חיים מוקדמים ויסודות אינטלקטואליים
העולם הוא דמות חיה של אלוהים. תומאזו קמפנלה (Tommaso Campanella), שנטבל בשם ג'ובאני דומניקו קמפנלה (Giovanni Domenico Campanella), היה נזיר דומיניקני, פילוסוף, תאולוג, אסטרולוג ומשורר איטלקי. הוא הועמד לדין על ידי האינקוויזיציה הרומית בגין כפירה בשנת 1594 ונידון למעצר בית במשך שנתיים. לאחר שהואשם בקשירת קשר נגד השליטים הספרדים של קלבריה בשנת 1599, הוא עונה ונשלח לכלא, שם בילה 27 שנים. הוא כתב את יצירותיו המשמעותיות ביותר במהלך תקופה זו, ביניהן "עיר השמש" (The City of the Sun), אוטופיה המתארת חברה תאוקרטית שוויונית שבה הרכוש משותף. ביוגרפיה: קמפנלה נולד בסטיניאנו (Stignano) שבמחוז סטילו (Stilo) בפרובינציית רג'ו די קלבריה (Reggio di Calabria) שבקלבריה, דרום איטליה, והיה ילד פלא. בנו של סנדלר עני ואנאלפבית, הוא הצטרף למסדר הדומיניקני לפני גיל ארבע-עשרה, ואימץ את השם פרא תומאזו לכבודו של תומאס אקווינס.
פילוסופיה וסכסוך כנסייתי
הוא למד תאולוגיה ופילוסופיה אצל מספר מורים. מוקדם מאוד הוא התפכח מהאורתודוקסיה האריסטוטלית ונמשך לאמפיריציזם של ברנרדינו טלסיו (Bernardino Telesio) (1509–1588), שלימד כי ידע הוא תחושה וכי לכל הדברים בטבע יש תחושה. קמפנלה כתב את יצירתו הראשונה, Philosophia sensibus demonstrata ("פילוסופיה שהודגמה על ידי החושים"), שפורסמה ב-1592, כהגנה על טלסיו. בשנת 1590 הוא שהה בנאפולי, שם החל לעסוק באסטרולוגיה; ספקולציות אסטרולוגיות יהפכו למאפיין קבוע בכתביו. דעותיו הלא-אורתודוקסיות של קמפנלה, ובמיוחד התנגדותו לסמכותו של אריסטו, הובילו אותו לסכסוך עם רשויות הכנסייה. לאחר שהוחרש בפני האינקוויזיציה הרומית, הוא נעצר בפדובה בשנת 1594 והובא לפני המשרד הקדוש ברומא, שם נכלא במנזר עד שנת 1597.
קשירת קשר וכליאה
מנזר דומיניקני לשעבר בפלאקאניקה (Placanica). לאחר שחרורו חזר קמפנלה לקלבריה, שם הואשם בהובלת קשירת קשר נגד השלטון הספרדי בעיר הולדתו סטילו. מטרתו של קמפנלה הייתה להקים חברה המבוססת על שיתוף ברכוש ובנשים, שכן בהתבסס על נבואותיו של יואכים מפיורה (Joachim of Fiore) ותצפיותיו האסטרולוגיות, הוא צפה את בוא עידן הרוח בשנת 1600. לאחר שהוסגר על ידי שניים משותפיו לקשר, הוא נלכד בשנת 1599 ונכלא בנאפולי, שם עונה בעינויי עינויים. גם מתוך כותלי הכלא הצליח קמפנלה להשפיע על ההיסטוריה האינטלקטואלית של ראשית המאה ה-17, על ידי שמירה על קשרים במכתבים עם פילוסופים ומדענים אירופאים, חוגים תרבותיים נאפוליטניים ופטרוניו של קאראווג'ו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מאסר ויצירות ספרותיות מרכזיות
לבסוף, קמפנלה הודה באשמה מלאה והיה נידון למוות אלמלא העמיד פני מטורף והצית את תאו. הוא עונה פעמים נוספות, בסך הכל שבע פעמים. כשהוא נכה וחולה, נידון קמפנלה למאסר עולם. קמפנלה בילה עשרים ושבע שנים בכלא בנאפולי, במבצרים שונים. במהלך מאסרו הוא כתב את יצירותיו החשובות ביותר: "המונרכיה של ספרד" (The Monarchy of Spain, 1600), "אפוריזמים פוליטיים" (Political Aphorisms, 1601), "אתאיזם מנוצח" (Atheismus triumphatus, 1605–1607), "Quod reminiscetur" (1606?), "מטפיזיקה" (Metaphysica, 1609–1623), "תאולוגיה" (Theologia, 1613–1624), ויצירתו המפורסמת ביותר, "עיר השמש", שנכתבה במקור באיטלקית ב-1602; פורסמה בלטינית בפרנקפורט ב-1623 ומאוחר יותר בפריז ב-1638. הוא הגן על גלילאו גליליי (Galileo Galilei) במשפטו הראשון של גלילאו עם יצירתו "ההגנה על גלילאו" (The Defense of Galileo), שנכתבה ב-1616 ופורסמה ב-1622.
תמיכה בגלילאו ושחרור
בשנת 1632, לפני משפטו השני של גלילאו, כתב קמפנלה לגלילאו: לשאט נפשי הרבה שמעתי שתאולוגים זועמים מהקונגרגציה שואפים לאסור את "הדיאלוגים" של מעלתך, ו[ש]לא יהיה נוכח איש שמבין במתמטיקה או בדברים נסתרים. דע לך שבעוד שמעלתך מציינת שהיה ראוי לאסור את התאוריה של תנועת כדור הארץ, אינך מחויב להאמין שהנימוקים של אלו שסתרו אותך הם טובים. זהו כלל תאולוגי, ומוכח על ידי ועידת ניקיאה השנייה שקבעה כי Angelorum imagines depingi debent, quoniam vere corporei sunt (יש לתאר תמונות של מלאכים כפי שהם בבשר): בעוד שהצו תקף, ההיגיון שמאחוריו אינו תקף, שכן כל החוקרים כיום אומרים שמלאכים הם חסרי גוף. ישנם עוד נימוקים מהותיים רבים.
אני חושש מאלימות מצד אנשים שאינם מבינים זאת. האפיפיור שלנו משמיע הרבה רעש נגד זה ומדבר כאפיפיור, אך לא שמעת על כך, ואינך יכול לחשוב על כך. לדעתי, על מעלתך לכתוב לדוכס הגדול של טוסקנה, שכיוון שהם מכניסים לוועדה זו דומיניקנים, ישועים, תיאטינים וכמרים חילונים שמתנגדים לספריך, עליהם לקבל גם את האב קסטלי ואותי. קמפנלה שוחרר לבסוף מהכלא בשנת 1626, באמצעות האפיפיור אורבנוס השמיני, שהתערב באופן אישי בשמו אצל פיליפ הרביעי, מלך ספרד. הוא הובא לרומא והוחזק זמן מה על ידי המשרד הקדוש, וקמפנלה הוחזר לחירות מלאה בשנת 1629. הוא חי חמש שנים ברומא, שם שימש כיועצו של אורבנוס בענייני אסטרולוגיה. בשנת 1634, קשירת קשר חדשה בקלבריה, בהנהגת אחד מתומכיו, איימה בצרות חדשות.
גלות בצרפת ושנים אחרונות
בעזרתם של הקרדינל ברבריני ושגריר צרפת דה נואיי (de Noailles), הוא נמלט לצרפת, שם התקבל בחצר לואי ה-13 באהדה ניכרת. תחת חסותו של הקרדינל רישלייה וקבלת קצבה נדיבה מהמלך, הוא בילה את שארית ימיו במנזר סן-אונורה (Saint-Honoré) בפריז. יצירתו האחרונה הייתה שיר החוגג את הולדת לואי ה-14 העתידי, "Ecloga in portentosam Delphini nativitatem". "מטפיזיקה" (1638). יצירתו של קמפנלה "De sensu rerum et magia" (1620) היוותה השראה חלקית לסיפור ה-it-narrative המלא הראשון באנגלית, "המרגל המוזהב" (The Golden Spy) של צ'ארלס גילדון (Charles Gildon) מ-1709.