סקוט ארונסון
סקוט ג'ואל ארונסון (Scott Joel Aaronson) (נולד ב-21 במאי 1981) הוא מדען מחשב עיוני אמריקאי ופרופסור מופקד (Centennial Chair) למדעי המחשב על שם שלומברגר באוניברסיטת טקסס באוסטין. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תורת הסיבוכיות החישובית ומחשוב קוונטי.
ראשית חייו וחינוכו
ארונסון גדל בארצות הברית, אם כי בילה שנה באסיה כאשר אביו הוצב בהונג קונג. הוא נרשם לבית ספר שם שאפשר לו לדלג על מספר שנות לימוד במתמטיקה, אך עם חזרתו לארצות הברית נתקל בקשיים בלימודים, קיבל ציונים נמוכים והסתבך עם מורים. הוא נרשם לבית הספר קלארקסון (The Clarkson School), תוכנית למחוננים המנוהלת על ידי אוניברסיטת קלארקסון, מה שאפשר לארונסון להגיש מועמדות לאוניברסיטאות כבר בשנתו הראשונה בתיכון. הוא התקבל לאוניברסיטת קורנל, שם קיבל תואר ראשון במדעי המחשב בשנת 2000, ושם התגורר בבית טליורייד (Telluride House). לאחר מכן למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי לקראת הדוקטורט, אותו קיבל ב-2004 בהנחיית אומש וזיראני (Umesh Vazirani).
בילדותו, ארונסון התעניין במיוחד במתמטיקה. בחלקו בשל כך, הוא הרגיש משיכה למדעי המחשב העיוניים, ובעיקר לתורת הסיבוכיות החישובית. בקורנל הוא החל להתעניין במחשוב קוונטי והקדיש את עצמו לסיבוכיות חישובית ולמחשוב קוונטי.
קריירה
לאחר תקופות פוסט-דוקטורט במכון למחקר מתקדם (Institute for Advanced Study) ובאוניברסיטת ווטרלו, הוא קיבל משרה אקדמית ב-MIT בשנת 2007. תחום המחקר העיקרי שלו הוא מחשוב קוונטי ותורת הסיבוכיות החישובית באופן כללי יותר.
בקיץ 2016 הוא עבר מ-MIT לאוניברסיטת טקסס באוסטין כפרופסור מופקד למדעי המחשב על שם דייוויד ג'. ברוטון הבן (David J. Bruton Jr. Centennial Professor of Computer Sciences) וכמנהל המייסד של המרכז החדש למידע קוונטי באוניברסיטת טקסס באוסטין. בקיץ 2022 הוא הודיע כי יעבוד במשך שנה ב-OpenAI על יסודות עיוניים של בטיחות בינה מלאכותית. הוא עבד בחברה במשך שנתיים.
עבודות פופולריות
הוא ממייסדי הוויקי "גן החיות של הסיבוכיות" (Complexity Zoo), המקטלג את כל מחלקות הסיבוכיות החישובית. הוא מחבר הבלוג "Shtetl-Optimized".
בראיון ל-Scientific American הוא עונה לשאלה מדוע הבלוג שלו נקרא "Shtetl-Optimized" (מותאם לעיירה יהודית), ומסביר את העיסוק שלו בעבר:
> עיירות (Shtetls) היו כפרים יהודיים במזרח אירופה שלפני השואה. משם הגיעו כל אבותיי – חלקם למעשה מאותו מקום (ויטבסק) כמו מארק שאגאל, שצייר את הכנר על הגג. צפיתי ב"כנר על הגג" פעמים רבות כילד, גם בסרט וגם בהצגה. ובכל פעם, הייתה הרגשה של הכרה, כמו: "אז זה העולם שנועדתי לחיות בו. כל ההיבטים באישיות שלי שהופכים אותי למוזר היום, הקריאה האובססיבית והחשיבה המילולית ואפילו הנדנוד קדימה ואחורה – כנראה שיש לי אותם כי אז הם היו הופכים אותי לתלמיד חכם טוב יותר, או משהו כזה."
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →– סקוט ארונסון
הוא גם כתב את המאמר "מי יכול לנקוב במספר הגדול ביותר?" (Who Can Name The Bigger Number?). העבודה האחרונה, המופצת רבות במדעי המחשב האקדמיים, משתמשת במושג "מספרי הבונה העסוק" (Busy Beaver Numbers) כפי שתואר על ידי טיבור ראדו (Tibor Radó) כדי להמחיש את גבולות החישוביות בסביבה פדגוגית.
הוא גם לימד קורס סקירה ברמת תואר שני, "מחשוב קוונטי מאז דמוקריטוס" (Quantum Computing Since Democritus), שעבורו הערות זמינות באופן מקוון, ופורסמו כספר על ידי הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. הספר שוזר יחד נושאים שונים לכדי שלם קוהרנטי, כולל מכניקת קוונטים, סיבוכיות, רצון חופשי, מסע בזמן, העיקרון האנתרופי ועוד. יישומים בין-תחומיים רבים אלו של סיבוכיות חישובית פותחו מאוחר יותר במאמרו, "מדוע פילוסופים צריכים לדאוג מסיבוכיות חישובית". מאז, ארונסון פרסם ספר בשם "מחשוב קוונטי מאז דמוקריטוס" המבוסס על הקורס.
מאמר של ארונסון, "גבולות המחשבים הקוונטיים" (The Limits of Quantum Computers), פורסם ב-Scientific American, והוא היה דובר אורח בכנס המכון לשאלות יסוד במדע (Foundational Questions in Science Institute) בשנת 2007. ארונסון מצוטט לעיתים קרובות בעיתונות הלא-אקדמית, כגון Science News, The Age, ZDNet, Slashdot, New Scientist, הניו יורק טיימס ומגזין פורבס.
פרסים
- ארונסון הוא אחד משני הזוכים בפרס אלן ט. ווטרמן (Alan T. Waterman Award) לשנת 2012.
- פרסי מאמר הסטודנטים הטוב ביותר בכנס הסיבוכיות החישובית (Computational Complexity Conference) עבור המאמרים "מגבלות של ייעוץ קוונטי ותקשורת חד-כיוונית" (2004) ו-"סיבוכיות תעודה קוונטית" (2003).
- פרס דני לוין (Danny Lewin) למאמר הסטודנטים הטוב ביותר בסימפוזיון על תורת המחשוב (Symposium on Theory of Computing) עבור המאמר "חסמים תחתונים לחיפוש מקומי באמצעות טיעונים קוונטיים" (2004).
- פרס הנשיא למדענים ומהנדסים בתחילת דרכם (Presidential Early Career Award for Scientists and Engineers) לשנת 2009.
- הוא נבחר כעמית ACM בשנת 2019 "על תרומות למחשוב קוונטי ולסיבוכיות חישובית".
- הוא זכה בפרס ACM במחשוב לשנת 2020 "על תרומות פורצות דרך למחשוב קוונטי".
- הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית בשנת 2026.
- פרס לוקה טרוויזן (Luca Trevisan) הראשון לשנת 2026 עבור עבודת הסברה מטעם ACM SIGACT.
חיים אישיים
ארונסון נשוי למדענית המחשב דנה מושקוביץ. ארונסון הוא יהודי, ותיאר את עצמו כמי ש"עבר הקצנה בזהויות היהודית והציונית שלי" לאחר שהאולימפיאדה הבינלאומית באינפורמטיקה אסרה על ישראל להשתתף בתחרויותיה.