אליזבת שוורצקופף (Elisabeth Schwarzkopf) ערכה את הופעת הבכורה המקצועית שלה בשנת 1938 בתפקיד נערת הפרחים השנייה באופרה "פרסיפל" (Parsifal) של ריכרד וגנר (Richard Wagner) בדויטשס אופרהאוס (Deutsches Opernhaus). לאורך קריירה שנפרשה על פני שישה עשורים, היא ביססה את מעמדה כמבצעת מרכזית של יצירות מוצרט, וגנר וריכרד שטראוס, תוך שהיא בונה מורשת בינלאומית משמעותית באמצעות עבודת ההקלטות הנרחבת שלה עבור חברת EMI.
שנים מעצבות בברלין
שוורצקופף, שנולדה בשנת 1915 ביארוצ'ין (Jarocin), נתקלה בשינוי במסלולה המקצועי כאשר אביה, מנהל בית ספר, פוטר על ידי הרשויות הנאציות בגין סירובו לארח אסיפת מפלגה בבית ספרו. אירוע זה חסם את לימודי הרפואה שתכננה. היא נרשמה לאוניברסיטה לאמנויות בברלין (Berlin University of the Arts), שם למדה אצל לולה מיש-גמיינר (Lula Mysz-Gmeiner) ומאוחר יותר אצל מריה איבוגון (Maria Ivogün), ובסופו של דבר הצטרפה לדויטשה אופר (Deutsche Oper) בשנת 1938. עד שנת 1940 היא החזיקה בחוזה מלא עם הדויטשס אופרהאוס, משרה שחייבה אותה להצטרף למפלגה הנאצית.
עלייה בינלאומית לאחר המלחמה
לאחר המלחמה, קיבלה שוורצקופף אזרחות אוסטרית בשנת 1947, מעמד שהקל על נסיעות והופעות בינלאומיות. היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בבית האופרה המלכותי בלונדון (Royal Opera House) ב-1947 בתפקיד דונה אלווירה ב"דון ג'ובאני" (Don Giovanni) מאת מוצרט, והופיעה בלה סקאלה (La Scala) בשנת 1948. הקשר שלה עם מילאנו בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 אפשר לה לבצע יצירות כמו "פליאס ומליסנדה" (Pelléas et Mélisande) של דביסי (Debussy) ו"הרקולס" (Hercules) של הנדל (Handel), לצד תפקידי מוצרט המזוהים עמה.
הקלטות ושותפות
בשנת 1946 נבחנה שוורצקופף אצל וולטר לג (Walter Legge), מפיק תקליטים בריטי ומייסד תזמורת פילהרמוניה (Philharmonia Orchestra). פגישה זו הובילה לחוזה בלעדי עם EMI ולקשר אישי; השניים נישאו בשנת 1953, ושוורצקופף קיבלה אזרחות בריטית. לג ניהל את הקריירה שלה, שאיזנה בין הופעות אופראיות לבין רסיטלים של לידר. הקלטותיה כללו אופרות מאת ורדי, פוצ'יני ושטראוס, כמו גם אופרטות כגון "האלמנה העליזה" (The Merry Widow).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות ומורשת
שוורצקופף ביצעה את תפקידה האופראי האחרון בתפקיד המרשלנית ב-31 בדצמבר 1971 בבריסל. היא המשיכה להופיע ברסיטלים של לידר עד שנת 1979, השנה שבה נפטר בעלה. לאחר פרישתה מהבמה, עברה לעסוק בחינוך מוזיקלי, העבירה כיתות אמן ברחבי העולם ועבדה בבית הספר ג'וליארד (Juilliard School) בשנת 1976. היא זכתה בפרסים רבים, בהם מדליית מוצרט של אונסק"ו, מסדר דנברוג (Order of the Dannebrog), וכן הוענק לה תואר גברת מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (Dame Commander of the Order of the British Empire). היא נפטרה בשנת 2006 בשרונס (Schruns) ונקברה בצומיקון (Zumikon).
עובדות מהירות
- לידה: 1915, יארוצ'ין - פטירה: 2006, שרונס - אזרחות: אוסטריה, הממלכה המאוחדת, גרמניה - השכלה: האוניברסיטה לאמנויות בברלין - תחום מוזיקלי: אופרה - מעסיק בולט: בית הספר ג'וליארד - שפות: גרמנית, אנגלית - קבורה: צומיקון
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היו תפקידיה האופראיים הבולטים ביותר?
הרפרטואר שלה התמקד במוצרט ובשטראוס, בולטים בהם הרוזנת ב"נישואי פיגארו", דונה אלווירה ב"דון ג'ובאני", פיורדיליג'י ב"כך עושות כולן" (Così fan tutte), והמרשלנית ב"אביר הוורד" (Der Rosenkavalier).
### האם החזיקה באותות כבוד רשמיים של מדינות?
כן, פרסיה כוללים את תואר גברת מפקדת במסדר האימפריה הבריטית, מדליית מוצרט של אונסק"ו, מסדר דנברוג, וצלב המפקד של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.