פייר בייל
פייר בייל (Pierre Bayle; 18 בנובמבר 1647 – 28 בדצמבר 1706) היה פילוסוף, סופר ולקסיקוגרף צרפתי. הוא ידוע בעיקר בזכות חיבורו "מילון היסטורי וביקורתי" (Historical and Critical Dictionary), שפרסומו החל בשנת 1697. רבים מהרעיונות השנויים במחלוקת בספר הוטמנו בהערות שוליים רחבות היקף, או ששולבו במאמרים על נושאים שנראו כבלתי שנויים במחלוקת. בייל נחשב בדרך כלל למבשרם של האנציקלופדיסטים (Encyclopédistes) מאמצע המאה ה-18.
כהוגנוט, בייל נמלט לרפובליקה ההולנדית בשנת 1681 בשל רדיפות דתיות בצרפת. בייל היה תומך בולט בסובלנות דתית, והפילוסופיה הספקנית שלו השפיעה באופן משמעותי על הצמיחה וההתפתחות שלאחר מכן של עידן הנאורות האירופי.
חיבורו של לייבניץ (Leibniz) "תאודיציה" (Théodicée) נכתב כתגובה לבייל. וולטר (Voltaire) כינה את בייל "הדיאלקטיקן הגדול ביותר שכתב אי פעם". התרגום לאנגלית של "המילון" זוהה על ידי נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון כאחד ממאה הטקסטים היסודיים שהרכיבו את האוסף הראשון של ספריית הקונגרס.
ביוגרפיה
בייל נולד בקרלה-לה-קומט (Carla-le-Comte), ששמה שונה מאוחר יותר לקרלה-בייל (Carla-Bayle) לכבודו, ליד פאמייה (Pamiers), ארייז', צרפת. הוא התחנך על ידי אביו, כומר קלוויניסטי, ובאקדמיה בפואילורן (Puylaurens). בשנת 1669, הוא נכנס למכללה ישועית בטולוז והפך לקתולי כעבור חודש. לאחר שבעה-עשר חודשים הוא חזר לקלוויניזם ונמלט לז'נבה, שם למד על משנתו של רנה דקארט (René Descartes). הוא חזר לצרפת ועבר לפריז, שם עבד במשך כמה שנים תחת השם "בל" (Bèle) כמורה פרטי למשפחות שונות. בשנת 1675 מונה לקתדרה לפילוסופיה באקדמיה (הפרוטסטנטית) של סדאן. בשנת 1681, האוניברסיטה בסדאן נסגרה על ידי הממשלה במסגרת צעדים נגד פרוטסטנטים.
רגע לפני אירוע זה, בייל נמלט לרפובליקה ההולנדית, שם מונה כמעט מיד לפרופסור לפילוסופיה והיסטוריה בבית הספר אילוסטר (Illustere school) ברוטרדם. הוא לימד במשך שנים רבות אך הסתבך בסכסוך פנימי ארוך במכללה, שהוביל לכך שבייל נושל מהקתדרה שלו בשנת 1693.
בייל נשאר ברוטרדם עד מותו ב-28 בדצמבר 1706. הוא נקבר ברוטרדם בכנסייה הוואלונית, שבה ייקבר פייר ז'יריו (Pierre Jurieu) גם הוא שבע שנים מאוחר יותר. לאחר הריסת כנסייה זו ב-1922, הועברו הקברים לבית הקברות הכללי קרוסווק (Crooswijk) ברוטרדם. אבן זיכרון מציינת כי פייר בייל נמצא בקברים אלו.
כתבים
ברוטרדם פרסם בייל את חיבורו המפורסם "מחשבות על השביט" (Reflections on the Comet) בשנת 1682, וכן את ביקורתו על עבודתו של לואי מיימבורג (Louis Maimbourg) על ההיסטוריה של הקלוויניזם. המוניטין שצבר בעקבות ביקורת זו עורר את קנאתו של פייר ז'יריו, עמיתו הקלוויניסטי של בייל מסדאן ומרוטרדם, שכתב ספר על אותו נושא.
בין 1684 ל-1687, פרסם בייל את "חדשות מהרפובליקה של הספרות" (Nouvelles de la république des lettres), כתב עת לביקורת ספרותית.
בחיבורו "פרשנות פילוסופית" (Commentaire philosophique; חלקים 1 ו-2 ב-1686, חלק 3 ב-1687, תוספת ב-1688) דגל בייל בחופש המצפון ובסובלנות בענייני דת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנת 1690 הופיע חיבור בשם "Avis important aux refugiés" (עצה חשובה לפליטים), שז'יריו ייחס לבייל, ותקף אותו בעוינות רבה. לאחר שאיבד את הקתדרה שלו, עסק בייל בהכנת ה-"Dictionnaire Historique et Critique" (מילון היסטורי וביקורתי) רחב ההיקף שלו, שהיווה למעשה אחת האנציקלופדיות הראשונות (לפני שהמונח נכנס לתפוצה רחבה) של רעיונות ויוצריהם. במילון, בייל הביע את השקפתו שחלק גדול ממה שנחשב ל"אמת" היה למעשה רק דעה, וכי פתיות ועקשנות היו נפוצות. המילון נותר עבודה מלומדת חשובה במשך כמה דורות לאחר פרסומו.
שנותיו הנותרות של בייל הוקדשו לכתבים שונים; במקרים רבים הוא הגיב לביקורות שנמתחו על המילון שלו.
וולטר, בפתיח לפואמה שלו "Poème sur le désastre de Lisbonne" (פואמה על אסון ליסבון), מכנה את בייל "le plus grand dialecticien qui ait jamais écrit": הדיאלקטיקן הגדול ביותר שכתב אי פעם.
כתב העת "חדשות מהרפובליקה של הספרות" היה הניסיון המקיף הראשון לפופולריזציה של הספרות, והוא זכה להצלחה רבה. המילון ההיסטורי והביקורתי רב-הכרכים שלו מהווה את יצירת המופת של בייל. התרגום לאנגלית של המילון, על ידי הגולה ההוגנוטי ועמיתו של בייל פייר דה מזו (Pierre des Maizeaux), זוהה על ידי נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון כאחד ממאה הטקסטים היסודיים שהרכיבו את האוסף הראשון של ספריית הקונגרס.
### השקפות על סובלנות
בייל הציג טיעונים בעד סובלנות דתית ב"מילון היסטורי וביקורתי" וב"פרשנות פילוסופית". בייל דחה את השימוש בכתבי הקודש כדי להצדיק כפייה ואלימות: "יש להעתיק כמעט את כל הברית החדשה כדי לאסוף את כל ההוכחות שהיא מספקת לנו לאותה עדינות וסבלנות, המהוות את האופי המבדיל והמהותי של הבשורה". הוא לא ראה בסובלנות סכנה למדינה; להפך:
> "אם ריבוי הדתות פוגע במדינה, הרי זה נובע מכך שאינן נושאות את האחת את השנייה, אלא להפך, מנסות כל אחת למעוך ולהשמיד את האחרת בשיטות של רדיפה. במילה אחת, כל הרוע אינו נובע מסובלנות, אלא מחסרונה."
### ספקנות
ריצ'רד פופקין (Richard Popkin) הציג את ההשקפה שפייר בייל היה ספקן שהשתמש ב"מילון היסטורי וביקורתי" כדי לבקר את כל התיאוריות והפילוסופיות הידועות לפני כן. (מלומדים רבים חולקים על כך). לדעת בייל, בני האדם היו חסרי יכולת מובנית להשיג ידע אמת. בשל מגבלות התבונה האנושית, על אנשים להיצמד למצפונם בלבד. בייל היה ביקורתי כלפי רציונליסטים משפיעים רבים, כגון רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ניקולא מלבראנש (Nicolas Malebranche) וגוטפריד וילהלם לייבניץ, כמו גם כלפי אמפיריציסטים כגון תומאס הובס, ג'ון לוק ואייזק ניוטון. פופקין מצטט את הקטע הבא כדוגמה לנקודת מבטו הספקנית של בייל:
> היא [התבונה] מדריך שמוביל לטעות; והפילוסופיה ניתנת להשוואה לאבקות מאכלות עד כדי כך, שאחרי שהן כילו את הבשר המזוהם של פצע, הן טורפות לאחר מכן את הבשר החי, מרקיבות את העצמות וחודרות עד לשד. הפילוסופיה בתחילה מפריכה טעויות. אבל אם אינה נעצרת בנקודה זו, היא ממשיכה לתקוף אמיתות. וכשהיא נותרת לעצמה, היא הולכת רחוק כל כך שהיא כבר לא יודעת היכן היא ואינה יכולה למצוא מקום לעצור.
### בעיית הרוע
בייל מפורסם במיוחד בטיפול בבעיית הרוע בפילוסופיה ובתאולוגיה. הוא טען שתאולוגיה רציונלית אינה מסוגלת להצדיק את קיומו של הרוע בעולם שנברא על ידי אלוהים מיטיב. בייל ביקר את התאולוגיה הנוצרית על ידי החייאת התאולוגיה הפרסית (כגון זורואסטריות ומניכאיזם), בעלת כוחות מנוגדים של טוב ורע בבריאה. הדבר הוביל את לייבניץ לכתוב את עבודתו היחידה שפורסמה בחייו, ה"תאודיציה".
מורשת והוקרה
- בשנת 1906 הוקם פסל לכבודו בפאמייה, la reparation d'un long oubli ("תיקון של הזנחה ארוכה").
- בשנת 1959 נקרא רחוב על שמו ברוטרדם.
- בשנת 2012 הוצב ספסל (מאת פול קוקס) כמחווה לבייל, כדי להרהר בחילופי הדעות הפילוסופיים (ההיפותטיים) בין בייל לארסמוס. (קונספט של מחשבה: ג'יי וו ואן דן בלינק)