חוזה לשלוש שנים שנחתם בשנת 1916 הביא את סלמה מאיר (Selma Mayer) מהמבורג לירושלים כדי לשמש כאחות ראשית במרכז הרפואי שערי צדק. היא נותרה בתפקיד זה במשך קרוב לחמישה עשורים, תוך שהיא משנה את היגיינת בית החולים ואת הסטנדרטים הקליניים שלו, בעוד שהיא מתמודדת עם תקופות של סכסוכים קשים ומגיפות בעיר.
קריירה מוקדמת בגרמניה
סלמה מאיר נולדה בהנובר בשנת 1884, וחיפשה קריירה בסיעוד כדי להעניק את הטיפול שלדעתה היה חסר בילדותה שלה. היא השלימה את הכשרתה המקצועית בבית החולים היהודי (Israelitisches Krankenhaus) בהמבורג. בשנת 1913, היא הפכה לאחת האחיות היהודיות הראשונות שקיבלו תעודה ממלכתית גרמנית לאחר שעברה בחינות רישוי ממשלתיות ברפואה פנימית, כירורגיה, רפואת ילדים ומיילדות.
קביעת סטנדרטים בשערי צדק
עם הגעתה לשערי צדק בדצמבר 1916, נתקלה מאיר במוסד שחסרו בו חשמל, אינסטלציה פנימית וחימום מרכזי. במהלך התפרצות של טיפוס ודלקת קרום המוח ברחבי העיר, היא הורתה על רחצה יומית של חולים ואכפה פרוטוקולי תברואה קפדניים, כולל שימוש במדים לבנים כדי להבטיח ניקיון. היא שימשה כעוזרת הראשית לד"ר משה וולך, פיקחה על אספקת בית החולים, תחזוקת המבנה וכשרות המטבח, תוך שהיא עובדת 18 שעות ביממה.
הנהגה ומורשת
בשנת 1934 היא ייסדה את בית הספר לסיעוד של שערי צדק כדי להפוך את ההכשרה הרפואית בירושלים למקצועית. לאורך תקופת כהונתה, היא ניהלה תגובות חירום למשברים כמו מאורעות תרפ"ט (1929) ומלחמת העצמאות (1947–1948), ואף נסעה בשיירה חמושה כדי לחזור לתפקידה. היא קיבלה את פרס יקיר ירושלים על פועלה ונשארה תושבת בית החולים עד מותה בשנת 1984.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולדה: 1884, הנובר - נפטרה: 1984, ירושלים - השכלה: בית החולים היהודי בהמבורג - מעסיק עיקרי: המרכז הרפואי שערי צדק - תחילת קריירה: 1916 - בית ספר שנוסד: 1934 - אזרחות: ישראל - מקום קבורה: הר המנוחות
שאלות נפוצות של קוראים
### האם שוסטר סלמה עזבה אי פעם את ירושלים במהלך הקריירה שלה?
אף שחוזה ההעסקה שלה כלל זמן חופשה בגרמניה, היא מימשה זאת לעיתים רחוקות בלבד, ונשארה מחויבת לתפקידה בשערי צדק במשך קרוב ל-50 שנה.
### מה היה תפקידה במהלך מגיפת הפוליו בשנות ה-50?
היא ניהלה את מחלקת הבידוד בשערי צדק, שהייתה המוסד היחיד בירושלים המצויד במכונות ריאה של ברזל באותה עת.