פריץ אלברט ליפמן: חלוץ הכימיה

חיים מוקדמים ומוצא

הדחף והצורך לחקור את הטבע על כל רבדיו הם אחת הפונקציות החשובות ביותר של האנושות. פריץ אלברט ליפמן היה ביוכימאי גרמני-אמריקאי ומגלה משותף של קואנזים A בשנת 1945. על כך, יחד עם מחקרים נוספים על קואנזים A, הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1953, אותו חלק עם הנס אדולף קרבס (Hans Adolf Krebs). חייו המוקדמים והשכלתו: ליפמן נולד בקניגסברג, גרמניה, למשפחה יהודית. הוריו היו גרטרוד לחמנסקי (Gertrud Lachmanski) וליאופולד ליפמן, עורך דין. ליפמן למד רפואה באוניברסיטאות קניגסברג, ברלין ומינכן, וסיים את לימודיו בברלין בשנת 1924. הוא חזר לקניגסברג כדי ללמוד כימיה אצל פרופסור הנס מרוויין (Hans Meerwein). בשנת 1926 הצטרף לאוטו מאירהוף (Otto Meyerhof) במכון קייזר וילהלם בברלין לצורך עבודת הדוקטורט שלו. לאחר מכן עקב אחרי מאירהוף להיידלברג למכון קייזר וילהלם למחקר רפואי.

קריירה החל משנת 1939 חי ליפמן ועבד בארצות הברית. הוא שימש כעמית מחקר במחלקה לביוכימיה במכללה הרפואית של אוניברסיטת קורנל בניו יורק בין השנים 1939 ל-1941. בשנת 1941 הצטרף לסגל המחקר של בית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון, תחילה כעמית מחקר במחלקה לכירורגיה, ולאחר מכן עמד בראש קבוצה משלו במעבדה למחקר ביוכימי של בית החולים. בין השנים 1949 ל-1957 כיהן כפרופסור לכימיה ביולוגית בבית הספר לרפואה של הרווארד. משנת 1957 ואילך, לימד וערך מחקר באוניברסיטת רוקפלר בעיר ניו יורק. ליפמן עם רעייתו בסטוקהולם בשנת 1953: בשנת 1953 קיבל ליפמן מחצית מפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה "על גילוי קואנזים A וחשיבותו לחילוף חומרים ביניים". המחצית השנייה של הפרס הוענקה להנס אדולף קרבס. ליפמן זכה במדליה הלאומית למדעים בשנת 1966. הוא ניסה להעמיק את גילויו על ידי מציאת וריאנט של קואנזים A, הידוע כיום כפנטתין (Pantethine). ליפמן הציג את סימון הגל הייחודי ~ כדי לציין פוספט עשיר באנרגיה בביומולקולות עתירות אנרגיה כמו ATP במאמרו "יצירה מטבולית וניצול של אנרגיית קשר פוספט". על עבודתו אמר כי "בתחום הביוסינתזה יש לנו דוגמה נדירה לקדמה המובילה לפישוט". חיים אישיים: בשנת 1931 נישא ליפמן לאלפרדה מ. הול (Elfreda M. Hall). נולד להם בן אחד. ליפמן נפטר בניו יורק בשנת 1986. אלמנתו נפטרה בשנת 2008 בגיל 101.