דניאל טאמט

דניאל טאמט

דניאל פול טאמט (Daniel Paul Tammet; נולד בשם דניאל פול קורני, 31 בינואר 1979) הוא סופר ומאובחן עם תסמונת סוואנט בריטי. ספר זיכרונותיו, "Born on a Blue Day" (2006), עוסק בחייו המוקדמים עם תסמונת אספרגר ותסמונת סוואנט, ונבחר ל"ספר הטוב ביותר לצעירים" בשנת 2008 על ידי כתב העת של איגוד שירותי הספרייה לצעירים של איגוד הספריות האמריקאי. ספרו השני של טאמט, "Embracing the Wide Sky", היה אחד הספרים הנמכרים ביותר בצרפת בשנת 2009. ספרו השלישי, "Thinking in Numbers", פורסם ב-2012 על ידי הוצאת Hodder & Stoughton בממלכה המאוחדת וב-2013 על ידי Little, Brown and Company בארצות הברית ובקנדה. ספריו של טאמט פורסמו ביותר מ-20 שפות.

טאמט נבחר בשנת 2012 לשמש כעמית בחברה המלכותית לאמנויות (Royal Society of Arts).

חיים מוקדמים

טאמט נולד בשם דניאל פול קורני ב-31 בינואר 1979. הוא הבכור מבין תשעה ילדים וגדל בברקינג ודגנהאם שבמזרח לונדון. כילד צעיר, סבל טאמט מהתקפים אפילפטיים, שפסקו בעקבות טיפול רפואי.

טאמט השתתף פעמיים באליפות העולם בזיכרון בלונדון תחת שם לידתו, ודורג במקום ה-11 בשנת 1999 ובמקום הרביעי בשנת 2000.

טאמט שינה את שם לידתו בתצהיר משפטי מכיוון ש"הוא לא התאים לדרך שבה הוא ראה את עצמו", לפי העיתון הגרדיאן. הוא בחר בשם המשפחה האסטוני טאמט, שקשור ל"עצי אלון".

בגיל 25, טאמט אובחן עם תסמונת אספרגר על ידי סיימון בארון-כהן (Simon Baron-Cohen) מהמרכז לחקר האוטיזם של אוניברסיטת קיימברידג'. הוא אחד ממעטים שמוגדרים כ"סוואנטים מופלאים" על פי דארולד טרפרט (Darold Treffert), החוקר המוביל בעולם בחקר תסמונת סוואנט. טאמט היה נושא לסרט תיעודי בשם "Extraordinary People: The Boy with the Incredible Brain", ששודר לראשונה בערוץ 4 ב-23 במאי 2005.

קריירה

בשנת 2002, השיק טאמט את אתר האינטרנט Optimnem. האתר הציע קורסי שפות (נכון לשנת 2015, צרפתית וספרדית) והיה חבר מאושר ב-UK National Grid for Learning מאז 2006. האתר אינו פעיל מאז ינואר 2022, ונכון לנובמבר 2023 הוא מפנה לדף "דומיין למכירה".

הספר "Born on a Blue Day" זכה לתשומת לב תקשורתית בינלאומית ולשבחים ביקורתיים. ריי אולסון, מבקר בכתב העת Booklist, הצהיר כי האוטוביוגרפיה של טאמט הייתה "מרתקת כמו אלו של בנג'מין פרנקלין וג'ון סטיוארט מיל" וכי טאמט כתב "פרוזה מהבהירות ביותר שקיימת מאז המינגוויי". Kirkus Reviews הצהיר שהספר "מתעלה על ז'אנר ספרי הזיכרונות על מוגבלויות".

עבור סיבוב ההופעות שלו בארצות הברית, הופיע טאמט בתוכניות אירוח רבות בטלוויזיה וברדיו, כולל 60 דקות ו-Late Show with David Letterman. בפברואר 2007, הספר "Born on a Blue Day" עובד לסדרת כתבות בתוכנית Book of the Week של ה-BBC Radio 4 בממלכה המאוחדת.

ספרו השני של טאמט, "Embracing the Wide Sky", פורסם בשנת 2009. אלן סניידר (Allan Snyder), מנהל המרכז למוח באוניברסיטת סידני, כינה את העבודה 'הישג יוצא דופן ומונומנטלי'. טאמט טוען שיכולות סוואנט אינן "על-טבעיות" אלא "צמיחה" של "דרכים טבעיות ואינסטינקטיביות לחשוב על מספרים ומילים". הוא מציע שניתן לאמן מחדש מוחות של סוואנטים במידה מסוימת, ושאפשר ללמד מוחות רגילים לפתח כמה מיכולות הסוואנט.

"Thinking in Numbers", אוסף מאמרים, פורסם לראשונה ב-2012 ועובד לסדרת כתבות בתוכנית Book of the Week של ה-BBC Radio 4 בממלכה המאוחדת.

תרגומו של טאמט לצרפתית של מבחר שירה מאת לס מארי (Les Murray) פורסם על ידי L'Iconoclaste בצרפת בשנת 2014.

הרומן הראשון של טאמט, "Mishenka", פורסם בצרפת ובקוויבק בשנת 2016.

"Every Word Is a Bird We Teach to Sing", אוסף מאמרים על שפה, פורסם בבריטניה, בארצות הברית ובצרפת בשנת 2017. בביקורת על הספר עבור הוול סטריט ג'ורנל, בראד לית'האוזר ציין כי "מבחינת ז'אנרים ספרותיים, משהו חדש ומרתק מתרחש בתוך ספריו" וכי המחבר הראה "תפיסה של שפה וטווח אוצר מילים שכל משורר היה מקנא בו".

"Portraits", אוסף שירה דו-לשוני ראשון, פורסם בצרפתית ובאנגלית בשנת 2018.

יצירת העיון היצירתית "Fragments de paradis" ("שברי גן עדן"), שנכתבה בצרפתית כמכתב לחבר לא מאמין, פורסמה בצרפת ובקנדה בשנת 2020.

מחקר מדעי

לאחר אליפות העולם בזיכרון, השתתף טאמט במחקר קבוצתי, שפורסם מאוחר יותר במהדורת השנה החדשה של 2003 של Nature Neuroscience. החוקרים חקרו את הסיבות לביצועים המעולים של אלופי הזיכרון. הם דיווחו כי הוא השתמש ב"אסטרטגיות לקידוד מידע במטרה היחידה להפוך אותו לזכיר יותר", והסיקו כי זיכרון מעולה אינו מונע מיכולת אינטלקטואלית יוצאת דופן או מהבדלים במבנה המוח.

במחקר אחר, בארון-כהן ואחרים במרכז לחקר האוטיזם בדקו את יכולותיו של טאמט בסביבות שנת 2005. נמצא כי טאמט הוא בעל סינסתזיה, לפי ה-"Test of Genuineness-Revised", שבודק את עקביות הנבדקים בדיווח על תיאורי הסינסתזיה שלהם. הוא ביצע היטב מבחני זיכרון לטווח קצר (עם טווח ספרות של 11.5, כאשר 6.5 הוא הממוצע). לעומת זאת, תוצאות המבחן הראו שזיכרונו לפנים דורג ברמה המצופה מילד בגיל 6 עד 8 במשימה זו. מחברי המחקר שיערו שזיכרון הסוואנט שלו עשוי להיות תוצאה של סינסתזיה בשילוב עם תסמונת אספרגר, או שזה יכול להיות תוצאה של אסטרטגיות מנמוניות.

במחקר נוסף שפורסם ב-Neurocase בשנת 2008, בארון-כהן, בור ובילינגטון חקרו האם הסינסתזיה ותסמונת האספרגר של טאמט מסבירות את יכולות הזיכרון הסוואנטי שלו. הם הגיעו למסקנה שניתן להסביר את יכולותיו על ידי פעילות יתר באזור מוח אחד (הקורטקס הפרה-פרונטלי השמאלי), הנובעת מתסמונת האספרגר והסינסתזיה שלו. במטלת Navon, בהשוואה לקבוצת ביקורת שאינה אוטיסטית, נמצא שטאמט היה מהיר יותר במציאת מטרה ברמה המקומית ופחות מוסח על ידי הפרעות מהרמה הגלובלית. בסריקת fMRI, "טאמט לא הפעיל אזורים חוץ-סטריאטיים במוח הקשורים בדרך כלל לסינסתזיה, מה שמעיד על כך שיש לו צורה יוצאת דופן ומופשטת ומושגית יותר של סינסתזיה". במחקר fMRI שפורסם ב-Cerebral Cortex (2011), בהובלת ז'אן-מישל הופה (Jean-Michel Hupé) מאוניברסיטת טולוז (צרפת), לא נצפתה הפעלה של אזורי צבע אצל עשרה סינסתטים. הופה מציע שחוויית צבע סינסתטית אינה נמצאת במערכת הצבעים של המוח, אלא נובעת מ"בנייה מורכבת של משמעות במוח, הכוללת לא רק תפיסה, אלא גם שפה, זיכרון ורגש".

בספרו "Moonwalking with Einstein" (2011), ג'ושוע פואר (Joshua Foer), עיתונאי מדע ואלוף זיכרון אמריקאי לשעבר, משער כי לימודיו של טאמט על גישות מנמוניות קונבנציונליות מילאו תפקיד בהישגי הזיכרון של הסוואנט. בעוד שהוא מקבל שטאמט עומד בהגדרה הסטנדרטית של סוואנט מופלא, פואר מציע שיכולותיו עשויות פשוט לשקף אימון אינטנסיבי באמצעות טכניקות זיכרון, ולא כל פסיכולוגיה או נוירולוגיה חריגה. בביקורת על ספרו עבור הניו יורק טיימס, הפסיכולוגית אלכסנדרה הורוביץ תיארה את השערתו של פואר כאחת מבין ה"צעדים המוטעים" הבודדים בספרו. היא תהתה אם זה משנה אם טאמט השתמש באסטרטגיות כאלה או לא.

### סוואנטיזם

טאמט נחקר על ידי חוקרים בבריטניה ובארצות הברית, והיה נושא לכמה מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים. אלן סניידר מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה אמר עליו: "סוואנטים בדרך כלל לא יכולים לומר לנו איך הם עושים את מה שהם עושים. זה פשוט בא להם. דניאל יכול לתאר מה הוא רואה בראשו. לכן הוא מרגש. הוא יכול להיות אבן רוזטה."

במחשבתו, אומר טאמט, לכל מספר שלם חיובי עד 10,000 יש צורה, צבע, מרקם ותחושה ייחודיים משלו. הוא תיאר את הדימוי החזותי שלו של 289 כמכוער במיוחד, 333 כמושך במיוחד, ואת פאי, למרות שאינו מספר שלם, כיפה. למספר 6 כנראה אין דימוי ברור, אך הוא מתאר אותו כמעט כריקנות קטנה, הפוך למספר 9, שלדבריו הוא גדול, נישא ומאיים למדי. טאמט מתאר את המספר 117 כ"מספר נאה. הוא גבוה, הוא מספר דק, קצת מתנדנד." הוא תיאר את דייוויד לטרמן עם המספר 117 במונחים אלו כאשר התראיין בתוכנית Late Show with David Letterman. בספר הזיכרונות שלו, טאמט מתאר חוויה של תגובה סינסתטית ורגשית למספרים ומילים.

טאמט קבע את השיא האירופי בדקלום פאי מהזיכרון ב-14 במרץ 2004 – כשדקלם 22,514 ספרות בחמש שעות ותשע דקות. הוא חשף בתוכנית אירוח צרפתית ברדיו קלאסיק ב-29 באפריל 2016, שאירוע זה נתן השראה לשיר "Pi" של קייט בוש מהאלבום שלה Aerial.

טאמט הוא רב-לשוני. בספר "Born on a Blue Day", הוא כותב שהוא יודע 10 שפות: אנגלית, אסטונית, פינית, צרפתית, גרמנית, ליטאית, אספרנטו, ספרדית, רומנית, איסלנדית וולשית. בספר "Embracing the Wide Sky", כתב טאמט שלמד איסלנדית שיחתית בשבוע, והופיע בראיון ב-Kastljós ב-RÚV כשהוא דובר את השפה.

חיים אישיים

טאמט פגש את מהנדס התוכנה ניל מיטשל בשנת 2000 והם החלו במערכת יחסים. הם חיו בקנט. הוא ומיטשל ניהלו את חברת הלמידה המקוונת Optimnem, שבה יצרו ופרסמו קורסי שפות.

בשנת 2002, לאחר שביקר בכנסייה הבפטיסטית בהרן ביי (Herne Bay Baptist Church), הפך טאמט לנוצרי.

טאמט חי כיום בפריז עם בעלו ז'רום טאבה (Jérôme Tabet), צלם שפגש במהלך קידום האוטוביוגרפיה שלו.

טאמט הוא בוגר של האוניברסיטה הפתוחה (Open University) עם תואר ראשון בהצטיינות יתרה במדעי הרוח.

עבודות

### ספרי עיון

- Born on a Blue Day (2006)

- Every Word Is a Bird We Teach to Sing (2017)

- Fragments de paradis (2020), בצרפתית

- How to be ‘Normal’ - Notes on the Eccentricities of Modern Life (2020)

- Nine Minds: Inner Lives on the Spectrum (2025)

### רומנים

- Mishenka (2016), בצרפתית

### שירה

- Portraits (2018), מהדורה דו-לשונית (אנגלית / צרפתית)

### מאמרים

- "What It Feels Like to Be a Savant" ב-Esquire (אוגוסט 2005)

- "Open Letter to Barack Obama" ב-The Advocate (דצמבר 2008)

- "Olympics: Are the Fastest and Strongest Reaching Their Mathematical Limits?" ב-הגרדיאן (אוגוסט 2012)

- "What I'm Thinking About ... Tolstoy and Maths" ב-הגרדיאן (אוגוסט 2012)

- "The Sultan's Sudoku" במגזין הדיגיטלי Aeon (דצמבר 2012)

- "Languages Revealing Worlds and Selves" ב-The Times Literary Supplement (ספטמבר 2017)

### תרגומים

- C'est une chose sérieuse que d'être parmi les hommes (2014), אוסף שירים מאת לס מארי שתורגמו על ידי טאמט לצרפתית

### הקדמות

- Islands of Genius (2010), מאת דארולד א. טרפרט

### שירים

- 647: שותף לכתיבת השיר עם המוזיקאי פלורן מארשה באלבומו Bamby Galaxy (ינואר 2014)

### סרטים קצרים

- The Universe and Me (2017) שיתוף פעולה עם יוצר הסרטים הצרפתי טיבו בוקלאטו (Thibaut Buccellato).

### מנטי

מנטי (Mänti) היא שפה מתוכננת שטאמט פרסם בשנת 2006. המילה Mänti מגיעה מהמילה הפינית ל"עץ אורן" (mänty, מבוטא [ˈmænty]). מנטי משתמשת באוצר מילים ובדקדוק מהשפות הפינו-אוגריות.

פרסים

- "בחירת העורכים לספרי מבוגרים" של כתב העת Booklist של איגוד הספריות האמריקאי (2007) עבור "Born on a Blue Day"

- "הבחירה המובילה של ספרים" של הסאנדיי טיימס עבור Born on a Blue Day

- "הספרים הטובים ביותר לצעירים" של כתב העת של איגוד שירותי הספרייה לצעירים של איגוד הספריות האמריקאי (2008)

- "בחירה לשנת 2012" (2011) של Ann Arbor/Ypsilanti Reads (בארכיון 11 בינואר 2016 ב-Wayback Machine)

- עמית של החברה המלכותית לאמנויות (2012)

- "בחירת העורכים לספרי מבוגרים" של כתב העת Booklist של איגוד הספריות האמריקאי (2017) עבור "Every Word Is a Bird We Teach to Sing"

- "100 הספרים הטובים ביותר של 2017" של ה-New Zealand Listener עבור "Every Word Is a Bird We Teach to Sing"