מקרוביוס
מקרוביוס אמברוסיוס תאודוסיוס (Macrobius Ambrosius Theodosius), הידוע בדרך כלל כמקרוביוס (פעל בערך בשנת 400 לספירה), היה פובליציסט רומאי שחי בתחילת המאה ה-5, בתקופת העת העתיקה המאוחרת, התקופה המקבילה לאימפריה הרומית המאוחרת, כאשר הלטינית הייתה נפוצה בקרב האליטה באותה מידה כמו היוונית. הוא ידוע בעיקר בזכות כתביו, הכוללים את הספר שהועתק ונקרא רבות 'פרשנות לחלום סקיפיו' (Commentarii in Somnium Scipionis), העוסק ב'חלום סקיפיו' (Somnium Scipionis), שהיה אחד המקורות החשובים ביותר לנאופלאטוניזם במערב הלטיני במהלך ימי הביניים; ה'סטורנליה' (Saturnalia), קובץ של ידע דתי ועתיקות רומיות; והחיבור 'על ההבדלים והדמיון שבין הפועל היווני ללטיני' (De differentiis et societatibus graeci latinique verbi), אשר אבד.
שם
שמו הפרטי (praenomen) של מקרוביוס אינו מתועד, וכך גם שם משפחתו (nomen). שמו המתועד הוא סדרה של שלושה כינויים (cognomina), המסודרים כראוי: מקרוביוס אמברוסיוס תאודוסיוס. זהו השם המופיע בכתבי היד העתיקים ביותר ששרדו של ה'סטורנליה' וכך הוא מכונה בקטעים מהחיבור האבוד שלו 'על ההבדלים'. הוא מכונה "מקרוביוס תאודוסיוס" אצל קסיודורוס (Cassiodorus) ואצל בואתיוס (Boethius), וככל הנראה היה ידוע במהלך חייו בשם "תאודוסיוס": ההקדשה לחיבור 'על ההבדלים' היא "תאודוסיוס לסִימאכוס שלו" (Theodosius Symmacho suo), וייתכן שהוא זה שפונים אליו כ"תאודוסיוס המצוין ביותר" (Theodosi optime) באגרת הקדשה למשלים של אָביאנוס (Avianus). שם זה שובש בטעות בכתבי יד מאוחרים ל"אמברוסיוס תאודוסיוס מקרוביוס", ובו השתמש ג'יימס ויליס (James Willis) במהדורה שלו ל'פרשנות'.
חיים
מעט מאוד ידוע בוודאות על מקרוביוס, אך קיימות תיאוריות והשערות רבות לגביו. בראשית ספרו 'סטורנליה' הוא מציין כי "נולד תחת שמיים זרים" (sub alio ortus caelo), ושני חיבוריו העיקריים מוקדשים לבנו, אוסטאכיוס (Eustachius). אלן קמרון (Alan Cameron) מציין כי כמה מכתבי היד המוקדמים ביותר של כתביו מאייתים את שם בנו 'אוסטאטיוס' (Eustathius), ולאחר שהוא מציין כי פלוטינוס אוסטאטיוס מסוים כיהן כנציב עירוני ב-462, הוא מעיר: "פלוטינוס יהיה שם מתאים במיוחד עבור פילוסוף נאופלאטוני ומעריץ נלהב של איש ליקופוליס הגדול (ראו Comm. I, 8, 5) לתת לבנו". קיים גם מקרוביוס פלוטינוס אודוקסיוס (Macrobius Plotinus Eudoxius) ששיתף פעולה עם ממיוס סימאכוס במהדורה של 'פרשנות' של מקרוביוס. חיבוריו העיקריים הובילו מומחים להניח שהיה פגאני.
תחת אילו "שמיים זרים" נולד מקרוביוס, הדבר היווה נושא להשערות רבות. טרוט גלובר (Terrot Glover) רואה במקרוביוס יווני אתני, או מי שנולד באחד החלקים דוברי היוונית של האימפריה הרומית, כגון מצרים, בשל היכרותו האינטימית עם הספרות היוונית. ג'. א'. סנדיס (J. E. Sandys) הרחיק לכת וטען שמקרוביוס נולד באחת הפרובינציות היווניות. עם זאת, מומחים אחרים, החל מלודוויג פון יאן (Ludwig van Jan), מצביעים על כך שלמרות היכרותו עם הספרות היוונית, מקרוביוס היה בקיא הרבה יותר בלטינית מאשר ביוונית – כפי שמעידה התלהבותו מוורגיליוס ומקיקרו – ותומכים באפשרות של צפון אפריקה, שהייתה חלק מהחלק דובר הלטינית של האימפריה הרומית.
חוקרים ניסו לזהות אותו עם מקרוביוס המוזכר ב'קודקס תאודוסיאנוס' (Codex Theodosianus) כנציב פראיטוריאני של ספרד (399–400), ופרוקונסול של אפריקה (410). ה'קודקס תאודוסיאנוס' מתעד גם פראפוסיטוס (או שר לשכה) בשם מקרוביוס בשנת 422. מספר רשויות ישנות מרחיקות לכת עד כדי זיהוי מקרוביוס המחבר עם הראשון, ומתארכות את תקופת פעילותו לשנים 399–410. ישנן התנגדויות לכל אחד מהזיהויים: כפי שמציין אלן קמרון, השם המלא של המועמד הראשון מתועד בכתובת כ"פלאביוס מקרוביוס מקסימיאנוס", בעוד שהשני אינו מתקבל על הדעת מכיוון ש"פראפוסיטוס בתקופה זו חייב היה להיות סריס".
עם זאת, מכיוון שמקרוביוס מכונה לעיתים קרובות vir clarissimus et inlustris (מילולית: "האיש המפורסם והנכבד ביותר"), תואר שהושג על ידי החזקה במשרה ציבורית, אנו יכולים לצפות באופן סביר ששמו יופיע ב'קודקס תאודוסיאנוס'. יתר על כן, קמרון מציין כי במהלך חייו כונה מקרוביוס "תאודוסיוס", ובחיפוש אחר שם זה מצא קמרון תאודוסיוס שהיה נציב פראיטוריאני של איטליה בשנת 430. "משמעותי שהחוק היחיד ששרד המופנה לתאודוסיוס זה מאשר זכות יתר עבור אפריקה פרוקונסולאריס על בסיס מידע שהתקבל בנוגע לביזקנה (Byzacena)," מציין קמרון.
יצירות
### פרשנות ל"חלום סקיפיו"
ספרו המשפיע ביותר של מקרוביוס ואחד הספרים המצוטטים ביותר בימי הביניים היה פרשנות לספר 'חלום סקיפיו' שסיפר קיקרו בסוף חיבורו 'הרפובליקה'. אופי החלום, שבו סקיפיו הזקן מופיע בפני נכדו (המאומץ) ומתאר את חיי הטובים לאחר המוות ואת מבנה היקום מנקודת מבט סטואית ונאופלאטונית, נתן הזדמנות למקרוביוס לשאת דברים על טבע הקוסמוס, ובכך העביר פילוסופיה קלאסית רבה לימי הביניים המאוחרים. באסטרונומיה, עבודה זו מצוינת בכך שהיא נותנת את קוטר השמש כפעמיים מקוטר כדור הארץ. מחיבור שלישי, 'על ההבדלים והדמיון שבין הפועל היווני ללטיני', בידינו רק תמצית מאת יוחנן מסוים, המזוהה בספק עם יוחנן סקוטוס אריגנה (המאות ה-9).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ראו מהדורות מאת לודוויג פון יאן (1848–1852, עם ביבליוגרפיה של מהדורות קודמות ופרשנות), פרנץ אייזנהארדט (1893, טקסט טויבנר), ג'יימס ויליס (1994, טויבנר חדש), ו-ר. א. קאסטר (OCT ו-Loeb, 2011); על המקורות של ה'סטורנליה' ראו ה. לינקה (1880) וגאורג ויסובה (1880). המסה הדקדוקית תימצא במהדורתו של יאן וב'דקדקנים לטיניים' (Grammatici latini) של היינריך קייל; ראו גם גאורג פרידריך שומן, Commentatio macrobiana (1871).
### סטורנליה
ה'סטורנליה' של מקרוביוס (בלטינית: Saturnaliorum Libri Septem, "שבעת ספרי הסטורנליה") מורכבת מתיאור הדיונים שנערכו בביתו של וטיוס אגוריוס פרטקסטאטוס במהלך חג הסטורנליה. היא מכילה מגוון רב של דיונים היסטוריים, מיתולוגיים, ביקורתיים, עתיקים ודקדוקיים מוזרים. "העבודה לובשת צורה של סדרת דיאלוגים בין אנשים מלומדים במשתה בדיוני."
### מהדורות ותרגומים
רוברט א. קאסטר (עורך), מקרוביוס: סטורנליה. הספרייה הקלאסית של לוב (Loeb) 510–512. קיימברידג', מסצ'וסטס / לונדון: הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 2011. 3 כרכים.
- פרסיבל ווהן דייוויס (מתרגם), מקרוביוס: הסטורנליה. ניו יורק: הוצאת אוניברסיטת קולומביה, 1969.
- ויליאם האריס סטאל (מתרגם), מקרוביוס: פרשנות לחלום סקיפיו. ניו יורק: הוצאת אוניברסיטת קולומביה, 1952. (הדפסה שנייה, עם תיקונים, 1966)
- מקרוביוס, אמברוסיוס אורליוס תאודוסיוס (שנות ה-1400). שבעת ספרי הסטורנליה: קודקס מאוסף פלוטיי (Plutei) של הספרייה המדיצ'יאנית לאורנציאנה בפירנצה (בלטינית). הספרייה הדיגיטלית העולמית. אוחזר 2014-02-28.
מורשת
מכת ירח בולטת קרויה על שמו של מקרוביוס.
מפרץ מקרוביוס באנטארקטיקה קרוי על שמו של מקרוביוס.
גלריה
ה'חלום של סקיפיו' של קיקרו תיאר את כדור הארץ ככדור בגודל חסר חשיבות בהשוואה לשאר הקוסמוס. כתבי יד רבים של מקרוביוס מימי הביניים המוקדמים כוללים מפות של כדור הארץ, כולל האנטיפודים, מפות אזוריות המציגות את האקלימים התלמיים הנגזרים מהמושג של כדור הארץ כדורי, ותרשים המציג את כדור הארץ (מתויג כ-globus terrae, כדור הארץ) במרכז הספירות הפלנטריות המסודרות היררכית.
תמונות מכתב יד מהמאה ה-12 של 'פרשנות לחלום סקיפיו' של מקרוביוס (קלף, 50 דפים; 23.9 × 14 ס"מ; דרום צרפת). תאריך: בערך 1150. מקור: קופנהגן, הספרייה המלכותית (Det Kongelige Bibliotek), כתב יד NKS 218 4°.
בתרבות הפופולרית
מקרוביוס הוא הבסיס לדמות הגיבור מנליוס בספרו של איאן פירס 'חלום סקיפיו'.