בראון שלא להשתתף בבחירות הביאו למרוצי פריימריז פתוחים לחלוטין של הדמוקרטים והרפובליקנים בהם השתתפו 15 מועמדים. בבחירות המקדימות של מרץ 2004, אובמה ניצח בניצחון סוחף בלתי צפוי – שהפך אותו בן לילה לכוכב עולה במפלגה הדמוקרטית הארצית, החל ספקולציות על עתיד נשיאותי, והביא להדפסה מחדש של ספר הזיכרונות שלו, חלומות מאבי. ביולי 2004 נשא אובמה את נאום המרכזי בוועידה הלאומית הדמוקרטית של 2004, שנצפה על ידי תשעה מיליון צופים. נאומו התקבל היטב והעלה את מעמדו במפלגה הדמוקרטית.
היריב הצפוי של אובמה בבחירות הכלליות, זוכה הפריימריז הרפובליקני ג'ק ראיין, פרש מהמרוץ ביוני 2004. שישה שבועות לאחר מכן, אלן קיז קיבל את המועמדות הרפובליקנית להחליף את ראיין. בבחירות הכלליות בנובמבר 2004, אובמה ניצח עם 70 אחוז מהקולות, שולי הניצחון הגדולים ביותר עבור מועמד לסנאט בהיסטוריה של אילינוי. הוא לקח 92 מתוך 102 המחוזות של המדינה, כולל כמה שבהם דמוקרטים בדרך כלל אינם מתפקדים היטב.
### הסנאט של ארצות הברית (2005–2008)
אובמה הושבע לסנאטור ב-3 בינואר 2005, והפך לחבר הסנאט היחיד בשדולת השחורים בקונגרס. הוא הציג שני יוזמות שנשאו את שמו: לוגאר-אובמה, שהרחיבה את קונספט צמצום האיומים השיתופי של נאן-לוגאר לכלי נשק קונבנציונליים; וחוק הדין ושקיפות המימון הפדרלי של 2006, שהסמיך את הקמת USAspending.gov, מנוע חיפוש אינטרנטי על הוצאות פדרליות. ב-3 ביוני 2008, הסנאטור אובמה – יחד עם הסנאטורים טום קרפר, טום קובורן וג'ון מקיין – הציג חקיקת המשך: חוק חיזוק השקיפות והאחריותיות בהוצאות פדרליות של 2008. הוא גם היה שותף לחיקוק חוק אבטחת אמריקה והגירה מסודרת.
בדצמבר 2006 חתם הנשיא בוש על חוק הסיוע, הביטחון וקידום הדמוקרטיה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המסמן את החקיקה הפדרלית הראשונה שנחקקה כאשר אובמה היה נותן החסות הראשי שלה. בינואר 2007, אובמה והסנאטור פיינגולד הציגו סעיף מטוסי חברה לחוק המנהיגות הישרה והממשל הפתוח, שנחתם כחוק בספטמבר 2007.
בהמשך 2007, אובמה חסה תיקון לחוק הרשאות ההגנה כדי להוסיף הגנות לשחרורים צבאיים עקב הפרעות אישיות. תיקון זה עבר במלוא הסנאט באביב 2008. הוא חסה את חוק הפעלת הסנקציות על איראן התומך בדיסבנסטמנט של קרנות הפנסיה המדינתיות מתעשיית הנפט והגז של איראן, אשר מעולם לא נחקק אך שולב מאחר יותר בחוק המקיף על סנקציות, אחריות ודיסבנסטמנט על איראן של 2010; והיה שותף לחקיקה להפחתת סיכונים של טרור גרעיני. אובמה גם חסה תיקון לסנאט לתוכנית ביטוח הבריאות לילדי המדינה, המספק שנה אחת של הגנת תעסוקה לבני משפחה המטפלים בחיילים עם פצעים הקשורים לקרב.
אובמה החזיק בתפקידים בוועדות הסנאט ליחסים בין-לאומיים, איכות סביבה ועבודות ציבוריות, וענייני חיילים משוחררים עד דצמבר 2006. בינואר 2007, עזב את ועדת איכות הסביבה והעבודות הציבוריות ולקח תפקידים נוספים בבריאות, חינוך, עבודה ופנסיה וביטחון המולדת וענייני ממשל. הוא הפך גם ליושב ראש תת-הוועדה של הסנאט לענייני אירופה. כחבר בוועדת היחסים החוץ של הסנאט, אובמה ערך ביקורים רשמיים במזרח אירופה, המזרח התיכון, מרכז אסיה ואפריקה. הוא נפגש עם מחמוד עבאס לפני שהפך לנשיא הרשות הوطنية الفلسطينية ונאם באוניברסיטת ניירובי שבה גינה את השחיתות בתוך ממשלת קניאטה. אובמה התפטר ממושבו בסנאט ב-16 בנובמבר 2008, כדי להתמקד בתקופת המעבר שלו לנשיאות.