ויליאם רמזי
סר ויליאם רמזי (Sir William Ramsay; 2 באוקטובר 1852 – 23 ביולי 1916) היה כימאי סקוטי שגילה את הגזים האצילים וקיבל את פרס נובל לכימיה בשנת 1904 "כהוקרה על שירותיו בגילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר", יחד עם עמיתו ג'ון ויליאם סטראט, ברון ריילי השלישי (John William Strutt, 3rd Baron Rayleigh), שקיבל את פרס נובל לפיזיקה באותה שנה על גילוי הארגון. לאחר ששני האישים זיהו את הארגון, חקר רמזי גזים אטמוספריים אחרים. עבודתו בבידוד ארגון, הליום, ניאון, קריפטון וקסנון הובילה לפיתוח קבוצה חדשה בטבלה המחזורית.
חיים מוקדמים
רמזי נולד ברחוב קליפטון 2 בגלאזגו ב-2 באוקטובר 1852, בנם של המהנדס האזרחי והמודד ויליאם סי רמזי ואשתו קתרין רוברטסון. המשפחה התגוררה ברחוב קליפטון 2 במרכז העיר, בבית טאונהאוס גאורגיאני בן שלוש קומות ומרתף. בצעירותו עברה המשפחה לאוקוייל פלייס 1 ברובע הילהד. הוא היה אחיינו של הגאולוג סר אנדרו רמזי.
הוא התחנך באקדמיית גלאזגו ולאחר מכן התמחה אצל רוברט נפייר, בונה ספינות בגובן. עם זאת, הוא החליט ללמוד כימיה באוניברסיטת גלאזגו, נרשם ללימודים ב-1866 וסיים אותם ב-1869. לאחר מכן עבר הכשרה מעשית אצל הכימאי תומאס אנדרסון ולאחר מכן נסע ללמוד בגרמניה באוניברסיטת טיבינגן אצל וילהלם רודולף פיטיג, שם עבודת הדוקטורט שלו נקראה "חקירות בחומצות טולואיות וניטרוטולואיות".
רמזי חזר לגלאזגו כעוזרו של אנדרסון במכללת אנדרסון. בשנת 1879 מונה לפרופסור לכימיה במכללה האוניברסיטאית של בריסטול ובשנת 1881 נישא למרגרט ביוקנן. באותה שנה הפך למנהל המכללה האוניברסיטאית בבריסטול, והצליח לשלב זאת עם מחקר פעיל בכימיה אורגנית ובגזים.
קריירה
ויליאם רמזי יצר פירידין בשנת 1876 מאצטילן ומימן ציאנידי בכבשן בעל צינור ברזל, במה שהיה הסינתזה הראשונה של תרכובת הטרו-ארומטית. בשנת 1887 החליף את אלכסנדר ויליאמסון כראש הקתדרה לכימיה ביוניברסיטי קולג' לונדון (UCL). דווקא ב-UCL בוצעו תגליותיו המפורסמות ביותר. כבר בין השנים 1885–1890 פרסם כמה מאמרים בולטים על תחמוצות חנקן, ופיתח את הכישורים להם נזקק לעבודתו המאוחרת. בערב ה-19 באפריל 1894 השתתף רמזי בהרצאה שנתן לורד ריילי. ריילי הבחין בפער בין צפיפות החנקן שנוצר בסינתזה כימית לבין חנקן שבודד מהאוויר על ידי הסרת הרכיבים הידועים האחרים. לאחר שיחה קצרה החליטו הוא ורמזי לחקור זאת. באוגוסט הודיע רמזי לריילי כי בודד רכיב חדש וכבד של האוויר, שלא נראה בעל ריאקטיביות כימית כלשהי. הוא כינה גז אינרטי זה "ארגון", מהמילה היוונית שמשמעותה "עצלן". בשנים שלאחר מכן, בעבודה עם מוריס טראוורס, הוא גילה את הניאון, הקריפטון והקסנון. הוא גם בודד את ההליום, שנצפה עד אז רק בספקטרום של השמש, ולא נמצא קודם לכן על כדור הארץ. בשנת 1910 בודד ואפיין את הרדון.
במהלך השנים 1893–1902 שיתף רמזי פעולה עם אמילי אסטון, כימאית בריטית, בניסויים על ניתוח מינרלים וקביעת משקל אטומי. עבודתם כללה פרסומים על אנרגיות שטח מולקולריות של תערובות נוזלים שאינם משתייכים.
רמזי נבחר כחבר בינלאומי בחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1899.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא מונה למפקד מסדר האמבט (KCB) ברשימת העיטורים להכתרה של 1902 שפורסמה ב-26 ביוני 1902, וקיבל את התואר מהמלך אדוארד השביעי בארמון בקינגהאם ב-24 באוקטובר 1902.
בשנת 1904 קיבל רמזי את פרס נובל לכימיה. באותה שנה הוא נבחר לחבר בינלאומי באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. מעמדו של רמזי בקרב מדענים הוביל אותו להפוך ליועץ של המכון ההודי למדע. הוא הציע את בנגלור כמקום להקמת המכון.
רמזי תמך ב-Industrial and Engineering Trust Ltd, חברה שטענה כי היא יכולה להפיק זהב ממי ים, בשנת 1905. החברה רכשה נכס בחוף האנגלי כדי להתחיל בתהליך הסודי שלה. החברה מעולם לא הפיקה זהב כלשהו.
רמזי היה נשיא האגודה הבריטית בשנים 1911–1912.
חיים אישיים
בשנת 1881 נישא רמזי למרגרט ג'ונסטון מרשל (לבית ביוקנן), בתו של ג'ורג' סטיבנסון ביוקנן. נולדו להם בת, קתרין אליזבת (אלסקה) ובן, ויליאם ג'ורג', שמת בגיל 40.
רמזי התגורר בהזלמיר, בקינגהאמשייר, עד מותו. הוא מת בהיי ויקומב, בקינגהאמשייר, ב-23 ביולי 1916 מסרטן האף בגיל 63 ונקבר בכנסיית הקהילה של הזלמיר.
מורשת
לוח כחול במספר 12 ארונדל גארדנס, נוטינג היל, מנציח את חייו ועבודתו.
בית הספר סר ויליאם רמזי בהזלמיר וגריז רמזי קרויים על שמו.
ישנה אנדרטה לזכרו מאת צ'ארלס הארטוול במעבר הצפוני של המקהלה במנזר וסטמינסטר.
בשנת 1923, יוניברסיטי קולג' לונדון קרא למחלקה החדשה להנדסה כימית ולמושב על שמו של רמזי, אשר מומנו על ידי קרן ההנצחה של רמזי. אחד מבוגריו לשעבר של רמזי, ה. א. ווטסון, היה הפרופסור השלישי להנדסה כימית על שם רמזי.
ב-2 באוקטובר 2019 חגגה גוגל את יום הולדתו ה-167 עם גוגל דודל.