סימונה פפה (Simone Pepe): ארבעה סקודטו ועשרים דקות
יובנטוס זכתה באליפות הסרייה א' לעונת 2012-13. סימונה פפה שיחק בה עשרים דקות בלבד. הופעתו היחידה הגיעה במסגרת משחק גביע האיטליה נגד לאציו בנובמבר, משחק שממנו מפיקה הקבוצה בסיכום רטרוספקטיבי פרט אחד: שבע הגבהות מהאגף הימני. הוא זכה בארבע מדליות אליפות איטליה רצופות בין השנים 2012 ל-2015, ובילה קרוב לשנתיים מתוכן כשהוא אינו מסוגל ללכת כראוי. יובנטוס בכל זאת כינתה אותו חבר יקר ערך בסגל, והתכוונה לכך.
אלבאנו לאציאלה (Albano Laziale)
פפה נולד ב-30 באוגוסט 1983 באלבאנו לאציאלה, בגבעות שמדרום לרומא, וגדל במועדון רומא (Roma) מבלי ששיחק עבורה מעולם — במקום זאת הוא הושאל למועדונים החובבניים קלצ'ו לקו 1912 (Calcio Lecco 1912) וטראמו (Teramo). בקיץ 2003 רכשה פאלרמו (Palermo) חלק מהבעלות עליו תמורת חמש מאות אירו. נתון זה אינו טעות דפוס; כך תמחר הכדורגל האיטלקי שחקן כנף בן 19 חסר הוכחות. הוא רשם 19 הופעות וכבש שער אחד בעונה שבה פאלרמו זכתה באליפות הסרייה ב' ועלתה ליגה ב-2003-04, עבר בהשאלה לפיאצ'נצה (Piacenza) ביולי 2004 כדי לצבור דקות משחק, וחזר לצמיתות ביוני 2005 לאחר שרומא מכרה את חלקה הנותר.
בונה קריירה
אודינזה (Udinese) לקחה אותו בעסקת בעלות משותפת בשווי חמש מאות אלף אירו באמצע עונת 2005-06, ולאחר מכן השאילה אותו לקליארי (Cagliari) ביולי 2006. שם כבש את שער הבכורה שלו בליגה הבכירה — ב-18 בנובמבר 2006, בדקה התשעים, נגד פאלרמו. אודינזה רכשה את מלוא כרטיסו ביוני 2007 והוא הפך לשחקן הכנף הראשון שלה לאחר פציעתו של קוואדו אסמואה (Kwadwo Asamoah). תקופה זו זיכתה אותו בזימון לנבחרת איטליה: הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-11 באוקטובר 2008 במוקדמות גביע העולם נגד בולגריה, וצבר 23 הופעות בין 2008 ל-2011. הוא שיחק בגביע הקונפדרציות 2009 ופתח בכל שלושת משחקי שלב הבתים בגביע העולם 2010 בדרום אפריקה, טורנירים שבהם הודחה איטליה מוקדם בשני המקרים.
טורינו
ב-9 ביוני 2010 לקחה אותו יובנטוס בהשאלה תמורת 2.6 מיליון אירו עם אופציית רכישה ב-7.5 מיליון — הוא הגיע, כפי שקרה, בתחילת תקופת השיקום של המועדון. הוא כבש חמישה שערים ב-30 משחקים בעונתו הראשונה. ב-2011-12, תחת אנטוניו קונטה (Antonio Conte), הוא יצר את מה שהעיתונות האיטלקית כינתה שותפות יעילה באגף ימין עם הרכש החדש סטפן ליכטשטיינר (Stephan Lichtsteiner), כשהוא תורם שישה שערי ליגה ושני בישולים בדרך לזכייתה של יובנטוס באליפות ללא הפסד. הם כינו אותו "ספידי פפה" והשוו אותו לשחקן העבר של יובנטוס, אנג'לו די ליוויו (Angelo Di Livio) — השוואה שאומרת הכל על הטיפוס: בלתי נלאה, לא נוצץ, נערץ על ידי האולטראס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ואז זה נעצר. החל מדצמבר 2012 הוא סבל מרצף פציעות, עבר ניתוח ב-27 בפברואר 2013, ולא חזר עד 18 בדצמבר באותה שנה. בעיות שרירים חזרו על עצמן לאורך 2014. הוא לא כבש שער נוסף במשך שלוש שנים — עד לפנדל נגד נאפולי ב-23 במאי 2015. הוא היה, עד אז, חבר סגל בארבע קבוצות אליפות ברציפות, זוכה הסופר-קאפ האיטלקי ב-2012 וב-2013, זוכה גביע האיטליה ב-2014-15 לאחר שסיים כסגן ב-2011-12, וסגן אלוף אירופה בליגת האלופות ב-2014-15.
הוא עזב לקייבו ורונה (Chievo Verona) בהעברה חופשית ב-11 באוגוסט 2015, רשם 23 הופעות ושוחרר. לאחר מכן הגיע חוזה לשנה בפסקארה (Pescara) ב-22 באוגוסט 2016; הוא פרש בגיל 33 ועבר לתפקיד בצוות המועדון. קריירת הסרייה א' שלו הסתיימה עם 251 משחקים ו-31 שערים לאורך שתים עשרה עונות. במהלך חקירות ה"קאלצ'וסקומסה" (פרשת הטיית המשחקים) הוא הואשם באי-דיווח על הטיה לכאורה של תיקו 3-3 נגד בארי במאי 2010; הוא הכחיש זאת וזוכה מכל האישומים באוגוסט 2012.
מדוע סימונה מכונה גאון
הוא אינו כזה, בשום מובן רציני, והגרסה הכנה של סעיף זה מציינת זאת. פפה מעולם לא תואר ככדורגלן דגול על ידי אנשים שעקבו מקרוב אחר כדורגל, והמקורות אינם מתעדים אף מאמן, מבקר או חבר לקבוצה המחיל עליו מילה זו. שלושים ואחד שערים ב-251 הופעות בסרייה א' הם יבול צנוע; ארבעת הסקודטו שלו היו שייכים לסגל שלעיתים קרובות הוא לא היה כשיר לשחק בו.
מה שהיה לו במקום זאת ראוי לציון במדויק, שכן זו התכונה שמשאירה שחקנים בחדרי הלבשה של עילית ללא כישרון. ראשית, אינטליגנציה עמדתית מסוג מסוים: הוא החל כחלוץ ועוצב מחדש כקשר כנף, שחקן כנף ימני, קשר התקפי ומגן כנף, וניתן היה להציבו בכל אחד מהם מבלי שמבנה הקבוצה ייפגע. זה דורש לימוד של ארבע מפות הגנה שונות, לא רק ארבע התקפיות. שנית, מוסר עבודה ככלי טקטי. התכונות המתועדות שלו — סיבולת, תרומה הגנתית, הגבהות — הן בדיוק המערך ששיטת ה-3-5-2 של קונטה הייתה צריכה בצד ימין, שבו שחקן אחד היה צריך לכסות את כל קו החוץ. החופש של ליכטשטיינר לעלות להתקפה נקנה בריצה של פפה. שלישית, והפחות מדידה, הדבר שיובנטוס עצמה הדגישה: אופי שמח שהשאיר אותו נוכחות מוערכת בסגל במשך שנתיים של פציעות, תוך שהוא מעודד את חבריו לקבוצה מקו החוץ בזמן שהשתקם.
קרא לזה אינטליגנציה מקצועית ולא גאונות. זו הסיבה ששחקן שנרכש בחמש מאות אירו סיים עם ארבע מדליות אליפות, וזה לא דבר של מה בכך — אך מתיחת המילה כדי שתתאים לו תעליב גם אותו וגם את השחקנים שהיא מתארת כראוי.
מורשת
פפה הוא תיקון שימושי לאופן שבו נכתבת היסטוריית הכדורגל. הוא הגיע ליובנטוס בשנה שבה סיימו במקום השביעי ועזב לאחר שזכה בארבע אליפויות ברציפות; הוא היה שחקן הרכב בראשונה שבהן וצופה בשתיים נוספות. למשחק האיטלקי יש שם לסוג שלו — il giocatore di fatica, שחקן העבודה — וזו אינה עלבון. שתים עשרה עונות הסרייה א' שלו, 23 הופעות בנבחרת איטליה וגביע עולם על המגרש ביוהנסבורג נבנו על סיבולת, יכולת הסתגלות וגישה טובה בצורה יוצאת דופן לפציעות. יובנטוס, שהייתה יכולה לשכוח אותו, עדיין מתארת את הרומאי התוסס כמי שאין לו תחליף.