דויד אלבלדה: הקפטן שולנסיה ניסתה לפטר
בדצמבר 2007 נאמר לקפטן המכהן של ולנסיה (Valencia CF) להפסיק להגיע לאימונים. רונאלד קומאן (Ronald Koeman) נידה שלושה שחקנים בכירים - אלבלדה, סנטיאגו קניסארס (Santiago Cañizares) ומיגל אנחל אנגולו (Miguel Ángel Angulo) - ואלבלדה, בתזמון אומלל, בדיוק חתם על הארכת חוזה עד 2011. ב-2 בינואר 2008 עורכי דינו פעלו כדי לבטלו. ארבעה חודשים לאחר מכן קומאן פוטר, המאמן הזמני וורו (Voro) החזיר את השלושה ישירות להרכב, ואלבלדה סייע להשאיר את ולנסיה בליגה הראשונה. הוא נשאר בקבוצה חמש שנים נוספות.
ילד מקומי
דויד אלבלדה אליקס (David Albelda Aliqués) נולד ב-1 בספטמבר 1977 בלה פובלה יארגה (La Pobla Llarga), עיירה קטנה במחוז ולנסיה, והחל את דרכו ב-UD אלסירה (UD Alzira) בין השנים 1992 ל-1995 - כבלם, לא כקשר. ולנסיה קלטה אותו למערכת שלה, שם בילה את עונת 1995-96 בקבוצת המילואים. שתי תקופות השאלה בוויאריאל (Villarreal) השלימו את הכשרתו: 39 הופעות בליגה השנייה ב-1996-97, ו-41 הופעות בלה ליגה (La Liga) ב-1998-99. הוא חזר באופן קבוע בעונת 1999-2000, כשהגיע בדיוק כשהמועדון נכנס לתקופה המוצלחת ביותר בתולדותיו.
תור הזהב
ולנסיה הגיעה לגמר ליגת האלופות של אופ"א בעונת 1999-2000 ושוב ב-2000-01, והפסידה בשניהם. כשגאיסקה מנדייטה (Gaizka Mendieta) עזב בקיץ 2001, סרט הקפטן עבר לאלבלדה, והוא נשאר אצלו יותר מעשור. מה שבא לאחר מכן הצדיק את הבחירה: תארי לה ליגה ב-2001-02 וב-2003-04, גביע אופ"א ב-2003-04 עם ניצחון 2-0 על מרסיי (Marseille) בגמר, הסופר קאפ האירופי ב-2004, והסופר קאפ הספרדי (Supercopa de España) עוד ב-1999. בשנת 2004 נבחרה ולנסיה לקבוצה הטובה בעולם, והאוהדים בחרו את אלבלדה לנבחרת העולם באותה שנה - תוצאה בולטת עבור שחקן שתפקידו היה לפרק מהלכים ולא לסיים אותם.
החשבונאות של המועדון עצמו היא המחווה המוחשית ביותר. ולנסיה סופרת 574 משחקים במדיה ו-42,502 דקות משחק. הוא מדורג שלישי ברשימת ההופעות של כל הזמנים במועדון, ומחזיק בשיא הניצחונות בליגה הספרדית עבור שחקן ולנסיה: 178.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ספרד
אלבלדה ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד הבוגרת ב-5 בספטמבר 2001, בניצחון חוץ 2-0 במוקדמות גביע העולם על ליכטנשטיין, וצבר 51 הופעות עד 2008. הוא שיחק בגביעי העולם של 2002 ו-2006 וביורו 2004, לאחר שעבר בנבחרות עד גיל 18, 20, 21 ו-23 והשתתף באליפות העולם לנוער של פיפ"א ב-1997. באולימפיאדת סידני ב-2000 זכה במדליית כסף. הוא זומן לסגל המורחב לקראת יורו 2008 אך לא נכלל בסגל הסופי - ובכך החמיץ, בהפרש של שבועות, את הטורניר שהחל את עידן השליטה של ספרד.
מה הוא באמת עשה
אלבלדה שיחק בעמדה שהפרשנות האנגלית מתקשה להגדיר: הקשר האחורי שיושב לפני רביעיית ההגנה, חוסם את השטח בין הקווים וכמעט לעולם לא מאבד את הכדור. הוא החל כבלם ומעולם לא איבד את האינסטינקטים של שחקן הגנה - הוא יכול היה למלא את תפקיד המגן הימני בעת הצורך. ולנסיה מתארת אותו כשחקן בעל ראיית משחק ללא דופי, והביטוי נכון במובן מסוים: לא הראייה שמוצאת פריצה של חלוץ, אלא הראייה שרואה מסירה הנרקמת ועומדת בנתיב שלה לפני שהיא מבוצעת.
הסוף הארוך
פציעות ותחרות בסגל צמצמו את הופעותיו בין 2010 ל-2013. ב-10 ביוני 2013 הודיע המועדון שלא יחדש את חוזהו ושהוא יעזוב כשחקן חופשי; הוא פרש באוגוסט אותה שנה. מאוחר יותר עבד כשגריר הליגה הספרדית ועבר לאימון, כשהוא מוביל את קבוצת הליגה השלישית אצנטה (Atzeneta UE) לעליית ליגה ב-26 ביולי 2020, לפני שירידה מיידית סיימה את תקופתו שם ב-2021. הוא אימן את ויאריאל ג' (Villarreal C) מדצמבר 2023 עד מאי 2025, ולאחר מכן קיבל את תפקיד מאמן ויאריאל ב' (Villarreal B) בליגה השלישית. הוא נישא לדוגמנית והמגישה הספרדייה ויק פרננדס (Vicen Fernández) ב-2007.
מדוע דויד נקרא גאון
הטענה אינה שאלבלדה היה חכם בדרך שבה פליימייקר הוא חכם. הוא כבש לעיתים רחוקות, הוא לא עבר שחקנים, ושום סרטון ביצועים לא עושה עמו חסד. האינטליגנציה הכרוכה בכך היא מניעתית ומרחבית, וזהו הסוג הקשה ביותר להבחנה.
מלאכתו של קשר הגנתי היא בעיה מתמשכת של חיזוי. הוא קורא, כמה שניות מראש, היכן היריב מתכוון למסור את הכדור, ומציב את גופו כך שהמסירה או שלא תצא לפועל או שתבוצע בצורה רעה. כשזה נעשה היטב, זה נראה כאילו שום דבר לא קורה. אלבלדה עשה זאת במשך שמונה-עשרה שנים במועדון שזכה בשני תארי ליגה ובגביע אופ"א, והנתון שתופס זאת אינו תיקולים או חטיפות אלא 178 הניצחונות בליגה שהמועדון זוקף לזכותו - יותר מכל שחקן ולנסיה לפניו או אחריו. קבוצות פשוט ניצחו כששיחק. ההסבה שלו מעמדת הבלם העניקה לו את ההרגל של שחקן ההגנה לחפות קודם ולחשוב על הכדור אחר כך, וזו הסיבה שמאמנים סמכו עליו גם כמגן ימני.
הטיעון הנגדי ההוגן: אלבלדה היה מומחה, לא שחקן רב-גוני, והבוחרים של נבחרת ספרד העדיפו בסופו של דבר טכנאים. סרחיו בוסקטס (Sergio Busquets), שעשה גרסה של אותו תפקיד עם רגליים טובות יותר, הגדיר את העמדה ברמה הבינלאומית בזמן שאלבלדה צפה ביורו 2008 מהבית. הוא ספג כרטיסים לעיתים קרובות, רקורד האימון שלו עד כה צנוע, והמוניטין שלו קשור קשר הדוק למועדון אחד ולעשור אחד. אל תקראו לזה גאונות במובן הכללי אלא מומחיות כה עמוקה בתחום צר, עד שהיא הופכת לבלתי ניתנת להבחנה מאינסטינקט.
מורשת
אלבלדה הוא הראיה המוחשית לטענה שספרד בילתה את שנות ה-2000 בהוכחתה: השחקן בעל הערך הרב ביותר בקבוצה זוכה בתארים הוא לעיתים קרובות זה שתרומתו אינה ניתנת למדידה. הוא הוביל את ולנסיה כקפטן לאורך השנים הטובות ביותר שלה, נודה על ידי מאמן והאריך ימים יותר ממנו, ועזב כשחקן השלישי במספר ההופעות בתולדות המועדון. הרטרוספקטיבה של ולנסיה מכנה אותו סמל המוסד, דבר שמועדונים אומרים על כל אחד - אלא שבמקרה שלו שיא ההופעות, שיא הניצחונות והסיפור של דצמבר 2007 כולם אומרים זאת באופן בלתי תלוי.