חיים ושושלת פילוסופית
אדם חכם דרוש כדי לזהות אדם חכם. קסנופנס מקולופון (Xenophanes of Colophon) היה פילוסוף יווני, תיאולוג, משורר ומבקר של הפוליתאיזם הדתי. קסנופנס נתפס כאחד הפילוסופים הקדם-סוקרטים החשובים ביותר. אוסביוס (Eusebius), המצטט את אריסטוקלס ממסינה, אומר שקסנופנס היה מייסדה של שושלת פילוסופית שהגיעה לשיאה בפיררוניזם. שושלת זו מתחילה בקסנופנס ועוברת דרך פרמנידס, מליסוס מסאמוס, זנון מאליאה, לויקיפוס, דמוקריטוס, פרוטגורס, נסאס מכיוס, מטרודורוס מכיוס, דיוגנס מסמירנה, אנאקסארכוס, ולבסוף פירון. כמו כן, היה מקובל מאז העת העתיקה לראות בקסנופנס את מורהו של זנון מאליאה, עמיתו של פרמנידס, ובאופן כללי משויך לאסכולה האליאטית, אך הדעה הרווחת כיום היא שדבר זה אינו נכון.
מסעות וקריירה מוקדמת
קסנופנס חי חיים של נדודים, לאחר שעזב את איוניה בגיל 25 והמשיך לנדוד ברחבי העולם היווני במשך 67 שנים נוספות. כמה חוקרים אומרים שהוא חי בגלות בסיציליה. הידע על תפיסותיו מגיע משברי שירתו, ששרדו כציטוטים של סופרים יווניים מאוחרים יותר. אם לשפוט לפיהם, שירתו האלגית והיאמבית ביקרה ולעגה למגוון רחב של רעיונות, כולל הומרוס והסיודוס, האמונה בפנתיאון של אלים אנתרופומורפיים והערצת האתלטיות של היוונים. הוא המשורר היווני הקדום ביותר שטוען במפורש שהוא כותב עבור דורות העתיד, ויוצר "תהילה שתגיע לכל יוון, ולעולם לא תמות כל עוד סוג השירים היווני שורד." חיים קסנופנס היה יליד קולופון, עיר באיוניה שכיום נמצאת במערב טורקיה. יש האומרים שהיה בנו של אורתומנס, אחרים אומרים שהיה בנו של דקסיוס.
הקשר היסטורי ויצירות
נאמר כי הוא פעל במהלך האולימפיאדה ה-60, 540–537 לפנה"ס. עבודתו ששרדה מתייחסת לתאלס, אפימנידס ופיתגורס, והוא עצמו מוזכר בכתביהם של הרקליטוס ואפיכרמוס. באחד משברי האלגיות שלו, הוא מתאר את הפלישה המדית כאירוע שהתרחש בזמנו, ייתכן בהתייחס למסע של הרפגוס נגד הערים היווניות באיוניה בשנת 546/5 לפנה"ס. הוא עזב את מולדתו כפליט או גולה ועבר למושבות היווניות בסיציליה, זנקלה וקטנה. הוא כנראה חי זמן מה באליאה, שנוסדה על ידי הפוקאאים באולימפיאדה ה-61, 536–533 לפנה"ס, שכן הוא כתב על ייסוד אותה מושבה. על פי אלגיה שנטען כי חוברה כשהיה בן 92, הוא עזב את מולדתו בגיל 25 ולאחר מכן חי 67 שנים בארצות יווניות אחרות.
יצירות ספרותיות
שירים על פי הביוגרף דיוגנס לארטיוס, קסנופנס כתב בהקסמטרים וכן חיבר אלגיות ויאמבים נגד הומרוס והסיודוס. לארטיוס מזכיר גם שני שירים היסטוריים הנוגעים לייסוד קולופון ואליאה, אך מאלה שרדו רק הכותרות. אין סמכות טובה הטוענת שקסנופנס כתב שיר פילוסופי. הפילוסוף הנאופלאטוני סימפליקיוס כותב שמעולם לא נתקל בפסוקים על כדור הארץ המשתרע אינסוף כלפי מטה (שבר 28), למרות שהייתה לו גישה ליצירות פילוסופיות רבות. כמה מהשברים הפילוסופיים נגזרו מפרשנים של הומרוס. לכן סביר להניח שהערותיו הפילוסופיות של קסנופנס הובעו כבדרך אגב בסאטירות שלו.
אפיסטמולוגיה וספקנות
הסאטירות נקראות "סילוי" (Silloi) על ידי סופרים מאוחרים, ושם זה עשוי לחזור לקסנופנס עצמו, אך ייתכן שמקורו בעובדה שהפילוסוף הפיררוני טימון מפליוס, ה"סילוגרף" מהמאה ה-3 לפנה"ס, שם חלק ניכר מהסאטירה שלו על פילוסופים אחרים בפיו של קסנופנס, אחד הפילוסופים הבודדים שטימון משבח בעבודתו. פילוסופיה אפיסטמולוגיה קסנופנס הכחיש שקיים קריטריון לאמת. הוא נחשב לאחד הפילוסופים הראשונים שהבחינו בין אמונה אמיתית לידע, מה שהוא פיתח הלאה לכיוון שניתן לדעת משהו אך לא באמת לדעת אותו. בשל חוסר ביצירות שלמות של קסנופנס, קשה לפרש את דעותיו, כך שהמשמעות של ידיעה כמשהו עמוק יותר, "אמת ברורה יותר", עשויה להיות בעלת השלכות מיוחדות, או שזה עשוי להיות שאינך יכול לדעת משהו רק מלהסתכל עליו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ידוע כי המגוון הרחב והגדול ביותר של ראיות נחשב על ידי קסנופנס לדרך הבטוחה ביותר להוכיח תיאוריה. האפיסטמולוגיה שלו, שעדיין משפיעה כיום, גרסה שאכן קיימת אמת של המציאות, אך שבני אדם כבני תמותה אינם מסוגלים לדעת אותה. לפיכך דעותיו נחשבות למבשרות של הפיררוניזם ושל הספקנות הפילוסופית המערבית שלאחריו. הוא סיכם את השקפתו בציטוטים אלו: קארל פופר קרא את קסנופנס כאומר שניתן לפעול רק על בסיס השערות עבודה – אנו עשויים לפעול כאילו אנו יודעים את האמת, כל עוד אנו יודעים שזה לא סביר בעליל. דעותיו של קסנופנס עשויות לשמש כבסיס לרציונליזם ביקורתי. קסנופנס הסיק מבדיקתו של מאובנים שמים בודאי כיסו פעם את כל פני כדור הארץ.
שיטה מדעית ותצפית אמפירית
שימוש זה בראיות היה צעד חשוב במעבר מציון רעיון גרידא לגיבויו בראיות ובתצפיות. ישנו שבר אחד העוסק בניהול משתה, אחר המוקיע את החשיבות המוגזמת המיוחסת לניצחונות אתלטיים, וכמה השוללים את האלים המואנשים של הומרוס. טיעונים מסוג זה הפכו את קסנופנס למפורסם לשמצה בשל התקפותיו על "המידות הצבאיות והספורטיביות המקובלות של התקופה" וידוע בכך שהוא מצדד באינטלקטואליות. תיאולוגיה כתביו של קסנופנס ששרדו מפגינים ספקנות שהפכה לביטוי נפוץ יותר במהלך המאה ה-4 לפנה"ס. הוא הטיף נגד השקפות דתיות מסורתיות של זמנו כהשלכות אנושיות.
תיאולוגיה וביקורת על הפוליתאיזם
הוא כיוון את ביקורתו כלפי ההשקפות הדתיות הפוליתאיסטיות של משוררים יוונים מוקדמים ושל בני זמנו: "הומרוס והסיודוס", מציין שבר אחד, "ייחסו לאלים כל מיני דברים שהם נושא לחרפה וגינוי בקרב בני האדם: גניבה, ניאוף ומרמה הדדית." קסנופנס מצוטט, באופן בלתי נשכח, אצל קלמנס מאלכסנדריה, כשהוא מתווכח נגד התפיסה של אלים כאנתרופומורפיים באופן יסודי: קטעים אחרים המצוטטים על ידי קלמנס מאלכסנדריה המתווכחים נגד התפיסה היוונית המסורתית של אלים כוללים: "אל אחד, הגדול מבין אלים ובני אדם, לא דומה לבני תמותה לא בצורה ולא במחשבה." "אך בני תמותה חושבים שהאלים נולדים ויש להם את הבגדים, הקול והצורה של בני התמותה עצמם". בנוגע לתיאולוגיה של קסנופנס ניתן לגבש חמישה מושגי מפתח על אלוהים.
מושג האל
אלוהים הוא: מעבר למוסר האנושי, אינו דומה לצורה אנושית, אינו יכול למות או להיוולד. אלוהים הוא אלוהי ולכן נצחי, לא קיימת היררכיה אלוהית, ואלוהים אינו מתערב בענייני בני האדם. בעוד שקסנופנס דוחה את התיאולוגיה ההומרית, הוא אינו מפקפק בנוכחות של ישות אלוהית, אלא הפילוסופיה שלו היא ביקורת על סופרים יוונים עתיקים ותפיסתם את האלוהות. קסנופנס החזיק באמונה ש"אלוהים הוא אחד, עליון בין אלים ואנשים, ולא דומה לבני תמותה בגוף או בנפש." הוא טען שהיה אל אחד הגדול מכולם. אלוהים הוא ישות נצחית אחת, כדורית בצורתה, המקיפה את כל הדברים בתוכה, היא הנפש והמחשבה המוחלטת, לכן היא אינטליגנטית, ומניעה את כל הדברים, אך אינה נושאת שום דמיון לטבע האנושי לא בגוף ולא בנפש.
אלוהים מניע את כל הדברים, אך הוא נחשב לבלתי נייד, המאופיין באחדות B23 וייחודיות, נצחיות B26 וטבע רוחני שהוא חסר גוף ואינו אנתרופומורפי B14, B15, B16. יש לו רצון חופשי והוא הטוב העליון, הוא מגלם את היופי של השלמות המוסרית ושל היעדר החטא. דת האורפיזם והפילוסופיה הפיתגוראית הציגו ברוחניות היוונית את מושגי האשמה והטוהר, מה שגרם לאמונה דיכוטומית בין הנשמה האלוהית לגוף בן התמותה. תורותיהם לא עלו בקנה אחד עם הדתות המסורתיות שהופצו על ידי הומרוס והסיודוס. מחשבתו של קסנופנס סוכמה כמונולטרית ופנתיאיסטית על ידי הדוכסוגרפיות העתיקות של אריסטו, קיקרו, דיוגנס לארטיוס, סקסטוס אמפיריקוס ופלוטרכוס. באופן מיוחד יותר, המטאפיזיקה של אריסטו התייחסה לכך שעבורו "הכל הוא אלוהים" (Metaph. 986b=A19).
השפעה פילוסופית ופיזיקה
שלא כמו יצורים אנושיים, לאלוהים יש את הכוח לתת "ביצוע מיידי" ביוונית: to phren ולהפוך ליעיל את יכולתו הקוגניטיבית ביוונית: nous. קסנופנס נחשב על ידי חלק למבשר של פרמנידס ושפינוזה. בשל פיתוח המושג של "אל אחד הגדול מבין אלים ואנשים" שהוא מופשט, אוניברסלי, בלתי משתנה, בלתי נייד ותמיד נוכח, קסנופנס נתפס לעתים קרובות כאחד המונותאיסטים הראשונים, בפילוסופיה המערבית של הדת, אם כי הציטוט שנראה כמצביע על המונותאיזם של קסנופנס מתייחס גם ל"אלים" מרובים שהאל העליון גדול מהם. הפיזיקאי והפילוסוף מקס ברנהרד ויינשטיין זיהה במפורש את קסנופנס כאחד הפנתיאיסטים המוקדמים ביותר. מטאפיזיקה קסנופנס כתב על שני קצוות השולטים בעולם: רטוב ויבש או מים ὕδωρ ואדמה γῆ.
שני מצבים קיצוניים אלו יתחלפו זה בזה, ועם ההחלפה חיי האדם ייכחדו, ולאחר מכן יתחדשו או להיפך בהתאם לצורה הדומיננטית. הרעיון של מצבים מתחלפים וחיי אדם האובדים וחוזרים מציע שהוא האמין בעקרון הסיבתיות, צעד מבדיל נוסף שקסנופנס לוקח הרחק ממסורות פילוסופיות עתיקות לאלו המבוססות יותר על תצפית מדעית. הטיעון יכול להיחשב כנזיפה בתורת האוויר של אנאקסימנס. תיאור מפורט של תיאוריית הצורה הרטובה והיבשה נמצא בספרו של היפוליטוס "הפרכת כל הכפירות". הוא גם מחזיק בדעה שיש מספר אינסופי של עולמות, שאינם חופפים בזמן.