רונלד דבורקין (Ronald Dworkin) ניצב כדמות מרכזית בפילוסופיה פוליטית אנליטית ובתורת המשפט, ומוכר בזכות עבודתו המקיפה על הממדים המוסריים של פרשנות חוקתית. במהלך קריירה שנפרשה על פני יותר מחמישה עשורים, הוא קרא תיגר על תיאוריות משפטיות פוזיטיביסטיות רווחות וטען כי החלטות שיפוטיות חייבות להתבסס בעקביות על עקרונות יסוד של צדק והגינות, ולא רק על שיקול דעת מנהלי.
השכלה מוקדמת והשפעות
דבורקין נולד בווסטר בשנת 1931 וגדל בפרובידנס, רוד איילנד. הוא הצטיין במכללת הרווארד (Harvard College), וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה בשנת 1953. המסלול האקדמי שלו נמשך במכללת מגדלן (Magdalen College), אוקספורד, שם למד כמלגאי רודס (Rhodes Scholar). הישגיו בבחינות הגמר היו כה בולטים שהם משכו את תשומת לבו הישירה של ה. ל. א. הארט (H. L. A. Hart). מאוחר יותר הוא קיבל תואר דוקטור למשפטים (Juris Doctor) מבית הספר למשפטים של הרווארד בשנת 1957, אותו סיים בהצטיינות.
עיסוק משפטי ומינויים אקדמיים
דבורקין החל את דרכו המקצועית כמתמחה משפטי אצל השופט לרנד האנד (Learned Hand) מבית המשפט לערעורים של ארצות הברית לסבב השני. על אף שעבד תקופה קצרה בפירמה סאליבן אנד קרומוול (Sullivan & Cromwell) בניו יורק, המיקוד שלו עבר במהרה לאקדמיה. הוא כיהן בדרגות פרופסור בכירות בבית הספר למשפטים של ייל, באוניברסיטת אוקספורד, ביוניברסיטי קולג' לונדון ובאוניברסיטת ניו יורק. באוקספורד, הוא ירש את ה. ל. א. הארט בתפקיד פרופסור לתורת המשפט.
תיאוריית המשפט כיושרה
תרומתו העיקרית למחשבה המשפטית התמקדה במושג המשפט כיושרה (Law as integrity), כפי שנוסח בולטות בספר "אימפריית המשפט" (Law's Empire). דבורקין הציב את ההנחה שמשפט אינו רק אוסף של חוקים מבודדים, אלא מערכת עקבית של עקרונות מוסריים. מסגרת זו דחתה את ההפרדה הפוזיטיביסטית בין משפט למוסר, וטענה כי שופטים חייבים לחפש את התשובה הנכונה היחידה במקרים מורכבים על ידי ביסוס פרשנויותיהם על היסטוריה מוסדית ופרקטיקה מוסרית מוצדקת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרסים והוקרה
דבורקין זכה להכרה בינלאומית על השפעתו המחקרית, וקיבל כיבודים יוקרתיים הכוללים את פרס סוויני (Swiney Prize) בשנת 2000, את פרס בילפלד למדע (Bielefeld Science Prize) בשנת 2006, ואת פרס הולברג (Holberg International Memorial Prize) בשנת 2007. בשנת 2012, הוא זכה בפרס בלזן (Balzan Prize). הוא היה חבר בכמה ארגונים אינטלקטואליים מוערכים, בהם האקדמיה הבריטית, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים והאקדמיה הלאומית דיי לינצ'י (Accademia Nazionale dei Lincei). הוא הלך לעולמו בלונדון בשנת 2013.
עובדות מהירות
- נולד: 1931, ווסטר - נפטר: 2013, לונדון - אזרחות: ארצות הברית - השכלה: מכללת הרווארד, בית הספר למשפטים של הרווארד, מכללת מגדלן - מלגת רודס: 1953 - פרס בולט: פרס בלזן (2012) - זרם: פילוסופיה אנליטית
שאלות שקוראים שואלים
### מהי תזת התשובה הנכונה?
התזה של דבורקין מציעה כי בסכסוכים משפטיים, קיימת תוצאה משפטית נכונה שעל שופט לגלות באמצעות יישום עקבי של עקרונות מוסריים ומשפטיים.
### האם דבורקין הסכים עם הפוזיטיביזם המשפטי?
לא, הוא היה מבקר עיקרי של הפוזיטיביזם המשפטי, בטענה שהוא נכשל במתן הסבר לתפקידם של עקרונות מוסריים בפרשנות משפטית תקפה.