חיים מוקדמים והשכלה
הראקלידס מפונטוס (Heraclides Ponticus) היה פילוסוף ואסטרונום יווני שנולד בהראקלאיה פונטיקה (Heraclea Pontica), כיום קראדניז ארגלי בטורקיה, והיגר לאתונה. הוא זכור בעיקר בשל הצעתו שכדור הארץ מסתובב סביב צירו, ממערב למזרח, פעם בכל 24 שעות. הוא גם מוגדר כמקור התאוריה ההליוצנטרית, אם כי הדבר מוטל בספק על ידי חלק מהחוקרים. חיים אביו של הראקלידס היה אותיפרון (Euthyphron), אציל עשיר ששלח את בנו ללמוד באקדמיה האפלטונית באתונה אצל מייסדה אפלטון (Plato) ואצל יורשו ספאוסיפוס (Speusippus). לפי הסודא (Suda), אפלטון, בעת יציאתו לסיציליה בשנת 361/360 לפנה"ס, הותיר את האקדמיה תחת אחריותו של הראקלידס. הראקלידס כמעט ונבחר ליורשו של ספאוסיפוס כראש האקדמיה בשנת 339/338 לפנה"ס, אך הפסיד בהפרש קטן לקסנוקראטס (Xenocrates).
תרומות אסטרונומיות
עבודה בדומה לפיתגוראים היקטאס (Hicetas) ואקפאנטוס (Ecphantus), הראקלידס הציע שהתנועה היומית הנראית של הכוכבים נוצרה על ידי סיבוב כדור הארץ על צירו פעם ביום. דעה זו סתרה את המודל האריסטוטלי המקובל של היקום, שקבע כי כדור הארץ נייח וכי הכוכבים וכוכבי הלכת בגלגליהם בהתאמה עשויים גם הם להיות נייחים. סימפליקיוס (Simplicius) מציין שהראקלידס הציע שניתן להסביר את התנועות הלא סדירות של כוכבי הלכת אם כדור הארץ נע בעוד השמש נשארת במקומה. אף שהיסטוריונים מסוימים הציעו שהראקלידס לימד שנוגה וכוכב חמה סובבים סביב השמש, חקירה מפורטת של המקורות הראתה כי "בשום מקום בספרות העתיקה המזכירה את הראקלידס מפונטוס אין התייחסות ברורה לתמיכתו בסוג כלשהו של מיקום פלנטרי הליוצנטרי".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אופי אישי ועבודה ספרותית
משחק מילים על שמו, המכנה אותו הראקלידס "פומפיקוס" (Pompicus), מרמז כי ייתכן שהיה אדם יהיר ופומפוזי למדי, שהיה מטרה ללעג רב. על פי דיוגנס לארטיוס (Diogenes Laërtius), הראקלידס זייף מחזות תחת שמו של תספיס (Thespis), ובמקרה אחר שאב ממקור שונה, דיוניסיוס העריק (Dionysius the Deserter), חיבר מחזות וזייף אותם תחת שמו של סופוקלס (Sophocles). הראקלידס הוטעה מכך בקלות וציטט אותם כמילותיהם של אייסכילוס (Aeschylus) וסופוקלס. עם זאת, נראה כי הראקלידס היה סופר רב-גוני ופורה בתחומי הפילוסופיה, המתמטיקה, המוזיקה, הדקדוק, הפיזיקה, ההיסטוריה והרטוריקה, וזאת על אף הספקות לגבי ייחוס רבות מן היצירות אליו. נראה כי חיבר עבודות שונות בצורה של דיאלוגים. נראה גם כי להראקלידס היה עניין באוקולטיזם.
השקפות פילוסופיות ומורשת
בפרט הוא התמקד בהסבר טראנסים, חזיונות ונבואות במונחים של גמול האלים וגלגול נשמות. ציטוט של הראקלידס, בעל חשיבות מיוחדת להיסטוריונים, הוא הצהרתו שרומא של המאה הרביעית לפנה"ס הייתה עיר יוונית. הראקלידס מפונטוס מתייחס בהערצה רבה לכך שפיתגורס (Pythagoras) זכר שהיה פיררו (Pirro) ולפני כן אופורבוס (Euphorbus) ולפני כן בן תמותה אחר כלשהו. קטע מנאום של הדמות 'הראקלידס' ב'פרוטרפטיקוס' (Protrepticus) (האצ'ינסון וג'ונסון, 2015): לכן שום דבר אלוהי או מאושר אינו שייך לבני האדם מלבד רק אותו דבר אחד שראוי להתייחס אליו ברצינות, כמות התובנה והאינטליגנציה שיש בנו, שכן, מכל מה ששלנו, רק זה נראה כאלמותי, ורק זה אלוהי.
ובהיותנו מסוגלים להשתתף ביכולת כזו, אורח חיינו, אף שמעצם טבעו הוא אומלל וקשה, מנוהל בכל זאת בחן כה רב עד ש, בהשוואה לבעלי החיים האחרים, בן אדם נראה כאל.