אוליבבל המון (Olivebelle Hamon): הנערה שניגנה על קו הרקיע
בשנת 1922 טיפסה נערה בת שלוש עשרה על החלק החיצוני של בניין ריגלי (Wrigley Building) בשיקגו, לאורך שלושים ושלושה קומות, תוך כדי נגינה בכינור לאורך כל הדרך, ולאחר מכן ירדה בחזרה כשהיא ממשיכה לנגן. היה זה אירוע התרמה עבור ארגון הצעירים הנוצרים (YMCA). מצלמות יומני החדשות תיעדו זאת. המבצעת הייתה אוליבבל המון, והפעלול הוא סיכום הוגן של חיים שבהם הכשרה מוזיקלית רצינית, כסף בירושה ותיאבון לסיכון פיזי הופיעו אצל אותו אדם באותו הזמן.
בתו של מלך נפט שנרצח
אביה היה יעקב לואי המון (Jacob Louis Hamon), שנולד בגרנולה, קנזס, בשנת 1873, קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת קנזס בשנת 1898 והתחתן עם ג'ורג'יה פרקינס בסדאן, קנזס, באותה השנה. המשפחה השתקעה בליטון, אוקלהומה, בשנת 1901, שם שימש המון כיועץ משפטי לעירייה ולאחר מכן כראש עירייה. בנם ג'ייק ג'וניור נולד באותה שנה. אוליבבל נולדה בליטון ב-2 בספטמבר 1909.
עד אז הפך אביה לעשיר בדרכה של התקופה — מהר, תוך כדי מאבקים משפטיים, ובכמה כיוונים בבת אחת. לאחר שהעביר את המשפחה לארדמור (Ardmore) בשנת 1912, הוא בנה מסילת רכבת בשותפות עם מגנט הקרקס ג'ון רינגלינג (John Ringling), סחר בהשערות בחכירות נפט בשדה היילדטון, ובמהלך הבוהן (בום) של דסדמונה בטקסס בשנת 1919 ייסד עיירה קצרת ימים שאותה כינה ג'ייקהמון (Jakehamon) על שמו. מבחינה פוליטית הוא התקדם עד לתפקיד הנציג הלאומי הרפובליקני של אוקלהומה בשנת 1920. אמה הייתה בת דודה של וורן ג'. הרדינג (Warren G. Harding), שנבחר לנשיא בנובמבר ההוא.
באותו חודש נובמבר הגיע הדבר לסיומו. ב-26 בנובמבר 1920 מת יעקב המון מפצע ירי שנגרם על ידי קלרה סמית' המון (Clara Smith Hamon) — מזכירתו, פילגשו ואשת אחיינו. היא עמדה למשפחה וזוכתה במרץ שלאחר מכן בטענה להגנה עצמית. הוא נקבר בבית העלמין רוז היל בארדמור. אוליבבל הייתה בת אחת עשרה, ושם המשפחה נקשר כעת לאחד השערוריות המסעירות ביותר בתולדות המדינה.
ילדת פלא משיקגו
הכינור הגיע ראשון והגיע מוקדם. המון הפכה לכרזת ילדה כנרית מפורסמת בשיקגו, כשהיא לומדת תחת הנחייתו של רודולף ריינרס (Rudolph Reiners). ההבחנה שכדאי להחזיק בה היא שהיא לא הייתה מופע חידוש שלמדה כמה מנגינות: היא הייתה ילדת פלא מאומנת בשושלת הוראה רצינית בעיר מוזיקלית רצינית, והפעלולים נבעו מטכניקה שכבר הייתה קיימת.
היא עבדה גם תחת שמות שלא היו שלה — לوما וורת' (Loma Worth) ופרדי וורת' (Freddy Worth) — מה שמעיד הן על אינסטינקט של מבצעת להמצאה מחדש וכן, באופן סביר, על עניין של יורשת להישמע לפני שתזוזה. מעבר לבמת הקונצרטים היא עבדה כשחקנית וכ"להקת אדם אחד", פורמט הוודוויל שבו מבצע יחיד מפעיל מספר כלים בו-זמנית. זוהי דיסציפלינה של תיאום ולא של פרשנות, והיא כנראה היטיבה לעשות זאת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →רסיטל הפעלולים
הטיפוס על בניין ריגלי שייך לרגע אמריקאי מסוים — תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר יושבי תרנים וזבובי אדם היו עניינים של עמוד ראשון וחברות יומני חדשות שילמו עבור כל דבר אנכי. מה שהופך את הגרסה של המון לבלתי שגרתית הוא הכלי. כינור דורש יד שמאל יציבה, זרוע קשת נשלטת ומערכת יחסים קבועה בין הסנטר, הכתפה והצוואר. נגינה רציפה תוך כדי גרירה מעלה ומטה לאורך שלושים ושלוש קומות של קיר חיצוני פירושה שמירה על כל זאת כשאין דבר מתחת והרוח מניעה הן את המנגנת והן את הקשת.
הצילומים שורדים כקטעים גולמיים מיומני החדשות. האירוע אורגן כצדקה, אך המיומנות הנדרשת לו לא הייתה צדקה.
יציאה לאוויר
היא החלה בשיעורי טיסה עד גיל עשר — עובדה מדהימה אפילו עבור יורשת נפט, וכזו שקדמה למותו של אביה بشנה בערך. התעופה נשארה איתה זמן רב יותר מאשר במת הקונצרטים.
בשנת 1930 היא השתתפה בדרבי האוויר הלאומי לנשים (National Women's Air Derby), מרוץ חוצה יבשת מלונג ביץ', קליפורניה, ועד שיקגו. באותה שנה סירבו הרשויות הבריטיות להעניק לה רשות לטיסת פעלולים מלונדון לקייפטאון, נתיב אשר בשנת 1930 הרג טייסים מנוסים באופן סדיר. היא השיגה רישיון טייס פדרלי בשנת 1932, בעקבות מותו של הטייס רוברט שורט (Robert Short), שאותו התכוונה לשאת לאישה. היו בבעלותה מטוס משלה והיא השתמשה בו כדי לנסוע בין הופעות — מוזיקאית עובדת הנוסעת באוויר בתחילת שנות ה-30.
היא התחתנה שלוש פעמים: עם ג'. לורנס ווטרס (J. Lawrence Waters) בשנת 1932, עם ליאו קופר (Leo Cooper) משנת 1938 עד 1946, ועם ויליאם אוגסבורגר (William Augsburger) משנת 1947 עד 1948. הירושה לא שרדה אחריה. היא אבדה באמצעות שילוב של ראוותנות וניהול כושל.
מדוע אוליבבל מכונה גאון
הטענה עבור המון נסמכת על מיומנות פיזית ואומץ לב, ולא על אינטלקט, ויהיה זה לא הגון להציגה אחרת. אין גוף שירד של יצירות, אין אסכולת נגינה, אין פרשנות מוקלטת ששינתה את האופן שבו מישהו שומע את הכלי. מה שהיה לה היה שילוב נדיר של שני דברים שבדרך כלל מבטלים זה את זה: דיוק מוטורי עדין של נגן מיתרים קלאסי מאומן, וסובלנות לסכנה פיזית שהייתה הורסת דיוק זה אצל כמעט כל אדם אחר. טכניקת כינור בנויה על דממה — כלי נעול, קשת מאוזנת, יד יציבה. המון יכלה להחזיק זאת בעודה תלויה על פני גורד שחקים, וככל הנראה יכלה לשמור על קור רוח מספיק בגיל עשר כדי להתחיל בהכשרת טיסה ובגיל עשרים כדי להתחרות במטוס ברחבי יבשת.
זוהי יכולת אמיתית ויוצאת דופן, וכדאי לכנות אותה במדויק במקום לנפח אותה. הטיעון הנגדי ההגון הוא מהותי. פרסומיה הועצמו על ידי כסף ועל ידי השערורייה של רצח אביה; ילדת פלא הקשורה להון נפט ולשערורייה לאומית זכתה לתשומת לב שילדים מוכשרים לא פחות לא קיבלו. ההישג המובהק שלה הוא פעלול צדקה, ופעלולים מתיישנים בצורה גרועה — שנות ה-20 ייצרו רבים מהם וזוכרות כמעט אף אחד מהם. התיעוד ששרד מחייה קצר, הערכה ביקורתית עכשווית של נגינתה בעצם נעדרת, והמקורות אומרים בפירוש שהיא פיזרה את ירושתה. אף אחד שתיעד את הדברים לא נראה שכינה אותה גאון בכתב. מה ששורד הוא מבצעת מתועדת בעלת מיומנות טכנית אמיתית שבחרה במראה על פני הרפרטואר, ולאחר מכן נעלמה במידה רבה מהציבור.
מורשת
היא מתה בפורטלנד, אורגון, ב-20 באוגוסט 1987, בגיל שבעים ושמונה, ונקברה בארדמור לצד אביה, אמה ואחיה — הוחזרה, בסופו של דבר, לעיירת אוקלהומה שאותה הפכו כספו ומותו של אביה למפורסמים לשמצה. אחיה ג'ייק ל. המון ג'וניור נכנס לתחום הנפט, כצפוי. אוליבבל טיפסה על צידו של בניין עם כינור, מה שלא היה צפוי.
מה שנותר ממנה הוא כמה דקות של קטעים גולמיים מיומני החדשות ושביל תיעודי דק — מספיק כדי לקבוע שהיא התקיימה, שהיא באמת ידעה לנגן, ושלא פחדה מגבהים.