מקורות האטמיזם
שום דבר אינו קורה במקרה, אלא הכול מסיבה כלשהי ומתוך הכרח. מקורות עתיקים אחדים מדווחים כי לוקיפוס (Leucippus) היה פילוסוף שהיה הראשון מבין היוונים לפתח את תורת האטמיזם – הרעיון שהכול מורכב בשלמותו מיסודות שונים, בלתי ניתנים להשמדה ובלתי ניתנים לחלוקה הנקראים אטומים. לוקיפוס מופיע לעיתים קרובות כמורה של תלמידו דמוקריטוס (Democritus), פילוסוף שגם הוא הוכתר כמייסד תורת האטומים. אריסטו ותאופרסטוס (Theophrastos) בוודאי ראו בו [בלוקיפוס] את מייסד תורת האטומים, וקשה להניח שהם טעו בנקודה כזו. הערה קצרה בכתביו של דיוגנס לארטיוס (Diogenes Laërtius) על חיי אפיקורוס (Epicurus) מציינת כי על פי עדותו של אפיקורוס, לוקיפוס מעולם לא היה קיים.
אותנטיות היסטורית
כייורשו הפילוסופי של דמוקריטוס, לדבריו של אפיקורוס יש משקל מסוים, ואכן מחלוקת בנושא זה סערה במחקר הגרמני במשך שנים רבות בסוף המאה ה-19. יתרה מכך, בחיבורו "Corpus Democriteum", תראסילוס מאלכסנדריה (Thrasyllus of Alexandria), אסטרולוג וסופר שחי תחת הקיסר טיבריוס (Tiberius) בין השנים 14–37 לספירה, ערך רשימה של כתבים על אטמיזם שייחס לדמוקריטוס תוך הדרת לוקיפוס. הקונצנזוס הנוכחי בקרב היסטוריונים של הפילוסופיה בעולם הוא שלוקיפוס זה הוא דמות היסטורית. לוקיפוס נולד ככל הנראה במילטוס (Miletus), אם כי גם אבדרה (Abdera) ואליאה (Elea) מוזכרות כמקומות לידה אפשריים. ביוגרפיה: התאריכים של לוקיפוס אינם מתועדים והוא מוזכר לעיתים קרובות יחד עם תלמידו המפורסם יותר דמוקריטוס. לכן קשה לקבוע אילו תרומות לאטמיזם הגיעו מדמוקריטוס ואילו מלוקיפוס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →רקע פילוסופי
החיבור המיוחס ביותר ללוקיפוס הוא היצירה האבודה "מגאס דיאקוסמוס" (Megas Diakosmos, "סדר עולם גדול"), אך כותרת זו יוחסה גם לדמוקריטוס, שחיבורו המלווה היה "מיקרוס דיאקוסמוס" ("סדר עולם קטן"). לוקיפוס המתועד היה יווני יוני (Ionian Greek) מאיוניה (Ionia), שהיא יוון האסייתית או "אסיה הקטנה", המהווה את טורקיה של ימינו. הוא היה בן דורם של זנון מאליאה (Zeno of Elea) ואמפדוקלס (Empedocles) מיוון הגדולה (Magna Graecia), שהיא כיום חלק מדרום איטליה. הוא השתייך לאותה אסכולה יונית של פילוסופיה נטורליסטית כמו תאלס (Thales), אנכסימנדרוס (Anaximander) ואנכסימנס (Anaximenes). בעוד שהסיבתיות הייתה מובלעת בפילוסופיות של תאלס והרקליטוס (Heraclitus), לוקיפוס נחשב לראשון שהסביר שכל הדברים קורים בשל 'הכרח', כלומר, בשל טבעם. אריסטו ותלמידו תאופרסטוס מייחסים ללוקיפוס במפורש את המצאת האטמיזם.
תורת הריק והתנועה
במונחים אריסטוטליים, לוקיפוס הסכים עם הטיעון האלאטי ש"היש האמיתי אינו מכיר ריק" ושלא יכולה להיות תנועה בהיעדר ריק. לוקיפוס טען כי מאחר שהתנועה קיימת, חייב להיות חלל ריק. עם זאת, הוא מסיק שהריק מזוהה עם ה"לא-יש", שכן "כלום" אינו יכול באמת להיות. על פי אריסטו, לוקיפוס נבדל מהאלאטים בכך שלא היה מוגבל על ידי ה"ערבוב המושגי" של יש ולא-יש, ואפלטון (Plato) עשה את ההבחנה הדרושה בין "דרגות של יש וסוגים של שלילה". ראש מזוקן עם קסדה קורינתית, שנחשב ללוקיפוס, וכלב יושב (כלב מולוסי?) על הצד האחורי. מקורות מסוימים טוענים כי בסביבות שנת 440 או 430 לפני הספירה הקים לוקיפוס בית ספר באבדרה, שתלמידו דמוקריטוס היה קשור אליו קשר הדוק.
מורשת ותיעוד היסטורי
ישנה אזכור לכך שלוקיפוס ייסד את העיר מטאפונטום (Metapontum), שכיבדה את לוקיפוס זה במטבע. אוסביוס (Eusebius), המצטט את אריסטוקלס ממסינה (Aristocles of Messene), אומר שלוקיפוס היה חלק משושלת פילוסופית שהחלה עם קסנופנס (Xenophanes) והגיעה לשיאה בפירהוניזם (Pyrrhonism). קטעים ודיווחים דוקסוגרפיים על לוקיפוס נאספו על ידי הרמן דילס (Hermann Diels, 1848–1922), בתחילה ב-"Doxographi Graeci" (ברלין, 1879, הדפסה חוזרת ברלין: de Gruyter, 1929) ולאחר מכן ב-"Die Fragmente der Vorsokratiker" (ברלין, 1903, מהדורה 6, ערוכה על ידי ולטר קראנץ, ברלין: Weidmann, 1952; המהדורות שאחרי השישית הן בעיקר הדפסות חוזרות עם שינויים מועטים או ללא שינוי). דילס היה התומך המוביל בקיומו של לוקיפוס היסטורי.