לאחר שזכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר בשנת 1960, ביססה סימון סיניורה (Simone Signoret) את מעמדה כנוכחות מרשימה בקולנוע הבינלאומי. היא נולדה בוויסבאדן בשנת 1921, ובנתה קריירה שנפרשה על פני עשורים ויבשות, החל מתפקידים משניים בפריז בתקופת הכיבוש הנאצי ועד לתפקידים ראשיים בהפקות בריטיות ואמריקאיות מוערכות, תוך שהיא שומרת על תפוקה עשירה כסופרת ומתרגמת.
קריירה מוקדמת ותקופת הכיבוש
היא נולדה בשם סימון הנרייט שרלוט קמינקר (Simone Henriette Charlotte Kaminker) וגדלה בפריז בסביבה אינטלקטואלית. במהלך הכיבוש הנאצי, עבדה כקלדנית כדי לפרנס את משפחתה לאחר שאביה, קצין בצבא צרפת, הצטרף לגנרל דה גול באנגליה. בהשפעת מעגל אמנותי בבית הקפה "קפה דה פלור", החלה לשחק בשנת 1942. היא אימצה את שם הנעורים של אמה, סיניורה, לצורכי מסך כדי להסתיר את מוצאה היהודי.
עלייה למעמד בינלאומי
סיניורה זכתה לתשומת לב משמעותית בסרט "לה רונד" (La Ronde) משנת 1950. הופעתה כ-אמלי אלי (Amélie Élie) בהפקה משנת 1951 "קסדת הזהב" (Casque d'or) זיכתה אותה בפרס באפט"א וביססה את מעמדה בקולנוע הצרפתי. לאחר מכן שיחקה בסרטים "תרז ראקן" (Thérèse Raquin), "בנות השטן" (Les Diaboliques) ו-"ציד המכשפות" (The Crucible). הקריירה שלה הגיעה לשיא עולמי עם הסרט "מקום בצמרת" (Room at the Top) משנת 1959, שזיכה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן ובפרס אוסקר.
עשייה ספרותית ותיאטרונית
מעבר לקולנוע, סיניורה עסקה בתיאטרון ובספרות. היא תרגמה את המחזה של ליליאן הלמן "השועלים הקטנים" (The Little Foxes) לצרפתית וגילמה את התפקיד הראשי בפריז ב-1962. בשנת 1966 הופיעה בתפקיד ליידי מקבת' בתיאטרון רויאל קורט בלונדון. היא הייתה גם סופרת מצליחה; ספר זיכרונותיה, "הנוסטלגיה אינה מה שהייתה פעם" (Nostalgia Isn't What It Used to Be), פורסם ב-1976, והרומן האוטוביוגרפי שלה, "להתראות וולודיה" (Adieu Volodya), יצא לאור ב-1985.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים אישיים ושנים אחרונות
סיניורה הייתה נשואה לקולנוען איב אלגרה (Yves Allégret) בין השנים 1944 ל-1949, ולהם בת, קתרין אלגרה (Catherine Allégret), ובן בשם פטריק, שמת בינקותו. בשנת 1951 נישאה לשחקן איב מונטאן (Yves Montand), ונשארה עמו עד מותה. היא הייתה פעילה בנושאים פוליטיים והביעה את דעתה בגלוי על אנטישמיות בתוך המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. היא נפטרה מסרטן המעי הגס ב-1985 באוטיי-אוטוייה (Autheuil-Authouillet) ונקברה בבית הקברות פר לשז (Père Lachaise Cemetery).
עובדות מהירות
- נולדה: 1921, ויסבאדן - נפטרה: 1985, אוטיי-אוטוייה - אזרחות: צרפת - פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר: 1960 - נישואים ראשונים: איב אלגרה - נישואים שניים: איב מונטאן - מקום קבורה: בית הקברות פר לשז - שפות: צרפתית, איטלקית
שאלות נפוצות של קוראים
### באילו פרסים מרכזיים זכתה סיניורה על משחקה?
היא זכתה בפרס אוסקר, שלושה פרסי באפט"א, פרס סזאר, פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן ופרס אמי לבידור בפריים טיים.
### האם נערכה לסיניורה הלוויה דתית?
לא, מכיוון שהייתה ממוצא יהודי מצד אביה ולא נחשבה יהודייה לפי ההלכה המסורתית, לא נערך טקס דתי.