אנה קנדริק (Anna Kendrick): הדיוק שמאחורי הפאנץ'
בשנת 1998 עמדה ילדה בת שתים עשרה מפורטלנד שבאב میן (Portland, Maine) על בימת תיאטרון סנט ג'יימס (St. James Theatre) בהפקה מחודשת של "חברה גבוהה" (High Society), וזכתה בפרס עולם התיאטרון (Theater World Award) ובמועמדות לפרס טוני לשחקנית המשנה הטובה ביותר במחזמר. רוב כוכבי הילדים שמגיעים לשיא בגיל כל כך מוקדם מבלים את שארית חייהם בניסיון להסביר זאת. קנדริק בילתה את חייה ביצירת אחת מפילמוגרפיות הקולנוע הבלתי צפויות ביותר של בני דורה: סרט מתח על רוצח סדרתי שביימה בעצמה מופיע באותו קורות חיים לצד טרול ששר.
פורטלנד, מיין (Portland, Maine)
אנה קנדริק נולדה ב-9 באוגוסט 1985 בפורטלנד שבאב میן (Portland, Maine), לג'ניס, רואת חשבון, וליוויאם, מורה להיסטוריה. שורשיה המשפחתיים הם אנגליים, איריים וסקוטיים. אחיה הגדול מייקל, שנולד ב-1983, הפך גם הוא לשחקן. היא החלה לשחק בתיאטרון קהילתי בגיל שש ולמדה בבית הספר התיכון דירינג (Deering High School) בפורטלנד, בית ספר ציבורי במדינה המרוחקת כ-300 מייל מהבמה הקרובה ביותר בברודו웨י. המרחק ראוי לציון: זו לא הייתה ילדה של התעשייה.
בת שתים עשרה בברודו웨י
ב"חברה גבוהה" (High Society) היא גילמה את דינה לורד (Dinah Lord). הופעתה זיכתה אותה במועמדויות לשחקנית משנה במחזמר הן בפרסי דרמה דסק (Drama Desk Awards) והן בפרסי טוני (Tony Awards), לצד פרס עולם התיאטרון (Theater World Award). תפקיד זה גם קבע את הדפוס שיגדיר אותה: היא קודם כל שחקנית תיאטרון מוזיקלי, המוכשרת בדיסציפלינה הדורשת שהשירה והמשחק יגיעו באותה נשימה.
ההתמחות העצמאית
הופעת הבכורה שלה בקולנוע הייתה ב-2003 בסרט "קאמפ" (Camp), בו גילמה את פריצי וגנר (Fritzi Wagner) החנונית, תפקיד שהביא לה מועמדות לפרס אינדפנדנט ספיריט (Independent Spirit Award) להופעת הבכורה הטובה ביותר. ארבע שנים לאחר מכן שיחקה את ג'יני ריירסון (Ginny Ryerson), תלמידת תיכון שאפתנית ביותר בתחרויות דיבייט, בסרט "מדע טילים" (Rocket Science), וקיבלה מועמדות שנייה לאינדפנדנט ספיריט, הפעם לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בין 2008 ל-2011 היא הופיעה כג'סיקה סטנלי (Jessica Stanley) בארבעה סרטי "דמדומים" (Twilight), החל מהסרט המקורי משנת 2008, להט קופתי גדול שהעניק לה חשיפה בלי לתת לו לעשות דבר.
נטלי קינר (Natalie Keener)
הפריצה הייתה בסרטו של ג'ייסון רייטמן (Jason Reitman) "תלוי באוויר" (Up in the Air) ב-2009, שבו גילמה את נטלי קינר (Natalie Keener), יועצת יעילות צעירה שרוצה לפטר אנשים דרך מצלמת הרשת, לצד ג'ורג' קלוני (George Clooney). מבקרים כתבו שהיא "חוטפת כל סצנה שבה היא נמצאת". התפקיד הניב מועמדויות לשחקנית המשנה הטובה ביותר בטקסי פרסי האוסקר, גלובוס הזהב, גילדת שחקני המסך והבפטה (BAFTA). היא הצטרפה לאקדמיה ב-2010.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מה שבא בעקבות זאת היה פיזור מכוון ולא גיבוש. היא הייתה סטייסי פילגרם (Stacey Pilgrim) בסרט "סקוט פילגרם נגד העולם" (Scott Pilgrim vs. the World) ב-2010, כישלון מסחרי שהפך לפולחן; מטפלת צעירה שאינה יודעת את נפشا, קתרין מקקיי (Katherine McKay), לצד ג'וזף גורדון-לוויט (Joseph Gordon-Levitt) בסרט עטור השבחים "50/50" משנת 2011; וג'נט טיילור (Janet Taylor) בדרמת המשטרה "סוף המשמרת" (End of Watch) ב-2012.
בקה מיטשל (Beca Mitchell)
ואז הגיע "פיץ' פרפקט" (Pitch Perfect) ב-2012, ובקה מיטשל (Beca Mitchell), סטודנטית השנה הראשונה הספקנית הנסחפת לתוך תחרויות א-קפלה. הסרט זכה להצלחה מסחרית עצומה וסרט ההמשך שלו ב-2015 עקף אותו בהכנסות. מבקרים כינו את הופעתה "נהדרת" ואמרו שהיא "פוגעת בדיוק בטון הנכון בין שנון לחברותי"; הסרט ביסס אותה כאחת השחקניות המיומנות ביותר בשנות העשרים לחייהן בדורה. פסקול הסרט כלל את השיר "כוסות" (Cups), שהגיע למקום השישי במצעד הסינגלים האמריקאי וקיבל מעמד פלטינה משולשת מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), להיט בלתי סביר המבוסס על תעלול קצב מסיבות.
היא המשיכה לחזור לצורה שיצרה אותה. היא גילמה את סינדרלה בעיבודו משנת 2014 של רוב מרشال (Rob Marshall) למחזמר של סטיבן סונדהיים (Stephen Sondheim) "אל תוך היער" (Into the Woods), הצלחה מסחרית גדולה נוספת, ואת קאתי היאט (Cathy Hiatt) בסרט על פי "חמש השנים האחרונות" (The Last Five Years) באותה שנה; הסרט זכה לביקורות מעורבות וקנדริק זכתה לשבחי ביקורת נרחבים. ב-2016 היא החלה בדיבוב דמותה של הנסיכה פופי (Princess Poppy) בסרטי "טרולים" (Trolls), והמשיכה בכך ב"טרולים: מסביב לעולם" (Trolls World Tour) ב-2020 וב"טרולים 3: מחברים את הלהקה" (Trolls Band Together) ב-2023. ב-2018 היא גילמה את סטפני סמות'רס (Stephanie Smothers), הבלוגרית התמימה בסרט "בקשת חברות" (A Simple Favor).
לקיחת השליטה
החל משנת 2020 היא החלה להפיק את עבודותיה שלה. היא כיכבה בתור קודי הלר (Cody Heller) בקומדיית Quibi בשם "בובה" (Dummy) כמפיקה בפועל והייתה מועמדות לפרס אמי לזמנים ראשיים לשחקנית מצטיינת בסדרה קצרה, מה שמיקם אותה בקבוצה מצומצמת של אמנים המועמדים למה שמכונה "הכתר המשולש" של אוסקר, אמי וטוני. היא הובילה והפיקה בפועל את העונה הראשונה של סדרת HBO Max "חיי אהבה" (Love Life) בתור דארבי קרטר (Darby Carter). בסרט "אלי, יקירתי" (Alice, Darling) משנת 2022 גילמה אישה במערכת יחסים כפייתית, תוך התבססות על מה שתארה כ"חוויה אישית עם התעללות רגשית". בשנת 2023 היא ביימה את סרט באורך מלא הראשון שלה, "אישה בשעה זו" (Woman of the Hour), העוסק ברוצח הסדרתי רודני אלכלה (Rodney Alcala), שבו גם גילמה את קורבנו המיועד שריל בראדשו (Sheryl Bradshaw). הסרט הוקרן בכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונто (Toronto International Film Festival), והיא תרמה את שכרו ממנו לצדקה.
מדוע אנה מכונה גאונה
אף אחד בתיעוד הביקורתי אינו מכנה את אנה קנדริק גאונה, והטענה הכנה עבורה חייבת להיבناء על בסיס של אומנות ולא של אינטלקט. האומנות, עם זאת, ספציפית באופן יוצא דופן. טיי בר (Ty Burr) כינה אותה "כוכבת הקולנוע המוזיקלי הגדולה הראשונה של דורה", טענה הנשענת על משהו נדיר מכפי שהוא נשמע: היא מסוגלת לשיר בסטנדרט תיאטרלי תוך כדי משחק בקנה מידה קולנועי, תוך שמירה על הופעה קטנה מספיק עבור צילום תקריב כאשר הפסקול דורש ממנה להקרין. כמעט אף אחד שלא הוכשר במרשם אחד אינו מבצע את האחר באופן שכנע. ראיין גילבי (Ryan Gilbey) מ"הגרדיאן" (The Guardian) תיאר אותה כ"שחקנית דרמטית צלולה עם כישרון לקומדיה פרועה, לצד יכולת... להיות מקסימה מבלי לגלוש לע מוזרות", המזהה את אותה דיסציפלינה מהצד הקומי. אלכס וו (Alex Vo) מ"רוטן טומייטוס" (Rotten Tomatoes) איין את הקריירה שלה כ"מוגדרת על ידי רב-גוניות יציבה".
זהו תיאור של שליטה, לא של חזון, וטיעון הנגד מגיע ישירות. הכרות האוסקר, האמי והטוני שלה כולן מועמדויות. חלק גדול מעבודתה הנצפית ביותר הוא חומר זיכיון שלא היא יצרה. מקסימות היא נכס מסחרי טרם היותה נכס אמנותי, והיא אמרה שאין לה "עניין לאמץ" את תווית "המתוקה של אמריקה" (America's Sweetheart) המוצמדת אליה. הראיה החזקה ביותר ליצירתיות ולא לביצוע בלבד היא חדשה: בחירתה לבצע את בכורת הבימוי שלה בנושא של גבר שרצח נשים, להטיל את עצמה כאחת מהן, ולתרום את הכסף. זוהי נקודת מבט, לא כישרון בלבד.
מורשת
קנדริק פרסמה ספר זיכרונות, "Scrappy Little Nobody", בנובמבר 2016, וזכתה לתשומת לב מצד עיתונאים על "ישירות, שנון, יכולת הזדהות ומודעות עצמית" שתורגמו באופן יוצא דופן לאינטרנט, הגם שהיא הודתה שהיא "עוקצנית מדי מכדי ליצור אינטראקציה ישירה עם מעריצים מחשש לפגוע בהם". היא מתגוררת בלוס אנג'לס. החוט המקשר של הקריירה הוא הסירוב לתת להצלחה בודדת כלשהי להגדיר את העשור הבא: הילדה המועמדת לפרס טוני, העלמה המועמדת לאוסקר, מובילת הא-קפלה, הבמאית. כל אחת מהן אמורה הייתה להיות הסיפור כולו.