אלבר קאמי: אמן המילים
לעולם לא תהיה מאושר אם תמשיך לחפש ממה מורכב האושר. לעולם לא תחיה אם אתה מחפש את משמעות החיים.
אלבר קאמי היה פילוסוף, סופר ועיתונאי צרפתי. הוא זכה בפרס נובל לספרות בגיל 44 בשנת 1957, הזוכה השני הצעיר ביותר בהיסטוריה. יצירותיו כוללות את "הזר" (The Stranger), "הדבר" (The Plague), "המיתוס של סיזיפוס" (The Myth of Sisyphus), "הנפילה" (The Fall) ו"האדם המורד" (The Rebel). קאמי נולד באלג'יריה, שהייתה אז מושבה צרפתית, להורים ממוצא צרפתי מקהילת ה"פייה-נואר" (Pieds-Noirs). אזרחותו הייתה צרפתית. הוא בילה את ילדותו בשכונה ענייה ובהמשך למד פילוסופיה באוניברסיטת אלג'יר.
ראשית חייו ושורשיו
הוא שהה בפריז כאשר הגרמנים פלשו לצרפת במלחמת העולם השנייה בשנת 1940. קאמי ניסה להימלט אך בסופו של דבר הצטרף לתנועת ההתנגדות הצרפתית, שבה שימש כעורך הראשי של "קומבא" (Combat), עיתון מחתרתי שהוצא מחוץ לחוק. לאחר המלחמה הוא היה דמות מפורסמת והרצה ברחבי העולם. הוא נישא פעמיים אך ניהל רומנים רבים מחוץ לנישואין. קאמי היה פעיל מבחינה פוליטית; הוא השתייך לחוגי השמאל שהתנגדו לברית המועצות בשל משטרה הטוטליטרי. קאמי היה מוסרן ונטה לעבר אנרכו-סינדיקליזם. הוא היה חבר בארגונים רבים שפעלו למען אינטגרציה אירופית. במהלך מלחמת אלג'יריה (1954–1962), הוא שמר על עמדה ניטרלית ודגל באלג'יריה רב-תרבותית ופלורליסטית, עמדה שעוררה מחלוקת ונדחתה על ידי רוב הצדדים.
מבחינה פילוסופית, השקפותיו של קאמי תרמו לצמיחת הפילוסופיה המוכרת כאבסורדיזם. הוא נחשב גם לאקזיסטנציאליסט, אף שדחה בתוקף מונח זה לאורך כל ימי חייו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אלבר קאמי נולד ב-7 בנובמבר 1913 בשכונת פועלים במונדובי (כיום דראן), באלג'יריה הצרפתית. אמו, קתרין הלן קאמי (Catherine Hélène Camus) לבית סינטס (Sintès), הייתה צרפתייה ממוצא ספרדי-בלארי. אביו, לוסיין קאמי (Lucien Camus), פועל חקלאי צרפתי עני, נהרג בקרב על המארן בשנת 1914 במהלך מלחמת העולם הראשונה. קאמי מעולם לא הכיר אותו. קאמי, אמו וקרובי משפחה נוספים חיו ללא רכוש חומרי בסיסי רב במהלך ילדותו ברובע בלקור באלג'יר. הוא היה בן הדור השני לצרפתים באלג'יריה, טריטוריה צרפתית מ-1830 עד 1962. סבו מצד אביו, יחד עם רבים אחרים מבני דורו, עבר לאלג'יריה בחיפוש אחר חיים טובים יותר בעשורים הראשונים של המאה ה-19. לפיכך, הוא כונה "פייה-נואר" (pied-noir), "רגל שחורה" — כינוי סלנג לצרפתים שנולדו באלג'יריה — וזהותו ורקעו העני השפיעו באופן ניכר על חייו המאוחרים. אף על פי כן, קאמי היה אזרח צרפתי, בניגוד לתושבים הערבים או הברברים של אלג'יריה שהוחזקו במעמד משפטי נחות. במהלך ילדותו פיתח קאמי אהבה לכדורגל ולשחייה.
קריירה ותרומה
בהשפעת מורו לואי ז'רמן (Louis Germain), זכה קאמי במלגה בשנת 1924 כדי להמשיך את לימודיו בבית ספר תיכון יוקרתי סמוך לאלג'יר. בשנת 1930 אובחן כחולה בשחפת. מכיוון שמדובר במחלה מידבקת, הוא עזב את ביתו ועבר להתגורר עם דודו גוסטב אקו (Gustave Acault), קצב שהשפיע על קאמי הצעיר. באותה תקופה פנה קאמי לפילוסופיה, בהנחיית מורו לפילוסופיה ז'אן גרנייה (Jean Grenier). הוא הושפע עמוקות מפילוסופים יוונים עתיקים ומפרידריך ניטשה. באותה תקופה התאפשר לו ללמוד במשרה חלקית בלבד. כדי להתפרנס, הוא עבד בעבודות מזדמנות: כמורה פרטי, כפקיד לחלקי רכב וכעוזר במכון המטאורולוגי.
בשנת 1933 נרשם קאמי לאוניברסיטת אלג'יר והשלים את התואר הראשון שלו בפילוסופיה (licence de philosophie) בשנת 1936, לאחר שהגיש את התזה שלו על פלוטינוס. קאמי פיתח עניין בפילוסופים נוצרים מוקדמים, אך ניטשה וארתור שופנהאואר סללו את דרכו לעבר פסימיזם ואתאיזם. קאמי למד גם סופרים-פילוסופים כמו סטנדל, הרמן מלוויל, פיודור דוסטויבסקי ופרנץ קפקא. בשנת 1933 פגש גם את סימון איה (Simone Hié), שהייתה אז בת זוגו של חבר של קאמי, ולימים הפכה לאשתו הראשונה.
קאמי שיחק כשוער בקבוצת הנוער של ראסינג אוניברסיטר ד'אלז'ה (Racing Universitaire d'Alger) בין השנים 1928 ל-1930. רוח הצוות, האחווה והמטרה המשותפת קסמו לקאמי מאוד. בדיווחי המשחקים הוא זכה לעתים קרובות לשבחים על משחקו הנלהב והאמיץ. שאיפותיו בתחום הכדורגל נגוזו כאשר חלה בשחפת בגיל 17. קאמי מצא הקבלות בין כדורגל, קיום אנושי, מוסר וזהות אישית. בעיניו, המוסר הפשוט של הכדורגל עמד בסתירה למוסר המורכב שנכפה על ידי רשויות כמו המדינה והכנסייה.
תגליות ופריצות דרך
בשנת 1934, בהיותו בן 20, ניהל קאמי מערכת יחסים עם סימון איה. סימון סבלה מהתמכרות למורפיום, סם שבו השתמשה כדי להקל על כאבי הווסת שלה. דודו גוסטב לא ראה את הקשר בעין יפה, אך קאמי נישא לאיה כדי לסייע לה להילחם בהתמכרותה. בהמשך גילה שהיא ניהלה במקביל מערכת יחסים עם הרופא שלה, ובני הזוג התגרשו מאוחר יותר. קאמי ניהל קשרים רבים עם נשים לאורך חייו.
קאמי הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF) ב-