ריצ'רד ג'. רוזנר
ריצ'רד ג'. רוזנר (Richard G. Rosner) (נולד ב-2 במאי 1960) הוא תסריטאי טלוויזיה אמריקאי מועמד לפרס אמי ואישיות טלוויזיונית בתחום הריאליטי, הידוע בציוני מבחני אינטליגנציה גבוהים המיוחסים לו ובקריירה יוצאת הדופן שלו. קיימים דיווחים על כך שהוא השיג כמה מהציונים הגבוהים ביותר שנמדדו אי פעם במבחני מנת משכל (IQ) שנועדו למדוד אינטליגנציה יוצאת דופן. הוא התפרסם בזכות השתתפותו בפעילויות שאינן מזוהות בדרך כלל עם גאונים. רוזנר טוען כי עבד כחשפן, מלצר על גלגיליות, מאבטח ודוגמן עירום. הוא הופיע בתיעודים ובפרופילים רבים על אודות פעילותו והשקפותיו. הוא אף הופיע בפרסומות של דומינו'ס פיצה ושל ברגר קינג, ותבע את שעשועון הטלוויזיה "מי רוצה להיות מיליונר?" בגין שאלה שלטענתו הייתה פגומה ושבגללה הפסיד כמתמודד בשנת 2000. הוא כתב והפיק עבור שעשועונים ותוכניות שונות בהפקת ג'ימי קימל, בהן "The Man Show", "Crank Yankers" ו-"Jimmy Kimmel Live!", וזכה במועמדויות לפרס אמי, וכן לפרסים מרובים מאיגוד התסריטאים האמריקאי (Writers Guild Awards) על עבודתו בתוכנית האחרונה.
חיים מוקדמים וחינוך
רוזנר גדל בבולדר, קולורדו. לפי הדיווחים, הוא בילה 10 שנים בבית הספר התיכון, וסיים אותו ב-1987. רוזנר החל לעבוד על "תאוריה של הכל" בסביבות גיל 21, וחזר לבית הספר התיכון בגיל 26 כדי שיהיה לו "אחד מאותם שולחנות-כיסאות" במקום שקט שבו יוכל לחשוב על אופן פעולתה של התאוריה, תוך שהוא משווה זאת בראיון למשרד הפטנטים השווייצרי של אלברט איינשטיין.
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ולמד לסירוגין באוניברסיטת קולורדו בבולדר, שם היה חבר באחוות פי קאפה טאו (Phi Kappa Tau), הופיע רוזנר כבודיבילדר בכוריאוגרפיה מוקדמת של ננסי דאו קיין. כמי ששאף להשתלב בתקשורת, הוא פרסם מודעות רבות בנושאי פיזיקה בכתב העת למקצועות הבידור "וראייטי" (Variety) בעת לימודיו בקולג'. רוזנר עבר לניו יורק וכתב עבור MTV. כאשר אשתו קיבלה הצעת עבודה בקליפורניה, הם עברו למערב.
אף שאינו מקיים מצוות, רוזנר מגדיר את עצמו כיהודי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מבחני מנת משכל (IQ)
בשנת 1985 הוא השיג ציון של 44 מתוך 48 ב"מבחן המגה" (Mega Test) של רון הפלין, ציון שהספיק כדי להתקבל ל"חברת מגה" (Mega Society). מבחן המגה מתואר בהיסטוריה של מבחני מנת המשכל כ"מבחן לא סטנדרטי שהופץ על ידי קבוצה עלומה המכונה מגה, ככל הנראה הארגון הסלקטיבי ביותר בעולם של גאונים". בשנת 1991 הוא ניגש למבחן שוב והשיג 47 מתוך 48. בין השנים 1991 עד 1997, רוזנר היה עורך "נואסיס" (Noesis), כתב העת של חברת מגה. ריק השלים את "מבחן הטיטאן" (Titan Test) של הפלין והוא האדם הראשון שענה נכונה על כל 48 השאלות.
אף מבחן מנת משכל שתוכנן ואומת בצורה מקצועית אינו מתיימר להבחין בין נבחנים ברמת נדירות של אחד למיליון. טווח הציונים הסטנדרטי של רוב מבחני מנת המשכל המנורמלים כיום נע בין IQ 40 ל-IQ 160. ציון של 160 תואם נדירות של אדם אחד בערך מתוך 30,000 (מבלי להתחשב בסוגיית שגיאת המדידה המשותפת לכל מבחני ה-IQ), דבר שאינו עומד בדרישת הסף של חברת מגה של אחד למיליון. ציוני IQ מעל רמה זו מוטלים בספק (בכפוף למחקר נוסף), שכן אין מספיק מקרים נורמטיביים שעליהם ניתן לבסס דירוג מוצדק מבחינה סטטיסטית. ציוני IQ גבוהים מדווחים באופן פחות אמין מאשר ציוני IQ הקרובים לממוצע האוכלוסייה, בשל פרמטרים של הערכה הפכפכים מיסודם הנובעים מזמינות מוגבלת של נתונים. מבחן המגה ספג ביקורת מצד פסיכולוגים מקצועיים ככזה שתוכנן ומוערך בצורה לא ראויה, ומתואר כ"לא פחות מאשר ריסוק מספרים". לא מבחן הטיטאן ולא מבחן המגה נחשבים לשימושיים עבור פסיכולוגים במתכונתם הנוכחית, בשל היעדר פיקוח ומגבלות זמן. מבחן הטיטאן סופג ביקורת נוספת על כך שהוא כולל שאלות דומות רבות שאינן בלתי תלויות. שני המבחנים הראו דיווח משמעותי ביתר על רמת ה-IQ.
בהתבסס על השקפותיו ודעותיו הקליניות של ד"ר הווארד גרדנר, רוזנר טען כי "כל הרעיון של IQ הוא מעט רעוע" בשל הניסיון למדוד באופן ליניארי את מה שהוא תופס כתכונה בעלת היבטים רבים ושונים.
פעילות והופעות בתקשורת
רוזנר החל לכתוב עבור שעשועונים בשנת 1987 בסדרת MTV "שלט רחוק" (Remote Control). לאחר מכן הוא כתב תסריטים למספר תוכניות קטעי וידאו, מצעדים ותוכניות פספוסים בשנות ה-90. הופעתו של רוזנר בשנת 2000 בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?" הובילה לתביעה משפטית בגין שאלה שלטענתו הייתה פגומה ושבגללה הפסיד, בנוגע לגובהן של ערי בירה שונות. רוזנר נשאל: "איזו עיר בירה נמצאת בגובה הרב ביותר מעל פני הים?" וניתנו לו ארבע אפשרויות תשובה: מקסיקו סיטי, קיטו, בוגוטה וקטמנדו. רוזנר ענה קטמנדו; קיטו גבוהה ב-8%. אף על פי כן, רוזנר תבע. מכתב הדרישה של רוזנר להפקה התעקש שעיר אחרת, שלא הייתה ברשימת ארבע האפשרויות, היא עיר הבירה הגבוהה בעולם. ההפקה השיבה שאין לכך חשיבות.
> "לאחר קריאת מכתביך ובחינת המחקר שלנו, אנו ממשיכים להאמין שהתשובה לשאלת ה-16,000 דולר שלך נכונה," השיבו מההנהלה. "מבין ארבע ערי הבירה שניתנו כאפשרויות תשובה, קיטו היא הגבוהה ביותר, ולכן היא התשובה הנכונה. כפי שאולי תזכור, הכללים הרשמיים של התחרות, כמו גם טופס השחרור והזכאות למתמודדים שעליו חתמת, קובעים כי החלטות השופטים בנוגע לכל היבטי המשחק, כולל שאלות ותשובות, הן סופיות. בנסיבות אלו, איננו סבורים כי נסיעה חוזרת לתוכנית מוצדקת במקרה שלך."
— רובין צ'וטינוף (Robin Chotzinoff), "Surrender, Regis" (2000) (ציטוט תגובה מתוך "מי רוצה להיות מיליונר?")
קמפיין כתיבת המכתבים של רוזנר והניסיונות להחזירו לתוכנית הובילו לכך שהוא הופיע בפרופיל בסדרת הטלוויזיה של ארול מוריס "First Person". מאוחר יותר שכר אותו ג'ימי קימל כתסריטאי, מפיק וכישרון המשולב מדי פעם בשידור. בשנת 2008, הוא הופיע בפרסומת של דומינו'ס פיצה לסדרת כריכים אפויים בתנור. באפריל 2009 ובאוגוסט 2013, הופיע רוזנר בפודקאסט של ביל סימונס ברשת ESPN, "The B.S. Report". במאי 2009 הוצג רוזנר בפרק של התוכנית "Obsessed" ברשת A&E. הפרק התמקד באובססיה שלו לאימון גופני בשל פחד מהזדקנות וממוות.