תומאס א. סטרזל (Thomas E. Starzl) ביצע את השתלת הכבד הראשונה בבני אדם בשנת 1963, ובכך הניח את היסודות לניתוחי החלפת איברים מודרניים. כחוקר ומנתח פורה שפעל בארצות הברית, מאמציו חוללו שינוי בפרקטיקה הרפואית באמצעות יישום קליני של טיפולים מורכבים לדיכוי מערכת החיסון, דבר ששינה מיסודו את האופן שבו מומחים מטפלים בחולים הסובלים מאי-ספיקת כבד בשלב סופי ובמחלות מטבוליות תורשתיות.
יסודות אקדמיים
סטרזל נולד בשנת 1926 בעיר לה מארס (Le Mars) ורכש השכלה נרחבת שהכינה אותו לקריירה ברפואה אקדמית. הוא למד במכללת וסטמינסטר (Westminster College) לפני שעבר לאוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern University) ולבית הספר לרפואה פיינברג (Feinberg School of Medicine). עד שנת 1952, השלים תואר דוקטור (Ph.D.) בנוירופיזיולוגיה ותואר דוקטור לרפואה (M.D.) בהצטיינות. הכשרתו המוקדמת כללה התמחויות בכירורגיה בבית החולים ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins Hospital) ובבית החולים ג'קסון ממוריאל (Jackson Memorial Hospital), שם ערך מחקרי מעבדה שחידדו את התעניינותו בביולוגיה של הכבד.
השתלות חלוציות
סטרזל החזיק במשרות הוראה באוניברסיטת קולורדו (University of Colorado) בין השנים 1962 ל-1981, ובמהלך תקופה זו ביצע את השתלת הכבד הראשונה בבני אדם בשנת 1963. לאחר מכן, בשנת 1967, ביצע את השתלת הכבד הראשונה שהוכתרה בהצלחה. עבודתו התרחבה בשנת 1981 כאשר הצטרף לאוניברסיטת פיטסבורג (University of Pittsburgh). שם, בשנת 1984, ביצע את השתלת הלב והכבד המשולבת הראשונה למטופלת בת שש בשם סטורמי ג'ונס (Stormie Jones), ובכך הגדיר מחדש את התועלת הקלינית של השתלות איברים.
חדשנות קלינית
מעבר לניתוחים, סטרזל סיפק את ההיגיון המדעי לניהול דחיית איברים. הוא ביסס את השימוש הקליני בציקלוספורין (ciclosporin) בשנת 1982 ובטקרולימוס (tacrolimus) בשנת 1991, שניהם קיבלו את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). מחקריו בתחום המיקרוכימריזם (microchimerism) הציעו בסיס תיאורטי לסבילות גוף המטופל להשתלה. בנוסף, הוא זיהה את התפקיד הסיבתי של דיכוי חיסוני במחלה לימפופרוליפרטיבית שלאחר השתלה, ויצר פרוטוקולים שתעדו את הפסקת הדיכוי החיסוני כטיפול קליני עיקרי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה ומורשת
סטרזל זכה להכרה מקצועית נרחבת על תרומתו למדע הכירורגי. הוא היה חבר באקדמיה הלאומית למדעים (National Academy of Sciences), באקדמיה הלאומית לרפואה של צרפת (Académie Nationale de Médecine) ובחברה הפילוסופית האמריקאית (American Philosophical Society). בין תאריו הבולטים ניתן למנות את פרס המלך פייסל הבינלאומי לרפואה בשנת 2001, המדליה הלאומית למדעים בשנת 2004, ופרס לסקר-דיבייקי למחקר רפואי קליני בשנת 2012. הוא פרש מעבודה קלינית בשנת 1991 אך המשיך במחקריו עד למותו בפיטסבורג בשנת 2017.
עובדות מהירות
- לידה: 1926, לה מארס - פטירה: 2017, פיטסבורג - השכלה: אוניברסיטת נורת'ווסטרן, בית הספר לרפואה פיינברג - מעסיקים עיקריים: אוניברסיטת קולורדו, אוניברסיטת פיטסבורג - המדליה הלאומית למדעים: 2004 - פרס לסקר-דיבייקי למחקר רפואי קליני: 2012 - השתלת הכבד הראשונה בבני אדם: 1963
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היו התרומות הרפואיות העיקריות של תומאס א. סטרזל?
הוא ביצע את השתלות הכבד הראשונות בבני אדם והנהיג את השימוש הקליני בתרופות מדכאות חיסון כמו ציקלוספורין וטקרולימוס כדי למנוע דחיית איברים.
### היכן ערך סטרזל את עיקר מחקרו הכירורגי?
הוא עבד במרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת קולורדו מ-1962 עד 1981, ולאחר מכן באוניברסיטת פיטסבורג.