רונלד פישר
סר רונלד איילמר פישר (Sir Ronald Aylmer Fisher; 17 בפברואר 1890 – 29 ביולי 1962) היה פולימאת אנגלי שפעל כמתמטיקאי, סטטיסטיקאי, ביולוג, גנטיקאי ואקדמאי. הוא תואר כ"גאון שכמעט במו ידיו יצר את היסודות למדע הסטטיסטי המודרני" וכ"דמות החשובה ביותר בסטטיסטיקה של המאה ה-20". בגנטיקה, פישר היה זה ששילב בצורה המקיפה ביותר את הרעיונות של גרגור מנדל (Gregor Mendel) וצ'ארלס דרווין (Charles Darwin), שכן עבודתו השתמשה במתמטיקה כדי למזג בין גנטיקה מנדלית וברירה טבעית; דבר זה תרם לתחיית הדרוויניזם במסגרת העדכון של תורת האבולוציה במאה ה-20 הידוע בשם הסינתזה המודרנית. על תרומותיו לביולוגיה, ריצ'רד דוקינס (Richard Dawkins) הכריז על פישר כגדול ממשיכי דרכו של דרווין. הוא נחשב גם לאחד מאבות המייסדים של הניאו-דרוויניזם. על פי הסטטיסטיקאי ג'פרי ט. ליק (Jeffrey T. Leek), פישר הוא המדען המשפיע ביותר בכל הזמנים בהתבסס על מספר הציטוטים של תרומותיו.
החל משנת 1919 עבד בתחנת הניסיונות רות'מסטד (Rothamsted Experimental Station) במשך 14 שנים; שם ניתח את גוף הנתונים העצום שלה מניסויי יבול מאז שנות ה-40 של המאה ה-19, ופיתח את ניתוח השונות (ANOVA). הוא ביסס את המוניטין שלו שם בשנים שלאחר מכן כביוסטטיסטיקאי. פישר תרם גם תרומות יסודיות לסטטיסטיקה רב-משתנית.
פישר ייסד את הגנטיקה הכמותית, ויחד עם ג'. ב. ס. הולדיין (J. B. S. Haldane) וסוואל רייט (Sewall Wright), הוא מוכר כאחד משלושת המייסדים העיקריים של גנטיקת אוכלוסיות. פישר התווה את עקרון פישר, את עקרון הבריחה הפישריאנית (Fisherian runaway), את תיאוריות הברירה המינית של "היפותזת הבן הסקסי", השקעה הורית, וכן היה חלוץ בניתוח הצמדה ומיפוי גנים. מצד שני, כמייסד הסטטיסטיקה המודרנית, פישר תרם אינספור תרומות, כולל יצירת השיטה המודרנית של נראות מרבית (maximum likelihood) וגזירת התכונות של אומדי נראות מרבית, הסקה פידוציאלית, גזירת התפלגויות דגימה שונות, ייסוד עקרונות תכנון הניסויים, ועוד הרבה. מאמרו המפורסם של פישר משנת 1921 תואר לבדו כ"ללא ספק המאמר המשפיע ביותר" על סטטיסטיקה מתמטית במאה העשרים, ושקול ל"דרווין בביולוגיה אבולוציונית, גאוס בתורת המספרים, קולמוגורוב בהסתברות ואדם סמית בכלכלה", והוא נזקף לזכותו כמי שחולל מהפכה מוחלטת בסטטיסטיקה. בשל השפעתו ותרומותיו היסודיות הרבות, הוא תואר כ"ביולוג האבולוציוני המקורי ביותר של המאה העשרים" וכ"סטטיסטיקאי הגדול ביותר בכל הזמנים". עבודתו נזקפת עוד לזכותו כמי שהניעה מאוחר יותר את פרויקט גנום האדם. פישר תרם גם להבנת סוגי הדם האנושיים.
פישר זכה לשבחים גם כחלוץ עידן המידע. עבודתו על תיאוריה מתמטית של מידע התנהלה במקביל לעבודתם של קלוד שאנון (Claude Shannon) ונורברט וינר (Norbert Wiener), אם כי התבססה על תיאוריה סטטיסטית. מושג שעלה מעבודתו הוא מידע פישר (Fisher information). היו לו גם רעיונות על מדעי החברה, שתוארו כ"בסיס למדעי החברה האבולוציוניים".
פישר החזיק בדעות נחרצות בנושאי גזע ואאוגניקה, והתעקש על קיומם של הבדלים גזעיים, אם כי קיים ויכוח אם פישר תמך בגזענות מדעית (ראו § דעות על גזע). הוא היה פרופסור גלטון לאאוגניקה ביוניברסיטי קולג' לונדון (University College London) ועורך כתב העת Annals of Eugenics. בשל הקשר של פישר לאאוגניקה, מספר מוסדות – כולל מוסד הלימודים שלו גונוויל וקאיוס קולג' (Gonville and Caius College) ומעסיקו לשעבר יוניברסיטי קולג' לונדון – הסירו הנצחות לקשריהם עמו.
חיים מוקדמים וחינוך
פישר נולד באיסט פינצ'לי שבלונדון, אנגליה, למשפחה ממעמד הביניים; אביו, ג'ורג', היה שותף מצליח ב-Robinson & Fisher, בית מכירות פומביות וסוחרי אמנות. הוא היה אחד מתאומים, כשהשני נולד מת, וגדל כצעיר מבין הילדים, עם שלוש אחיות ואח אחד. בין השנים 1896 עד 1904 הם חיו באינוורפורת' האוס (Inverforth House) בלונדון, שם הציבה קרן המורשת האנגלית (English Heritage) לוח כחול בשנת 2002, לפני שעברו לסטרת'ם. אמו, קייט, נפטרה מדלקת צפק חריפה כשהיה בן 14, ואביו איבד את עסקו 18 חודשים לאחר מכן.
ראייה לקויה ממנה סבל כל חייו גרמה לדחייתו על ידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, אך גם פיתחה את יכולתו לדמיין בעיות במונחים גיאומטריים, ולא בכתיבת פתרונות מתמטיים או הוכחות. הוא נכנס לבית הספר הארו (Harrow School) בגיל 14 וזכה במדליית נילד של בית הספר במתמטיקה. בשנת 1909 זכה במלגה ללימודי מתמטיקה בגונוויל וקאיוס קולג', קיימברידג'. בשנת 1912 קיבל תואר ראשון בהצטיינות במתמטיקה. בשנת 1915 פרסם מאמר, "האבולוציה של העדפה מינית", על ברירה מינית ובחירת בני זוג.
קריירה
במהלך 1913–1919, פישר עבד כסטטיסטיקאי בסיטי של לונדון ולימד פיזיקה ומתמטיקה בסדרה של בתי ספר ציבוריים, במכללה הימית טיימס (Thames Nautical Training College), ובבראדפילד קולג'. שם התיישב עם כלתו החדשה, איילין גינס (Eileen Guinness), שאיתה הביא לעולם שני בנים ושש בנות.
בשנת 1918 פרסם את "המתאם בין קרובי משפחה על בסיס הנחת התורשה המנדלית", שבו הציג את המונח שונות והציע את הניתוח הפורמלי שלו. הוא הציג מודל מושגי בגנטיקה המראה כי שונות רציפה בין תכונות פנוטיפיות שנמדדו על ידי ביוסטטיסטיקאים יכולה להיווצר על ידי הפעולה המשולבת של גנים בדידים רבים ובכך להיות תוצאה של תורשה מנדלית. זה היה הצעד הראשון לקראת ביסוס גנטיקת אוכלוסיות וגנטיקה כמותית, שהוכיחו כי ברירה טבעית יכולה לשנות את תדירויות האללים באוכלוסייה, תוך ישוב טבעה הלא-רציף עם אבולוציה הדרגתית. ג'ואן בוקס, הביוגרפית ובתו של פישר, אומרת שפישר פתר את הבעיה הזו כבר בשנת 1911. כיום, המודל האדיטיבי של פישר משמש באופן קבוע במחקרי אסוציאציה גנומיים רחבים.
### תחנת הניסיונות רות'מסטד, 1919–1933
בשנת 1919 החל לעבוד בתחנת הניסיונות רות'מסטד בהרטפורדשייר, שם נשאר במשך 14 שנים. הוצע לו תפקיד במעבדת גלטון ביוניברסיטי קולג' לונדון בראשות קארל פירסון (Karl Pearson), אך הוא קיבל תפקיד זמני ברות'מסטד כדי לחקור את היתכנות הניתוח של כמות נתוני היבול העצומה שנצברה מאז 1842 מ"ניסויי השדה הקלאסיים". הוא ניתח את הנתונים שנרשמו במשך שנים רבות, ובשנת 1921 פרסם את "מחקרים בשונות יבול I", היישום הראשון שלו לניתוח שונות (ANOVA). "מחקרים בשונות יבול II", שנכתב עם עוזרתו הראשונה, ויניפרד מקנזי (Winifred Mackenzie), הפך למודל לעבודה מאוחרת יותר ב-ANOVA. עוזרים מאוחרים יותר ששלטו בשיטותיו של פישר והפיצו אותן היו ג'וזף אוסקר אירווין (Joseph Oscar Irwin), ג'ון וישארט (John Wishart) ופרנק ייטס (Frank Yates). בין 1912 ל-1922 פישר המליץ, ניתח (עם הוכחות היוריסטיות) והפיץ רבות את שיטת אומדן הנראות המרבית.
מאמרו של פישר משנת 1924 "על התפלגות המניבה את פונקציות השגיאה של כמה סטטיסטיקות ידועות" הציג את מבחן חי-בריבוע של פירסון ואת התפלגות t של סטודנט (William Gosset) באותה מסגרת כמו ההתפלגות הגאוסיאנית, ושם פיתח את התפלגות z של פישר, שיטה סטטיסטית חדשה המשמשת לעתים קרובות עשורים מאוחר יותר כהתפלגות F. הוא היה חלוץ בעקרונות תכנון הניסויים ובסטטיסטיקה של מדגמים קטנים ובניתוח נתונים ממשיים.
בשנת 1925 פרסם את "שיטות סטטיסטיות לחוקרים", אחד הספרים המשפיעים ביותר במאה ה-20 על שיטות סטטיסטיות. השיטה של פישר היא טכניקה למיזוג נתונים או "מטא-אנליזה" (ניתוח של ניתוחים). פישר הפך את השימוש בערך ה-p בסטטיסטיקה לרשמי ופופולרי, ערך הממלא תפקיד מרכזי בגישתו. פישר מציע את הרמה p=0.05, או סיכוי של 1 ל-20 לחריגה במקרה, כגבול למובהקות סטטיסטית, ומחיל זאת על התפלגות נורמלית (כמבחן דו-זנבי), מה שמניב את כלל שתי סטיות התקן (בהתפלגות נורמלית) למובהקות סטטיסטית. המובהקות של 1.96, הערך המקורב של נקודת האחוזון ה-97.5 של ההתפלגות הנורמלית המשמשת בהסתברות ובסטטיסטיקה, מקורה גם בספר זה.
> "הערך שעבורו P = 0.05, או 1 מתוך 20, הוא 1.96 או כמעט 2; נוח לקחת נקודה זו כגבול בשיפוט האם סטייה נחשבת למובהקת אם לאו."
בטבלה 1 של העבודה, הוא נתן את הערך המדויק יותר 1.959964.
בשנת 1928 היה פישר הראשון שהשתמש במשוואות דיפוזיה כדי לנסות לחשב את התפלגות תדירויות האללים ואת הערכת ההצמדה הגנטית בשיטות נראות מרבית בקרב אוכלוסיות.
בשנת 1930 פורסמה לראשונה "התיאוריה הגנטית של הברירה הטבעית" על ידי הוצאת קלרנדון והיא מוקדשת ללאונרד דרווין (Leonard Darwin). כעבודה מרכזית של הסינתזה האבולוציונית המודרנית הניאו-דרוויניסטית, היא סייעה להגדיר את גנטיקת האוכלוסיות, שפישר ייסד לצד סוואל רייט וג'. ב. ס. הולדיין, והחייתה את הרעיון המוזנח של דרווין בדבר ברירה מינית.
אחד האמרות החביבות על פישר היה "הברירה הטבעית היא מנגנון לייצור מידה גבוהה ביותר של חוסר סבירות."
תפארתו של פישר גדלה, והוא החל לנסוע ולהרצות רבות. בשנת 1931 בילה שישה שבועות במעבדה הסטטיסטית במכללת איווה סטייט (Iowa State College) שם העביר שלוש הרצאות בשבוע, ופגש סטטיסטיקאים אמריקאים רבים, כולל ג'ורג' ו. סנדקור (George W. Snedecor). הוא חזר לשם שוב בשנת 1936.
### יוניברסיטי קולג' לונדון, 1933–1943
בשנת 1933 ירש פישר את קארל פירסון כפרופסור גלטון לאאוגניקה וראש מעבדת גלטון ביוניברסיטי קולג' לונדון. בשנת 1934 הפך לעורך ה-Annals of Eugenics (הנקרא כיום Annals of Human Genetics).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנת 1935 פרסם את "תכנון ניסויים", שהיה "גם יסודי, [וקידם] טכניקה ויישום סטטיסטיים... ההצדקה המתמטית לשיטות לא הודגשה והוכחות היו לעתים קרובות בקושי משורטטות או מושמטות לחלוטין.... [דבר זה] הוביל את ה. ב. מאן (H. B. Mann) למלא את הפערים בטיפול מתמטי קפדני". בספר זה פישר גם התווה את "הגברת הטועמת תה", כיום תכנון מפורסם של ניסוי סטטיסטי אקראי המשתמש במבחן המדויק של פישר ומהווה את החשיפה המקורית של המושג של פישר ל"השערת האפס".
באותה שנה פרסם מאמר על הסקה פידוציאלית והחיל אותה על בעיית בהרנס-פישר (Behrens–Fisher), שהפתרון לה, שהוצע תחילה על ידי ולטר בהרנס וכמה שנים לאחר מכן על ידי פישר, הוא התפלגות בהרנס-פישר.
בשנת 1936 הציג את מערך נתוני פרחי האירוס כדוגמה לניתוח מבחין.
במאמרו משנת 1937 "גל ההתקדמות של גנים מועילים" הוא הציע את משוואת פישר בהקשר של דינמיקת אוכלוסיות כדי לתאר את ההתפשטות המרחבית של אלל מועיל, וחקרה את פתרונות הגל הנודד שלה. מתוך זה יצאה גם משוואת פישר-קולמוגורוב. בשנת 1937 ביקר במכון הסטטיסטי ההודי (Indian Statistical Institute) בכלכותה, ואצל עובדו החלקי היחיד, פ. צ. מהלנוביס (P. C. Mahalanobis), כשהוא חוזר לעתים קרובות כדי לעודד את פיתוחו. הוא היה אורח הכבוד ביום השנה ה-25 להיווסדו ב-1957, אז היו בו 2,000 עובדים.
בשנת 1938 פישר ופרנק ייטס תיארו את ערבוב פישר-ייטס (Fisher–Yates shuffle) בספרם "טבלאות סטטיסטיות למחקר ביולוגי, חקלאי ורפואי". תיאור האלגוריתם שלהם השתמש בעיפרון ונייר; טבלה של מספרים אקראיים סיפקה את האקראיות.
### אוניברסיטת קיימברידג', 1943–1956
בשנת 1943, יחד עם א. ס. קורבט (A. S. Corbet) וסי. בי. ויליאמס (C. B. Williams), פרסם מאמר על שפע יחסי של מינים שבו פיתח את התפלגות הסדרה הלוגריתמית (המכונה לעתים התפלגות לוגריתמית) כדי להתאים לשתי מערכי נתוני שפע שונים. באותה שנה לקח על עצמו את הקתדרה לגנטיקה על שם בלפור, שם גויס החוקר האיטלקי לואיג'י לוקה קוואלי-ספורצה (Luigi Luca Cavalli-Sforza) בשנת 1948, מה שהקים יחידה של אדם אחד לגנטיקה של חיידקים.
בשנת 1936 השתמש פישר במבחן חי-בריבוע של פירסון כדי לנתח את הנתונים של מנדל והסיק שהתוצאות של מנדל היו מושלמות מדי, מה שמרמז כי התאמות (מכוונות או לא מודעות) נעשו לנתונים כדי לגרום לתצפיות להתאים להשערה. מחברים מאוחרים יותר טענו שהניתוח של פישר היה פגום, והציעו הסברים סטטיסטיים ובוטניים שונים למספרים של מנדל. בשנת 1947 היה פישר שותף להקמת כתב העת "Heredity" עם סיריל דרלינגטון (Cyril Darlington) ובשנת 1949 פרסם את "התיאוריה של הכלאת פנים" (The Theory of Inbreeding).
בשנת 1950 פרסם את "תדירויות גנים בקו-מפל (Cline) שנקבעו על ידי ברירה ודיפוזיה". הוא פיתח אלגוריתמים חישוביים לניתוח נתונים מתכנוני הניסוי המאוזנים שלו, עם מהדורות ותרגומים שונים, שהפכו לעבודת עיון סטנדרטית עבור מדענים בתחומים רבים. בגנטיקה אקולוגית הוא וא. בי. פורד (E. B. Ford) הראו שכוח הברירה הטבעית היה חזק בהרבה ממה שהונח, כאשר מצבים אקוגנטיים רבים (כמו פולימורפיזם) נשמרים על ידי כוח הברירה.
במהלך תקופה זו עבד גם על מיפוי כרומוזומים של עכברים, תוך גידול העכברים במעבדות בביתו.
פישר התבטא בפומבי נגד המחקר מ-1950 שהראה שעישון טבק גורם לסרטן ריאות, בטענה שמתאם אינו מעיד על סיבתיות. כדי לצטט את הביוגרפים שלו ייטס ומאת'ר, "הוצע שהעובדה שפישר הועסק כיועץ על ידי חברות הטבק במחלוקת זו מטילה ספק בערך טיעוניו. זו טעות לשפוט את האיש. הוא לא נמנע מלקבל תגמול כספי על עבודתו, אך הסיבה להתעניינותו הייתה ללא ספק סלידתו ואי-אמונו בנטיות פוריטניות מכל סוג; ואולי גם נחמה אישית שמצא תמיד בטבק." אחרים הציעו שהניתוח שלו היה מוטה על ידי קונפליקטים מקצועיים ואהבתו שלו לעישון; הוא היה מעשן מקטרת כבד.
הוא העביר את הרצאת קרוניאן (Croonian lecture) בשנת 1953 על גנטיקת אוכלוסיות.
בחורף של 1954–1955 פגש פישר את דבאברטה באסו (Debabrata Basu), הסטטיסטיקאי ההודי שכתב ב-1988, "עם טיעון קבוצת הייחוס שלו, סר רונלד ניסה למצוא דרך ביניים בין שני הקטבים של הסטטיסטיקה – ברקלי ובייס. מאמציי להבין את הפשרה הזו של פישר הובילו אותי לעקרון הנראות".
### אדלייד, 1957–1962
בשנת 1957, פישר בדימוס היגר לאוסטרליה, שם בילה זמן כחוקר בכיר בארגון המדע והמחקר של חבר העמים האוסטרלי (CSIRO) באדלייד, דרום אוסטרליה. בתקופה זו, המשיך בהכחשת נזקי הטבק, וגייס את האאוגניקאי הגרמני אוטמר פון ורשואר (Otmar von Verschuer) למטרתו.
בעקבות ניתוח לסרטן המעי הגס, הוא מת מסיבוכים לאחר הניתוח בבית החולים המלכה אליזבת באדלייד ב-29 ביולי 1962. שרידיו קבורים בקתדרלת סנט פיטר, אדלייד.
מורשת
תלמידי הדוקטורט של פישר כללו את ולטר בודמר (Walter Bodmer), ד. ג'. פיני (D. J. Finney), אבנעזר לאינג (Ebenezer Laing), מרי פ. ליון (Mary F. Lyon) וסי. אר. ראו (C. R. Rao). למרות שהיה מתנגד בולט לסטטיסטיקה בייסיאנית, פישר היה הראשון להשתמש במונח "בייסיאני" בשנת 1950. "התיאוריה הגנטית של הברירה הטבעית" מ-1930 מצוטטת לעתים קרובות בספרי ביולוגיה, ומתארת מושגים חשובים רבים, כגון:
- השקעה הורית, שהיא כל הוצאה הורית (זמן, אנרגיה וכו') המיטיבה עם צאצא אחד על חשבון יכולת ההורים להשקיע ברכיבים אחרים של כושר גופני,
- בריחה פישריאנית, המסבירה כיצד התשוקה לתכונה פנוטיפית במין אחד בשילוב עם התכונה במין השני (למשל זנב טווס) יוצרת הקצנה אבולוציונית בורחת של התכונה.
- עקרון פישר, המסביר מדוע יחס המינים הוא לרוב 1:1 בטבע.
- ערך רבייתי המרמז שערך רבייתי מיני מודד את תרומתו של פרט בגיל נתון לצמיחה העתידית של האוכלוסייה.
- המשפט היסודי של הברירה הטבעית של פישר, הקובע ש"שיעור העלייה בכושר של כל אורגניזם בכל עת שווה לשונות הגנטית שלו בכושר באותה עת."
- המודל הגיאומטרי של פישר, מודל אבולוציוני של גדלי השפעות על כושר של מוטציות ספונטניות שהוצע על ידי פישר כדי להסביר את התפלגות ההשפעות של מוטציות שיכולות לתרום לאבולוציה מסתגלת.
- היפותזת הבן הסקסי, המשערת שנקבות עשויות לבחור בבני זוג זכרים מושכים באופן שרירותי פשוט כי הם מושכים, ובכך להגדיל את האטרקטיביות של בניהן שמושכים יותר בני זוג משלהם. זאת בניגוד לתיאוריות של בחירת בן זוג נשית המבוססות על ההנחה שנקבות בוחרות זכרים מושכים מכיוון שהתכונות האטרקטיביות הן סמנים לחיוניות הזכר.
- חיקוי (מימיקרי), דמיון של מין אחד למשנהו שמגן על אחד או על שניהם.
- אבולוציה של דומיננטיות, יחס בין אללים של גן אחד, שבו ההשפעה על הפנוטיפ של אלל אחד מסתירה את התרומה של אלל שני באותו לוקוס.
- יתרון הטרוזיגוטים שנמצא מאוחר יותר כממלא תפקיד תדיר בפולימורפיזם גנטי.
- הוכחה שההסתברות של מוטציה להגדיל את הכושר של אורגניזם יורדת באופן יחסי לגודל המוטציה ושאוכלוסיות גדולות יותר נושאות יותר שונות כך שיש להן סיכוי גדול יותר להישרדות.
פישר ידוע גם בזכות:
- ניתוח מבחין ליניארי הוא הכללה של המבחין הליניארי של פישר
- מידע פישר, ראו גם אלגוריתם ניקוד הידוע גם כניקוד של פישר, ומידע פישר מינימלי, עקרון וריאציוני אשר, כאשר מיושם עם האילוצים המתאימים הדרושים לשחזור ערכי תוחלת ידועים אמפירית, קובע את התפלגות ההסתברות הטובה ביותר המאפיינת את המערכת.
- התפלגות F, עולה לעתים קרובות כהתפלגות האפס של סטטיסטיקה של מבחן, בעיקר בניתוח שונות
- משפט פישר-טיפט-גנדנקו: תרומתו של פישר לכך נעשתה בשנת 1927
- הסתברות הפוכה, מונח שפישר השתמש בו בשנת 1922, בהתייחסו ל"פרדוקס היסודי של הסתברות הפוכה" כמקור לבלבול בין מונחים סטטיסטיים המתייחסים לערך האמיתי שיש להעריך, לבין הערך בפועל שאליו הגיעו באמצעות הערכה, הכפוף לשגיאה.
- סטטיסטי מספיק, כאשר סטטיסטי הוא מספיק ביחס למודל סטטיסטי והפרמטר הלא ידוע המשויך אליו אם "שום סטטיסטי אחר שניתן לחשב מאותו מדגם אינו מספק מידע נוסף לגבי ערך הפרמטר".
- התפלגות היפרגאומטרית לא-מרכזית של פישר, הכללה של ההתפלגות ההיפרגאומטרית, שבה הסתברויות הדגימה משתנות על ידי גורמי משקל.
- התפלגות t של סטודנט, בשימוש נרחב בסטטיסטיקה.
- המושג של סטטיסטי עזר והמושג (עקרון העזר) שיש להתנות על סטטיסטי עזר.
חיים אישיים ואמונות
פישר התחתן עם איילין גינס, איתה הביא לעולם שני בנים ושש בנות. נישואיו התפרקו במהלך מלחמת העולם השנייה, ובנו הבכור ג'ורג', טייס, נהרג בקרב. בתו ג'ואן, שכתבה ביוגרפיה על אביה, התחתנה עם הסטטיסטיקאי ג'ורג' א. פ. בוקס (George E. P. Box).
לדברי ייטס ומאת'ר, "משפחתו הגדולה, בפרט, שגדלה בתנאים של מצוקה כלכלית רבה, הייתה ביטוי אישי להרשעותיו הגנטיות והאבולוציוניות." פישר נודע כנאמן, ונראה כפטריוט, חבר בכנסייה האנגליקנית, שמרן פוליטי, וכן רציונליסט מדעי. הוא פיתח מוניטין של רשלנות בלבושו והיה הארכיטיפ של הפרופסור המפוזר. ה. אלן אור (H. Allen Orr) מתאר אותו בבוסטון רוויו כ"אנגליקני אדוק עמוק שבין ייסוד הסטטיסטיקה המודרנית וגנטיקת אוכלוסיות, כתב מאמרים למגזינים של הכנסייה". בשידור מ-1955 על מדע ונצרות, הוא אמר:
> המנהג של ביצוע טענות דוגמטיות מופשטות אינו נובע, כמובן, מתורתו של ישו, אלא היה חולשה נפוצה בקרב מורים דתיים במאות שלאחר מכן. אני לא חושב שהמילה לסגולה הנוצרית של אמונה צריכה להיות מוזנית כדי להיות כרוכה בקבלתם האמונית של כל הטענות הללו בעלות כוונות אדוקות. נדרשת הרבה הונאה עצמית אצל המאמין הצעיר כדי לשכנע את עצמו שהוא יודע את מה שבמציאות הוא יודע שהוא בור לגביו. זו בהחלט צביעות, שנגדה הוזהרנו בצורה הבולטת ביותר.
פישר היה מעורב באגודה למחקר פסיכי (Society for Psychical Research).
דעות על גזע
בין 1950 ל-1951, פישר, יחד עם גנטיקאים ואנתרופולוגים מובילים אחרים בתקופתו, התבקש להגיב על הצהרה שיונסקו (UNESCO) הכינה על טבע הגזע וההבדלים הגזעיים, אשר פורסמה בשנת 1950 כ"הצהרת אונסק"ו על גזע". ההצהרה, יחד עם הערות וביקורות של מספר רב של מדענים כולל פישר, פורסמה ב"מושג הגזע: תוצאות של חקירה" (1952).
פישר היה אחד מארבעה מדענים שהתנגדו להצהרה. במילותיו שלו, התנגדותו של פישר מבוססת על "התנגדות יסודית אחת להצהרה", אשר "הורסת את עצם רוחו של המסמך כולו". הוא מאמין שקבוצות אנושיות נבדלות באופן עמוק "ביכולתן המולדת להתפתחות אינטלקטואלית ורגשית" ומסיק מכך ש"הבעיה הבינלאומית המעשית היא זו של למידה לחלוק את משאבי כוכב הלכת הזה בידידות עם אנשים בעלי טבע שונה מהותית, וכי בעיה זו מוסתרת על ידי מאמצים בעלי כוונות טובות לחלוטין למזער את ההבדלים האמיתיים הקיימים."
דעותיו של פישר מובהרות על ידי הערותיו המפורטות יותר על סעיף 5 של ההצהרה, העוסקות בהבדלים פסיכולוגיים ומנטליים בין הגזעים. סעיף 5 מסתיים כדלקמן:
> מדעית, עם זאת, הבנו שכל תכונה פסיכולוגית משותפת נוטה יותר לנבוע מרקע היסטורי וחברתי משותף, וכי תכונות כאלה עלולות להסתיר את העובדה ש, בתוך אוכלוסיות שונות המורכבות מסוגים אנושיים רבים, אפשר למצוא בערך את אותו טווח של מזג ואינטליגנציה.
מכל ההצהרה, סעיף 5 רשם את נקודות המבט החולקות ביותר. נרשם ש"עמדתו של פישר ... זהה לזו של מולר וסטרטוונט". הביקורת של מולר נרשמה בפירוט רב יותר וצוינה כ"מייצגת מגמה חשובה של רעיונות":
> אני מסכים בהחלט עם הכוונה העיקרית של המאמר בכללותו, שאני מניח שהיא להביא לידי ביטוי את חוסר החשיבות היחסי של הבדלים מנטליים גנטיים כאלה בין גזעים שעשויים להתקיים, בניגוד לחשיבות ההבדלים המנטליים (בין יחידים כמו גם בין עמים) הנגרמים על ידי מסורת, הכשרה והיבטים אחרים של הסביבה. עם זאת, לאור קיומם המוסכם של הבדלים תורשתיים מבוטאים פיזית בעלי אופי בולט, בין הממוצעים או החציונים של הגזעים, יהיה זה מוזר אם לא היו גם הבדלים תורשתיים המשפיעים על המאפיינים המנטליים המתפתחים בסביבה נתונה, בין ממוצעים או חציונים אלו. במקביל, הבדלים מנטליים אלו עשויים בדרך כלל להיות לא חשובים בהשוואה לאלו שבין יחידים מאותו גזע.... לרוב המוחלט של הגנטיקאים נראה אבסורדי להניח שמאפיינים פסיכולוגיים כפופים לחוקי תורשה או התפתחות שונים לחלוטין מאשר מאפיינים ביולוגיים אחרים. למרות שמאפיינים ראשונים מושפעים הרבה יותר מהאחרונים על ידי הסביבה, בצורה של חוויות עבר, חייב להיות להם בסיס גנטי מורכב ביותר.
מילותיו של פישר עצמו צוטטו כדלקמן:
> מכיוון שאתם מבקשים הערות והצעות, יש אחת שעלתה בדעתי, למרבה הצער בעלת אופי יסודי במידת מה, כלומר שההצהרה כפי שהיא נראית מציירת הבחנה בין גופו ונפשו של האדם, דבר שחייב, אני חושב, להתברר כבלתי ניתן לקיום. נראה לי שאין טעות בכך שהבדלי גנים המשפיעים על הצמיחה או ההתפתחות הפיזיולוגית של אורגניזם ישפיעו בדרך כלל pari passu על הנטיות והיכולות המולדות של הנפש. למעשה, אני צריך לומר, כדי לשנות את מסקנה (2) בעמוד 5, 'ידע מדעי זמין מספק בסיס איתן להאמין שקבוצות המין האנושי נבדלות ביכולתן המולדת להתפתחות אינטלקטואלית ורגשית', בהתחשב בכך שקבוצות כאלה אכן נבדלות ללא ספק במספר גדול מאוד של הגנים שלהן.
פישר גם סיים מכתב מ-1954 לרג'ינלד ראגלס גייטס (Reginald Ruggles Gates), גנטיקאי יליד קנדה שטען שקבוצות גזעיות שונות הן מינים שונים, במילים:
> אני מצטער שצריכה להיות תעמולה בעד גזענות מעורבת (miscegenation) בצפון אמריקה שכן אני בטוח שזה לא יכול לעשות דבר מלבד נזק. האם זה מעבר למאמץ האנושי לתת ולנהל בצדק זכויות שוות לכל האזרחים מבלי לשטות בעצמנו שאלה הם פריטים שווי ערך?
כמעט כל כתביו של פישר דנים באוכלוסיות אנושיות או באנושות כולה ללא התייחסות לגזע או לקבוצות גזעיות ספציפיות, ואף אחת מעבודותיו אינה תומכת במפורש ברעיון של עליונות גזעית או עליונות לבנה. לפישר הייתה מערכת יחסים אישית קרובה עם הסטטיסטיקאי ההודי פ. צ. מהלנוביס, ותרם משמעותית לפיתוח המכון הסטטיסטי ההודי; ותלמידיו לתואר שני של פישר כללו את ולטר בודמר, ילד להורים יהודים-גרמנים שנמלטו מגרמניה הנאצית כשהיה צעיר, ואבנעזר לאינג, גנטיקאי אפריקאי מגאנה. דניאל קבלס (Daniel Kevles), היסטוריון מדע אמריקאי, תיאר את פישר כ"שמרן אנטי-גזעני". עם זאת, ההיסטוריון הבריטי ריצ'רד ג'. אוונס (Richard J. Evans), שכתב ב-New Statesman, טען שדעותיו של פישר על אאוגניקה והתנגדותו להצהרת אונסק"ו על הבדלים גזעיים גנטיים היו מעידות על גזענות.
אאוגניקה
בשנת 1911, פישר הפך ליו"ר המייסד של האגודה לאאוגניקה של אוניברסיטת קיימברידג', שחבריה המייסדים האחרים כללו את ג'ון מיינארד קיינס (John Maynard Keynes), ר. סי. פאנט (R. C. Punnett) והוראס דרווין (Horace Darwin). לאחר שחברי אגודת קיימברידג' – כולל פישר – ניהלו את הקונגרס הבינלאומי הראשון לאאוגניקה בלונדון בקיץ 1912, נוצר קשר עם האגודה לאאוגניקה (בריטניה). הוא ראה באאוגניקה מענה לסוגיות חברתיות ומדעיות דחופות שהקיפו והניעו את התעניינותו גם בגנטיקה וגם בסטטיסטיקה. במהלך מלחמת העולם הראשונה החל פישר לכתוב ביקורות ספרים עבור ה-Eugenics Review והתנדב לקחת על עצמו את כל הביקורות הללו עבור כתב העת, כשהוא נשכר למשרה חלקית.
השליש האחרון של "התיאוריה הגנטית של הברירה הטבעית" התמקד באאוגניקה, וייחס את נפילת הציוויליזציות לירידה בפוריות של המעמדות הגבוהים שלהן, והשתמש בנתוני מפקד בריטיים משנת 1911 כדי להראות קשר הפוך בין פוריות למעמד חברתי, מה שנבע בחלקו, לדבריו, מהעלויות הכספיות הנמוכות יותר ולפיכך עליית המעמד החברתי של משפחות עם פחות ילדים. הוא הציע לבטל קצבאות נוספות למשפחות מרובות ילדים, כאשר הקצבאות פרופורציונליות להכנסות האב. הוא שירת במספר ועדות רשמיות לקידום אאוגניקה, כולל הוועדה להפיכת עיקור אאוגני לחוקי אשר ניסחה חקיקה שמטרתה להגביל את הפוריות של "בעלי מוגבלויות שכליות בדרגה גבוהה ... המהווים עשירית מכלל האוכלוסייה". הוצע שמדיניות זו תאפשר עיקור מרצון. פישר התנגד לרעיון של עיקור כפוי.
החל משנת 1934, פישר התפכח מהאגודה לאאוגניקה בשל חששות שפעילויותיה מכוונות יותר ויותר לכיוון פוליטי ולא מדעי; הוא התנתק רשמית מהאגודה בשנת 1941.
פישר כתב עדות בשם האאוגניקאי אוטמר פרייהר פון ורשואר. הוא כתב שלמרות שהנאצים השתמשו בעבודתו של ורשואר כדי לתת תמיכה מדעית לאידיאולוגיה שלהם, זה היה "חוסר המזל של [ורשואר] ולא אשמתו שתורת הגזע הייתה חלק מהאידיאולוגיה הנאצית." הוא ניהל התכתבות ענפה עם פון ורשואר במשך עשורים, שנשמרה באוניברסיטת אדלייד.
הכרה
### הערכת הישגים מדעיים
פישר נבחר לחברה המלכותית (Royal Society) בשנת 1929, לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ב-1934, לחברה הפילוסופית האמריקאית ב-1941, ולאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ב-1948. הוא קיבל תואר אבירות מהמלכה אליזבת השנייה ב-1952 וקיבל את מדליית דרווין-וואלאס של החברה הלינאית של לונדון בשנת 1958.
הוא זכה במדליית קופלי (Copley Medal) ובמדליית המלוכה. הוא היה דובר מוזמן בקונגרס הבינלאומי של מתמטיקאים (ICM) ב-1924 בטורונטו וב-1928 בבולוניה.
בשנת 1950, מוריס וילקס (Maurice Wilkes) ודייוויד וילר (David Wheeler) השתמשו במחשב EDSAC כדי לפתור משוואה דיפרנציאלית הקשורה לתדירויות גנים במאמר של רונלד פישר. זה מייצג את השימוש הראשון במחשב לבעיה בתחום הביולוגיה. התפלגות קנט (ידועה גם כהתפלגות פישר-בינגהאם) נקראה על שמו ועל שם כריסטופר בינגהאם (Christopher Bingham) בשנת 1982, בעוד גרעין פישר נקרא על שם פישר בשנת 1998.
הרצאת ר. א. פישר הייתה פרס הרצאה שנתי של הוועדה הצפון-אמריקאית של נשיאי אגודות סטטיסטיות (COPSS), שהוקמה בשנת 1963, עד שהשם שונה לפרס ההישג וההרצאה המצטיינת של COPSS בשנת 2020. ב-28 באפריל 1998 נקרא על שמו כוכב לכת מינורי, 21451 פישר.
בשנת 2010 הוקמה הקתדרה על שם ר. א. פישר לגנטיקה סטטיסטית ביוניברסיטי קולג' לונדון כדי להכיר בתרומותיו יוצאות הדופן של פישר לסטטיסטיקה ולגנטיקה.
אנדרס האלד (Anders Hald) כינה את פישר "גאון שכמעט במו ידיו יצר את היסודות למדע הסטטיסטי המודרני", בעוד ריצ'רד דוקינס כינה אותו "הביולוג הגדול ביותר מאז דרווין":
> לא רק שהוא היה המקורי והבונה מבין האדריכלים של הסינתזה הניאו-דרוויניסטית, פישר היה גם אבי הסטטיסטיקה המודרנית ותכנון הניסויים. לכן ניתן לומר שהוא סיפק לחוקרים בביולוגיה וברפואה את כלי המחקר החשובים ביותר שלהם, כמו גם את הגרסה המודרנית למשפט המרכזי של הביולוגיה.
ג'פרי מילר (Geoffrey Miller) אמר עליו:
> לביולוגים, הוא היה אדריכל של ה"סינתזה המודרנית" שהשתמשה במודלים מתמטיים כדי לשלב גנטיקה מנדלית עם תיאוריות הברירה של דרווין. לפסיכולוגים, פישר היה הממציא של מבחנים סטטיסטיים שונים שעדיין אמורים לשמש בכל עת בכתבי עת לפסיכולוגיה. לחקלאים, פישר היה מייסד המחקר החקלאי הניסיוני, שהציל מיליונים מרעב באמצעות תוכניות רציונליות לגידול יבולים.
### דעות מעוררות מחלוקת על אאוגניקה
פישר וסוואל רייט תרמו לפיתוח גנטיקת האוכלוסיות, שהפכה לחלק מהסינתזה המודרנית. הפרשנות של התיאוריות המתמטיות של גנטיקת אוכלוסיות הפכה לעצם מחלוקת בין שני האנשים באמצע שנות ה-20, והסוגיה הפכה למרירה. המחלוקת נמשכה לשארית חייו של פישר. מאמר מ-2021, שנכתב על ידי נאמני קרן הזיכרון לפישר, העיר כי ניתן לאפיין את הביקורת האחרונה על פישר בעיקר כ"בחינה מחדש של הכבוד שניתן לאנשים מתקופות קודמות שנתפסים כמי שתרמו לאי-צדק חברתי בעבר, או שהחזיקו בדעות שנתפסות כמי שקידמו אי-צדק חברתי."
ביוני 2020, במהלך ההפגנות הבינלאומיות שנגרמו מרצח ג'ורג' פלויד (George Floyd), הודיע גונוויל וקאיוס קולג', קיימברידג', כי חלון ויטראז' משנת 1989 המנציח את עבודתו של פישר יוסר בגלל הקשר שלו לאאוגניקה. בניין מגורים ברות'מסטד, שקיבל את שמו בעת בנייתו ב-2018, שונה שמו לאחר מכן גם כן. יוניברסיטי קולג' לונדון החליטה גם להסיר את שמו מהמרכז לביולוגיה חישובית שלו.
קודם לכן, שינוי שמות של מרכזי מחקר הקשורים לאאוגניקה כגון פישר, גלטון ופירסון היה דרישה בולטת של פעילים סטודנטים ב-UCL, בעיקר באמצעות קמפיין "דה-קולוניזציה של UCL" של התאחדות הסטודנטים שלה. באופן דומה, הוספת חלון הויטראז' נדרשה באמצעות עצומה מקוונת שהחלו סטודנטים, שאספה כמעט 1,500 חתימות. העצומה טענה: "הפאנל לא מזכיר את תרומותיו המשמעותיות של פישר לתנועה האאוגניקאית. הוא גם לא מלווה בתוכנית מכללתית לחנך סטודנטים על הגזענות של פישר. סטודנטים וחברים ב-Caius אוכלים, משוחחים וחוגגים בחלל שמתפקד גם כהנצחה להיסטוריה הגזענית שלנו." בתמיכה בשינוי השם של UCL למרכז לביולוגיה חישובית שלה, ג'ו קיין (Joe Cain), מומחה להיסטוריה של ביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטה, הדגיש את החשיבות של הפרדת המורשת של עבודתו ה"מבריקה" של פישר בסטטיסטיקה ומתמטיקה מחגיגתו כאדם, תומך באידיאולוגיה גזענית.
> פישר אכן היה סטטיסטיקאי מבריק וגנטיקאי אוכלוסיות מתמטי. הוא תרם מושגים ושיטות ליבה בשימוש נרחב כיום. הוא עשה טוב בעולם עם יישומים בחקלאות, מעקב אחר מחלות גנטיות, שיטות מחקר כלליות ותחומים אחרים. הוא היה גם קול ביקורתי בעל ערך במדע, להוט לתקן טעויות ולזהות הנחות פגומות. עבודה זו ראויה לכבוד. אבל בן האנוש שיצר את העבודה הזו לא.
– ג'ו קיין
### דעות מעוררות מחלוקת על עישון
פישר דחה את הרעיון שעישון סיגריות הוא מסוכן, וכינה זאת "תעמולה".