אולוף שוורץ
אולוף פטר שוורץ (21 בספטמבר 1760 – 19 בספטמבר 1818) היה בוטנאי וטקסונום שוודי. הוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו הטקסונומית ומחקריו על שרכים (pteridophytes), אך חקר גם סחלבים, טחבים וחזזיות.
ביוגרפיה
אולוף שוורץ למד באוניברסיטת אופסלה תחת קרל לינאוס הבן (1741–1783) וקיבל את הדוקטורט שלו בשנת 1781. בשנת 1780 נסע לראשונה ללפלנד בחברת בוטנאים אחרים.
בשנת 1783 הפליג לצפון אמריקה ולאיים הקריביים, בעיקר לאזור ג'מייקה והיספניולה, כדי לאסוף דגימות בוטניות. האוסף הבוטני שלו, המונה 6000 דגימות מרשימות, מוחזק כיום במוזיאון השוודי להיסטוריה של הטבע, כחלק מעשביית רגנל (Regnellian herbarium).
בשנת 1786 יצא ללונדון כדי להכין את האוסף שלו. שם פגש את חוקר הטבע ג'וזף בנקס (1743–1820), שהתרשם מידיעותיו בבוטניקה. הוצע לו תפקיד בחברת הודו המזרחית הבריטית כרופא מטייל, אך הוא סירב וחזר לשוודיה ב-1787. עשר שנים לאחר מכן הציע לאקדמיה המלכותית השוודית למדעים (שהיה חבר בה מ-1789) את הרעיון למענק נסיעות קבוע, המבוסס על השיטות שראה אצל ג'וזף בנקס באימפריה הבריטית. בשנת 1791 הפך לפרופסור ברגיאנוס (Professor Bergianus) באקדמיה למדעים בסטוקהולם. הוא נבחר לחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1805, ונבחר לחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1806.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שוורץ היה המומחה הראשון לטקסונומיה של סחלבים, שפרסם סקירה ביקורתית של ספרות הסחלבים וסיווג את 25 הסוגים שזיהה בעבודתו. הוא היה גם הראשון להבין שלרוב הסחלבים יש אבקן אחד, בעוד שלסחלבי הנעל (slipper orchids) יש שניים.
ליכנולוגיה
אף ששוורץ ידוע בעיקר בזכות עבודתו על צמחים פורחים ושרכים, הוא החל את הקריירה שלו בעניין רב בחזזיות ובטחבים, שהיו נושא עבודת הדוקטורט הרפואית שלו באוניברסיטת אופסלה. בחיבורו Methodus muscorum illustrata (1781) דן באחת-עשרה חזזיות ותיאר חמש כחדשות, תוך שימוש בסוג הלינאי הרחב Lichen (מוסכמה ששמר במידה רבה בכתביו המאוחרים). הדיסרטציה כללה גם את תיאורו ל-Lichen filix, המבוסס על חומר מעשבייתו של קרל פטר תונברג, אשר נחשב לחזזית הראשונה שתוארה רשמית מניו זילנד ומההמיספרה הדרומית. בציטוטי מחברים מודרניים, הקיצור שלו "Sw." נותר מוכר לליכנולוגים דרך מינים כמו Thamnolia vermicularis ו-Ochrolechia frigida.
עבודתו המאוחרת של שוורץ על חזזיות עוצבה במידה רבה על ידי איסופיו מעבר לים, במיוחד בג'מייקה (1783–1786), שם אסף מספר משמעותי של חזזיות לצד קבוצות צמחים אחרות. מחקרי החזזיות שפרסם מתחלקים לשתי תרומות שוודיות מוקדמות (1781, 1784) ושלושה טיפולים בעולם החדש (1788, 1806, 1811). בזמן שעבד בלונדון על אוספי האיים הקריביים שלו, הכין את Nova genera et species plantarum seu Prodromus (1788), שהציג 20 חזזיות מג'מייקה עם אבחנות לטיניות קצרות ומיקומים; בהתאם לפרקטיקה הלינאית הוא הציב את רובן תחת Lichen (עם כמה שהוקצו למקומות אחרים) והתייחס לחזזיות בתוך מדור ה"אצות" של הצמחים חסרי הפרחים (cryptogams). מאוחר יותר הרחיב חומר זה בכרך 3 של Flora Indiae occidentalis (1806), תוך אספקת תיאורים מלאים יותר והערות על בתי גידול, וב-Lichenes Americani (1811), שטיפל ב-25 מינים (בעיקר מג'מייקה, עם כמה ממזרח ארצות הברית) וכלל איורים מפורטים צבועים ביד. לאורך חמשת סקירות החזזיות העיקריות שלו (1781–1811) תיאר שוורץ 37 מינים חדשים, מתוכם 27 שמות נותרו בשימוש כבסיס לשמות (basionyms) של טקסונים מקובלים.
שוורץ השפיע גם על טקסונומיית החזזיות באמצעות קשריו הקרובים עם אריק אכריוס (Erik Acharius). אכריוס בחן רבים מאוספי החזזיות של שוורץ משוודיה, ג'מייקה וצפון אמריקה ותיאר מינים נוספים מחומר זה, בעוד ששוורץ שימש כתומך עקבי בסיווג המתפתח של אכריוס בין 1794 ל-1814. ידידותם והתכתבותם בסטוקהולם היו חשובות מכיוון ששוורץ חיבר את אכריוס עם בוטנאים בריטים ועזר להעביר מכתבים ודגימות מאנגליה אליו, ובכך תרם לעיצוב ולפרסום רעיונותיו של אכריוס על סיסטמטיקה של חזזיות. גם כאשר חובות מנהליות ובוטניות רחבות יותר השתלטו על זמנו, שוורץ המשיך להפיץ דגימות כפולות בנדיבות (לעיתים לרעת העשבייה שלו) ונותר חבר ותומך בתוכנית של אכריוס שהפכה לבסיס הסיסטמטיקה המודרנית של חזזיות.
מורשת
הסוג Swartzia (משפחת הקטניות) נקרא על שמו על ידי שרבר (Schreber). לאחר מכן, Schwartzia, סוג של צמחים פורחים השייך למשפחת ה-Marcgraviaceae, נקרא בשנת 1829 על ידי ול (Vell).