ג'רלד מאסי
ג'רלד מאסי (Gerald Massey; 29 במאי 1828 – 29 באוקטובר 1907) היה משורר, מבקר, פעיל פוליטי, היסטוריון וסופר אנגלי שעסק ברוחניות ובמצרים העתיקה. במהלך חייו היה מעורב מאוד בסוציאליזם נוצרי ובתנועה הצ'רטיסטית.
חיים מוקדמים
מאסי נולד בגמבלס וורף (Gamble's Wharf), ליד טרינג, הרטפורדשייר, אנגליה, ב-29 במאי 1828, לוויליאם מאסי, ספן תעלות, ולאשתו מרי. מאסי התחנך בבית ספר מקומי לפני שהחל לעבוד במפעל משי בגיל שמונה. אף שלא קיבל עוד השכלה פורמלית, מאסי למד את כתבי ג'ון באניאן ואת התנ"ך; לאחר שעבר ללונדון בגיל חמש-עשרה, למד צרפתית והמשיך בהשכלתו האוטודידקטית. הוא החל להיות מעורב בסוציאליזם נוצרי, הצטרף למועצה הסוציאליסטית הנוצרית וכתב שירה עבור "הסוציאליסט הנוצרי" (The Christian Socialist). הוא נקשר לשמותיהם של פ. ד. מוריס וצ'ארלס קינגסלי.
חיים מאוחרים
החל משנת 1870 לערך, מאסי החל להתעניין יותר ויותר באגיפטולוגיה וזיהה קשרים בין המיתולוגיה המצרית לבין הבשורה. הוא חקר את הרשומות המצריות הנרחבות של המוזיאון הבריטי, שם עבד בשיתוף פעולה הדוק עם האוצר סמואל בירץ' ואגיפטולוגים מובילים אחרים של תקופתו, ואף למד הירוגליפים בתקופה שבה נחפר לראשונה מקדש אדפו.
קריירה ספרותית
הופעתו הציבורית הראשונה של מאסי ככותב הייתה בקשר לכתב העת הצ'רטיסטי "רוח החופש" (Spirit of Freedom) ו-"המוכיח של איש העבודה" (Working Man's Vindicator), שבו הפך לעורך. כרך השירה הראשון שלו, "שירים ושאנסונים" (Poems and Chansons), הודפס באופן פרטי ב-1848. פרסום "הבלדה של בייב כריסטבל, עם שירים ליריים אחרים" (The Ballad of Babe Christabel, with Other Lyrical Poems) בשנת 1854 הביא למאסי תשומת לב רבה יותר.
בשנת 1889 פרסם מאסי אוסף דו-כרכי של שיריו בשם "חיי הליריים" (My Lyrical Life). הוא פרסם גם יצירות העוסקות ברוחניות, בחקר הסונטות של שייקספיר ובהשערות תיאולוגיות. יש הסבורים כי דמות הכותרת ברומן של ג'ורג' אליוט, "פליקס הולט, הרדיקלי" (Felix Holt, the Radical), מבוססת על מאסי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשירתו של מאסי יש אלמנט מחוספס ונמרץ של כנות ועוצמה, המסביר את הפופולריות שלה בזמן יצירתה. הוא טיפל בנושא של סר ריצ'רד גרנוויל לפני אלפרד, לורד טניסון, וזכה לשבחים מטניסון. שירו "המאי העליז, העליז" (The Merry, Merry May) הולחן ב-1894 על ידי סיריל רות'ם ומאוחר יותר על ידי כריסטבל בקסנדייל.
מאסי היה מאמין באבולוציה רוחנית; הוא סבר שתורת האבולוציה של דרווין אינה שלמה בלעדיה:
> התיאוריה מכילה רק מחצית מההסבר למקורות האדם וזקוקה לרוחניות כדי להשלים אותה. שכן בעוד שהעלייה בצד הפיזי התקדמה במשך עידנים רבים, גם הירידה האלוהית התרחשה – האדם הוא מבחינה רוחנית התגלמות מהאלוהי וכן התפתחות אנושית מבריאת החי. סיבת ההתפתחות היא רוחנית. התיאוריה של מר דרווין אינה עומדת בסתירה לשלנו כלל – אנו חושבים שהיא מחייבת אותה; הוא פשוט לא עוסק בצד שלנו של הנושא. הוא אינו יכול לרדת נמוך יותר מעפר הארץ עבור חומר החיים; ועבורנו, העניין העיקרי במקורנו חייב להיות בתחום הרוחני.
בנוגע למצרים העתיקה, מאסי פרסם תחילה את "ספר ההתחלות" (The Book of the Beginnings), ואחריו את "הבראשית הטבעי" (The Natural Genesis). יצירתו החשובה ביותר באגיפטולוגיה היא "מצרים העתיקה: אור העולם" (Ancient Egypt: The Light of the World), שפורסמה זמן קצר לפני מותו. בדומה לגודפרי היגינס חצי מאה קודם לכן, מאסי האמין שלדתות המערב יש שורשים מצריים:
> התודעה האנושית סבלה זמן רב מליקוי והוחשכה וצומצמה בצל רעיונות שהמשמעות האמיתית שלהם אבדה למודרניים. מיתוסים ואלגוריות שמשמעותם נחשפה פעם במסתורין אומצו בבורות והופצו מחדש כאמיתות אמיתיות שניתנו ישירות ובאלוהיות לאנושות בפעם הראשונה והיחידה! לדתות המוקדמות היו מיתוסים שפורשו. לנו יש את שלנו שפורשו בצורה שגויה. וחלק גדול ממה שנכפה עלינו כהתגלות האמיתית והיחידה של אלוהים אלינו הוא מסה של מיתוסים הפוכים.
אחד ההיבטים החשובים יותר בכתביו של מאסי היו טענותיו כי קיימים קווי דמיון בין ישו לבין האל המצרי הורוס. הוא טען ב-"הבראשית הטבעי" שגם הורוס וגם ישו נולדו מבתולות ב-25 בדצמבר, הקימו אנשים לתחייה (מאסי משער שלאלעזר המקראי היה מקביל ב-El-Asar-Us, תואר של אוסיריס), מתו בצליבה וקמו לתחייה שלושה ימים לאחר מכן. הוא ציטט דמיון נתפס בין איקונוגרפיה נוצרית לייצוגים מצריים של הורוס כראיה לכך, וטען שכתות גנוסטיות עתיקות ראו בשניים מילים נרדפות. בעוד שהיסטוריונים מהזרם המרכזי דחו טענות אלו, הן השפיעו על סופרים כגון אלווין בויד קון, טום הרפור, יוסף בן-יוחנן, אצ'ריה ס' וקנת גראנט.
ביקורת
התיאולוג הנוצרי ו. וורד גאסקה פנה לעשרים אגיפטולוגים ברחבי העולם שנחשבו בעיניו למובילים בתחום, כולל קנת קיצ'ן ורון לפרהון, כדי להעריך כמה מטענותיו של מאסי. מטרותיו העיקריות היו טום הרפור, אלווין בויד קון ותיאוריית המיתוס של ישו, ורק בעקיפין מאסי. עשרה מתוך עשרים השיבו, אך רובם לא צוינו בשמם. על פי גאסקה, עבודתו של מאסי אינה נחשבת למשמעותית בתחום האגיפטולוגיה המודרנית. גאסקה מדווח כי המשיבים היו תמימי דעים בדחיית האטימולוגיות המוצעות לישו ולמשיח, ואחד מהם התייחס להשוואה של קון כ-"שטויות שוליים".
התיאולוג סטנלי א. פורטר ציין כי האנלוגיות של מאסי כוללות מספר שגיאות. לדוגמה, מאסי הצהיר כי ה-25 בדצמבר כתאריך הולדתו של ישו נבחר על בסיס לידתו של הורוס, אך הברית החדשה אינה כוללת כל התייחסות לתאריך או לעונה של לידת ישו. המקור המוקדם ביותר הידוע המכיר ב-25 בדצמבר כתאריך הולדתו של ישו הוא של היפוליטוס מרומא, שנכתב סביב תחילת המאה ה-3, בהתבסס על ההנחה שההתעברות של ישו התרחשה ביום השוויון האביבי. הכרונוגרף הרומי משנת 354 כלל אז התייחסות מוקדמת לחגיגת חג המולד בדצמבר, החל מהמאה הרביעית. פורטר קובע כי שגיאותיו של מאסי הופכות לעיתים קרובות את עבודותיו לחסרות היגיון, כגון טענתו שהורדוס הגדול לא היה דמות היסטורית והתבסס רק על "Herrut", שם מצרי להידרה.