אלישה קאת'ברט: ממנחת תוכנית מדע לילדים למלכת צרחות
לפני שהייתה הבת המאוימת ביותר בטלוויזיה האמריקאית, אלישה קאת'ברט הייתה כתבת שטח נערה בתוכנית מדע קנדית לילדים — והיא הייתה טובה מספיק כדי שהילרי קלינטון תשים לב אליה ותזמין אותה לבית הלבן. זהו קרדיט ראשון לא סביר לשחקנית שתבלה את העשור הבא במנוסה בסרטי אימה, וזה מסביר עליה יותר מאשר סרטי האימה עצמם.
גרינפילד פארק
אלישה אן קאת'ברט נולדה ב-30 בנובמבר 1982 בקלגרי, אלברטה, וגדלה בגרינפילד פארק, פרבר בחוף הדרומי של מונטריאול. היא החלה להרוויח כסף בתעשייה כילדה — דיווחים מצביעים על גיל שבע או תשע — ועבדה כדוגמנית, כולל כדוגמנית כפות רגליים, שזו נקודת כניסה לא זוהרת ככל שהעסק מציע.
הופעתה הראשונה בטלוויזיה הגיעה ב-1996, כניצבת באנתולוגיית האימה הקנדית Are You Afraid of the Dark?. הופעת הבכורה שלה בקולנוע הגיעה ב-1997 בדרמה המשפחתית הקנדית Dancing on the Moon.
Popular Mechanics for Kids
העבודה שחשבה הייתה Popular Mechanics for Kids, שאותה הנחתה יחד עם ג'יי בארושל מ-1997 עד 2000. הפורמט דרש ממנה להוביל קטעים על מדע והנדסה, מול מצלמה, לקהל של ילדים — להציג, לא להעמיד פנים. זוהי משמעת ספציפית: את צריכה להבין את החומר מספיק טוב כדי להסביר אותו, להחזיק מעמד מול מבוגרים במיקום, ולהישאר ניתנת לצפייה תוך כדי.
התוכנית נסעה מספיק טוב כדי למשוך את תשומת הלב של הגברת הראשונה של ארה"ב, וקאת'ברט הוזמנה לבית הלבן. עד גיל שמונה-עשרה היו לה ארבע שנים של ניסיון בשידור חי מול מצלמה שרוב השחקנים הצעירים לעולם לא מקבלים.
קים באואר
בשנת 2001 עברה ללוס אנג'לס, וכמעט מיד קיבלה את התפקיד שהגדיר אותה. 24 ליהקה אותה כקים באואר, בתו של ג'ק (קיפר סאת'רלנד), בפורמט מותחן בזמן אמת שאף אחד לא ניסה לפני כן. היא הופיעה כשחקנית קבועה לאורך שלוש העונות הראשונות וחזרה כאורחת בעונות מאוחרות יותר, והעבודה הביאה לה שתי מועמדויות לפרס גילדת שחקני המסך, ב-2003 וב-2005.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →התפקיד היה מעניש בצורה מסוימת. מבנה התוכנית דרש שלג'ק באואר תמיד יהיה משהו להפסיד, וקים הייתה הדבר הזה. קווי העלילה שלה היו קיימים כדי לייצר סכנה, מה שאומר שקאת'ברט בילתה שלוש עונות במשחק אימה בעוצמה גבוהה, בקווי עלילה שרצו במקביל לפעולה הראשית במקום להניע אותה. היא הייתה צעירה מאוד, גלויה מאוד, וקיבלה חומר שהיה קשה מבנית לנצח איתו.
השכנה (The Girl Next Door)
עבודה קולנועית הגיעה מהר. היו לה תפקידים קטנים בOld School ובLove Actually, שניהם ב-2003, ואז ב-2004 הגיעה The Girl Next Door, התפקיד שהפך אותה לכוכבת קולנוע מסוג מסוים. הוא זיכה אותה במועמדות לפרס הסרטים של MTV להופעת הפריצה הטובה ביותר והציב אותה כאחד הפרצופים המגדירים של הקולנוע האמריקאי לבני נוער באמצע שנות ה-2000.
מה שבא לאחר מכן הצטמצם במקום להתרחב. House of Wax ב-2005 והדרמה העצמאית The Quiet באותה שנה ביססו אותה כמלכת צרחות — תווית שמבטיחה תעסוקה וסוגרת כמעט כל דבר אחר. אימה היא אחד הז'אנרים הבודדים שיבנו סרט סביב אישה צעירה, והוא גובה על כך מחיר.
Happy Endings
ההפתעה האמיתית של הקריירה שלה הגיעה ב-2011, כש-ABC ליהקה אותה כאלכס קרקוביץ' בHappy Endings. התוכנית הייתה קומדיית אנסמבל מהירה, חופפת, עמוסת בדיחות — דרישה טכנית שונה לחלוטין מכל מה שעשתה. הביקורות היו מעורבות בהתחלה; אז, לאורך העונה השנייה והשלישית שלה, היא הפכה לשבחת ביקורת ורכשה את הקהל המסור שיש לה עדיין. קאת'ברט גילמה את אלכס כחסרת מודעות בצורה ידידותית, ושמרה על מקומה בצוות של שחקנים קומיים חזקים מאוד במשך שלוש עונות עד לביטול התוכנית ב-2013.
היא המשיכה עם הסיטקום One Big Happy ב-2015 ואז הצטרפה לThe Ranch של נטפליקס ב-2016, כשהגיעה כשחקנית חוזרת וקודמה לצוות הראשי לפני שהסדרה הסתיימה ב-2020.
התרחקות
בשנת 2013 נישאה לשחקן ההגנה בהוקי קרח דיון פאנף, ב-6 ביולי בכנסייה הקתולית סנט ג'יימס באי הנסיך אדוארד. קאת'ברט היא חובבת הוקי רצינית עם קשרים משפחתיים למשחק, והזוג התיישב בין אוטווה לאי הנסיך אדוארד במקום לוס אנג'לס. יש להם שני ילדים, שנולדו ב-2017 וב-2022.
בשנת 2021 היא הפסיקה לעבוד לחלוטין, ולקחה הפסקה של ארבע שנים כדי לגדל את משפחתה — החלטה שקל לתאר וקשה מאוד לקבל בתעשייה ללא זיכרון. היא חזרה ב-2026 עם תפקיד חוזר בEvery Year After.
מדוע אלישה נקראת גאונה
התשובה הכנה היא שאף מבקר רציני לא כינה את אלישה קאת'ברט גאונה, והטענה לא תשרוד מגע עם הראיות. היא לא זכתה באף פרס משחק אישי מרכזי; המועמדויות המצוטטות ביותר שלה הן שתי הנהונים של גילדת שחקני המסך עבור 24 ומועמדות לפרס הסרטים של MTV עבור The Girl Next Door. הקריירה הקולנועית שלה עוצבה במידה רבה על ידי ז'אנרים — קומדיית נעורים ואימה — שמתגמלים נוכחות על פני פרשנות.
מה שיש לה הוא סט של יכולות אמיתיות ולא ראוותניות, ושווה לתת להן שם במדויק. הראשונה היא הנחיה: לאורך גיל העשרה שלה היא הובילה תוכנית מדע, מסבירה רעיונות מכניים ומדעיים לילדים מול מצלמה, מה שדורש הבנה ואלתור במקום שינון. השנייה היא תזמון קומי, שהפגינה בHappy Endings — תוכנית שכל המנוע שלה היה מהירות, ושבה שחקן חצי פעימה מאחורי האנסמבל נחשף מיד. היא לא הייתה האדם הכי מצחיק בצוות הזה, אבל היא מעולם לא הייתה הסיבה שסצנה נכשלה, מה שבפורמט הזה הוא הישג בפני עצמו.
השלישית היא סוג של שיקול דעת קרייריסטי שהמילה גאון לעולם לא משמשת עבורו וכנראה צריכה. היא הייתה מקצוענית בגיל תשע, מנחת טלוויזיה לאומית בגיל חמש-עשרה, ושם עולמי בגיל עשרים ואחת, והיא עברה את זה בלי ההריסות שהדפוס הזה בדרך כלל מייצר — ואז התרחקה לארבע שנים בנקודה שבה רוב השחקנים לא יכולים להפסיק. זו לא גאונות. זה משהו קרוב יותר לשפיות, שבתעשייה שלה הוא נדיר יותר.
מורשת
הקריירה של קאת'ברט היא מפה של מה ששנות ה-2000 עשו עם שחקניות צעירות: הבת בסכנה, השכנה, מלכת הצרחות, כל אחת קופסה עם תקרה. ההישג המעניין יותר שלה היה לצאת מכל השלוש — לקומדיית אנסמבל, ואז, במכוון, מחוץ למסגרת לחלוטין, בתנאים שהיא קבעה לעצמה.