התזה שכותרתה "מחקר על המלנכוליה" (Étude sur la Mélancolie), שהושלמה בשנת 1858, סימנה אבן דרך אקדמית מכרעת עבור פול-פרדיננד גאשה (Paul-Ferdinand Gachet), רופא צרפתי שקריירה שלו איזנה בין עבודה קלינית לבין מחויבות מתמשכת לתנועה האימפרסיוניסטית. הוא נולד בליל בשנת 1828, ושילב את הכשרתו הרפואית מאוניברסיטאות מונפלייה ופריז עם חיים פרטיים שהיו שקועים עמוק בסצנת האמנות העכשווית.
הכשרה רפואית ועיסוק מוקדם
גאשה עקב אחר מסלול רפואי מסורתי, וקיבל את התואר שלו לאחר לימודים בפקולטה לרפואה של מונפלייה ובאוניברסיטת פריז. במהלך שנותיו המעצבות, הוא צבר ניסיון קליני בבתי החולים לחולי נפש ביסטר (Bicêtre) וסלפטרייר (Salpêtrière), שם למד תחת ארמאן טרוסו (Armand Trousseau). עד שנת 1858 הוא הבטיח את הסמכותיו ועבר לפריז כדי להקים מרפאה הומיאופתית פרטית. עבודתו הצטלבה לעיתים קרובות עם תחומי העניין האישיים שלו, והוא נודע בכך שייעץ לאדואר מאנה (Édouard Manet) שלא לקטוע את רגלו, אם כי המטופל התעלם בסופו של דבר מעצה זו.
חיים באובר-סור-אואז
בשנת 1872 רכש גאשה מגורים באובר-סור-אואז (Auvers-sur-Oise), כפר השוכן כ-27 קילומטרים מפריז. מיקום זה הפך למוקד לשיתוף פעולה אמנותי. גאשה סיפק מקום לפול סזאן (Paul Cézanne) להקים סטודיו בעליית הגג שלו וטיפח חברויות עם דמויות כמו קאמי פיסארו (Camille Pissarro), ארמאן גיומן (Armand Guillaumin) וויקטור ויניון (Victor Vignon). חייו המקצועיים נותרו מגוונים; הוא עבד כרופא תוך שהמשיך לפעול כמבקר אמנות תחת שם העט בלאנש דה מזן (Blanche de Mézin). הוא גם שמר על קשרים חברתיים ומקצועיים עם דמויות כמו ויקטור הוגו (Victor Hugo), שאנפלרי (Champfleury) והכימאי אנרי נסטלה (Henri Nestlé).
פיקוח על וינסנט ואן גוך
לאחר שחרורו של וינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh) ממוסד לחולי נפש ב-16 במאי 1890, בחר תיאו ואן גוך (Theo van Gogh) בגאשה שיפקח על החלמתו של אחיו בשל הרגישות המתועדת של הרופא כלפי ציירים. מערכת היחסים ביניהם הייתה מורכבת. בעוד שוינסנט הטיל בתחילה ספק ביציבותו של הרופא, ותיאר אותו כחולה באותה מידה, השניים פיתחו לבסוף יחסי קרבה. לאחר מותו של וינסנט, התמודד גאשה עם ביקורת היסטורית בנוגע לשיטות הטיפול שלו. עם זאת, הביוגרף וילפרד ארנולד (Wilfred Arnold) ציין כי הטיפול שניתן על ידי גאשה ובני תקופה אחרים היה עקבי בדרך כלל עם המגבלות הרפואיות של התקופה בנוגע למצבים פסיכיאטריים שלא היו מוכרים אז.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת אמנותית ומוות
גאשה היה צייר חובב שיצר יצירות שנחתמו בשם פול ואן ריסל (Paul van Ryssel), התייחסות לשם ההולנדי של עיר הולדתו, ליל. הוא נותר אספן מסור של עבודותיהם של מאנה וגוסטב קורבה (Gustave Courbet) לאורך כל חייו. לאחר קריירה שהוגדרה על ידי תפקידיו הכפולים כרופא ופטרון אמנויות, גאשה מת ב-9 בינואר 1909. הוא נקבר בבית הקברות פר לשז (Père Lachaise) בפריז, שם קברו נותר בחלקה 52.
עובדות מהירות
- נולד: 1828, ליל, צרפת - מת: 9 בינואר 1909, אובר-סור-אואז - תואר רפואי: 1858 - שם עט אמנותי: פול ואן ריסל - בת זוג: בלאנש קסט (Blanche Castets) - מקום קבורה: בית הקברות פר לשז, חלקה 52 - מטופל מפורסם: וינסנט ואן גוך
שאלות שקוראים שואלים
### האם גאשה באמת טיפל בואן גוך?
כן, גאשה פיקח על ואן גוך במהלך שבועותיו האחרונים באובר-סור-אואז בשנת 1890 לבקשתו של אחיו של הצייר, תיאו.
### האם גאשה היה צייר מקצועי?
לא, הוא היה צייר חובב שחתם על עבודותיו כ-'פול ואן ריסל' והחזיק באוסף פרטי משמעותי של אמנות אימפרסיוניסטית.