אולגה חרלן (Olha Kharlan): החרב והסירוב
ב-27 ביולי 2023 במילאנו, אולגה חרלן גברה על הסייפת הרוסייה אנה סמירנובה 15-7, ולאחר מכן סירבה ללחוץ את ידה, והציעה במקום זאת להקיש בלהבים. סמירנובה התיישבה על המסלול ונשארה שם במשך ארבעים וחמש דקות. השופטים שלפו כרטיס שחור ופסלו את האוקראינית מאליפות העולם האישית. בתוך יממה, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הבטיח לה באופן אישי מקום במשחקי פריז. שנים-עשר חודשים לאחר מכן היא זכתה בשתי מדליות אולימפיות נוספות והפכה לספורטאית האולימפית המעוטרת ביותר בתולדות ארצה.
מיקולאייב
חרלן נולדה ב-4 בספטמבר 1990 במיקולאייב, שבדרום אוקראינה. אביה אימן שיט ושחייה ועבד גם בבנייה ובנהיגת מוניות; אמה הייתה ציירת וסיידת. שאיפתה הראשונה הייתה ריקודי אולם – סמבה וצ'ה-צ'ה – אך השיעורים עלו יותר מדי.
סיוף היה הצעתו של הסנדק שלה, אנטולי שליקאר. היא התחילה בגיל עשר, בחרה בחרב (sabre) תוך שנה, ושאלה את הציוד שלה בשתי העונות הראשונות כיוון שהמשפחה לא יכלה לקנות אחד. היא זכתה בתואר לאומי לנוער בגיל שלוש-עשרה והצטרפה לנבחרת הלאומית הבוגרת בגיל ארבע-עשרה, בשנת 2005. היא למדה באוניברסיטה הלאומית לבניית ספינות על שם אדמירל מקארוב במיקולאייב.
בייג'ינג, בגיל שבע-עשרה
הקריירה האולימפית שלה החלה בשיא. בבייג'ינג 2008 זכתה הנבחרת האוקראינית בזהב בחרב, וחרלן – בת שבע-עשרה – קלעה כמעט מחצית מהנקודות של נבחרת שלוש הנשים שלה, כשהיא מכריעה את קרב הגמר בתוצאה 45-44. מאז היא נמצאת על דוכן המנצחים האולימפי בצורה זו או אחרת.
היא לקחה ארד אישי בלונדון 2012. בריו 2016 היא לקחה שוב ארד אישי, כשניצחה את מנון ברונה 15-10, וכסף קבוצתי. טוקיו 2020 היה הטורניר הריק שלה; היא הפסידה בסיבוב הראשון ליאנג הנגיו.
האליפויות
בין המשחקים היא בנתה אחד מהישגי החרב הגדולים בהיסטוריה. היא אלופת עולם אישית ארבע פעמים: בודפשט ב-2013, שם ניצחה את קים ג'י-יון 15-14 ואז את יקטרינה דיאצ'נקו; קאזאן ב2014, בניצחון על מריאל זגוניס 15-12; לייפציג ב-2017; ובודפשט שוב ב-2019, בניצחון על סופיה וליקאיה 15-14 – שניים מתוך הארבעה הוכרעו בנקודה אחת. היא הייתה פעמיים אלופת עולם קבוצתית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →באירופה היא זכתה בשישה תארים אישיים ושני זהב קבוצתיים, כולל ארבע אליפויות אישיות רצופות. היא דורגה במקום הראשון בעולם בחרב נשים בחמש עונות נפרדות: 2012-13, 2013-14, 2017-18, 2019-20 ו-2020-21. כנערה היא זכתה בארבע אליפויות עולם רצופות מ-2007 עד 2010, הסייפת היחידה שזכתה בזהב ברציפות גם בתחרויות אישיות וגם בתחרויות קבוצתיות. היא זכתה בזהב אישי באוניברסיאדת 2011 בשנג'ן, והוכנסה להיכל התהילה של פדרציית הסיוף הבינלאומית בשנת 2016.
מילאנו
דרישת לחיצת היד הושעתה מאז מרץ 2020, והקשה בלהבים הייתה תחליף מקובל. חרלן הציעה בדיוק זאת, באומרה שהיא מכבדת את יריבתה בזמן שארצה נתונה בפלישה. סמירנובה סירבה לכך ומחתה. חרלן נפסלה, איבדה את נקודות הדירוג האולימפיות הקשורות לאירוע, הורחקה בתחילה מהתחרות הקבוצתית – החלטה שהפדרציה הבינלאומית לסיוף (FIE) הפכה מאוחר יותר – ולא יכלה להתחרות על תואר עולם אישי חמישי.
פסק הדין שלה על הגוף המנהל היה ארבע מילים: "הפדרציה הזו לעולם לא תשתנה."
התערבות הוועד האולימפי הבינלאומי ב-28 ביולי, שהבטיחה את העפלתה לפריז, הייתה יוצאת דופן וביטלה למעשה את המנגנון של הענף עצמו.
פריז
היא הצדיקה זאת. ב-29 ביולי 2024 היא זכתה בארד אישי נגד צ'וי סה-בין, והקדישה את המדליה לחיילים ולאתלטים האוקראינים שנהרגו על ידי רוסיה. ימים לאחר מכן, בגרנד פלה, היא הובילה את אוקראינה לזהב בחרב קבוצתי נגד דרום קוריאה, 45-42, כשהיא קולעת חמש נקודות רצופות בקרב האחרון כדי לסיים אותו; חברותיה לנבחרת היו אלינה קומשצ'וק, אולנה קראבצקה ויוליה בקסטובה. זה הפך אותה לבעלת שש מדליות אולימפיות בחמישה משחקים, האישה האוקראינית הראשונה שזכתה במדליה בארבע אולימפיאדות שונות, והספורטאית האולימפית המעוטרת ביותר של אוקראינה.
היא מכרה במכירה פומבית את החרב מאותם משחקים עבור 10 מיליון הריבניה – בערך 242,000 דולר – עבור מאמצי המלחמה. היא נקנתה על ידי מועדון הכדורגל מטאליסט 1925 חרקוב.
מדוע אולגה מכונה גאונה
חרב הוא הנשק המהיר ביותר בסיוף, והתיאור הכנה של הכישרון של חרלן הוא שהוא תפיסתי ופיזי ולא אינטלקטואלי. חילופי מהלומות בחרב מוכרעים בשברירי שנייה: שתי הסייפות מאיצות מקו העמידה, והמנצחת היא בדרך כלל זו שקוראת נכון את כוונת השנייה שבריר שנייה מוקדם יותר. אין זמן לחשוב במובן הרגיל. לחרלן יש את היכולת להפיק מידע משני הצעדים הראשונים של היריבה – חלוקת המשקל, זווית הלהב, היסוס קטן – ולהתחייב לפני שמחשבה מודעת יכולה להסתיים.
הראיה לכך שמדובר ביכולת אמיתית ונדירה נמצאת בשוליים. שניים מארבעת תארי העולם שלה הושגו בתוצאה 15-14, והזהב האולימפי שלה בגיל שבע-עשרה הוכרע ב-45-44. כל אחד יכול לנצח בנוחות; לייצר קריאה נכונה בנקודה האחרונה של גמר עולמי, שוב ושוב, במשך שמונה-עשרה שנים, אינו עניין של מזל. חמש עונות במקום הראשון בעולם לאורך שלושה מחזורים אולימפיים שונים, בענף שבו הרפלקסים אמורים להגיע לשיאם בתחילת שנות העשרים, היא סוג הראיה השני – זה מרמז שהיא המשיכה להחליף מהירות שאבדה בחיזוי טוב יותר.
יש לציין את הצד שכנגד. זוהי מיומנות אתלטית, לא אינטלקט, וחרלן מעולם לא טענה אחרת. הרקורד הפוליטי שלה מורכב יותר ממה שסיפור מילאנו מרמז: היא נבחרה למועצת העיר מיקולאייב מטעם מפלגת האזורים ב-2010 והתמודדה ברשימה הפרלמנטרית שלה ב-2012, כשהיא עוזבת את הסיעה רק במרץ 2014 במהלך סיפוח קרים. ורגע מילאנו הפך אותה לסמל בחלקו בשל הנסיבות – האומץ היה אמיתי, אבל זה היה סירוב, לא אסטרטגיה. מה שחד-משמעי הוא עבודת הלהב, ושהיא החזיקה מעמד זמן רב יותר ממה שאמור היה להיות אפשרי.
מורשת
חרלן חיה בבולוניה עם בעלה, סייף החרב האולימפי האיטלקי לואיג'י סמלה; היא הייתה נשואה בעבר לסייף האוקראיני דמיטרו בויקו. אוקראינה העניקה לה את מסדר הנסיכה אולגה ואת מסדר ההצטיינות בכל שלוש הדרגות, הכריזה עליה כאגדה לאומית של אוקראינה ב-21 באוגוסט 2024 והעניקה לה את מסדר החירות יומיים לאחר מכן. בשנת 2020 ייצרה ברבי בובה בדמותה עבור סדרת מודלים לחיקוי; בשנת 2023 היא מכרה אותה במכירה פומבית עבור מרפאה לשיקום אנשי צבא אוקראינים.
מעמדה נשען על שני דברים שבדרך כלל לא הולכים יחד: המצוינות המתמשכת הארוכה ביותר בחרב נשים מודרנית, ומחווה שקטה אחת על מסלול במילאנו שגרמה לגופים המנהלים של הענף לבחור צד.