פרסי ויליאמס ברידג'מן
פרסי ויליאמס ברידג'מן (21 באפריל 1882 – 20 באוגוסט 1961) היה פיזיקאי אמריקאי שקיבל את פרס נובל לפיזיקה בשנת 1946 על עבודתו בפיזיקה של לחצים גבוהים. הוא גם כתב רבות על השיטה המדעית ועל היבטים אחרים של פילוסופיה של המדע. אפקט ברידג'מן, טכניקת ברידג'מן-סטוקברגר והמינרל בלחץ גבוה ברידג'מניט (bridgmanite) קרויים על שמו.
חיים מוקדמים וחינוך
פרסי ויליאמס ברידג'מן נולד ב-21 באפריל 1882 בקיימברידג', מסצ'וסטס, וגדל באובורנדייל הסמוכה. הוריו נולדו שניהם בניו אינגלנד. אביו, ריימונד לנדון ברידג'מן, היה "דתי ואידיאליסט עמוק" ועבד ככתב עיתון שסוקר פוליטיקה מדינתית. אמו, מרי אן מריה ויליאמס, תוארה כ"קונבנציונלית יותר, תוססת ותחרותית".
ברידג'מן למד בבית ספר יסודי ותיכון באובורנדייל, שם הצטיין בתחרויות בכיתה, במגרש המשחקים ובמשחקי שחמט. הוא תואר כביישן וגאה כאחד, וחיי הבית שלו כללו מוזיקה משפחתית, משחקי קלפים ומטלות בית וגינה. המשפחה הייתה דתייה מאוד; הם קראו בתנ"ך בכל בוקר והשתתפו בכנסייה קונגרגציונלית. עם זאת, ברידג'מן הפך מאוחר יותר לאתאיסט.
בשנת 1900 נכנס ברידג'מן לאוניברסיטת הרווארד, שם קיבל את התואר הראשון (A.B.) ב-1904, את התואר השני (A.M.) ב-1905, ואת הדוקטורט ב-1908.
קריירה ומחקר
משנת 1910 ועד פרישתו, לימד ברידג'מן באוניברסיטת הרווארד, והפך לפרופסור מן המניין ב-1919. בשנת 1905 החל לחקור את תכונות החומר תחת לחץ גבוה. תקלה במכונות הובילה אותו לשנות את מכשיר הלחץ שלו; התוצאה הייתה התקן איטום חדש שאפשר לו ליצור לחצים שעלו בסופו של דבר על 100,000 ק"ג/סמ"ר (10 ג'יגה-פסקל; 100,000 אטמוספרות). זה היה שיפור עצום לעומת מכונות קודמות, שיכלו להשיג לחצים של 3,000 ק"ג/סמ"ר בלבד (0.3 ג'יגה-פסקל). מכשיר חדש זה הוביל לשפע של ממצאים חדשים, כולל מחקר על דחיסות, מוליכות חשמלית ותרמית, חוזק מתיחה וצמיגות של יותר מ-100 תרכובות שונות. ברידג'מן ידוע גם בזכות מחקריו על הולכה חשמלית במתכות ותכונות של גבישים. הוא פיתח את אטם ברידג'מן והוא האפונים של משוואות התרמודינמיקה של ברידג'מן, ששימשו לקידום מחקרו.
ברידג'מן ביצע שיפורים רבים במכשיר הלחץ הגבוה שלו במהלך השנים, וניסה ללא הצלחה לסנתז יהלומים פעמים רבות. התקן הפיתול בלחץ גבוה שפיתח ברידג'מן תרם משמעותית לפיתוח תחום העיוות הפלסטי הקשה עשורים לאחר מכן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ספרו בפילוסופיה של המדע, הלוגיקה של הפיזיקה המודרנית (1927), דגל באופרציונליזם וטבע את המונח הגדרה אופרציונלית. בשנת 1938 השתתף בוועדה הבינלאומית שהוקמה לארגון הקונגרסים הבינלאומיים לאחדות המדע. הוא היה גם אחד מ-11 החותמים על מניפסט ראסל-איינשטיין.
ג'יי רוברט אופנהיימר, מנהל פרויקט מנהטן, היה סטודנט לתואר ראשון של ברידג'מן. על יכולות ההוראה שלו אמר אופנהיימר: "מצאתי את ברידג'מן מורה נפלא כי הוא מעולם לא השלים באמת עם כך שדברים הם כפי שהם, והוא תמיד חשב עליהם לעומק".
חיים אישיים ומוות
ברידג'מן התחתן עם אוליב וור (1882-1972), מהרטפורד, קונטיקט, בשנת 1912. אביה של וור, אדמונד אסא וור, היה המייסד והנשיא הראשון של אוניברסיטת אטלנטה. לזוג היו שני ילדים והם היו נשואים כמעט 50 שנה, כשהם חיים רוב הזמן בקיימברידג'. למשפחה היה גם בית קיץ ברנדולף, ניו המפשייר, שם היה ברידג'מן ידוע כמטפס הרים מיומן.
ברידג'מן היה "הוגה אנליטי חודר" בעל "דמיון מכני פורה" ומיומנות ידנית יוצאת דופן. הוא היה אינסטלטור ונגר מיומן, שידוע בכך שנמנע מעזרת אנשי מקצוע בעניינים אלו. הוא גם אהב מוזיקה וניגן בפסנתר, והתגאה בגינות הפרחים והירקות שלו.
ברידג'מן התאבד בירייה לאחר שסבל מסרטן גרורתי במשך זמן מה. מכתב ההתאבדות שלו היה בן שני משפטים בלבד: "זה לא הגון שהחברה תגרום לאדם לעשות את הדבר הזה בעצמו. כנראה שזה היום האחרון שבו אוכל לעשות זאת בעצמי". דבריו של ברידג'מן צוטטו על ידי רבים בוויכוח על התאבדות בסיוע רפואי.
הכרה
### חברויות
### פרסים
### תארים לשם כבוד
הנצחה
בית פרסי ו. ברידג'מן, במסצ'וסטס, הוא אתר היסטורי לאומי של ארה"ב שהוגדר בשנת 1975.
בשנת 2014, הוועדה למינרלים חדשים, מינוח וסיווג של האגודה הבינלאומית למינרלוגיה אישרה את השם ברידג'מניט (bridgmanite) עבור (Mg,Fe)SiO3 בעל מבנה פרובסקיט, המינרל הנפוץ ביותר בכדור הארץ, לכבוד מחקרו בלחץ גבוה.