אליז טאן-רוברטס (Elise Tan-Roberts): חברת מנסה הצעירה ביותר אי פעם
היא הייתה בת 845 ימים — שנתיים וארבעה חודשים — כאשר מנסה הבריטית צירפה אותה לשורותיה, והיא נותרה האדם הצעיר ביותר אי פעם שהצטרף לארגון. היא יכלה לספור עד עשר בספרדית, לזהות צורות גיאומטריות ולדקלם שלושים וחמש ערות של מדינות בעולם: פריז, טוקיו, וושינגטון די.סי. מנת המשכל (IQ) שדווחה עמדה על 156. עיתונים ביצעו מיד את החשבון המוכר שמוכר עיתונים והצביעו על כך שמנת המשכל של אלברט איינשטיין הוערכה ב-160.
שמונה חודשים להליכה, עשרה לריצה
התיעוד ההתפתחותי הוא החלק בסיפורה של אליז (Elise) שהכי קשה להתווכח איתו, שכן הוא מורכב מדברים שקרו או לא קרו. היא אמרה "דאדה" בגיל חמישה חודשים. היא הלכה בגיל שמונה חודשים, מספר חודשים לפני הטווח האופייני. היא רצה בגיל עשרה חודשים. בגיל שישה חודשים עשר — גיל שבו רוב הילדים מרכיבים צירופי מילים של שתיים — היא יכلة לזהות את שמה בכתב ולספור עד עשר. עד גיל שנתיים היא הוסיפה מערכת מספרים של שפה שנייה ורשימה פעילה של ערות מדינות.
אף אחד מהדברים הללו אינו תעלול מסיבות בפני עצמו; פעוטות שונים משננים דברים. מה שהפך את האשכול לבלתי רגיל היה רוחבו והסדר שלו. הקדמות מוטורית (הליכה, ריצה) והקדמות מילולית (מתן שמות, קריאה, ספירה) אינן מופיעות תמיד יחד, והגעה מוקדמת בשני המסלולים נדירה יותר מאשר הגעה מוקדמת באחד מהם.
כיצד פעוטה מצטרפת למנסה
הסף של מנסה הוא פשוט: ציון באחוזון ה-98 ומעלה במבחן אינטליגנציה מפוקח וממונן. הנוהג הרגיל שלה הוא לא לשקול מועמדים מתחת לגיל עשר. חריגים נעשים מדי פעם, ומקרה של אליז (Elise) היה אחד מהם — היא התקבלה באפריל 2009 באמצעות מה שמנסה מתארת כבקשת ראיות, שבה סופק תיעוד המאשר שמנת המשכל הנמדדת שלה נמצאת בשני האחוזים העליונים של האוכלוסייה.
תהליך זה חשוב לסיפור, משום שהוא מסביר הן את ההישג והן את מגבלותיו. מנסה לא גילתה את אליז (Elise). היא קיבלה פיסת נייר עליה. תפקידו של הארגון היה מנהלי; הבדיקה כבר בוצעה, והתיעוד ששרד הוא זה שהוא אישר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חכמה יותר מקארול וורדרמן
תגובת העיתונות הבריטית באביב 2009 הייתה צפויה ועצומה. כותרות השוו אותה, באור חיובי, לקארול וורדרמן (Carol Vorderman) — אז הפנים המפורסמות ביותר במדינה לחישוב מנטלי על המסך — ולאיינשטיין. רשתות תקשורת אמריקאיות הטיסו צוותים; היא סווגה, לזמן קצר, תחת הכותרת "הילדה החכמה ביותר בעולם". הסיקור ששרד מתעד פעוטה לונדונית עליזה המבצעת את הרפרטואר שלה למצלמות, ובמיוחד, סט תחומי עניין שלא קשור כלל למספרים: מחול ותיאטרון.
פרט זה מערער על המסגור יותר ממה שהסיקור הודה. הילדה במרכז סיפור בינלאומי על מבחני אינטליגנציה רצתה, לפי הדיווחים באותה תקופה, לרקוד.
מדוע אליז (Elise) מכונה גאון
המילה נדבקת לאליז (Elise) מסיבה אחת ויחידה: מספר, שהופק על ידי מבחן סטנדרטי, בגיל שבו כמעט איש אינו נבדק. האיכות הבסיסית שהיא אמורה ללכוד היא אמיתית — רכישה סמלית מהירה. בת שישה עשר חודשים שקוראת את שמה וספירתה עד עשר מעבדת צמדי סמל-רפרנט שרירותיים במהירות שרוב הילדים מגיעים אליה שנה או יותר מאוחר יותר. זוהי הקדמות קוגניטיבית אמיתית, והאבני דרך המוטוריות מצביעות על כך שהיא לא הייתה מילולית צרה.
הטיעון הנגדי הוא משמעותי ויש להציגו מבלי להסס. מבחני אינטליגנציה אצל פעוטות הם הצורה הפחות יציבה של המדידה; ציונים שנלקחים לפני גיל בית הספר מתואמים בחולשה עם יכולת בוגרת, משום שחלק רב ממה שפעוט מתחת לגיל שלוש יכול להפגין הוא רכישה מוקדמת ולא כוח הסקת מסקנות, ורכישה מוקדמת נסוגה לעבר הממוצע ככל שבני הגיל מדביקים את הפער. ההשוואה לאיינשטיין שהופיעה בכל כותרת הייתה קישוט עיתונאי — איינשטיין מעולם לא עבר מבחן IQ, והנתון של 160 המיוחס לו הוא הערכה ולא תוצאה. כמו כן, הכבוד לא שיקף היישגים: הצטרפות למנסה היא מעבר מבחן, לא ייצור עבודה. אליז (Elise) לא פתרה דבר, לא בנתה דבר ולא גילתה דבר; היא הייתה בת שנתיים.
הקריאה ההוגנת ביותר היא שאליז טאן-רוברטס היא נקודת נתונים יוצאת דופן על התפתחות הגיל הרך שהתקשורת המירה לטענה על גאונות. מה שמתועד — אבני הדרך, האחוזון המוסמך, השיא כחברה הצעירה ביותר — הוא מרשים ובלתי רגיל. מה שאינו מתועד הוא כל דבר על תקופת הבגרות, ואף דיווח כנה אינו יכול לספק זאת.
אחרי הכותרות
העדרות זו היא הדבר המעניין ביותר בסיפורה. אליז (Elise) נכנסה לחיים הציבוריים בגיל שנתיים, החזיקה בהם למחזור חדשות אחד, ואז — כפי שמשפחתה התכוונה בברור — עזבה אותם. אין קריירה בוגרת להעריך, אין מחקר מעקב, אין מערכה שנייה בתיעוד. בעידן שהופך ילדים יוצאי דופן לתוכן קבוע, ילדות שחזרה להיות פרטית היא ככל הנראה התוצאה הטובה יותר.
חשיבותה המתמשכת אינה נוגעת אפוא אליה אלא למנגנון שהקיף אותה לזמן קצר. היא מחזיקת השיא שכל סיפור עתידי של "חבר מנסה הצעיר ביותר" נמדד לפיו, ומקרה מבחן עומד לשאלה שהסיקור מעולם לא שאל: מה בדיוק אנו טוענים כאשר אנו מאשרים את האינטליגנציה של פעוט? אבני הדרך היו אמיתיות. האחוזון היה אמיתי. הזינוק מהם ל"גאונות" נעשה על ידי כולם מלבד הילדה, שרצתה לעסוק בתיאטרון.