ג'וזף יובו (Joseph Yobo): הקפטן שאף פעם לא החמיץ דקה
יש סוג מסוים של כבוד השמור לבלם שלעולם לא הופך לסיפור המרכזי. ג'וזף יובו בילה עשור באברטון (Everton), השתתף בטורנירים בינלאומיים שערכם שווה לארבעה גביעי עולם, ורשם מעל מאה הופעות במדי ניגריה מבלי לרדוף אחר תשומת הלב שהתפקיד שלו מקבל לעיתים רחוקות – ואז, בגיל 33, חתם את הקריירה שלו בהנפת גביע אפריקה לאומות כקפטן נבחרתו. אחיו נחטף למטרות כופר באמצע הקריירה שלו ושוחרר לאחר 12 ימים; יובו המשיך לשחק. היכולת הזו לספוג את החדשות הנוראות ביותר שניתן להעלות על הדעת ועדיין להופיע למשחק בשבת מגדירה אותו כמעט כמו יכולת המסירה שלו מההגנה.
מנהר המדינה (Rivers State) לבלגיה
ג'וזף מייקל יובו נולד ב-6 בספטמבר 1980, בקונו (Kono), שבמדינת ריברס (Rivers State), באזור הדלתא של הניז'ר (Niger Delta) מפיק הנפט בניגריה. הוא החל את דרכו המקצועית במועדון המקומי מישלן-הרקורט (Michellin-Harcourt) לפני שעבר לאירופה כנער, והצטרף למועדון הבלגי סטנדרד לייז' (Standard Liège), שם ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בשנת 2000 ורשם 46 הופעות לפני שאולימפיק מרסיי (Olympique Marseille) החתימה אותו ב-2001. לאחר מכן הגיעה תקופת השאלה בטנריפה (Tenerife) שבספרד, חלק מההתמחות הנודדת שעברו בלמים מערב-אפריקאים רבים בדורו בטרם השתקעו באופן קבוע באחת הליגות הבכירות באירופה.
נקודת השקיעה הזו התבררה כמיירסיסייד (Merseyside). ביולי 2002, מנג'ר אברטון דייוויד מויס (David Moyes) הפך את יובו להחתמה הראשונה שלו אי פעם במועדון, עסקת השאלה בשווי מיליון ליש
עשר שנים בגודיסון פארק (Goodison Park)
יובו בילה באברטון בין השנים 2002 ל-2012, והפך לאחד הבלמים העמידים והאמינים ביותר שהמועדון הציב באותה תקופה. במהלך עונת 2006-07 הוא היה אחד משבעה שחקנים בלבד בכל הפרמייר ליג (Premier League) ששיחקו בכל דקה של כל משחק ליגה – נתון שאומר על ערכו של בלם יותר ממה ששערים יכולים לומר אי פעם. ב-25 באוקטובר 2007, במשחק גביע אופ"א (UEFA Cup) נגד אא"ל (AEL), הוא הפך לשחקן האפריקאי הראשון שקפטן את אברטון, אבן דרך ששיקפה הן את מעמדו בחדר ההלבשה והן את האמון שמויס נתן בו כמנהיג ולא רק כגוף בקו האחורי. עד אפריל 2007 הוא קבע את שיא ההופעות של המועדון לשחקן זר, נתון שהחזיק בו עד תחילת 2012. הוא רשם 240 הופעות בכל המסגרות עבור אברטון, כבש 10 שערים – תפוקה צנועה לבלם שתפקידו מעולם לא היה להבקיע, אלא לוודא שהצד השני לא יעשה זאת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מתואר על ידי אלו שצפו בו מקרוב כבלם מרכזי אלגנטי שמשחק עם הכדור, יובו הגיע לאנגליה עם תנועות וסחיבות כדור שלעיתים הדאיגו את אוהדי אברטון שהיו רגילים להגנה אנגלית תכליתית, והתבגר במהלך העשור לכדי נוכחות נחושה וממוקדת הרחקת כדורים, מבלי לאבד לחלוטין את הביטחון עם הכדור שהפך אותו למובחן בין בלמים בדורו.
פנרבחצ'ה (Fenerbahçe) ותואר תחת ענן
משנת 2010 החל יובו לחלק את שנותיו האחרונות כשחקן בין אברטון לבין פנרבחצ'ה בטורקיה, בתחילה בהשאלה תוך עזרה למועדון מאיסטנבול לזכות באליפות הסופר ליג (Süper Lig) בעונת 2010-11 – אליפות שהוצלה מאוחר יותר בטענות להטיית משחקים ששטפו את הכדורגל הטורקי באותה עונה, אם כי יובו עצמו לא היה מעורב אישית. הוא חזר לפנרבחצ'ה בהשאלה שוב ב-2011-12 לפני שחתם באופן קבוע ב-2012 על חוזה לשלוש שנים, ונשאר עד שהחוזה הופסק בהסכמה הדדית לפני עונת 2014-15. השאלה קצרה לנוריץ' סיטי (Norwich City) בתחילת 2014 כללה משחק ללא ספיגה בהופעת הבכורה נגד מנצ'סטר סיטי (Manchester City), הערה סופית מתאימה לשחקן שהתמחותו תמיד הייתה שמירה על לוח תוצאות שקט.
ניגריה: ארבעה גביעי עולם וגביע אחד
יובו ערך את הופעת הבכורה שלו בניגריה ב-2001 והמשיך לצבור 101 הופעות ו-7 שערים במהלך שלוש עשרה שנים, כשהוא מייצג את הסופר איגלס (Super Eagles) בשלושה גביעי עולם של פיפ"א (FIFA World Cup) – 2002, 2010 ו-2014 – ובשישה טורנירי גביע אפריקה לאומות. הוא ירש את סרט הקפטן של הנבחרת הלאומית לאחר פרישתו של נוואנקו קאנו (Nwankwo Kanu) ב-2010 וענד את הסרט בגביע העולם באותה שנה בדרום אפריקה. נקודת השיא בקריירה הבינלאומית שלו הגיעה ב-2013, כאשר ניגריה זכתה בגביע אפריקה לאומות לראשונה מאז 1994, כשהיא מנצחת את בורקינה פאסו 1-0 בגמר; יובו, אז וטרן לקראת סוף ימיו כשחקן, נכנס כמחליף בדקה ה-89 כדי להיות חלק מהסגל הזוכה בגביע. הוא חתם את הקריירה הבינלאומית שלו בצורה הולמת, כשהוא רושם את הופעתו ה-100 בעת שקפטן את ניגריה נגד צרפת בשמינית הגמר של גביע העולם 2014, והודיע על פרישתו מיד לאחר המשחק, באומרו בפשטות שהוא יכול להביט לאחור על הקריירה שלו בגאווה.
משפחה, אמונה ומה שבא לאחר מכן
מחוץ למגרש, יובו דיבר על אמונתו הדתית כמרכזית לאופן שבו התמודד עם הלחצים של קריירה ארוכה הרחק מהבית, כשהוא פוקד כנסייה מדי שבוע בליברפול לאורך שנותיו באברטון. משפחתו עברה פרק מייסר ביולי 2008 כאשר אחיו הצעיר נורום (Norum) נחטף בפורט הארקורט (Port Harcourt), עיר שבה חטיפות למטרות כופר המכוונות למשפחות של ניגרים בולטים היו בעיה מתמשכת וחמורה; נורום שוחרר לאחר 12 ימים. יובו נישא לזוכת תואר "הנערה היפה ביותר בניגריה" לשעבר אדאזה איגווה (Adaeze Igwe) בשנת 2010, ולזוג נולד בן, ג'ואי (Joey), באותה שנה. הוא השקיע רבות באזור הולדתו, והקים את קרן הצדקה של ג'וזף יובו (Joseph Yobo Charity Foundation) בשנת 2007, שחילקה מאות מלגות, והקים אקדמיית כדורגל באזור אוגוני (Ogoni), שם קיבל תארי צ'יף בשנת 2016. בפברואר 2020 מינתה אותו התאחדות הכדורגל של ניגריה לעוזר מאמן של הסופר איגלס, ובכך הרחיב את שירותו לכדורגל הניגרי מעבר לימיו כשחקן.
מדוע ג'וזף מכונה גאון
הטיעון לכינויו של יובו כגאון אינו נשען על דבר הדומה לאינטלקט גולמי במובן הרגיל, ואף מקור שנאסף עבור מאמר זה אינו משתמש במילה זו לגביו ישירות – יש לומר זאת בבירור. מה שהקריירה שלו מוכיחה למעשה הוא סוג ספציפי ומוערך חסר של אינטליגנציה משחקית: משמעת מיקומית והערכת סיכונים שנשמרו ברמה עלית במשך למעלה מעשור ללא כשל משמעותי. משחק בכל דקה של עונה שלמה בפרמייר ליג, כפי שעשה ב-2006-07, אינו אפשרי באמצעות אתלטיות בלבד; הוא דורש בלם שקורא דפוסי התקפה מספיק מוקדם כדי לסגור אותם מבלי לצלול לתיקולים פזיזים שמזמינים פציעה או הרחקה. האבולוציה שלו מבלם צעיר ראוותני וחובב דריבלים לווטרן ממוקד הרחקות משקפת כיול מחדש מודע של סיכונים שבלמים מוכשרים רבים לעולם לא מצליחים להשיג. זוהי מיומנות ששוכללה באמצעות ניסיון וחזרה, לא גאונות במובן קוגניטיבי או יצירתי – וראוי להיות כנים שהתווית, המיושמת על בלם שהמיומנות הגדולה ביותר שלו הייתה לעיתים רחוקות להיות מורגש, אומרת יותר על השימוש הנדיב של האתר במילה מאשר על כל הבזק של גאונות במשחקו של יובו.
מורשת
המורשת של יובו בנויה על נוכחות ולא על רגעים: הקפטן האפריקאי הראשון בהיסטוריה של אברטון, שיא הופעות במועדון שעמד במשך שנים, קפטן נבחרת לאומית לאורך עשור של גביעי עולם, ולבסוף מדליית גביע אפריקה לאומות שהושגה בחודשים האחרונים של קריירה ארוכה, לא זוהרת ואמינה – מהסוג שהכדורגל הניגרי, ואוהדי אברטון, זוכרים בחיבה יוצאת דופן דווקא משום שהוא כמעט ולא נתן להם סיבה לדאגה.