בנואה פוטייה: המהנדס שהכפיל תאגיד גז ענק
אייר ליקוויד מוכרת משהו שכמעט איש לא חושב עליו: גזים תעשייתיים — חמצן, חנקן, מימן — שמאפשרים לבתי חולים, מפעלי פלדה ומפעלי מוליכים למחצה לפעול. תחת בנואה פוטייה, מהנדס מחקר שהעביר את כל חייו המקצועיים בחברה, העסק הלא גלמרי הזה הכפיל את גודלו והכפיל חמש פעמים את שוויו בבורסה, והפך שם תעשייתי צרפתי מוצק לאחד מספקי הגז החשובים בעולם לאנרגיה המרכזית כעת במעבר האנרגטי העולמי: מימן.
מספסל המעבדה ולמעלה
פוטייה נולד ב-3 בספטמבר 1957, במילהאוז, צרפת, והתמחה כמהנדס בבית הספר היוקרתי אקול סנטרל דה פריז (כיום חלק מסנטראלסופלק), אחד מבתי הספר ההנדסיים הסלקטיביים ביותר בצרפת. הוא הצטרף לאייר ליקוויד ב-1981 לא כמנהל עתידי אלא כמהנדס מחקר ופיתוח — עבודה טכנית מעשית שנתנה לו יסוד במדע הליבה של החברה לפני שמילא תפקיד מנהלי כלשהו. רקע ההנדסה שלו נותר יוצא דופן בין עמיתיו העתידיים בדירקטוריון של תאגיד תעשייתי עולמי, רובם עולים בסולם הדרגות דרך פיננסים או ניהול כללי ולא דרך המעבדה.
עשרים שנה לפסגה
עלייתו של פוטייה באייר ליקוויד הייתה ארוכה ושיטתית יותר ממטאורית. לאחר תחילתו כמהנדס, הוא הפך למנהל פרויקטים בהנדסה ובנייה, לאחר מכן סגן נשיא לפיתוח אנרגיה בתעשיות גדולות, ועד 1993 מנהל אסטרטגיה וארגון — תפקיד שהעביר אותו מעבודה טכנית טהורה לאסטרטגיה עסקית. לאחר מכן לקח אחריות על חטיבות השווקים של החברה בתחומי הכימיקלים, המתכות, הפלדה, הנפט והאנרגיה לפני שמונה לסגן נשיא בפועל ב-1995, אחראי על הנדסה, בנייה ופעילות התעשייה הגדולה של החברה באירופה. הוא הפך למנכ"ל אייר ליקוויד ב-1997, הצטרף לדירקטוריון ב-2000, ומונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2001 — עלייה של שש עשרה שנה ממהנדס מעבדה לראש אחת מחברות התעשייה הגדולות בצרפת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכפלת החברה
פוטייה כיהן כיו"ר ומנכ"ל ממאי 2006 עד מאי 2022, קדנציה של שש עשרה שנים במהלכה, לפי דיווחי אייר ליקוויד עצמה, הקבוצה "הכפילה את גודלה ביותר מפעם אחת", בעוד ששווי השוק שלה הוכפל חמש פעמים. העסקה הגדולה ביותר באותה תקופה הייתה רכישת איירגס ב-2016, ספקית הגז התעשייתי האמריקאית, עסקה שהרחיבה באופן משמעותי את נוכחותה של אייר ליקוויד בארצות הברית ונחשבת לאחת מהרכישות הגדולות בתולדות החברה. פוטייה גם הוביל את הגיוון של אייר ליקוויד מעבר לעסק הגז התעשייתי המסורתי שלה לתחומי הבריאות, שירותים דיגיטליים, ו—בעיקר בהקשר למיקומה האסטרטגי לטווח ארוך—מעבר האנרגיה, בנה את החברה לשחקן מרכזי בייצור מימן ותשתיות ברגע שמימן עבר מקלט תעשייתי לזרם מרכזי בדיבורים על ניטרול פחמן בתעשייה ובתחבורה הכבדה.
המשיכה לכהן כיו"ר
כאשר פוטייה פרש מתפקידו כמנכ"ל במאי 2022, הוא לא עזב את החברה; הוא עבר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, תפקיד בו הוא מכהן מאז יוני 2022, ושומר על רציפות בכיוון האסטרטגי גם כאשר הנהגה בפועל יומיומיעברה לאחרים. הדפוס הזה—קדנציה ארוכה בתפקיד פעילה ולאחר מכן מעבר לפיקוח בדירקטוריון במקום פרישה נקייה—משקף עד כמה זהותו של פוטייה הפכה קשורה לחברה שאליה הצטרף כמהנדס צעיר למעלה מארבעים שנה קודם לכן.
מושב בשולחנות גדולים יותר
מעמדו של פוטייה התרחב הרבה מעבר לאייר ליקוויד עצמה. הוא כיהן בדירקטוריונים של סימנס AG, הצטרף לדירקטוריון הפיקוח שלה בינואר 2018, ושל יוניליוור פי.אל.סי, מה שנתן לו חשיפה ישירה לממשל תעשייתי גרמני גדול ולצרכנות אנגלו-הולנדית לצד בסיסו הצרפתי. הוא עומד בראש מועצת המימן של צרפת, תפקיד שהציב אותו במרכז שיחות המדיניות האירופיות על תפקידו של המימן בניטרול פחמן, והוא השתתף בסבב האירופי של התעשיינים, אחד מהפורומים המשפיעים ביבשת לתיאום קלט של עסקים גדולים למדיניות האיחוד האירופי.
מדוע בנואה נקרא גאון
התירוץ לכינויו של פוטייה כגאון מבוסס על תוצאה עסקית ספציפית ונדירה מאוד מתועדת היטב: מנהל בכיר אחד קיבל על עצמו את הנהגת החברה כמנכ"ל ב-2006, ובמשך שש עשרה שנים הכפיל את גודלה ביותר מפעם אחת והכפיל את שווי השוק שלה חמש פעמים — צבירת ערך אמיתית לאורך קדנציה ארוכה שהיא נדירה בחברות תעשייתיות גדולות, שם מנכ"לים נשארים בדרך כלל חמש עד שבע שנים לפני שאסטרטגיה מופרעת על ידי יורש. זו כישור של מנהוג והקצאת הון, לא מדעי, למרות שהכשרתו של פוטייעצמו הייתה כמהנדס: הישגיו הגדולים — רכישת איירגס, המעבר לתחומי הבריאות והשירותים הדיגיטליים, ומעל הכל ההימור המוקדם, המתמשך על מימן כעסק צומח לפני שהפך לנושא שיחה מרכזי במעבר האנרגטי — משקפים ראייה אסטרטגית וביצוע סבלני ולא המצאה טכנית כלשהי שיוחסה לו אישית. הטיעון הכנגד הכנה הוא שצמיחת אייר ליקוויד התרחשה ברקע רב-שנים נוח של עליית הביקוש התעשייתי העולמי, ולאחרונה, דחיפה מדינית עולמית למימן שפוטייה לא יצר אך עמד בראש החברה כדי ליהנות ממנה; יו"ר זוכה לקרדיט על התשואות של חברה באופן שבהכרח משפיל את האדם בראש, ללא תלות בתערובת הספציפית של מזל, זמן שוק וכישורים מתחת. מה שאינו במחלוקת הוא קנה המידה של המספרים שאייר ליקוויד עצמה מדווחת על תקופת כהונתו, והאריכות הנדירה של מנהל מקצועי מכוון טכנית שנשאר בפיקוד על עסק אחד למעלה מארבעים שנה.
מורשת
אייר ליקוויד של פוטייה היא חברה יסודית שונה מזו שאליה הצטרף ב-1981: גדולה פי מספר, מגוונת יותר מעבר לגז התעשייתי הליבה לתחומי הבריאות והשירותים הדיגיטליים, וממוקמת כאחד משחקני התשתיות של המימן המשמעותיים בעולם כאשר ממשלות ברחבי העולם החלו להתייחס למימן כמרכזי לניטרול פחמן בתעשייה. המשך נוכחותו כיו"ר, לצד מושבים בדירקטוריונים של סימנס ויוניליוור וכהונתו כיו"ר משותף של מועצת המימן של צרפת, מבטיחים שהשפעתו על אופן התפתחות מעבר האנרגיה כנראה תימשך שנים רבות אחרי תקופתו כמנכ"ל.