היצירה הפילוסופית של אנתוני אשלי-קופר, הרוזן השלישי משאפטסברי (Anthony Ashley-Cooper, 3rd Earl of Shaftesbury), הגיעה לשיאה בפרסום הספר "מאפיינים של אנשים, מנהגים, דעות, זמנים" (Characteristicks of Men, Manners, Opinions, Times) בשנת 1711. אוסף זה, המורכב משלושה כרכים ופורסם בעילום שם, סינתז את מחקריו הקודמים באתיקה, דת ואסתטיקה, ומיצב אותו כדמות יסודית בהתפתחות תורת החוש המוסרי בתקופת הנאורות המוקדמת באנגליה.
חינוך מוקדם והשפעות
הרוזן לעתיד נולד בלונדון ב-1671 והושם תחת חסותו של סבו בגיל שלוש. ג'ון לוק (John Locke), רופא המשפחה, ניצח על חינוכו, שפעל לפי העקרונות הפדגוגיים המפורטים בחיבורו "מחשבות אחדות על החינוך" (Some Thoughts Concerning Education). הכשרתו כללה לימוד שיחתי של לטינית ויוונית, בהשגחת אליזבת בירץ' (Elizabeth Birch). בגיל אחת-עשרה כבר שלט בשתי השפות ברמה תפקודית. לימודיו הפורמליים נמשכו בוינצ'סטר קולג' (Winchester College) ב-1683, ולאחר מכן יצא לסיור ביבשת אירופה לצד סר ג'ון קרופלי (Sir John Cropley) ותומאס סקלאטר בייקון (Thomas Sclater Bacon).
קריירה פרלמנטרית וחובות ציבוריות
לאחר המהפכה המהוללת, אשלי-קופר חזר לאנגליה ב-1689. הוא נכנס לשירות הציבורי כחבר פרלמנט מטעם רובע פול (Poole) במאי 1695, ותמך בחקיקה כמו הצעת החוק להסדרת משפטים במקרי בגידה. השתתפותו בחקיקה הוגבלה בשל מחלת אסתמה כרונית, מה שהוביל לפרישתו מבית הנבחרים ביולי 1698. מאוחר יותר הוא כיהן בבית הלורדים ומילא תפקידים כלורד בעלים של איי בהאמה והמושבה האנגלית קרוליינה.
התפתחות פילוסופית ופרישה
לאחר תקופת מגורים בהולנד, הוא חזר לאנגליה כדי לרשת את אביו כרוזן שאפטסברי. עד 1704, בריאותו המדרדרת חייבה אותו לנהל חיים שקטים יותר, מה שהוביל אותו להשתקע בליטל צ'לסי (Little Chelsea). עבודתו הפילוסופית העיקרית התרחשה בין 1705 ל-1710. בחיבורים כגון "המוסרנים" (The Moralists) ו-"חקירה בנושא סגולה וערך" (Inquiry Concerning Virtue and Merit), הוא דגל בתאולוגיה טבעית, באלוהות מיטיבה ובתפיסה של חוש מוסרי. הוא קיים רשת ענפה של עמיתים, בהם וולטר מויל (Walter Moyle) ודמריס מאשם (Damaris Masham), בעודו משמש פטרון לסטודנטים כמו מייקל איינסוורת' (Michael Ainsworth).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות באיטליה
ככל שתסמיני השחפת שלו החמירו, ביקש שאפטסברי את האקלים המרפא של איטליה והגיע לנאפולי בנובמבר 1711. הוא התגורר שם במשך יותר משנה, והמשיך לעסוק בהתכתבות אינטלקטואלית. הוא הלך לעולמו בקיאיה (Chiaia) שבממלכת נאפולי ב-15 בפברואר 1713. גופתו הוחזרה לאנגליה לקבורה בכנסיית סנט ג'יילס (Church of St Giles) בווימבורן סנט ג'יילס (Wimborne St Giles), אחוזת המשפחה העתיקה.
עובדות מהירות
- נולד: 1671, לונדון - נפטר: 1713, נאפולי - השכלה: וינצ'סטר קולג' - תפקיד פוליטי: חבר פרלמנט, 1695–1698 - פרסום מרכזי: "מאפיינים של אנשים, מנהגים, דעות, זמנים" (1711) - אתר קבורה: כנסיית סנט ג'יילס, וימבורן סנט ג'יילס
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה תרומתו העיקרית של שאפטסברי לפילוסופיה?
הוא מוכר כמייסד תורת החוש המוסרי, תוך שימת דגש על נדיבות אוניברסלית ותפקידה של התאולוגיה הטבעית.
### מדוע הוא עזב את החיים הציבוריים?
בריאותו הלקויה המתמשכת, ובמיוחד האסתמה ותסמיני השחפת המאוחרים יותר, אילצו אותו לפרוש מחובותיו הפרלמנטריות.