ויליאם איש אוקהם

ויליאם איש אוקהם

ויליאם איש אוקהם (William of Ockham; בלטינית: Guillelmus de Ockham; בערך 1287 – 9/10 באפריל 1347) היה נזיר פרנציסקני אנגלי, פילוסוף סכולסטי ותאולוג. הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בהגות ימי הביניים ועמד במרכזן של מחלוקות אינטלקטואליות ופוליטיות חשובות במאה ה-14. הנומינליסטים של המאה ה-15 ראו בו אחד ממייסדי זרם זה. הוא ידוע רבות בזכות "תער אוקהם", העיקרון המתודולוגי הקרוי על שמו. הוא יצר עבודות משמעותיות בלוגיקה, בפיזיקה ובתאולוגיה. אוקהם מונצח בכנסייה האנגליקנית בציון יום זיכרון התואם לתאריך המקובל של פטירתו, ה-10 באפריל.

חיים

ויליאם איש אוקהם נולד ככל הנראה באוקהם (Ockham), שבמחוז סארי, בסביבות שנת 1287. בגיל צעיר הוא הצטרף למסדר הפרנציסקנים (מסדר האחים הקטנים) וקיבל את השלבים הראשונים של השכלתו התאולוגית בבית הספר הפרנציסקני בלונדון. ממועד בלתי מוגדר ועד כנראה 1321, הוא למד בבית הספר הפרנציסקני באוניברסיטת אוקספורד. אף שהשלים את כל הדרישות לתואר מוסמך בתאולוגיה, הוא מעולם לא היה "מאסטר רגנט". בשל כך הוא נקרא לימים "Venerabilis Inceptor" (המתחיל הנכבד; מונח שציין אדם שהוכר על ידי האוניברסיטה כבעל הסמכה להתחיל כמאסטר רגנט).

מלומד ששאף להפוך למאסטר בתאולוגיה נדרש להעביר הרצאות על ה"סנטנציה" (Sentences) של פטרוס לומברד (Peter Lombard). הרצאות אלו (שהיו לרוב בצורת שאלות שנויות במחלוקת) הועתקו והופצו לעיתים קרובות, ו"פירוש לסנטנציות" היה לרוב הפרסום המרכזי של תאולוג. הדיונים של אוקהם על הסנטנציות התקיימו כנראה בשנים 1317-1319. פירושו לסנטנציות נערך בחיבורו "Opera Theologica".

לאחר שהוסמך כמאסטר, נשלח אוקהם על ידי מסדרו לאחד מבתי הספר שלו, כנראה זה שבלונדון שבו למד בעבר. רוב העבודות שכתב בתקופה זו היו פילוסופיות ולא תאולוגיות. הן כללו פירושים למספר חיבורים לוגיים של אריסטו (Aristotle), פירוש ל"פיזיקה" של אריסטו ו"סיכום הלוגיקה". תפוקתו בתקופה זו הייתה אדירה. העבודות שכתב אוקהם בתקופה זו נערכו בחיבורו "Opera Philosophica".

עבודת ההוראה שלו נקטעה בשנת 1324 על ידי זימון לחצר האפיפיור, שישבה באותה עת באביניון, כדי להגן על פירושו לסנטנציות. (היפותזה חלופית, שהוצעה לאחרונה על ידי ג'ורג' קניש, גורסת כי הוא מונה בתחילה באביניון כפרופסור לפילוסופיה בבית הספר הפרנציסקני שם, וכי הקשיים המשמעתיים שלו לא החלו עד 1327). האפיפיור, יוחנן העשרים ושניים (Pope John XXII), הורה לקנצלר אוקספורד לשעבר, ג'ון לוטרל, שהגיע לאביניון בחיפוש אחר קידום, להכין אוסף של קטעים חשודים מפירושו של אוקהם לסנטנציות, ומונתה ועדה של תאולוגים לבחון אותם. הדוחות המוקדמים של הוועדה היו ביקורתיים, אך התהליך מעולם לא הגיע לסיומו.

בעת שהותו באביניון, היה אוקהם מעורב בסכסוך על אודות העוני האפוסטולי. חוקת מסדר פרנציסקוס הקדוש ציוותה על חברי המסדר לתרגל את עוניים של ישו ושליחיו, אשר לטענת הפרנציסקנים לא היו בעלים של דבר, לא כיחידים ולא "במשותף" (כלומר, כקבוצה). בכמה בולות אפיפיוריות, או "חוקות", דחה האפיפיור יוחנן את הדוקטרינה והפרקטיקה הפרנציסקנית. ב"Ad conditorem canonem" טען יוחנן שאיש אינו יכול לצרוך בצדק (כלומר להשמיד בשימוש) משהו שבבעלות אחר (למשל, מזון או ביגוד), כך שמתן דברים מתכלים היה העברת בעלות. הוא גם טען שלא ניתן להעביר דברים בני קיימא לשימוש של אדם אחר לצמיתות מבלי להעביר את הבעלות עליהם. ב"Cum inter nonnullos" גינה יוחנן ככפירה את הקביעה שלישו ולשליחים לא היה דבר כיחידים או כקבוצה. השר הכללי (ראש) של המסדר הפרנציסקני, מיכאל מצזנה (Michael of Cesena), ביקש מאוקהם ללמוד את הבולות של האפיפיור. אוקהם מצא בהן "דברים רבים שהם כפירה, שגויים... מנוגדים לאמונה האורתודוקסית". יחד עם מיכאל, בונגרציה מברגמו, פרנציסקוס ממרקיה ואולי חברים אחרים במסדר, עזב אוקהם בסתר את אביניון ב-26 במאי 1328. הפרנציסקנים המורדים מצאו לבסוף מקלט במינכן, תחת חסותו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה לואי הרביעי מבוואריה, שהיה גם הוא מעורב בסכסוך עם האפיפיור יוחנן בשאלה האם היה עליו לקבל את אישור האפיפיור כדי להפוך לקיסר. ב-6 ביוני 1328, נודו אוקהם ושאר המורדים על עזיבת אביניון ללא רשות.

רוב חברי המסדר הפרנציסקני נכנעו לצווים של האפיפיור יוחנן. אוקהם וחברים אחרים בקבוצה הקטנה של הפרנציסקנים המורדים במינכן (ה"מיכאיליסטים") פעלו במשך שנים כדי להביא להדחתם של יוחנן ה-22 ויורשיו, בנדיקטוס ה-12 וקלמנס ה-6, מכס האפיפיורות. הכתבים שאוקהם פרסם במהלך אותן שנים מכונים לעיתים קרובות "כתביו הפוליטיים" (Opera Politica), כיוון שהם עוסקים בעניינים רבים הרלוונטיים לפילוסופיה פוליטית. לאחר שעזב את אביניון נראה כי אוקהם לא כתב עוד על נושאי עבודתו האקדמית באנגליה. ויליאם איש אוקהם מת ככל הנראה ב-9 או ב-10 באפריל 1347 (רגע לפני התפרצות המוות השחור במינכן).

הגות פילוסופית

פורטל הכנסייה הקתולית - פורטל פילוסופיה - ע - ת - ע

אוקהם שילב הרבה מעבודתם של תאולוגים קודמים, במיוחד דנס סקוטוס (Duns Scotus). מסקוטוס שאב אוקהם את השקפתו על כל-יכולת אלוהית, השקפתו על חסד והצדקה, ורבות מהאפיסטמולוגיה והאתיקה שלו. הוא לא הסכים עם סקוטוס בנושאי פרדסטינציה (גזירת גורל), כפרה, אוניברסלים וההבחנה הפורמלית ex parte rei ("מצד הדבר") ביצורים.

### אמונה ותבונה

ויליאם איש אוקהם גרס כי תאולוגיה אינה מדע. "רק האמונה מעניקה לנו גישה לאמיתות תאולוגיות. דרכי האל אינן פתוחות לתבונה, שכן האל בחר באופן חופשי ליצור עולם ולכונן בו דרך ישועה מעבר לכל חוקים הכרחיים שהלוגיקה או הרציונליות האנושית יכולות לחשוף". מדע כולל ידע אמפירי ומסקנות המודגמות מהנחות יסוד מובנות מאליהן.

### נומינליזם

כפי שצוין לעיל, נומינליסטים מהמאה ה-15 ראו באוקהם את אחד ממייסדי זרם זה. מלומדים מודרניים מסוימים חושבים שעדיף לקרוא לעמדתו "טרמיניזם" או "קונספטואליזם" ולא "נומינליזם", שכן לדעתו של אוקהם פרטים הם לא רק שמות (במובן של מילים מדוברות) אלא גם מושגים, המופיעים כ"מונחים" בהצהרה (מדוברת, כתובה או מחשבתית). אוניברסלים (למשל, "בן אנוש") הם פרטים -- צלילים באוויר, כתובות על נייר או משטחים אחרים, או מושגים (תמונות מנטליות או פעולות מנטליות) -- שמסמלים או מייצגים פרטים אחרים (למשל, סוקרטס, אפלטון, פלוני). אוניברסל יכול לייצג דברים רבים כי אותם דברים דומים זה לזה. אוקהם לא סבר שדמיונות מוטלים על ידי המוח האנושי: באמת, כלומר אובייקטיבית, בנפרד מהחשיבה האנושית, דברים מסוימים דומים לדברים אחרים.

### הסקת מסקנות יעילה

תרומה חשובה אחת שהוא תרם למדע המודרני ולתרבות האינטלקטואלית המודרנית הייתה הסקת מסקנות יעילה עם עקרון החיסכון בהסבר ובבניית תאוריות, שנודע בשם תער אוקהם. מקסימה זו, כפי שפורשה על ידי ברטראנד ראסל, קובעת שאם ניתן להסביר תופעה מבלי להניח קיום של ישות היפותטית זו או אחרת, אין עילה להניח אותה, כלומר תמיד יש לבחור בהסבר במונחים של מספר מינימלי של גורמים, גורמים משפיעים או משתנים. הוא הפך זאת לדאגה לחיסכון אונטולוגי; העיקרון אומר שאין להכפיל ישויות מעבר לצורך -- Entia non sunt multiplicanda sine necessitate -- אם כי ניסוח ידוע זה של העיקרון אינו נמצא באף אחד מכתביו הקיימים של אוקהם. הוא מנסח זאת כך: "שכן אין להציב דבר ללא סיבה נתונה, אלא אם כן הוא מובן מאליו (מילולית, ידוע מעצמו) או ידוע מניסיון או מוכח על ידי סמכות כתבי הקודש". עבור ויליאם איש אוקהם, הישות ההכרחית היחידה היא האל; כל השאר הוא מקרי. לפיכך, הוא אינו מקבל את עקרון הסיבה המספקת, דוחה את ההבחנה בין מהות לקיום, ומתנגד לדוקטרינה התומיסטית של שכל פעיל וסביל. הספקנות שאליה מובילה דרישת החיסכון האונטולוגי שלו מופיעה בדוקטרינה שלו לפיה התבונה האנושית אינה יכולה להוכיח לא את אלמוות הנפש, ולא את קיומו, אחדותו ואינסופיותו של האל. אמיתות אלו, הוא מלמד, ידועות לנו על ידי התגלות בלבד.

### פילוסופיה של הטבע

אוקהם כתב רבות על פילוסופיה של הטבע, כולל פירוש ארוך ל"פיזיקה" של אריסטו. על פי עקרון החיסכון האונטולוגי, הוא מחזיק בדעה שאיננו צריכים להתיר ישויות בכל עשר הקטגוריות של אריסטו; לפיכך איננו זקוקים לקטגוריה של כמות, שכן הישויות המתמטיות אינן "ממשיות". יש להחיל מתמטיקה על קטגוריות אחרות, כגון קטגוריות של חומר או איכויות, ובכך הוא מקדים את הרנסאנס המדעי המודרני תוך הפרת האיסור האריסטוטלי על metabasis (מעבר מתחום אחד למשנהו).

### תאוריית הידיעה

בתאוריית הידיעה דחה אוקהם את התאוריה הסכולסטית של "ספישיס" (צורות מופשטות), כמיותרת וככזו שאינה נתמכת על ידי ניסיון, לטובת תאוריה של הפשטה. זו הייתה התפתחות חשובה באפיסטמולוגיה של ימי הביניים המאוחרים. הוא גם הבחין בין הכרה אינטואיטיבית להכרה מופשטת; הכרה אינטואיטיבית תלויה בקיומו או אי-קיומו של האובייקט, בעוד שהכרה מופשטת "מפשיטה" את האובייקט מפרדיקט הקיום. המפרשים, עד כה, טרם החליטו לגבי התפקידים של שני סוגי פעילויות הכרה אלו.

### תאוריה פוליטית

ויליאם איש אוקהם מוכר יותר ויותר כבעל תרומה חשובה להתפתחות הרעיונות החוקתיים המערביים, במיוחד אלו של ממשל עם אחריות מוגבלת. הוא היה אחד הסופרים הראשונים בימי הביניים שדגלו בצורה של הפרדת דת ומדינה, והיה חשוב להתפתחות המוקדמת של מושג זכויות הקניין. הרעיונות הפוליטיים שלו נחשבים ל"טבעיים" או "חילוניים", הדוגלים באבסולוטיזם חילוני. ההשקפות על אחריות מלוכנית שבאו לידי ביטוי בחיבורו "Dialogus" (שנכתב בין 1332 ל-1347) השפיעו מאוד על התנועה הקונסיליארית. למסכת זו על כפירה הייתה המטרה הסופית לבסס את האפשרות לכפירה אפיפיורית ולשקול אילו צעדים יש לנקוט נגד אפיפיור שהפך לכופר.

אוקהם טען להפרדה מוחלטת בין שלטון רוחני לשלטון ארצי. הוא סבר כי לאפיפיור ולאנשי הכנסייה אין שום זכות או עילה לשלטון חילוני כמו החזקת רכוש, בציטטו את האיגרת השנייה אל טימותיאוס 2:4. זה שייך אך ורק לשליטים ארציים, שיכולים גם להאשים את האפיפיור בפשעים, אם יש צורך בכך.

לאחר הנפילה הוא האמין שהאל העניק לאנושות, כולל ללא-נוצרים, שני כוחות: קניין פרטי והזכות לקבוע את שליטיהם, אשר צריכים לשרת את האינטרס של העם, ולא אינטרסים מיוחדים כלשהם. בכך הוא קדם לתומאס הובס בניסוח תאוריית האמנה החברתית יחד עם מלומדים מוקדמים יותר.

ויליאם איש אוקהם אמר שהפרנציסקנים נמנעו מבעלות פרטית ומשותפת על ידי שימוש במוצרים, כולל מזון ובגדים, ללא כל זכויות, עם "usus facti" (שימוש עובדתי) גרידא, כאשר הבעלות עדיין שייכת לתורם של הפריט או לאפיפיור. יריביהם כגון האפיפיור יוחנן ה-22 כתבו ששימוש ללא כל בעלות אינו יכול להיות מוצדק: "בלתי אפשרי שפעולה חיצונית תהיה צודקת אם לאדם אין זכות לעשות זאת".

לפיכך, הוויכוחים על הכפירה של הפרנציסקנים הובילו את אוקהם ואחרים לנסח כמה יסודות של תאוריה כלכלית ותאוריית הבעלות.

לדברי ג'ון קילקולן, "התאוריה התועלתנית של אוקהם על קניין, הגנתו על חירות אזרחית ו(במגבלות) דתית, והדגש שלו על חוסר הנמנעות של חריגים לכללים והצורך להתאים מוסדות לנסיבות משתנות, מקדימים את ג'ון סטיוארט מיל" (דרך אריסטו).

### לוגיקה

בלוגיקה, ויליאם איש אוקהם רשם במילים את הנוסחאות שלימים ייקראו חוקי דה מורגן, והוא הרהר בלוגיקה טרנרית, כלומר מערכת לוגית עם שלושה ערכי אמת; מושג שיילקח שוב בלוגיקה המתמטית של המאה ה-19 וה-20. תרומותיו לסמנטיקה, במיוחד לתאוריה המתבגרת של הסופוזיציה (תחולה), עדיין נלמדות על ידי לוגיקנים. ויליאם איש אוקהם היה כנראה הלוגיקן הראשון שהתייחס למונחים ריקים בסילוגיסטיקה האריסטוטלית בצורה יעילה; הוא הגה סמנטיקה של מונחים ריקים שהתאימה בדיוק לסילוגיסטיקה. באופן ספציפי, טיעון הוא תקף על פי הסמנטיקה של אוקהם אם ורק אם הוא תקף על פי ה"אנליטיקה המוקדמת".

### פילוסופיה של הזמן

ויליאם איש אוקהם האמין שהנצח בלעדי לאל. הוא דחה את המושג של ה"aevum" כמדד מיוחד למשך זמן עבור מלאכים. הוא גם אמר שאין זה נאות לקרוא לנצח מדד של משך זמן. לדעתו של אוקהם, היה רק מדד אחד למשך זמן, זמן, שהיה משותף לכל הבריאה.

הגות תאולוגית

### סמכות הכנסייה

ויליאם איש אוקהם שלל את עקרון אי-הטעות של האפיפיור ולעיתים קרובות נקלע לסכסוך עם האפיפיור. כתוצאה מכך, כמה תאולוגים ראו בו פרוטו-פרוטסטנטי. עם זאת, למרות סכסוךיו עם האפיפיורות הוא לא התנער מהכנסייה הקתולית הרומית. אוקהם גם סבר שמועצות הכנסייה יכולות לטעות, הוא גרס שכל אדם יכול לטעות בענייני אמונה, ומועצות המורכבות ממספר אנשים שעלולים לטעות יכולות לטעות. בכך הוא חזה כמה אלמנטים מהשקפתו של לותר על ה"סולה סקריפטורה" (כתבי הקודש בלבד).

### כנסייה ומדינה

אוקהם לימד על הפרדת דת ומדינה, מתוך אמונה שהאפיפיור והקיסר צריכים להיות נפרדים.

אוקהם התנגד ל-"plenitudo potestatis" (מלאות הכוח) של האפיפיור: אפילו האלגוריה המפורסמת של האפיפיור-שמש/קיסר-ירח נסתרת על ידי אדוננו, שבעודו מודה בהתנגדות הגדול/הקטן (אוקהם מחזיק בכוח רוחני ובתפקידיה של הכנסייה בהערכה הגבוהה ביותר; במובן זה, ורק במובן זה, הוא רואה אותם כבעלי חשיבות רבה יותר), אינו מודה בפני הקוריאליסטים, מגיני מלאות כוחו של האפיפיור, בטיעון שהירח נוצר מהשמש.

לדברי אוקהם, האפיפיור מקבל את כוחו מהמועצה ולכן, מכלל כל המאמינים. באותו אופן, הקיסר הנבחר הוא פיקדון של כוח שמקורו בעם שתמיד הוא הריבון האותנטי. אוקהם פיתח במשפט הקנוני את התאוריות שמרסיליו מפדובה (Marsilius of Padua) קידם במשפט האזרחי (למשל, ריבונות העם).

### עוני אפוסטולי

אוקהם דגל בעוני מרצון.

### נשמה

אוקהם התנגד לאפיפיור יוחנן ה-22 בשאלה של ה"חזון המבורך" (Beatific Vision). יוחנן הציע שנשמותיהם של נוצרים לא יזכו מיד ליהנות מהחזון של אלוהים, אלא חזון כזה יידחה עד יום הדין האחרון.

### וולונטריזם

ויליאם איש אוקהם היה וולונטריסט תאולוגי שהאמין שאם האל היה רוצה, הוא יכול היה להתגלם כחמור או כשור, או אפילו כשניהם יחד. הוא זכה לביקורת על אמונה זו מצד עמיתיו התאולוגים והפילוסופים.

אוקהמיזם/נומינליזם ספרותי

ויליאם איש אוקהם ועבודותיו נידונו כהשפעה אפשרית על כמה דמויות ויצירות ספרותיות של ימי הביניים המאוחרים, במיוחד ג'פרי צ'וסר (Geoffrey Chaucer), אך גם ז'אן מולינה, משורר ה"גאווין", פרנסואה רבלה (François Rabelais), ג'ון סקלטון, ג'וליאן מנוריץ', מחזות יורק וטאונלי, ורומנסות מתקופת הרנסאנס. רק במקרים מעטים מאוד ניתן להוכיח קשרים ישירים לויליאם איש אוקהם או לטקסטים שלו. התכתבויות בין פילוסופיה/תאולוגיה אוקהמיסטית ונומינליסטית לטקסטים ספרותיים מימי הביניים ועד זמנים פוסט-מודרניים נדונו במסגרת הפרדיגמה המלומדת של נומינליזם ספרותי. ארסמוס (Erasmus), בחיבורו "שבחי השיגעון", ביקר אותו יחד עם דנס סקוטוס על כך שהם מזינים מחלוקות מיותרות בתוך הכנסייה.

עבודות

המהדורה הסטנדרטית של העבודות הפילוסופיות והתאולוגיות היא: ויליאם איש אוקהם: Opera philosophica et theologica, גדעון גל, ואח', עורכים. 17 כרכים. סנט בונבנטורה, ניו יורק: המכון הפרנציסקני, 1967–1988. פורסם מחדש בצורה אלקטרונית על ידי Intelex. קיצורים: OT = Opera Theologica כרכים 1–10; OP = Opera Philosophica כרכים 1–7.

OP 7 מכיל את העבודות המפוקפקות והמזויפות.

העבודות הפוליטיות, כולן מלבד ה-Dialogus, נערכו על ידי ה. ס. אופלר, ואח', עורכים. Guilelmi de Ockham Opera Politica, 4 כרכים, 1940–1997, מנצ'סטר: הוצאת אוניברסיטת מנצ'סטר [כרכים 1–3]; אוקספורד: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד [כרך 4].

ה-Dialogus נערך כעת ופורסם בדפוס בסדרת האקדמיה הבריטית Auctores Britannici Medii Aevi. אתר ה-Dialogus כולל תרגום של העבודה כולה.

### כתבים פילוסופיים

- Summa logicae (סכום הלוגיקה) (בערך 1323, OP 1).

- Expositionis in Libros artis logicae prooemium, 1321–1324, OP 2).

- Expositio in librum Porphyrii de Praedicabilibus, 1321–1324, OP 2).

- Expositio in librum Praedicamentorum Aristotelis, 1321–1324, OP 2).

- Expositio in librum in librum Perihermenias Aristotelis, 1321–1324, OP 2).

- Tractatus de praedestinatione et de prescientia dei respectu futurorum contingentium (מסה על פרדסטינציה והידיעה מראש של האל ביחס לעתידים אפשריים, 1322–1324, OP 2).

- Expositio super libros Elenchorum (חשיפת הפרכות הסופיסטיות של אריסטו, 1322–1324, OP 3).

- Expositio in libros Physicorum Aristotelis. Prologus et Libri I–III (חשיפת הפיזיקה של אריסטו) (1322–1324, OP 4).

- Expositio in libros Physicorum Aristotelis. Prologus et Libri IV–VIII (חשיפת הפיזיקה של אריסטו) (1322–1324, OP 5).

- Brevis summa libri Physicorum (סיכום קצר של ספר הפיזיקה, 1322–23, OP 6).

- Summula philosophiae naturalis (סיכום קטן של פילוסופיה של הטבע, 1319–1321, OP 6).

- Quaestiones in libros Physicorum Aristotelis (שאלות על ספרי הפיזיקה של אריסטו, לפני 1324, OP 6).

### כתבים תאולוגיים

- In libros Sententiarum (פירוש על הסנטנציות של פטרוס לומברד). ספר I (Ordinatio) הושלם זמן קצר לאחר יולי 1318 (OT 1–4).

- ספרים II–IV (Reportatio) 1317–18 (תמלול ההרצאות; OT 5–7).

- Quodlibeta septem (לפני 1327) (OT 9).

- Tractatus de quantitate (1323–24. OT 10).

- Tractatus de corpore Christi (1323–24, OT 10).

### כתבים פוליטיים

- Opus nonaginta dierum (1332–1334).

- Tractatus contra Johannem [XXII] (1335).

- Tractatus contra Benedictum [XII] (1337–38).

- Octo quaestiones de potestate papae (1340–41).

- Consultatio de causa matrimoniali (1341–42).

- De imperatorum et pontificum potestate [ידוע גם כ-Defensorium] (1346–47).

### כתבים מפוקפקים

- Tractatus minor logicae (מסה קטנה על לוגיקה) (1340–1347?, OP 7).

- Elementarium logicae (יסודות הלוגיקה) (1340–1347?, OP 7).

### כתבים מזויפים

- Tractatus de praedicamentis (OP 7).

- Tractatus de principiis theologiae (OP 7).

### תרגומים

עבודות פילוסופיות

- Philosophical Writings, תרגום פ. בוהנר, עריכה מחודשת ס. בראון (אינדיאנפוליס, אינדיאנה, 1990)

- Ockham's Theory of Terms: Part I of the Summa logicae, תרגום מייקל ג'. לוקס (נוטרדאם; לונדון: הוצאת אוניברסיטת נוטרדאם, 1974) [תרגום של Summa logicae, חלק 1]

- Ockham's Theory of Propositions: Part II of the Summa logicae, תרגום אלפרד ג'. פרדוזו והנרי שורמן (נוטרדאם: הוצאת אוניברסיטת נוטרדאם, 1980) [תרגום של Summa logicae, חלק 2]

- Demonstration and Scientific Knowledge in William of Ockham: a Translation of Summa logicae III-II, De syllogismo demonstrativo, and Selections from the Prologue to the Ordinatio, תרגום ג'ון לי לונגווי (נוטרדאם, אינדיאנה: אוניברסיטת נוטרדאם, 2007)

- Falacies: Part 3, Book 4 of Summa logicae, תרגום ריצ'רד רובינסון (Sunny Lou Publishing, 2025.)

- Ockham on Aristotle's Physics: A Translation of Ockham's Brevis Summa Libri Physicorum, תרגום ג'וליאן דייוויס (סנט בונבנטורה, ניו יורק: המכון הפרנציסקני, 1989)

- Kluge, Eike-Henner W., "William of Ockham's Commentary on Porphyry: Introduction and English Translation", Franciscan Studies 33, עמ' 171–254, JSTOR 41974891, ו-34, עמ' 306–382, JSTOR 44080318 (1973–74)

- Predestination, God's Foreknowledge, and Future Contingents, תרגום מרילין מקורד אדמס ונורמן קרצמן (ניו יורק: Appleton-Century-Crofts, 1969) [תרגום של Tractatus de praedestinatione et de praescientia Dei et de futuris contigentibus]

- Quodlibetal Questions, תרגום אלפרד ג'. פרדוזו ופרנסיס א. קלי, 2 כרכים (ניו הייבן; לונדון: הוצאת אוניברסיטת ייל, 1991) (תרגום של Quodlibeta septem)

- Paul Spade, Five Texts on the Mediaeval Problem of Universals: Porphyry, Boethius, Abelard, Duns Scotus, Ockham (אינדיאנפוליס, אינדיאנה: Hackett, 1994) [חמש שאלות על אוניברסלים מתוך ה-Ordinatio שלו d. 2 qq. 4–8]

- Tractatus de principiis theologiae, תרגום ב-A compendium of Ockham's teachings: a translation of the Tractatus de principiis theologiae, תרגום ג'וליאן דייוויס (סנט בונבנטורה, ניו יורק: המכון הפרנציסקני, אוניברסיטת סנט בונבנטורה, 1998)

עבודות תאולוגיות

- The De sacramento altaris of William of Ockham, תרגום ט. ברוס בירץ' (בורלינגטון, איווה: Lutheran Literary Board, 1930) [תרגום של מסה על כמות ועל גופו של ישו]

עבודות פוליטיות

- An princeps pro suo succursu, scilicet guerrae, possit recipere bona ecclesiarum, etiam invito papa, תרגום קארי ג'. נדרמן, ב-Political thought in early fourteenth-century England: treatises by Walter of Milemete, William of Pagula, and William of Ockham (טמפה, אריזונה: המרכז האריזוני למדעי ימי הביניים והרנסאנס, 2002)

- A translation of William of Ockham's Work of Ninety Days, תרגום ג'ון קילקולן וג'ון סקוט (לויסטון, ניו יורק: E. Mellen Press, 2001) [תרגום של Opus nonaginta dierum]

- On the Power of Emperors and Popes, תרגום אנבל ס. ברט (בריסטול, 1998)

- Rega Wood, Ockham on the Virtues (ווסט לאפייט, אינדיאנה: הוצאת אוניברסיטת פרדו, 1997) [כולל תרגום של על הקשר בין המעלות]

- A Letter to the Friars Minor, and Other Writings, תרגום ג'ון קילקולן (קיימברידג': הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 1995) [כולל תרגום של Epistola ad Fratres Minores; כמה פרקים של "עבודת תשעים הימים"; כמה פרקים של ה-Dialogus; ושמונה שאלות, ש.3]

- A Short Discourse on the Tyrannical Government, תרגום ג'ון קילקולן (קיימברידג': הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 1992) [תרגום של Breviloquium de principatu tyrannico]

- Dialogus [תרגום של העבודה כולה, למעט פרקים שתורגמו ב-A Letter to the Friars Minor]

- William of Ockham, [השאלה הראשונה של] Eight Questions on the Power of the Pope, תרגום ג'ונתן רובינסון

בספרות

ויליאם איש אוקהם שימש השראה ליצירת ויליאם איש באסקרוויל, הדמות הראשית ברומן של אומברטו אקו "שם הוורד" (אם כי אוקהם מוזכר גם כדמות נפרדת, וידידו של באסקרוויל), והוא הדמות הראשית ב-La Abadía del Crimen (מנזר הפשע), משחק וידאו המבוסס על הרומן האמור.

בסרט "מסע בין כוכבים 6: הארץ הלא נודעת", ספוק טוען ש"אב קדמון" שלו אחראי לתער של אוקהם.