ז'וליאן אופריי דה לה מטרי

ז'וליאן אופריי דה לה מטרי

ז'וליאן אופריי דה לה מטרי (בצרפתית: Julien Offray de La Mettrie; 23 בנובמבר 1709 – 11 בנובמבר 1751) היה רופא ופילוסוף צרפתי, ואחד הראשונים מבין המטריאליסטים הצרפתים בתקופת הנאורות. הוא ידוע בעיקר בזכות חיבורו מ-1747 "האדם המכונה" (L'homme machine).

לה מטרי זכור בעיקר בשל עמדתו כי בני אדם הם חיות מורכבות ואין להם נשמה יותר מאשר לבעלי חיים אחרים. הוא גרס שהנפש היא חלק מהגוף ושיש לחיות את החיים כך שייצרו הנאה (הדוניזם). השקפותיו היו כה שנויות במחלוקת שנאלץ להימלט מצרפת ולהשתקע בברלין.

חיים מוקדמים

לה מטרי נולד בסן-מלו שבפרובינציית ברטאן ב-23 בנובמבר 1709, והיה בנו של סוחר טקסטיל אמיד. את לימודיו הראשונים רכש במכללות של קוטאנס וקאן. לאחר שלמד בקולז' דו פלסי (Collège du Plessis) בפריז, נראה שרכש עניין מקצועי להפוך לאיש כמורה, אך לאחר שלמד תיאולוגיה בבתי ספר יאנסניסטים במשך כמה שנים, תחומי העניין שלו פנו הרחק מהכנסייה. בשנת 1725 נכנס לה מטרי לקולז' ד'ארקור (College d'Harcourt) כדי ללמוד פילוסופיה ומדעי הטבע, ככל הנראה סיים את לימודיו בסביבות 1728. בתקופה זו, ד'ארקור הייתה חלוצה בהוראת הקרטזיאניזם בצרפת. ב-1734 הוא המשיך ללמוד אצל הרמן בורהאווה (Hermann Boerhaave), רופא ידוע שגם הוא, במקור, התכוון להפוך לאיש כמורה. תחת בורהאווה הושפע לה מטרי לנסות ולהביא לשינויים בחינוך הרפואי בצרפת.

קריירה רפואית

לאחר לימודיו בד'ארקור, החליט לה מטרי לעסוק ברפואה. ידיד של משפחת לה מטרי, פרנסואה-ז'וזף אונולד (François-Joseph Hunauld), שעמד לקבל את הקתדרה לאנטומיה בג'רדן דו רואה (Jardin du Roi), נראה כמי שהשפיע עליו בהחלטה זו. במשך חמש שנים למד לה מטרי בפקולטה לרפואה בפריז ונהנה מחונכותו של אונולד.

בשנת 1733, לעומת זאת, הוא יצא לליידן כדי ללמוד תחת הרמן בורהאווה המפורסם. שהותו בהולנד התבררה כקצרה אך משפיעה. בשנים שלאחר מכן, התיישב לה מטרי לעסוק ברפואה באזור הולדתו סן-מלו, והפיץ את עבודותיו ותיאוריותיו של בורהאווה באמצעות פרסום ותרגום מספר עבודות. הוא נישא בשנת 1739, אך הנישואים, מהם נולדו שני ילדים, התבררו כלא מאושרים. בשנת 1742 עזב לה מטרי את משפחתו ונסע לפריז, שם קיבל מינוי כרופא גדודי של ה-Gardes Françaises, והשתתף בכמה קרבות במהלך מלחמת הירושה האוסטרית. ניסיון זה החדיר בו סלידה עמוקה מאלימות, הניכרת בכתביו הפילוסופיים. את רוב זמנו, עם זאת, בילה בפריז, וסביר להניח שבתקופה זו התוודע למופרטוי (Maupertuis) ולמרקיזה דה שאטלה (Marquise de Châtelet).

בשנים אלו, במהלך התקף חום, הוא ערך תצפיות על עצמו בהתייחס להשפעת זרימת הדם המואצת על החשיבה, מה שהוביל אותו למסקנה שתהליכים מנטליים מוסברים כתוצאות של שינויים אורגניים במוח ובמערכת העצבים. מסקנה זו הוא פיתח בעבודתו הפילוסופית המוקדמת ביותר, "תולדות הטבע של הנפש" (Histoire naturelle de l'âme, 1745). הזעקה שעורר פרסומו הייתה כה גדולה עד שלה מטרי נאלץ לעזוב את תפקידו במשמר הצרפתי ומצא מקלט בליידן. שם פיתח את דוקטרינותיו בגלוי ובשלמות רבה עוד יותר ב"האדם המכונה", חיבור שנכתב בחופזה המבוסס על עקרונות מטריאליסטיים וקוואזי-אתאיסטיים עקביים. המטריאליזם של לה מטרי היה בדרכים רבות תוצר של דאגותיו הרפואיות, תוך שהוא נשען על עבודתם של קודמים מהמאה ה-17 כגון הרופא האפיקורואי גיום לאמי (Guillaume Lamy).

ההשלכות האתיות של עקרונות אלו יפותחו מאוחר יותר ב"שיח על האושר" (Discours sur le bonheur); לה מטרי ראה בו את יצירת המופת שלו. כאן הוא פיתח את תיאוריית החרטה שלו, כלומר השקפתו על ההשפעות השליליות של רגשות אשם שנרכשים בגיל צעיר במהלך תהליך התרבות. רעיון זה הוא שהביא עליו את איבתם של כמעט כל הוגי הנאורות הצרפתית, ו"דמנציו ממוריה" (גינוי זיכרון) שהוסר רק מאה שנה לאחר מכן על ידי פרידריך אלברט לאנגה (Friedrich Albert Lange) בספרו "היסטוריה של המטריאליזם" (Geschichte des Materialismus).

פילוסופיה

ז'וליאן דה לה מטרי נחשב לאחד הדטרמיניסטים המשפיעים ביותר של המאה ה-18. הוא האמין שתהליכים מנטליים נגרמים על ידי הגוף. הוא הביע מחשבות אלו ביצירתו החשובה ביותר, "האדם המכונה". שם הוא גם הביע את אמונתו שבני אדם פועלים כמו מכונה. ניתן לראות בתיאוריה זו ככזו הבנויה על עבודתו של דקארט (Descartes) וגישתו לגבי גוף האדם הפועל כמכונה. לה מטרי האמין שהאדם, גוף ונפש, פועל כמו מכונה. למרות שעזר לקדם את השקפתו של דקארט על המיכון בהסבר התנהגות גופנית אנושית, הוא התווכח נגד השקפתו הדואליסטית של דקארט על הנפש. דעותיו היו כה חזקות עד שטען שדקארט היה למעשה מטריאליסט בכל הנוגע לנפש.

הפילוסוף דייוויד סקריבינה (David Skrbina) רואה בלה מטרי דבק ב"מטריאליזם ויטאליסטי":

> מבחינתו, הנפש הייתה ישות ממשית מאוד, וברור שהיא הייתה מוטמעת בקוסמוס חומרי. פתרון ברור, לכן, היה לראות את החומר עצמו כדינמי מטבעו, מסוגל להרגיש, ואף אינטליגנטי. תנועה ונפש נובעים מכוחות חיים או תודעה מולדים השוכנים בחומר עצמו או בתכונות הארגוניות של החומר. השקפה זו, המכונה לעיתים מטריאליזם ויטאליסטי, היא זו שלה מטרי — ומאוחר יותר דידרו (Diderot) — אימצו. פרשנים מציגים לעיתים קרובות את לה מטרי כמכניסט כיוון שמניחים שכל מי ששולל את התחום הרוחני חייב לראות בכל הדברים, ובפרט בכל היצורים החיים, מוצרים של חומר מת. נפוץ מאוד, אפילו היום, להשוות מטריאליזם עם מכניזם. אך, כפי שצוין, השניים בלתי תלויים מבחינה לוגית. ...אף על פי שהוא אימץ בבירור את המונח 'מכונה' בחיבורו 'האדם המכונה', זה היה במובן ויטאליסטי ספציפי.

### האדם והחיה

לפני "האדם המכונה" פרסם ב-1745 את "תולדות הטבע של הנפש". הוא טען שבני אדם הם רק חיות מורכבות. מחלוקת גדולה התעוררה עקב אמונתו ש"מבעלי חיים לאדם אין מעבר חד". הוא בנה מאוחר יותר על רעיון זה: הוא טען שבני אדם ובעלי חיים מורכבים מחומר מאורגן. הוא האמין שבני אדם ובעלי חיים שונים רק בנוגע למורכבות שבה החומר מאורגן. הוא השווה את ההבדלים בין אדם לחיה לאלו של שעוני מטוטלת ושעונים איכותיים באומרו: "[האדם] הוא לקוף, ולאינטליגנטיים שבבעלי החיים, כמו שהמטוטלת הפלנטרית של הויגנס (Huygens) היא לשעון של ז'וליאן לה רוי (Julien Le Roy)". הרעיון שבעצם לא קיים הבדל אמיתי בין בני אדם לבעלי חיים התבסס על ממצאיו שרגשות תחושתיים קיימים בבעלי חיים ובצמחים. בעוד שהוא אכן הכיר בכך שרק בני אדם מדברים שפה, הוא חשב שבעלי חיים מסוגלים ללמוד שפה. הוא השתמש בקופים כדוגמה, וציין שאם יאולפו הם יהיו "[בני אדם] מושלמים". הוא הוסיף להביע את רעיונותיו שהאדם אינו שונה בהרבה מבעלי חיים בכך שהציע שאנו לומדים באמצעות חיקוי כפי שעושים בעלי חיים.

אמונותיו לגבי בני אדם ובעלי חיים התבססו על שני סוגי רציפות. הראשון הוא רציפות חלשה, המציעה שבני אדם ובעלי חיים עשויים מאותם דברים אך מאורגנים אחרת. הדגש העיקרי שלו היה עם זאת על רציפות חזקה, הרעיון שהפסיכולוגיה וההתנהגות בין בני אדם לבעלי חיים לא היו שונות עד כדי כך.

### האדם מכונה

לה מטרי האמין שהאדם פועל כמו מכונה בשל מחשבות מנטליות התלויות בפעולות גופניות. הוא טען אז שארגון החומר ברמה גבוהה ומורכבת מביא למחשבה אנושית. הוא לא האמין בקיום אלוהים. הוא העדיף לטעון שהארגון של בני האדם נעשה כדי לספק את השימוש הטוב ביותר האפשרי בחומר מורכב.

לה מטרי הגיע לאמונה זו לאחר שמצא שמחלותיו הגופניות והנפשיות קשורות זו בזו. לאחר שאסף מספיק ראיות, בתחומים רפואיים ופסיכולוגיים, הוא פרסם את הספר.

חלק מהראיות שהציג לה מטרי לא נלקחו בחשבון בשל אופיין. הוא טען שאירועים כגון תרנגולת ערופת ראש המתרוצצת מסביב, או לב שזה עתה הוסר מבעל חיים ועדיין פועם, הוכיחו את הקשר בין המוח לגוף. בעוד שתיאוריות אכן נבנו על בסיס אלו של לה מטרי, עבודותיו לא היו בהכרח מדעיות. במקום זאת, כתביו היו שנויים במחלוקת ומתריסים.

### טבע האדם

הוא הוסיף להביע את אמונותיו הרדיקליות על ידי כך שהגדיר את עצמו כדטרמיניסט, תוך דחיית השימוש בשופטים. הוא לא הסכים עם אמונות נוצריות והדגיש את החשיבות של רדיפה אחר הנאה חושנית, גישה הדוניסטית להתנהגות אנושית. הוא הוסיף לבחון את ההתנהגות האנושית על ידי ערעור על האמונה שבני אדם הם בעלי חוש מוסר גבוה יותר מאשר בעלי חיים. הוא ציין שבעלי חיים לעיתים רחוקות מענים זה את זה וטען שחלק מבעלי החיים מסוגלים לרמה מסוימת של מוסר. הוא האמין שכמכונות, בני האדם יצייתו לחוק הטבע ויתעלמו מהאינטרסים שלהם למען אלו של אחרים.

### השפעה

לה מטרי השפיע באופן הישיר ביותר על פייר ז'אן ז'ורז' קבניס (Pierre Jean Georges Cabanis), רופא צרפתי בולט. הוא פעל על בסיס השקפותיו המטריאליסטיות של לה מטרי אך שינה אותן כדי שלא יהיו קיצוניות כל כך. אמונותיו הקיצוניות של לה מטרי נדחו בתוקף, אך עבודתו אכן סייעה להשפיע על הפסיכולוגיה, ובאופן ספציפי על הביהביוריזם. השפעתו ניכרת בגישה הרדוקציוניסטית של פסיכולוגים התנהגותיים. אף על פי כן, התגובה הנגדית שקיבל הייתה כה חזקה שביהביוריסטים רבים ידעו מעט מאוד עד כלום על לה מטרי, ובמקום זאת התבססו על מטריאליסטים אחרים עם טיעונים דומים.

קיברנטיקה ויישומיה בפסיכולוגיה עקביים גם הם עם עמדתו של לה מטרי.

עם זאת, נכון להיום, האסכולה הפסיכולוגית שהושפעה בצורה הברורה ביותר מלה מטרי היא מדעי הקוגניציה, כולל הפילוסופיה של בינה מלאכותית, המציעה לבנות רובוטים בצלמו ובדמותו של בן האדם ויצורים חיים אחרים, ואף לנתח את בן האדם בהתבסס על האנלוגיה הרובוטית.

חיים מאוחרים

### מסע לפרוסיה

עקרונותיו ההדוניסטיים והמטריאליסטיים של לה מטרי עוררו זעם גם בהולנד הסובלנית יחסית. התחושה נגדו הייתה כה חזקה שבשנת 1748 הוא נאלץ לעזוב לברלין, שם, הודות בחלקו למאמציו של מופרטוי, מלך פרוסיה פרידריך הגדול לא רק אפשר לו לעסוק כרופא, אלא מינה אותו לקורא מלכותי. שם כתב לה מטרי את "שיח על האושר" (1748), שזעזע הוגי נאורות מובילים כמו וולטר (Voltaire), דידרו וד'אולבאק (D'Holbach) בשל עקרונותיו הסנסואליסטיים ההדוניסטיים המפורשים, שתיעדוף את המרדף הבלתי מרוסן אחר הנאה מעל כל דבר אחר.

### מוות

נאמר כי חגיגת ההנאה החושנית של לה מטרי הובילה למותו המוקדם. שגריר צרפת בפרוסיה, הרוזן דה טירקונל (comte de Tyrconnel), שהיה אסיר תודה ללה מטרי על שריפאו ממחלה, ערך משתה לכבודו. נטען כי לה מטרי רצה להראות את כוח גרגרנותו או את בריאותו האיתנה על ידי טריפת כמות גדולה של פאטה דה פזאן או טרוף (pâté de faisan aux truffes). כתוצאה מכך, הוא פיתח מחלת קיבה כלשהי. זמן קצר לאחר מכן החל לסבול מחום קשה ובסופו של דבר מת.

פרידריך הגדול נשא את הספד ההלוויה, שנותר המקור הביוגרפי העיקרי על חייו של לה מטרי. הוא הצהיר: "לה מטרי מת בביתו של מילורד טירקונל, הציר הצרפתי, אותו החזיר לחיים. נראה שהמחלה, ביודעה עם מי עליה להתמודד, הייתה ערמומית מספיק כדי לתקוף אותו תחילה במוח, כדי להשמידו בבטחה רבה יותר. חום אלים עם הזיות קשות הופיע. החולה נאלץ להיעזר במדע של עמיתיו, אך הוא לא הצליח למצוא את העזרה שהמיומנות שלו עצמו העניקה לעיתים כה קרובות הן לעצמו והן לציבור". במכתב לאחותו, תיאר פרידריך אותו כשטן טוב ורופא אך כסופר גרוע מאוד. הותיר אחריו אישה ובת בת 5.

האוסף של לה מטרי "יצירות פילוסופיות" (Œuvres philosophiques) הופיע לאחר מותו במספר מהדורות, שפורסמו בלונדון, ברלין ואמסטרדם.

עבודות

### עבודות נבחרות

- Histoire Naturelle de l'Âme. 1745 (בעילום שם).

- École de la Volupté. 1746, 1747 (בעילום שם).

- Politique du Médecin de Machiavel. 1746 (בעילום שם).

- Ouvrage de Pénélope ou Machiavel en Médecine. 1748 (שם בדוי: Aletheius Demetrius).

- Discours sur le bonheur ou Anti-Sénèque [Traité de la vie heureuse, par Sénèque, avec un Discours du traducteur sur le même sujet]. 1748 (בעילום שם).

- L'Homme plus que Machine. 1748 (בעילום שם).

### עבודות מאוגדות

- Œuvres philosophiques, 2 כרכים, פריז: Fayard 1984, 1987 ISBN 2-213-01839-1; ISBN 978-2-213-01983-3

- [כרך 3] Ouvrage de Pénélope ou Machiavel en Médecine, פריז: Fayard 2002 ISBN 2-213-61448-2

- Œuvres philosophiques, כרך 1, פריז: Coda 2004 ISBN 2-84967-002-2

### מהדורות ביקורתיות של עבודותיו העיקריות

- ארם וארטאניאן (עורך): La Mettrie's L'homme machine. A Study in the Origins of an Idea, (פרינסטון: הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1960)

- ג'ון פ. פאלבי (עורך): La Mettrie. Discours sur le bonheur ב-Studies on Voltaire and the Eighteenth Century, כרך cxxxiv (באנבורי, אוקספורדשייר: קרן וולטר, 1975)

- אן תומסון (עורכת): La Mettrie's Discours préliminaire. ב-Materialism and Society in the Mid-Eighteenth Century (ז'נבה: Librairie Droz, 1981)

- תאו ורביק (עורך): Le Traité de l'Ame de La Mettrie, 2 כרכים. (אוטרכט: OMI-Grafisch Bedrijf, 1988)