סך של למעלה מ-200 ציורים, 15 תחריטים ומאות רישומים מגדירים את יצירתה של אליזבטה סיראני (Elisabetta Sirani), אמנית בארוק איטלקייה שהלכה לעולמה בגיל 27. היא פעלה בבולוניה (Bologna) של המאה ה-17, והפכה למפרנסת העיקרית של משפחתה על ידי ניהול סטודיו מצליח ביותר וייסוד בית ספר משפיע לציירות.
התפתחות מוקדמת ושליטה טכנית
היא נולדה בבולוניה בשנת 1638, הבכורה מבין ארבעת ילדיהם של מרגריטה (Margherita) וג'ובאני אנדראה סיראני (Giovanni Andrea Sirani). אביה, סוחר אמנות ותלמידו של גווידו רני (Guido Reni), התנגד בתחילה לאימון בתו באמנויות. למרות זאת, היא השתלטה על הגישה הטכנית שלו ובסופו של דבר עלתה במוניטין האמנותי שלה הן עליו והן על אחיותיה. היא הרחיבה את אוצר המילים החזותי שלה על ידי לימוד יצירותיהם של אניבאלה קאראצ'י (Annibale Carracci), לורנצו פאזינלי (Lorenzo Pasinelli), סימונה קנטאריני (Simone Cantarini) ואמנים אחרים, תוך שהיא מקבלת השכלה רחבה שכללה את תולדות המקרא, אגדות קדושים ומיתולוגיה קלאסית.
פוריות מקצועית וניהול סטודיו
עד שנת 1654, היא קיבלה שליטה מלאה על סדנת המשפחה לאחר שאביה הפך למוגבל עקב מחלת השיגדון. הסטודיו שלה צבר בולטות בבולוניה בשל הגישה המתקדמת של העיר כלפי נשים העוסקות במקצוע. כדי להבטיח את האותנטיות של עבודתה ולהבדיל את סגנונה מזה של אביה, היא נהגה לחתום לעיתים קרובות על בדי הציור שלה – נוהג שהיה בלתי נפוץ באותה תקופה. הקצב שלה היה מהיר כל כך עד שעורר ספקנות, מה שהוביל אותה להזמין מבקרים לצפות בה מציירת דיוקן בישיבה אחת ב-13 במאי 1664.
חניכה ובית הספר הראשון לנשים
מעבר ליצירתה שלה, היא הקימה את בית הספר לציור הראשון לנשים באירופה ששכן מחוץ למנזר. מוסד זה היה מכליל באופן ייחודי מגוון רקעים חברתיים ואמנותיים. תלמידותיה כללו דמויות בולטות כמו חורטת העץ ורוניקה פונטנה (Veronica Fontana), וכן לוקרציה פורני (Lucretia Forni) וקמליה לנטרי (Camelia Lanteri), ששתיהן התמחו ביצירות דתיות רחבות היקף. תלמידות נוספות כללו את קטרינה פפולי (Caterina Pepoli), מריה אלנה פאנזאקי (Maria Elena Panzacchi), ורוניקה פראנקי (Veronica Franchi), לוקרציה סקארפליה (Lucrezia Scarfaglia) ויריבתה, ג'ינברה קנטופולי (Ginevra Cantofoli).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מוות פתאומי ומורשת
מותה באוגוסט 1665 עורר השערות מקומיות עזות, מה שהוביל למאסר זמני ולמשפט של משרתתה, לוסיה טולומלי (Lucia Tolomelli), באשמת הרעלה. בעוד שצופים בני התקופה כמו מלבאזיה (Malvasia) שיערו שמדובר בלב שבור, ניתוח מודרני מציע שהיא ככל הנראה נכנעה לדלקת הצפק בעקבות כיב פפטי מנוקב, שאולי הוחמר על ידי מתח מקצועי חמור. הלווייתה הייתה אירוע ציבורי משוכלל, והיא נטמנה בבזיליקת סן דומניקו (Basilica of San Domenico) לצד גווידו רני.
עובדות מהירות
- נולדה: 1638, בולוניה, איטליה - נפטרה: 1665, בולוניה, איטליה - זרם: בארוק - עיסוקים עיקריים: ציירת, חורטת, אמנית הדפסים - יצירה בולטת: טימוקלאה הורגת את קפטן אלכסנדר הגדול (Timoclea Kills the Captain of Alexander the Great) - יצירה בולטת: פורציה פוצעת את ירכה (Portia Wounding her Thigh) - מקום קבורה: בזיליקת סן דומניקו
שאלות נפוצות של קוראים
### מדוע מותה נחשב לחשוד?
משרתתה ביקשה לסיים את עבודתה זמן קצר לפני שהציירת נפטרה באופן פתאומי, מה שהוביל להאשמות בהרעלה.
### האם היא באמת ציירה את כל היצירות שיוחסו לה?
כן; היא הייתה מהירה במיוחד ואף ביימה הדגמות פומביות כדי להוכיח למבקריה שהיא מסוגלת להשלים דיוקנאות בישיבה אחת.