רונאלדיניו: הלילה שבו היריבה נעמדה והחאה כפיים
ב-19 בנובמבר 2005, רונאלדיניו הבקיע פעמיים באצטדיון סנטיאגו ברנבאו (Santiago Bernabéu), כשהוא גובר על הגנת ריאל מדריד (Real Madrid) בצורה כה מוחלטת שאצטדיון שלם של אוהדי הקבוצה היריבה קם על רגליו כדי להריע לו. רק דייגו מראדונה (Diego Maradona), ב-1983, זכה אי פעם לתרועה כזו מצד תומכי ריאל מדריד שצפו בשחקן ברצלונה. שבועיים לאחר מכן, רונאלדיניו זכה בכדור הזהב.
פורטו אלגרה
רונאלדו דה אסיס מוריירה (Ronaldo de Assis Moreira) נולד ב-21 במרץ 1980 בפורטו אלגרה (Porto Alegre), ברזיל, לג'ואאו דה אסיס מוריירה, פועל במספנה ששיחק בקבוצה המקומית אספורטה קלאב קרוזיירו (Esporte Clube Cruzeiro), ולמיגאלינה אילוי אסיס דוס סאנטוס. אביו טבע בבריכת השחייה המשפחתית כאשר רונאלדיניו היה בן שמונה, אובדן שאחיו הגדול רוברטו, שלימים הפך לסוכנו, ואחותו דייסי, רכזת התקשורת שלו, עזרו לו להתמודד עמו על ידי שמירה על המשפחה קרובה סביב הכדורגל. הוא קיבל את כינוי החיבה הקטנטן "רונאלדיניו" (Ronaldinho), רונאלדו הקטן, כשחקן הצעיר והקטן ביותר בקבוצות הנוער שלו, ופיתח את עיקר כישורי הכדור האופייניים לו במשחקי פוטסל (קט רגל) וכדורגל חופים בריו גראנדה דו סול (Rio Grande do Sul). בגיל שלוש-עשרה הוא לכאורה הבקיע את כל 23 השערים במשחק נוער יחיד שהסתיים בתוצאה 23-0; באליפות העולם עד גיל 17 ב-1987 במצרים הוא הבקיע פעמיים בבעיטות עונשין מ-11 מטר וזכה בכדור הארד כאחד השחקנים הטובים בטורניר.
מגרמיו לפריז וממנה לברצלונה
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים במדי גרמיו (Grêmio) במהלך קופה ליברדורס (Copa Libertadores) של 1998 ובשנת 1999 כבר הבקיע 22 שערים ב-47 משחקים, כולל הופעה בגמר אליפות מדינת ריו גראנדה דו סול באותו חודש יוני, שבו עבר שוב ושוב בדריבל את אגדת הכדורגל הברזילאית דונגה (Dunga). פריז סן ז'רמן (Paris Saint-Germain) החתימה אותו ב-2001 על חוזה לחמש שנים תמורת 5 מיליון אירו; רגע השיא שלו שם הגיע ב-22 בפברואר 2003, במשחק ליגה מול גנגאן (Guingamp) שבו מהלך של תעלולים אישיים לפני בעיטה לשער כונה רבות שער העונה בצרפת. ברצלונה (Barcelona) גברה בהצעה על מנצ'סטר יונייטד (Manchester United) כשרכשה אותו ב-2003 תמורת 30 מיליון אירו, ושער הבכורה הרשמי שלו בליגה עבור המועדון – בעיטה ממרחק של 30 יארד שפגעה במשקוף ונכנסה מול סביליה (Sevilla) בספטמבר ההוא – קבע את הטון להמשך הדרך. הוא זכה באליפות לה ליגה (La Liga) הראשונה שלו ב-2004-05 ונבחר לשחקן השנה בעולם מטעם פיפ"א (FIFA) בדצמבר ההוא.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנת השיא
עונת 2005-06 נותרה נקודת השיא של הקריירה שלו. הוא זכה בפרס שחקן השנה בעולם מטעם FIFPro שהוענק לראשונה, בכדור הזהב של 2005, ובתואר שני רצוף של שחקן השנה בעולם מטעם פיפ"א, בעודו מסיים את הקמפיין עם שיא קריירה של 26 שערים – 17 בליגה ו-7 בליגת האלופות (Champions League), אותה ניצחה ברצלונה ב-17 במאי 2006, לאחר שניצחה את ארסנל (Arsenal) 2-1 והשלימה דאבל. הרגע הבולט של אותו רรץ היה הקלאסיקו (El Clásico) ב-19 בנובמבר 2005 בברנבאו, שבו עבר את סרחיו ראמוס (Sergio Ramos) מריאל מדריד פעמיים, הטעה את איבאן הלגרה (Iván Helguera) בדרך לשערו הראשון, ובעט לפינה הרחוקה מול איקר קסיאס (Iker Casillas) כדי לכבוש את השני בניצחון 3-0 של ברצלונה; חלקים ניכרים מהקהל המקומי קמו על רגוריהם כדי להריע לו, כבוד שאף שחקן ברצלונה מלבד מראדונה לא קיבל שם מעולם. שנה לאחר מכן, ב-25 בנובמבר 2006, מול ויאריאל (Villarreal), הוא הבקיע את שער הליגה ה-50 בקריירה שלו והוסיף לו בעיטת מספרת אחורית שאוהדי ברצלונה עצמם קיבלו בהנפת מטפחות לבנות, כמחווה המסורתית של כניעה מעריכה.
גביע העולם, 2002
רגע השיא הבינלאומי של רונאלדיניו הגיע ברבע גמר גביע העולם 2002 מול אנגליה ב-21 ביוני. כאשר ברזיל פיגרה 1-0, הוא דץ לעבר הגנת אנגליה, העביר את הכדור מעבר לאשלי קול (Ashley Cole) כדי להוציא אותו מהאיזון, ובישל לריבאלדו (Rivaldo) את שער השוויון ממש לפני המחצית. שבע דקות תוך המחצית השנייה הוא בעט בעיטה חופשית קשתית ממרחק של כ-40 יארד מעל השוער דייוויד סימן (David Seaman) ואל הפינה העליונה, בעיטה שעוררה ויכוח במשך שנים לאחר מכן האם הייתה הקפצה מכוונת או הגבהה לא מדויקת שקרה לה במזל להצליח; ברזיל המשיכה לניצחון 2-1 ו, לאחר כרטיס אדום והשעיה למשחק אחד של רונאלדיניו בהמשך, הניפה גביע העולם חמישי שיא. הוא סיים את הקריירה הבינלאומית שלו עם 97 הופעות ו-33 שערים במדי ברזיל, ונותר אחד מיחידים שזכו בגביע העולם, קופה אמריקה (Copa América), גביע הקונפדרציות (Confederations Cup), ליגת האלופות, קופה ליברדורס וכדור הזהב.
הדעיכה הארוכה
הדעיכה שלו החלה באופן בולט במהלך גביע העולם המאכזב ב-2006, שבו ברזיל הבקיעה רק 10 שערים בחמישה משחקים והודחה בידי צרפת ברבע הגמר; רונאלדיניו וחברו לנבחרת אדריאנו (Adriano) טסו בחזרה לברצלונה ונראו מבלים באותו היום ממש, פרט שאוהדי ברזיל לא סלחו עליו במהירות. מאמן מילאן (AC Milan) קרלו אנצ'לוטי (Carlo Ancelotti) סיכם לימים את הדפוס בישירות: "הדעיכה של רונאלדיניו לא הפתיעה אותי. מצבו הגופני תמיד היה רעוע מאוד. עם זאת, כישרונו מעולם לא עמד בספק." עדיין נותרו לו רגעים טובים, אליפות סרייה א' (Serie A) עם מילאן בעונת 2010-11, ותחייה מאוחרת אמיתית במועדון הברזילאי אתלטיקו מיניירו (Atlético Mineiro), שבו סייע ב-2013 לזכות בקופה ליברדורס, כשהוא מבקיע ארבעה שערים ומוסיף שמונה בישולים לאורך שלבי הנוקאאוט וזוכה בתואר כדורגלן השנה בדרום אמריקה. הוא פרש בינואר 2018, ושב בקצרה כדי לחתום במועדון האיטלקי מהליגות הנמוכות ראבנה (Ravenna) ב-2026.
מדוע רונאלדיניו מכונה גאון
הגאונות של רונאלדיניו מתוארת על ידי בני דורו כמעט לחלוטין במונחים של תפיסה ותחפושת ולא של כוח אתלטי גולמי. זלאטן איברהימוביץ' (Zlatan Ibrahimović) אמר שרונאלדיניו בשיאו "גרם ליריביו להיראות כמו ילדים", וחברו לקבוצה אדגר דווידס (Edgar Davids) כינה אותו בפשטות "השחקן הטוב ביותר שאי פעם שיחקתי איתו" בשל כישוריו ותעלוליו במיוחד, ולא בשל סך השערים שלו. מה שהבדיל אותו, על פי סיכומו המצוטט לעתים קרובות של עיתונאי הכדורגל הברזילאי טוסטאו (Tostão), היה סינתזה: הדריבל של ריבלינו (Rivelino), הראייה של גרסון (Gérson), השמחה של גארינצ'ה (Garrincha), המהירות והכוח של ז'אירזיניו (Jairzinho) ורונאלדו (Ronaldo), היכולת הטכנית של זִיקוּ (Zico), והיצירתיות של רומאריו (Romário) – כולם דחוסים بشחקן אחד; "מעל הכל", כתב טוסטאו, הייתה לו יכולת מיוחדת אחת: הוא גרם לך לחייך. באופן קונקרטי, המשמעות הייתה כדורגלן שיכול לקרוא את חלוקת המשקל של שחקן הגנה בזמן אמת ולבחור, בחצי השנייה לפני המגע, בדיוק איזו הטעיה תשבור את שיווי המשקל שלהם, כפי שמעידות הבעיטה החופשית ורצף ההטעיות מול אנגליה, שתי החלטות שהתקבלו ובוצעו תחת לחץ מרבי ברמה הגבוהה ביותר של הענף. הטיעון הנגדי ההגון הוא משמעותי: מאמניו של רונאלדיניו עצמם, החל فلואיס פרננדס (Luis Fernández) מפריז סן ז'רמן ועד אנצ'לוטי ממילאן, מתארים שחקן שמתנה אי פעם לא לוותה בדיسציפלינה, ששיאו ארך כשעונות ספורות בברצלונה בטרם חיי הלילה והכושר הדועך שחקו אותם, ושקריירה הבינלאומית שלו הסתיימה לא בתהילה אלא בהשמטתו מסגל נבחרת ברזיל למונדיאל 2010. עיתונאי הכדורגל טים ויקרי (Tim Vickery) כינה אותו "הגאון הילדותי של ברזיל שמעולם לא גדל", תיאור המעניק קרדיט לכישרון תוך כדי הודאה בבזבוז.
מורשת
רונאלדיניו נותר אחד משמונה שחקנים בלבד שזכו בגביע העולם, בליגת האלופות ובכדור הזהב, ופרסומת הפריסטייל שלו מ-2005 עבור נייקי (Nike) הפכה לסרטון הראשון ביוטיוב (YouTube) אי פעם שחצה מיליון צפיות, סממן קטן לכך שסגנון המשחק שלו הגיע הרבה מעבר למגרש עצמו. מחיאות הכפיים הסוערות בברנבאו עדיין מצוינות, לצד קבלת פנים דומה מאוהדים יריבים במקסקו עשור לאחר מכן, כראיה החיצונית הברורה ביותר שאפילו היריבים הכירו, בזמן אמת, בכך שהם צופים במשהו נדיר.