אדוארד וימפר

העלייה המוצלחת הראשונה למטרהורן (Matterhorn) ביולי 1865 שינתה את המוניטין של אדוארד וימפר (Edward Whymper), אם כי האירוע נותר חרוט בזיכרון בשל התאונה הקטלנית שהתרחשה במהלך הירידה של הקבוצה. וימפר, דמות רבת כישרונות, פעל בו-זמנית כמאייר, צלם ואספן מדעי, כשהוא מיישם את הכשרתו הטכנית בחריטת עץ כדי לתעד את המציאות הטופוגרפית של נופים בגובה רב.

משלחות אלפיניות מוקדמות

וימפר, שנולד בלונדון ב-1840, נסע לראשונה להרי האלפים ב-1860 בשליחות לשרטוט נופים. משימות מקצועיות אלו התפתחו במהירות לפרויקטים רחבי היקף של טיפוס הרים. עד שנת 1861, הוא הגיע לפסגת מון פלבו (Mont Pelvoux), הצלחה שסייעה להבהיר את הגיאוגרפיה של הרי האלפים של דופינה (Dauphiné Alps), שמופתה בצורה לקויה עד אז. לאורך תחילת שנות ה-60 של המאה ה-19, הוא הציב לעצמו כמטרה פסגות רבות ברכס המון בלאן (Mont Blanc) ובאלפים הפניניים (Pennine Alps), והשלים טיפוסים ראשונים לאייגי דו ורט (Aiguille Verte) ולבאר דה אקרין (Barre des Écrins), בין היתר. בתקופה זו, הוא גם פיתח עיצוב אוהל מיוחד שנותר בייצור במשך יותר ממאה שנה.

העלייה למטרהורן והטרגדיה

לאחר שמונה ניסיונות כושלים, הוביל וימפר קבוצה לפסגת המטרהורן דרך רכס הורנלי (Hörnli) ב-14 ביולי 1865. צוות המשלחת כלל את לורד פרנסיס דאגלס (Lord Francis Douglas), צ'ארלס הדסון (Charles Hudson), מישל קרוז (Michel Croz) ופיטר טאוגוולדר (Peter Taugwalder), בליווי בנו. במהלך הירידה, דאגלס הדואו (Douglas Hadow) החליק, מה שגרם לנפילה שגבתה את חייהם של הדואו, קרוז, הדסון ודאגלס. החבל נקרע בין טאוגוולדר לדאגלס, והותיר את וימפר ושני בני משפחת טאוגוולדר כשרידים היחידים. חקירת התקרית התמקדה בשימוש בחבל רזרבי חלש יותר במהלך הירידה, אם כי לא הוגשו אישומים רשמיים.

עבודה מדעית באזור הארקטי ובאנדים

מעבר לאירופה, יישם וימפר את כישוריו הלוגיסטיים בסביבות הארקטיות ובדרום אמריקה. משלחת משנת 1867 לגרינלנד הוכיחה בהצלחה שניתן להשתמש במזחלות כדי לחצות את פנים הארץ, דבר שהוביל לאוסף משמעותי של צמחים מאובנים הנמצא כיום במוזיאון הבריטי. בשנת 1880, הוא נסע לאקוודור כדי לחקור מחלת גבהים והשפעה פיזית של לחץ אטמוספרי נמוך. טיפוסיו המוצלחים כללו את הפסגות הראשונות של צ'ימבורסו (Chimborazo), קוטופקסי (Cotopaxi) ופסגות נוספות. מחקרו הגיע למסקנה שמחלת גבהים נובעת מלחץ על איברים פנימיים הנגרם מהתרחבות גזים, ממצא שפירט בספרו משנת 1892, 'מסעות בין הרי האנדים הגדולים של קו המשווה' (Travels amongst the Great Andes of the Equator).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

עובדות מהירות

- נולד: 27 באפריל 1840, לונדון - נפטר: 16 בספטמבר 1911, שאמוני-מון-בלאן (Chamonix-Mont-Blanc) - עלייה ראשונה למטרהורן: 14 ביולי 1865 - פרס: מדליית הפטרון (1892) - ספר בולט: טיפוסים בין האלפים (Scrambles Amongst the Alps, 1871) - קבורה: בית הקברות של שאמוני (Cimetière de Chamonix)

שאלות שקוראים שואלים

### מה גרם למותם במהלך הירידה מהמטרהורן?

דאגלס הדואו החליק, מה שגרם לו ליפול על מישל קרוז ולגרור את הדסון ודאגלס מעבר לתהום, מה שהוביל לקריעת החבל.

### מה היה ההסבר של וימפר למחלת גבהים?

הוא ייחס זאת ללחץ אטמוספרי מופחת המגביל את צריכת החמצן ולהתרחבות של גזים פנימיים בתוך הגוף.